רשלנות רפואית מתמשכת במהלך לידה

ראשית ברצוני לציין כי אינני רופא, וכל המידע שאני ארשום במכתב זה הוא מידע שקיבלנו אך ורק מהרופאים במהלך השהות של אשתי בביה"ח מאיר. ביום שני שעבר ה6.8.2012 אשתי, אובחנה עם רעלת הריון ולכן אושפזה בבית החולים מאיר (במחלקת הריון בסיכון גבוה), שקיבלנו עליו המלצות מכאן ועד להודעה חדשה בכל הנוגע ללידות ולכן גם בחרנו בו בתור בית החולים שבו היא תלד את בתנו. ביום שלישי, יום לאחר מכן,בדקה אותה בבוקר רופאה שאמרה שישנה פתיחה של 1.5 ס"מ. במהלך היום, אשתי התלוננה על דימום שהלך והחמיר בככל שהיום עבר. במקום לבדוק אותה שנית, או לקרוא לאחת הרופאות במחלקה האחיות טענו כי התחיל תהליך הלידה וכי זה "נורמלי". המילה "נורמלי" היא מילה שלא הפסקנו לשמוע מיום שלישי. בנוסף, ביקשנו לבצע זירוז לידה מאחר ולא צריך להיות רופא בכדי לדעת שכאשר ישנה רעלת הריון - מבצעים זירוז. התשובה שקיבלנו הינה "יש עומס בחדר לידה, ניתן ללידה להתפתח באופן טבעי ונראה מחר מה הלאה". ביום רביעי, הדימום המשיך ואף החמיר אך קיבלנו את אותה תשובה "זה נורמלי" וכאשר ביקשנו שוב זירוז, קיבלנו את אותה התשובה, שישנו עומס בחדר הלידה. באותו יום אגב, אשתי התלוננה על החמרת הכאבים והבצקות אך לא קיבלה התייחסות כלשהי. ביום חמישי סוף סוף רופאה בדקה אותה וגינלית, ראתה שישנה פתיחה של 3 ס"מ, לא בדקה שום דבר בנוגע לדימום, או לפחות לא טרחה לציין בפנינו את הגורם לו. הרופאה הוסיפה ואמרה שאולי יעשו לאשתי זירוז באותו יום. כאשר היום המשיך לעבור, והבנו שרעלת ההריון של אשתי והבצקות ההולכות ומחמירות לא ממש "עוזרות" לקבל טיפול הולם, שאלנו שוב בנוגע לזירוז, ושוב נאמרה לנו התשובה שכלכך אהבו ואפילו הוסיפו (כנראה כדי שלא נטריד), שיש "30 לידות בחדר לידה ויש עומס רב". בשישי סוף סוף, החליטו לעשות לה את הזירוז (כ4 ימים לאחר שאובחנה לה רעלת הריון!). בתחילה הכל היה כמו שהיה צריך להיות, היא קיבלה אפידורל ופטיצין להתחלת הצירים והתחלנו בתהליך. ברצוני לציין גם שבשישי בערב חדרי הלידה לא היו עמוסים. כאשר אשתי במהלך שלב הלידה היא החלה לאבד הרבה מאוד דם. איבוד הדם נגרם (לפי שיחות הרופאים בחדר הלידה) כתוצאה מקרעים פנימיים והתפוצצות של כלי דם עוד טרום הלידה. דבר שלא נבדק בשלושת הימים בהם אשתי דיווחה על הדימום!!! לקראת סיום הלידה, כאשר המיילדת ראתה שיש צורך ביצירת קרע בחיץ, היא לא טרחה לשתף אותנו בדבר ועשתה זאת להפתעתה של אשתי. כאשר שאלתי אותה מדוע היא עשתה זאת, היא אמרה שאשתי צרה מבפנים ולכן היה צורך בביצוע החיץ. כאשר שאלתי אותה מדוע היא לא הודיעה על כך מראש (לפי המקובל בחוק) ואשתי נאלצה לצרוח בכאבים כאשר גילתה זאת תוך כדי החיתוך - היא לא ענתה. הרופאים גם התלבטו במהלך הלידה אם לבצע ניתוח קיסרי כתוצאה מכך שאשתי איבדה כלכך הרבה דם (רק בשקיות שנשקלו לאחר הלידה היו מעל ל2 ליטרים דם, וזה לא כולל את הדם הרב שהיה על הרצפה - כלומר היא איבדה כמחצית מהדם שיש בגופה!) אך ככל הנראה חששו לקבל החלטה קונקרטית ברגע האמת. אשתי ילדה בשעה 23:50 וכשעה לאחר מכן, לאחר הוצאת השליה, התרענו כי אשתי לא רואה. התשובה שקיבלנו מהמיילדת היא "זה נורמלי" כמובן. כשהמשכנו לצלצל בפעמון המצוקה ולהתלונן על הדבר, ולשאול גם בנוגע לעירוי דם, לא קיבלנו מענה בגדר הזמן הסביר (כ15 דקות המתנה לפחות). כאשר יצאתי מן חדר הלידה, ראיתי את המיילדות מדברות להן באיזור הקבלה, מתעלמות לחלוטין מצלצול המצוקה שמצלצל ועוד אמרו לי "אדוני, אתה לא יכול להיות כאן, תיכנס לחדר הלידה בבקשה". רק כאשר דרשתי בתקיפות שמישהי תגיע לחדר, המיילדת הגיעה ושוב "הרגיעה אותי" כאשר אמרה שזה "נורמלי" שאשתי איבדה את ראייתה. כששאלנו אם היא יכולה לשתות, המיילדת שרצתה כבר לצאת מהחדר אמרה "בטח בטח, כמה שיותר". רק בשעה 4 הוחלט לתת לאנה עירוי דם, כ4 שעות לאחר שאיבדה מחצית מהדם בגופה. חשוב לי לאשתי בנוסף שדקרו את אשתי בנסיון להוציא דם - עשרות פעמים! וכאשר אמרתי להם בשלב מאוד מוקדם של הלידה אם הם לא יכולים לשים לה משהו שממנו יוציאו דם בכל פעם שירצו - הם השיבו בשלילה. בסופו של דבר, הרופאים ניסו להוציא דם לבדיקות דם מאוחרות (לאחר 7 בבוקר) יותר מחצי שעה כאשר הם מחפשים ורידים בתוך ידיה של אנה עם כמה מחטים בו זמנית! בשעה 7 כאשר בוצעו חילופי המשמרות, הגיעה רופאה אחרת להצלה. הרופאה אמרה שלא מעניין אותה מה שאר הרופאים אמרו ובדקו והיא מעוניינת לבדוק את אשתי מההתחלה. כאשר שמעה שאשתי איבדה את ראייתה כמעט לחלוטין, היא מיד הקפיצה נוירולוג ורופא עיניים ודאגה שהיא תאושפז במחלקת טיפול נמרץ בכדי שתהיה בהשגחה רצופה של רופאים וימנעו רשלנויות רפואיות נוספות. כששמעה שאמרו לאשתי לשתות הרבה, אמרה שהיה אסור לה לשתות מאחר והדבר גם כן גרם להחמרת הרעלת! אשתי היתה מאושפזת בטיפול נמרץ עד ליום שני והועברה למחלקת הריון בסיכון גבוהה עד שהשתחררה. היום כאשר חזרנו למיון בעקבות צהבת של בתנו, אשתי לא הרגישה בטוב ולכן חזרנו למיון נשים. ב12:30 לקחו ממנה בדיקות דם. רק כשלוש שעות לאחר מכן, דילו שהם איבדו את בדיקות הדם והיו צריכים לקחת ממנה שוב בדיקות דם. היום לצערי, לא יכולתי להיות עם אשתי מאחר ויש לנו ילדה בת 5 ימים שהיתה רעבה ורצתה לישון, והוריה של אשתי ששמרו עליה, כבר היו חייבים לצאת לעבודה ב15:00. אשתי שכבה שם במשך שלוש שעות נוספות עד שלקחו ממנה שוב בדיקות דם וממש היינו צריכים להילחם כדי שיראה את הבדיקות רופא. עכשיו, כשש שעות לאחר מכן, היא שוחררה. שש שעות בשביל בדיקת דם מסכנה אחת! אנחנו נחושים עכשיו יותר מתמיד לבדוק את האופציה לתביעה בגין רשלנות רפואית. אשמח אם תוכלו לעזור לנו בנושא

לפונה שלום רב, ראשית מזל טוב ואני מקוה שגם בתך וגם אשתך כרגע בקו הבריאות. אכן הסיפור מעורר שאלות לא מעטות, אך כדי לבדוק נושא זה יש לפנות לעורך דין שמתמצא בתחום הרשלנות הרפואית, שיוציא את כל החומר הרפואי ויבדוק עם רופא מומחה לגבי כל הנקודות שהועלו. עורך הדין יתן דעתו גם לשאלה האם כדאי לתבוע מבחינה כלכלית, כיון שכדי להגיש תביעה יש להגיש חוות דעת רפואית, שעולה ממון רב, ואילו הפיצוי, שניתן לקבל אם לא נגרם נזק לצמיתות יכול להיות לא גבוה במיוחד. בברכה, ד"ר אבי רובינשטיין, עו"ד