משבר בזוגיות פרק ב

אנחנו זוג בפרק ב' בחיים. לי שני ילדים ולו אין. כבר מרגע שהכרנו הוא הבהיר את עמדתו בנושא ילדים ואמר שהוא לא ממש רוצה אבל יזרום.כיום לאחר תקופה ארוכה ביחד והרצון להתחתן הוא הבהיר שהוא לא מעוניין בילדים בטענה כי הוא לא אוהב ילדים, לא מאמין בהמשכיות ומבחינתו יש דברים אחרים שיכולים למלא אותו. הוא מתיחס יפה לילדים שלי אך לא מראה מעורבות יתר. אפשר להגיד פרווה.אפשר לציין כי באופי שלו הוא יהיר, קשוח ונוקשה,לדעתי הרגש קיים אך עצור הוא מאד אוהב לשלוט ולעולם לא יהיה זה שטעה, קשה לו מאד לבקש סליחה ו"לרדוף" אחרי בת זוגתו. יש לי תהיות לגבי הקשר הזה ולמרות שהראש אומר לי לעזוב אני לא יודעת איך לעשות זאת שוב עם הילדים מאחר ורק נכנסנו. אני לא יודעת אם זה מה שצריך לעשות. הוא הציע ללכת לטיפול זוגי אבל אני חושבת שהוא צריך ללכת לטפל בעצמו ובגאוותו. דעה תשובה בבקשה

איריס שלום, לא ברור כמה זמן נמשך הקשר וכמה זמן את מעורבת בו יחד עם הילדים במגורים משותפים. הצד הטוב מבחינתך הוא שיש לך ילדים ושבן זוגך לא עושה בעיות כלפיהם ומתייחס אליהם בצורה נאותה. נדמה לי שהבעיה המרכזית לא צריכה להיות הבאת ילד משותף ביניכם, שהרי לך כבר יש והוא כלל אינו רוצה, אלא איכות הקשר הרגשי והתפקודי ביניכם. ייתכן שדווקא גבר שאינו רוצה להביא ילדים לעולם, וזו זכותו, מצא לפיכך בת זוג אם לילדים, כך שלא יצטרך להיענות לדרישות בת זוג הרוצה להיות אם. מבחינה זו הרי יש כאן התאמה מוצלחת. הייתי מקבלת את הצעתו של בן זוגך לטיפול זוגי על מנת לשפר את דפוסי הביטוי הרגשי במערכת הזוגית. במהלך טיפול זוגי יש הממליצים לאחד מבני הזוג או לכל אחד בנפרד להמשיך בטיפול אישי. שיהיה בהצלחה.