התמודדות עם סרטן אצל אמא

שלום לך. חולה שכל כך סובל וגם מבין שלא נותר לו כל כך הרבה זמן, הוא כועס, הוא כועס על זה שהוא הולך למות ואחרים נשארים בחיים, כועס על שלכם אין סימנים של חולשה וחוסר אנרגיה ולו יש , כועס על כל העולם, ומי שמקבל את כל הכעס הזה אלו האנשים הכי קרובים, עד כאן הכל התנהגויות מוכרות וכמעט אוניברסליות, הכאב הגדול הוא שאתם "הקורבנות" אך באותה המידה גם אמא שלכם קורבן של המחלה הקשה הזו וחשוב כאן לנתק את המעגל הנוראי הזה ולהתנהג אחרת. אנחנו יודעים שהרבה פעמים החולים רוצים למות, אך אינם מעיזים לבטא זאת, אנחנו גם יודעים שבני המשפחה מפחדים לדבר עם ההחלים במצב קשה על המוות. יש כמה ההתנהגויות חשובות שעשויות לשבור את המעגל: לתת לגיטימציה לכעס ולכאב , לשאול איך אני יכולה להיות בשבילך, לא לפחד לדבר על המצב ולהגיד כל מה שרצית להגיד משך השנים ולא יצא לך, בעצם להתחיל להפרד, ללא קשר כמה זמן אמך עוד תחיה. פרידה חשובה גם לחולה וגם למשפחה. אני לא יודעת אם תשובותיי מספקות ומתאימות לך, אם כן את יכולה לשוב ולכתוב ואני ארחיב על כל שאלה שתשאלי. בברכה נטע מוזר