שלום

אני סובלת ממחלת הניורופיברומוטזיס NF1 המלווה בכאב, מזה שלוש שנים אני מקבלת כדור של percocet מה שיצר אצלי עצירות,מזה שנתיים וחצי אני לוקחת משלשלים שונים על מנת שתהיה לי יציאה, לא היו לי בעיות לפני כן, לקסעדין ולעתים אני שותה מיץ אלוורה יחד עם מיץ שזיפים, אני מעוניינת לחדול מלקחת את המשלשלים בחודשיים האחרונים הפסקתי עם הpercocet אבל אני עדיין צריכה את המרככי צואה על מנת שתהיה לי יציאה, אני רוצה להפסיק גם איתם אני רק בת 35 ולא רוצה מגיל כזה לפתח תלות מוחלטת בהם יש לי שתי שאלות ברשותך: 1)האם לאחר שנתיים וחצי של שימוש במרככי צורה ניתן להפסיק? ואם כן כיצד? 2)הבנתי שבדיקת גסטרוסקופיה יכולה בעצמה ליצור עצירות האם זה נכון? 3)האם במקרים קיצוניים בהם הרפואה לא מוצאת פתרון לאדם שסובל מעצירויות, ניתן לבצע ניתוח כלשהוא על מנת לתקן את הבעיה? במקרה של מעי עצל? אני מתכוונת לניתוח כגון ניתוח להתקנת סטומה? האם ניתוחי סטומה תמיד יגרמו לכך שלא תהיה עצירות? תודה על תגובתכם וסליחה על אורך הפוסט סופשבוע נעם

שלום מישל, עקרונית, שאלתך לא בדיוק בתחום העיסוק העיקרי של הפורום הזה (שהוא כירורגיה של מערכת העיכול), אך אענה כמיטב יכולתי. 1. כן. אי אפשר להפסיק בבת אחת. זה מתכון בטוח לכשלון. תנסי לעבור לתכשיר אחר, כזה שאינו גורם לנזק למעיים, אך בהדרגה - הפחתה הדרגתית של התכשירים שאת נוטל עכשיו ומעבר לנורמלקס או פגלקס. לאחר מכן הפסקה הדרגתית גם שלו. 2. לא נכון. 3. התקנת סטומה בלבד אינה פותרת את בעיית העצירות כי המעי נשאר במקומו וממשיך ב"חוסר התפקוד" שלו. לפעמים מבצעים כריתות חלקיות של המעי, אך זהו פתרון קיצוני מאוד שמיו למקרים הקשים ביותר.

יום נעים ושבוע וב