נגישות
נגישות

פוליאתילן גליקול: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

עצירות בילדים: סיבות, אבחון וטיפול

התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא עצירות. אצל יותר מ-95% מהילדים הסובלים מעצירות, הסיבה לתופעה היא אירוע חיצוני (שינוי בתזונה, סביבה חדשה). כל הדרכים להקלה ביציאה יציאות סדירות נחשבות כסימן לבריאות, על אחת כמה וכמה כשיש בסביבה אמא פולניה. הרבה הורים לילדים הסובלים מעצירות מאמינים, ששהייה ממושכת של צואה במעי מביאה לפיזור רעלים לדם - מה שכמובן איננו נכון. לאור כל זאת, לא מפליא שהתלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא עצירות. אין מחקרים על השכיחות המדויקת של תלונה זו באוכלוסייה, אך העובדה היא שכ-3% מהפניות לרופאי ילדים וכ-25% מהפניות לגסטרואנטרולוג ילדים, מקורן בעצירות. למילה עצירות יש משמעות שונה אצל כל אדם, ומכאן הקושי באיסוף מידע על המצב הנורמלי. העצירות היא מצב, שבו היציאות מעוררות אי נוחות או שתכיפותן קטנה מהרגיל. אדם הלוקה בעצירות "מייצר" צואה נוקשה, שקשה להפרישה, ועלול לחוש שהחלחולת (החלק הישר והסופי של המעי הגס) לא התרוקנה...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לפוליאתילן גליקול

עצירות - תמונת המחשה
עצירות הם יעילים למניעת מחלות כרוניות, לחידוש רקמות בגוף, לאנרגיה זמינה וגם לשיפור הראייה – קב...
תרופות ורוקחות - תמונת המחשה
תרופות ורוקחות נוטלים תרופות - וחוששים שהן כוללות חמץ? ועדה מיוחדת הכינה רשימת תרופות כשרות לפסח. שימו...
ללמוד עוד על פוליאתילן גליקול
פיסורה אנאלית Anal Fissure-תמונה

סדק ברירית המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך)...

מאת: ד"ר יהודה...
31/07/2014
כאבי בטן חוזרים אצל ילדים-תמונה

תלונות על כאבי בטן שכיחות אצל ילדים, אך לרוב מדובר בתלונות...

מאת: ד"ר אילנה...
21/03/2010
דמנציה: לטפל בתבונה ובחמלה-תמונה

טיפול באדם המתמודד עם דמנציה מהווה התמודדות קשה ביותר....

מאת: ד"ר רוני...
10/04/2018
הרווח (בין השיניים) כולו שלכם-תמונה

אנשים רבים סובלים מרווח בין השיניים - בעיקר הקדמיות - הגורם...

מאת: ד"ר אבידן...
09/04/2016
אולי יענין אותך לדעת...
גסטרוסטום אנדוסקופי – PEG   - תמונה
גסטרוסטום אנדוסקופי – PEG
באנגלית percutaneous endoscopic gastrostomy...
פיסורה אנאלית Anal Fissure - תמונה
פיסורה אנאלית Anal Fissure
סדק ברירית המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפוליאתילן גליקול?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פוליאתילן גליקול: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

ד"ר צנגן שלום רב, ביתי בת שנה וחמישה חודשים, מטופלת בנורמלקס כפית אחת ביום מאז שהיא בת 8 חודשים בערך, עד היום הייתה יציאה כל יום, נתתי לה את הנורמלקס " על הבוקר" מה שנקרא עם הארוחה ובאמת כל יום הייתה יציאה עד הצהריים, נדיר שהיה מאוחר יותר, בביקורת האחרונה אצל רופאת הגסטרו בבי"ח העמק, המליצה לנסות ולהפסיק או לרדת לחצי כפית ולנסות כפית של בנפייבר במשך שבועיים, ואם יש יציאות סדירות אז להפסיק את הנורמלקס ולעבור לבנפייבר, רופא גסטרו בבי"ח ספרא אמר לי לפני מס' חודשים כי לא מומלץ לתת בנפייבר לפעוטות בגיל הזה כי זה גורם לכאבי בטן / מעיים, מה את ממליצה ? האם כדאי להמשיך עם הנורמלקס ? והאם זה בסדר להמשיך במתכונת כמו שנתתי לה עד היום ? עם ארוחת הבוקר ? האם הנורמלקס לא גורם לכאבי בטן ? והאם אין בעיה בשימוש ממושך ? מתי היית ממליצה לי לנסות ולהפסיק עם הנורמלקס בכלל ? יש לציין כי בלי הנורמלקס היציאות שלה קצת קשות , ולפעמים גם עם הנורמלקס (נדיר ).תודה וסליחה על המכתב הארוך והמייגע. שבוע טוב.

המכתב אינו מיגע כלל. נורמלקס אינו מזיק ואינו ממכר ומינון של כפית ביום לילדה בגיל הבת שלך הוא מינון נמוך.איני ממליצה לתת בנפייבר.לא הוכח שסיבים באמת עוזרים ליציאה ובנוסף לכך יכולים לגרום יותר גזים וכאב בטן.אפשר להמשיך במתן נורמלקס ועדיף שלא תחווה צואה קשה ומכאיבה שתגרום לה להתאפק.מומלץ לת בארוחה של הערב לפני השינה ואז יש יציאה בבוקר.

שלום לפני כחודש התחיל לי נפיחות בפי הטבעת, יש ג'ולה בגודל 1 ס''מ, חשבתי שזה יעבור וזה לא עובר, יש כאבים חזקים תחושה של שריפה בפי הטבעת, אין דימום יציאות חלקות, האם זה טחור חיצוני? אם כן מה הטיפול? אני רוצה טיפול לא משחות הרגעה... אני עובד בעבודה פיזית, ואני לא יודע איך לחזור לעבודה אחרי החג, גם הפסקתי לרוץ מהכאבים, רץ כל יום שעה בחור בן 30 לפני החג קבעתי תור לפרקטולוג אך יש תור רק לעוד חודשיים לא יודע מה אני יעשה עד אז סובל בשקט ועובד חייב פרנסה. מצורפת תמונה http://www.siz.co.il/my.php?i=zztarjtyy2om.jpg הקפתי בעיגול את הנפיחות ברור לי שאתה לא יכול לאבחן מתמונה אבל רק תתן לי כיוון מה אתה רואה טחור פיסורה משהו אחר? תודה רבה שנה טובה.

יהודה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא ותלונות כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סמוך לפי הטבעת, פיסורה ועוד. לצערי מתאורך וגם לאחר התבוננות בתמונה איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש החמרה בנפיחות או בכאבים או עליית חום שיכולים להחשיד לאבצס מומלץ לפנות לחדר המיון. בכל מקרה אחר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דר, יש לי ילד בן 2.9 שמתאפק לקקי במהלך תהליך גמילה של כחודשיים (מאז חופשת הקיץ). מחג סוכות היו לו שבועיים של עצירות אם שני שלשולים בינהם (8 ימי התאפקות ואז שלשול אחד) ועוד 6 ימים של התאפקות ואז עצירות. היה לו גם חום 38.5 במשך יומיים וגם כמה הקאות + חוסר תיאבון ושינוי התנהגות, הפך להיות עצבני ועייף. ביום חמישי האחרון נבדק על ידי רופאת ילדים. היא נתנה לו 3 חוקנים קטנים כל ערב חוקן ונורמלקס. התחלנו במינון 8 גרם החל מיום שישי בבוקר . את החוקנים נתנו מחמישי בערב. אחרי כל חוקן היה לי שלשול אבל לא היה יוצא הרבה. בין לבין עשה מעט מאוד. בימים האחרונים לא עושה כלל למרות הנורמלקס. הוא אומר שצריך אבל מתאפק ומעדיף לא לעשות. האם אפשר להעלות מינון של נורמלקס? הוא שוקל כ 12 קילו.

אני מעדכנת שהיום הגענו למיון בעקבות הפנייה של רופאת הילדים שלו. ניסו לבצע במרפאה חוקן, אך לא יצאה צואה. היה חשד לאבני צואה, אך בצילום בבית החולים לא ראו חסימות או אבנים. כן ראו הרבה מאוד צואה למעלה. היום בבוקר העלינו מינון נורמלקס ל 12. במיון המליצו להמשיך עם המינון יומיים ואם אין שיפור אז להוסיף 12 מג גם בערב, סך הכל 24 מ״ג ביום עד לשיפור. נתנו המלצה להוסיף 10 מ״ל שמן פרפין במשך יומיים ואם אין הקלה אז להוסיף 10 מ״ל גם בערב. האם ההמלצות הללו הגיוניות? אנחנו כבר מותשים והילד כל כך סובל ובטראומה מכל הסיפור :(

התאפקות בשלב הגמילה היא תופעה נפוצה אך היא גורמת להתקשות הצואה כך שהיציאות הופכות כואבות, מפחידות את הילד וכך נוצר מעגל סגור שמחמיר את העצירות וההתאפקות.הטיפול היעיל הוא ריכןך הצואה על ידי נורמלקס או שילוב של נורמלקס עם שמן פרפין שמרככים את הצואה כך שהצואה יוצאת רכה בקלות וללא כאב, צריך למצוא את המינון המתאים לילד . בדרך כלל מתחילים עם מינון גבוה בשבוע הראשון לטיפול: במשקל 12 קג זה מינון של 18 או 24 גרם ביום אך חשוב להכין את הנורמלקס נכון כל 16 גרם ב240 מל שתיה. אפשר בשתיה צלולה או בחלב או שוקו.ילד שלא שותה את הכמות הזו צריך לתת גם שמן פרפין. התוצאה צריכה להיות יציאות רכות מאד כמו מחית כל יום . ילד שחווה טראומה מיציאה כואבת יבכה וינסה להתאפק גם כאשר היציאה רכה כי הוא פוחד. צריך סבלנות כי בהדרגה יחול שיפור במשך מספר שבועות הקרובים.לאחר השבוע הראשון לרדת במינון הנורמלקס ל12 גרם ביום בתוך 180 מל שתיה, אפשר עם תוספת שמן פרפין לפי הצורך. אך אתם צריכים להיות במעקב וטיפול רפואי לאורך התהליך.

תודה רבה על התשובה המושקעת והמפורטת! מעריכה את זה מאוד.

שלום רב לכולם. אמי בת 86 דימנטית נמצאת בבית אבות . לפני 3 שבועות הוחלט עי" צןןת בית האבות להחדיר לה צינור הזנה כי היא לא היתה אוכלת מספיק וירדה במשקל. וכנראה שזה עקב בעיות בליעה. מאז שהוחדרה הזונדה היא היתה פעמיים בבית חוךים עקב דלקת ראות כנראה בגלל השביצעה אספרציה. אני מבינה שעם זונדה היא לא תוכל להישאר השאלה שלי בקשר לביצוע פג האם זה יעזור לדלקות ראות החוזרות ?למישהו היה ניסיון עם זה? ואם כן אני אשמח להמלצה לרופא פרטי לביצוע פג כי דרך הקופא יש טור רק לעוד שנה. תודה לכל העונים.

לסבטה שלום רב, השאלה, מה נכון לעשות כאשר חולה עם דמנציה מגיע לשלב של מחלתו אשר בו הוא ממעיט לאכול ולשתות אינה פשוטה. כפי שראית - הגישה האינטואיטיבית - להכניס זונדה - אינה מביאה, בהכרח, לרווחת החולה. גם שאלת הכנסת PEG אינה שאלה קלה בנסיבות אלה. הבעיה משלבת היבטים טכניים ( האם תועלת שווה את הסיכון) עם הבנת מהות התועלת, במושגים של אדם עם מחלת מוח נוונית שעתידה להמשיך ולהתקדם. על כן - עולה בנסיבות אלה שאלת האוטנומיה של החולה על גופו. גם הכנסת זונדה וגם הכנסת PEG הן פעולות חודרניות או פולשניות, כואבות, המלוות בסיכון ואי נוחות, כאשר קיימת ראיה לפיה יש סבירות שתגרומנה, בנסיבות אלה, יותר סבל מאשר תועלת, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בצוען בנסיבות של מחלה מוחית נוונית, ובנסיבות שהחולה לרוב אינו יכול להביע את הסכמתו לפעולות, מחייבת התיחסות זהירה. השיקולים שונים מחולה לחולה, בהתאם למצבו ולהבנת רצונותיו לגבי המנעות מסבל. המסגרת החוקית לקבלת ההחלטות שונה ממקום למקום בעולם, ויש להביאה בחשבון. בברכת בריאות, כרמל ערמון