רוצ ה למות לא יכולה לסבול יותר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/10/2001 | 15:24 | מאת: מיקי חוזרת

שוב חוזרת בה החרדות אותן תחושות מחנק, אותן מחשבות כפייתויות גם כתוצאה מבטוראט, מחשבה על איך אני מתה,וכמה זה מפחידץ. תעזרו לי על על סף נפילה ואני רק קלונקס 2 מ"ג נוטלת כבר 4 שנים מאז שהתאשפזתי עקב תת משקל או הפרעות אכילה. אין לי חשק לאכול אין לי כח לצאת מבהית ואפילו לא מהחדר, אוףף אני שוב לבד.אני לא החלטית וחושבת שכ לם צוחקים עליי , כל החג הייתי לבד בבית עם עצמי , וכתבתי שירים ושרתי לעצמי ולא היה לי כוח להיתקלח אבל איכס אני נקייה אתם יודעם שי שלי כפייתיות לניקון נכון? אז ניקיתי את הבית והחדר לשי ויהיתקלחתי 4 פעמים ביום זה הכל רק 4 זה לא כל כך טוב.טוב, ככה הרגשתי רע כל כך, למה אלובים לא רוצה שאני ימות? למה אין לאף אחד אומץ לשים לי משהו אולי איזו אבן בראש אני יעשה הכל כדיי להעביר את הדיכאון זהזה עכשיו או את החיים האלו. אני חושבת טוב טוב על היתאבדות תעזרו לי בבקשה. ואל רק אל תגידו לי רואים כי אני לא כל כך מאמינה בפסיכיאטרים שעושים עליי כמו שפן ניסיונות. למה אני ניחנקת כל הזמן זה לא היה ליתקופה ושוב חשר אליי. תגידו למ הה ושכאב הגדול הזה היתנחל לו בתוכי ומצא לו שם בית? למה דווקא אצלי דיייייייי. ולמה ה שכנים תמיד ניראים שמחים? וחשבתי על מזהו הלשון שלנו כל כך מיותרת בגוף סתם מדברת ומקללת וחלקלקה רטובה ומחחוספסת לפעמים המצורה של הלשון מפחידה אותי אתם יכולים להסיבר לי למה??? תודה לכם אם תעזרו לי , ביי מיקי שאוהבת אותכם- את כולכם רק לא את עצמי.

לקריאה נוספת והעמקה
04/10/2001 | 16:25 | מאת: דנית

מיקי, כול כך אני מזדהה איתך קשה להיות לבד ולהרגיש בודד תראי תפילת הקסם לחכות ועוד משהו תפילת הקסם אומרת לא לחשוב מה יש לו ולי אין ולמה ואייך, תהני מהשמש הזורחת בבוקר מהעצים מהחיות מהרוח מאת עצמך.....גם לי קשה לקבל את עצמי גם אני אוהבת אותך משר אותי גם אני בוכה בלילות גם אני חשבתי על התאבדות מה יצא מזה? למוות?זה?למה?יש לנו חיים ,למה לוותר אלייהם תמיד אפשר להשתנות ולשנות דברים גם אני הייתי לבד בחג גם לי זה קשה אבל הפתרון זה לא מוות את מוותרת על החיים שלך בשביל אחרים??למה מהפתאום!!!! ההפך החיים הם בידך ואת מי עכשיו מתחילה לשנות אותם בכול דרך בה מיקי רוצה להיות.... מיקי המחשבה השלילית הזה רעה אל תחשבי אלייה בכלל ובאמת לפני שהיה מאוחר לחי מהר לאיזה פסיכולוג פסיכיאטר הכול למענך. זה פשוט הרגשות לא נכונות שנותנות לך להבין בטעויות חבל.......

04/10/2001 | 20:30 | מאת: מיקי חוזרת

פוחדת לדשת לטיפול, ומה אני יאמר לו שם ? אני רוצה למות? ככה הוא ישלח אותי עוד לאישפוז, זה הדבר האחרון שהייתי רוצה, אני ממש לא מרגישה טוב ואולי גם שיכנעת אותי, אני אפנה לטיפול אולי אחריי שבת- כן כן אני תמיד דוחה ככה דברים אני ידועת אבל אני יעשה את זה בקושי ענקי, כי קשה לי ושחור ועיוור לי העולם.רק הלב דופק נושם מכלום שעוד נשאר. תודה על העזרה אנשים טובים אוהבת - עצבות...........

04/10/2001 | 19:40 | מאת: טלי וינברגר

למיקי החוזרת שאוהבת את כולם פרט לעצמה, אני לא אשלח אותך לפסיכיאטר, אבל למה שלא תלכי לטיפול? למה שלא יהיה לך מישהו בעולם שתדעי שאת יכולה לבוא אליו גם כשאת מפורקת וכואבת כל כך, והוא יהיה שם, בדיוק כדי לתמוך ולהבין? יכולת התמיכה האינטרנטית היא כל כך זעומה ואפסית כמעט, לעומת מה שאת יכולה לקבל בתוך חדר הטיפול. למה את כל כך מתעקשת להסתפק בפירורים? תחשבי על זה? ותיהי חזקה... טלי פרידמן

04/10/2001 | 23:09 | מאת: מלי

למיקי היקרה אולי כדאי לשנות כיוון בטיפול ולפנות לרפואה האלטרניטיבית אבל לבדוק שלא נופלים על שרלטן כי בתחום הזה לא חסר, אם יש לך זמן כיצד גם ללמוד את הנושא, בחיים אין ברירה וצריך למרות הכל להמשיך הלאה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית