פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

יש לי ילדה בעיתית היא בת 19 וזורקת או מוסרת כל דבר חפצים בגדים ואוכל וכול דבר שמפריע לה בעניים אן לי אפשרות למנוע ממנה את זה מה עושים במצב היא לא משתפת פעולה בכדי לטפל בה בתודה לאה

שאלה למומחים האם אפשר לצאת מאוסידי האם ידוע לכם על סיפורי הצלחה על אנשים שהחלימו לגמרי והיום לא צרכים תרופות?

שלום.. אני בן 17 וחצי. מיזה כמה חודשים שהתחלתי לחוש בחנק ובקושי לאכול ממש ממש קשה לבלוע את הרוק.. הלכתי לקופת חולים עשיתי בדיקות צילומים והמון דברים.. היתי בלחץ מתח וחרדה ממש גדולה חשבתי שזה סרטן חס וחלילה או מחלה או משהו גרוע שיסכן את החיים. בסדר עבר זמן עבר חודשיים בערך.. הרופא הביאה את כול התשובות אמרה שאולי עדיף להתעייץ עם פסיכולוג כי אין לי כלום לא בגרון לא בוושט ובכול המקומות שעשינו צילומים אמרתי לה ולעצמי ולאמא שלי מה פיסיכולוג מה אני איזה משוגע ודברים כאלה כאילו לא האמנתי שזה זה האמנתי שזה עוד בעיה המשכנו לבדוק שוב אין כלום בקיצור עבר חודש מאז שהיא אמרה שאין לי כלום וצריך ללכת לפיסיכלוג לפני שבוע התחיל לי משהו מוזר מאוד מוזר.. שלפניו חייתי חיים נורמליים ורגילים עם אותה הרגשה רק בלי קול התחיל להיות לי עוד קול בגוף שהוא גם עכשיו.. נגיד אני עושה משהו, הקול הזה אומר לי לא לעשות אותו ולעשות ההפך.. ולפעמים כואב לי הראש שהוא מדבר והעיינים נגיד אני אוהב משהו חושב על המשפחה הקול הזה בא נגד המשפחה שלי .. דברים כאלה מוזרים.. ומשהו שיש לי אותו כבר כמה שנים שלפעמים אני בא לחברים ומנסה להיות כמו איזה חבר שמצליח לו שהוא מקובל וכול פעם אני מנסה להיות חבר אחר בבתנהגות זה כבר הרבה זמן לא מלפני שבוע, רק הקול הזה זה מלפני שבוע ועוד משהו שיש לי כבר הרבה זמן נגיד אני חושב על איזה משהו על כאב נגיד רגליים ישר פתאום כואב לי הרגליים הבנתי שלדעתי יש לי פיצול אישיות.. הקטע פה שכול הזמן היתי מודע ליזה !! תמיד תמיד התבלטתי על כול דבר ודבר אבל לא היה לי את הקול הזה... מאז שהוא הגיע זה כבר הפך את ההרגל שאני מתלבט ללא נורמלי כי התחלתי להבין שיש בעיה תאמת גם לפני הקול הזה.. תמיד היה לי דברים מוזרים של נגיד חודש אני אוהב כדורגל ואז אחרי שבוע אני לא אוהב.. תמיד התלבטתי על כול דבר קטן, נסטי קולה מה לאכול בבוקר תמיד תמיד.. התלבטיות כאלו חשבתי שזה נורמלי עד לפני שבוע גם יש לי חשק לישון הרבה.. מהלפני שבוע הזה.. ואני מרגיש משועמם אז ככה..מה שאני בטוח.. שזה נובע מלחץ חרדה מתח ופחד .. כי תמיד תמיד.. שאני יושב נגיד עם חברים שלי.. ואז באים איזה 2 שתמיד לא עושים לי טוב ויורדים עליי אני בלחץ ואומר אמן אמן הם לא יבואו וכולי מתח וחרדות עם הם יבואו או לא ומלא דברים כאלו כול הגיל התבגרות שלי זה מתח לחץ ופחד השאלה ממה זה נובע אני בטוח שיש לי איזה בעיה. מחלת נפש או משהו בסגנון שקשורה ללחץ פחד ומתח כי זה נובע בכול דבר.. אבל השאלה מה זה הקול הזה, אני כבר מכניס לעצמי סרטים רואה כתבות.. אומר לעצמי שאין לי עתיד.. שאאני יהיה במוסד.. כי זה באמת הגיוני, יום אחד בא לי ללכת לבצפר יום אחד אני אומר אני יפרוש וילך לעבוד.. אין לי מחויביות לדברים שאני עושה וזה מאוד מפריע לי בבקשה תעזרו לי ותיקראו הכול ! אני באמת מקווה שזה לא מחלת נפש ויעבור אחרי גיל ההתבגרות..

אתמול קרה לי משהו מוזר, ישבתי עם חברים פתאום התחלתי להרגיש.. פחד לא מוכר, הרגשת חנק ..הרגשה שקשה לי לבלוע.. דקירות בלב בחזה בבטן סחרורות קוצר נשמה הרגשה כזאת כאילו אני מנותק מהמקום שהיתי ורק רציתי ללכת לבית ולישון שאלה לי אליך עם זה חרדה מתח ולחצים שאני באמת לא יודע ממה באים, איך אפשר לטפל בהם במהר אני לא יודע עם זו מחלת נפש חס ושלום מה שבטוח זה קשור לחרדה ולחץ ומתח 2- יש אפשרות שהצבא לא ידע ולא יוריד לי פרופיל שאני הולך לפסיכולוג.. 3- לבקש מהקופת חולים שיתנו לי מספר של פיסכאטר או פסיכולוג ? ויש דרך שההורים לא ידעו, כי הם לא תומכים ולא יתמכו אאני מכיר אותם

אני סובל זמן רב מחששות ומדברים לא טובים שיקרו והדרך שלי להתמודד עם זה היא באמצעות מנהגים מוזרים וחזרות שוב ושוב על אותו דבר. קראתי הרבה והבנתי שאני סובל מOCD. ככל שעובר הזמן המנהגים והחזרות האלו התגברו ומקשים מאוד על ההתנהלות היומיומית שלי. פניתי לקופת החולים וקיבלתי רשימה של פסיכולוגים שעובדים עם הקופה ורציתי לשאול כמה שאלות. -הבנתי שהטיפול הוא טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ורציתי לדעת האם כל פסיכולוג יכול לטפל בי או שצריך למצוא מישהו שמתמחה בזה? -האם הטיפול כולל גם טיפול בתרופות? -האם עליי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר?

האם זו שיטת הטיפול המומלצת? כי כתבת שמטפלים גם בגישות אחרות.

שלום שרון, אני אמא לבן 5 (בכור). בשנה האחרונה החלה אצלו תופעה (סוג של תחביב מוזר) של קשירה. זה התחיל ממשחק של שוטר וגנב, כשהוא השוטר ואני/ אחיו הקטן מתנדבים להיות הגנב, והוא קושר אותי עם חוט ומלפף כמה קשרים. מאז זה יצא מפרופורציה של משחק, וכל היום הוא קושר כל מה שלא זז. החוטים שלו הם: חגורה, שרוכים שמוציא מנעליים, חוט של מטען של נייד, חוט של מערכת סטריאו, חוטים של וילון וכדומה. הוא קושר את החוטים לחפצים שונים בבית. כשהוא לא מוצא חוט הוא משתמש בציצית שלו... בהתחלה לא התייחסתי יותר מדי, אך זה מצב שנמשך כבר קרוב לשנה, וקורה גם בגן, אצל חברים... כבר מטריד ולא נעים. האם זה מדאיג? זה מראה על חרדות? תודה רבה אמא מודאגת

הבת שלי בת 13 . במשך שנות חייה תמיד היו קיימים אירועים מינורים של רחיצת ידיים חוזרת ונשניית לקוק השפתיים כתלונה על יובש, כחכוך בגרון,פחד ממזיקים באופן חריג למדי. בשבוע האחרון חלה הופעה חדה של ארועים המלווים בפחד ממזיקים וביטויי מילולי של פחד פן יזהמו ישפיעו ועוד על שלמות הגוף. כולל ארועים של רחיצת ידיים ,פנים כחכוך התקפי זעם וזעקה לעזרה. בבדיקת הערכת פסיכאטר לאחר שיחה ארוכה הוחלט על טיפול בפריזמה. יש לי פחד כבד מאחר ואני עובדת בתחום הרפואה משימוש בתרופה הן בהיבט ההתפתחותי,קוגנטיבי,השגים בלימודים מאחר ובתי תלמידה מצטיינת ,מבריקה וחכמה אך לאחרונה אני חשה שהארועים הללו משפיעים ומחבלים באיכות זמנה .מה השלכות הטיפול על השגיים לימודיים? תופעות לוואי נפוצות? כמה משתמשים בה נכון להיום מבחינת מתבגרים ונוער ,אחוזי הצלחה? אין מאכלים מסוימים שיכולים להוות תחליף לרכיבי התרופה? יש קשר להתפחותה מבחינת הורמוני גדילה ועודוהאם תהיה פגיעה בתפקוד מיני,האם זה אומר שהמחלה עשויה להפוך לסכיזופרניה בקצור בבקשה תענה על שאלותי אני חשה שכבר אני זקוקה לטיפול

שלום דר קרני אני בת 50 וסובלת מ OCD לאחרונה שאני מדברת עם מישהי על משהו שמפריע לי ,אני לאחרונה נותנת נשיקה בלחי ,לעתים רחוקות,במקרה שאני מבררת משהו עם משהי,כמו למה לקחת את התור,ואם האשה מדברת אלי יפה.אז אני נותנת לה נשיקה בלחי.לעיתים רחוקות.מדבר באשה שאני לא מכירה.המקרה האחרון אשה הגיעה לתור יחד איתי ,תור בסופר.אני אין לי כוח לריב ,בנוסף אני לא מעונינת לעשות הצגה לאנשים בתור.האשה טענה שהיא הגיעה שניה לפני.סיימתי את הקניות,וחכיתי לה בחוץ ,מחוץ לסופר.לא הרבה.גם אם היה צריך לחכות לה הרבה היתי מחכה ,כדי לעשות בירור.זה נורא הלחיץ אותי הקטע הזה.שאלתי אותה אם היא שיקרה,ודווקא אמרתי לה שהיא נראית אשה טובה.אומרים צריך לדבר יפה ,בכל מקרה.אז היא ענתה שהיא לא שיקרה.ולמה לשקר.בקיצור עשיתי משהו שאני מצטערת עליו.באתי לנשק אותה בלחי,והיא החזיקה את ידי.ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.אני נורא כועסת על עצמי.גם היא לא וויתרה על התור.וגם החזיקה לי את היד,דבר שנורא פגע בי ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.כעסתי נורא על עצמי.אולי היא העירה אותי בזה שהחזיקה לי את היד ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.בבקשה תעני לי ספציפית על מקרה זה.גם אם תשלחי אותי לשיחות,תעני לי בבקשה על מקרה זה כי מקרים כאלה תמיד חוזרים על עצמם ,כמו שנאמר חוק מרפי הרבה תודות לך גב שרון

סליחה טעיתי בשם במקום לרשום דר שרון רשמתי קרני.דר שרון בבקשה לא להתיחס לטעות בשם תודה

שאלתי היא שבזמן האחרון ,אם יש לי וויכוח עם אשה,בגלל תור.אז שהיא עונה לי יפה.אני מנשקת אותה בלחי.זה דבר שקורה לי בזמן האחרון .לגבי מה שכתבתי לך.(בבקשה תקראי שוב)במקרה הזה באתי לאחר שהיא דיברה יפה ואמרה לי שהיא הגיעה בתור שניה לפני כביכול.אז מכיוון שהיא ענתה לי יפה באתי לנשק אותה בלחי,והיא החזיקה לי ביד וסירבה .ואז כנראה הקטע הזה העיר אותי,למה לנשק?למה פעלתי בלי לחשוב.האם זה מלחץ.שאני בוויכוח כל הגוף שלי רועד.תודה שבוע טוב

בתי בת 16, לפני צו ראשון. בגיל 12 סבלה מהפרעה טורדנית כפייתית וטופלה תרופתית במשך כשנה. מאז ועד היום מצבה טוב מאד, תלמידה טובה, מדריכה ורשג"דית בצופים. האם לדווח לצבא על המצב שהיה? האם הדבר יפגע בסיכוייה לשירות מעניין ומאתגר?

שלום, לבני שני ילדים 3 + 1 שנים אשתי - כלתי סובלת מ או סי די, לא חזרה לעבוד לאחר הלידה - סיימה לעבוד עוד בהריון, את הילדה הקטנה לא רוצה להכניס לגן, מסתגרת, לא מתפקדת ועוסקת כל היום במיון הכביסה לפי צבעים מדוייקים וסידור הבית. מונעת מהילדים פעילות בגלל לכלוך והביאה לניתוק מחברים וכמעט כל המשפחה. לאחרונה שמתי לב לתלשה לעצמה את כל הריסים. נסינו לדבר עם בנינו להגיע לרופא פסיכיאטר, ולדבר על הנושא של הדיכאון וחוסר התפקוד והדבר נתקל בהתנגדות - נסתר, לאט לאט תנו לי לטפל בנושא וכ"ו. עם הוריה לא שוחחנו בנושא ואנו מאד מתלבטים אם לשתף אותם. יחסיה איתם מורכבים ומסובכים כמו כל היחסים האחרים עם אנשים. מכיוו שהדבר פוגע בילדים ובשמחת החיים שלהם כזוג אודה על עצתך.

האם ידוע על קבוצות תמיכה לילדים/מתבגרים הסובלים מOCD?

עשרה חודשים אני חיה בבית שלי עם חברי שצעיר ממני בתשע שנים. נפגע נפש שמאבחן בביטוח לאומי במאניה דפרסיה וסימני סיכוזפרניה . בתקופת החגים עזב את הבית כי היה ריב בין אחותי לבינו. עכשיו אומר לי שעדיין לא סולח גם לי. ומתלבט עם להמשיך את הקשר. יש לו התפרציות זעם ומדבר דברים שלא נעימים לאוזן. התחיל בעזרת אמו לקחת ליתיום וסירקביל. מה עליי לעשות איתו , כדאי שיחזור לעצמו .??? מסרב ללכת לפיסכיאטר.

ביתי בת שמונה תמיד היו לה כל מיני אובססיות לגבי כל מיני דברים אבל אף פעם זה לא היה חמור או שהשפיע יותר מידי על מהלך חייה. לפתע בשלושה שבועות האחרונים בבת אחת זה החמיר אבל בלילה בעיקר. במהלך היום היא חוזרת על משפטים או שואלת כמה פעמים את אותו הדבר או אומרת שוב ושוב את אותו הדבר כדי לבדוק אם שמענו. בלילה לפני השינה היא עוברת וסוגרת את החלונות בסלון ובחדר שלה, בודקת אם הדלת נעולה ואומרת לנו לנעול לפני השינה. החל מהשעה 00:00 היא מתעוררת לפעמים פעם אחת ולפעמים יותר ואז היא כל הזמן קמה, שותה הולכת לשירותים, חוזר חלילה, שואלת שאלות, בודקת מלא פעמים מה השעה והיא אומרת שהיא לא מצליחה להפסיק. האם זה יכול להיות טורדנות כפייתי? אם כן מה אנחנו אמורים לעשות?

אני חייבת, להוסיף שאובססיביות שהיתה בעבר היתה בדברים ממש קטנים כמו לשים הנעליים בקו ישר. כמו כן עשינו לה איבחון פסיכודידקטי לפני שנה בערך ולא נאמר על כך כלום. בנוסף השלושה שבועות האחרונים שעליהם אני מדברת החלו לאחר שבעלי ואני חזרנו מטיול של חמישה ימים בחו"ל. חשוב לציין כי כל שנה בעונה זו אנחנו נוסעים לחופש ללא הילדים והילדים נשארים עם הסבתא כל שנה לחופשה זו.

האם איסוף בקבוקים ברחוב נחשב לOCD?

האם בגלל ocd הצבא משחרר מגיוס? או נותן הקלות בשרות. עדיין לא אובחן.

מה יש בטיפול פסיכודינמי, שאין בטיפולים אחרים (פסיכותרפיה/קוגנטיבי/התנהגותי וכיוצא בזה, ומה המטפל הפסיכודינמי עושה עם המטופל שבטיפולים אחרים המטפל לא עושה איתו, שגורם למטופל לאהוב את המטפל ?

היי אני בן 23 שוכר דירה אם שותפים ואני סובל נורא ממחשבות טורדניות שגורמות לי לעשות מעשים לא רציונים והימנעות מדברים לדוגמא הדירה הייתה פתוחה ואף אחד לא היה בה בזמן מסוים וזה גרם לי לחשוב שאדם סמוים היה בדירה וזה גרם לי לתחושה של הימנעות מאותם מצעים וההשמיכה והכירת והפיג'מה הכל אני כבר לא משתמש בהם העברתי אותם לתרומה בנוסף לזה הייתה לי מחשבה שהוא נכנס לרכב שלי ולכן אני נמנע משימוש ברכב זה נורא מפריע לי למרות שאני יודע שזה לא הגינוי וזה דמיון אבל אני לא מצליח לשלוט בזה אשמח אם תעזרי לי תודה!

איך קוראים לתופעה אבנורמלית שכזאת ? מדובר על אדם רגיל, שעובד רגיל למחייתו ואין לו בעיות נפשיות. אבל, איך קוראים לתופעה המוזרה הבאה. אני מכיר בחורה, אומר לה הכל אמת על עצמי. חוץ ממה שקשור בגבריות שלי שאני מספר לה שהיו אצלי 5 גברים שדפקו אותי ואז אומר לה שהם רוצים אותי רק בשביל סקס. ואז אני עושה את עצמי כאילו אני לא יודע מה הם רוצים ממני (סקס), ושהם לא רוצים איתי קשר חברי אלא רוצים רק "לדפוק ולזרוק אותי". כשלמאיתו של דבר אף אחד לא היה אצלי. ואז אחרי שעה אני מתקשר שוב ומספר לה שהיו אצלי עוד גברים שהם עשו לי ומספר לה איך הם השפילו אותי ואיך אהבתי את התחושה הזאת של ההשפלה להרגיש כמו זונה מנוצלת מינית. ואז אני מנסה לאתר בבחורה שאני מדבר איתה איזשהי הזדהות וחיבור לדברים שאני מרגיש, כשכל מה שאני מספר לה שכאילו הייתי עם גבר זה שקר. עוד אני מספר לה שאני עושה סקס עם אמא שלי וגורם לה להאמין בזה. מספר לה שאני עושה סקס עם חיות, עם בת של חברה וכאילו משדר פחד ומבקש שלא תגלה לאף אחד. והכל כשלאמיתו של דבר כשאני לבד או עם בת של חברה לא לעולם לא מעלה בדעתי לחשוב דברים כאלה. אבל איכשהו שאני מכיר בחורה חדשה אני פתאום נוטה ליצור בה רושם שאני זונה מושפלת, שמשפילים אותי, שאני עובד בזנות ברחוב כזונת רחוב ומספר לה כאילו חוויות של לקוחות שהשתינו עלי, ומספר לה שקרים על עצמי שקשורים במין כאילו אני סוטה מין. כך קרה לי במשך 8 שנים שבהם אני יוצא עם בחורות ומכיר אותן. מתישהו שהוא הן מרגישות שאני מגזים וכנראה משקר על עצמי. רק לוקחות אותי כסטוץ, ולא לוקחות אותי כגבר לקשר של הקמת משפחה. אלא זורמות לפעמים עם השקרים שלי, ומקשיבות לי וצוחקות. בהתחלה הן מאמינות ואח"כ אולי הן קולטות שאני מגזים. מגרה אותי כשהן מאמינות לשקרים שלי שאני עושה עם אמא שלי, שאמא שלי זונה, שאני זונה שגברים עולים עלי כל שניה, שאני עושה עם הבת של ידידה שלי ביחד ומקלח את שתיהן, בהתחלה הבחורות מאמינות לי ולגרום להם להאמין לכל הסיפורים שלי על עצמי זה הדבר שמעניין אותי ומאתגר אותי. הבעיה שזה מזיק לי מאוד כי זה גורם ללשון הרע. באותו רגע אני לא חושב שאני מפליל את עצמי בסיפורי שקר על עצמי. איך קוראים לתופעה כזאת ?

שלום רב. קראתי רבות על OCD בהקשר לבני בן ה-9. בכל המאמרים הופיעו חזרות אובססיביות בנוגע לפעולות בקרב הילדים. אצל בני אין חזרתיות בפעולות אלא בדיבור. הוא חוזר פעמים רבות על אירועים/רצונות/בקשות. זה קורה בעיקר כשהוא רוצה משהו שאין לו ואז "ננעל" על זה.תחילה מלאתי את בקשותיו,בתקווה שזה יפסק,עד שגיליתי שמופיעה אובססיה חדשה... יש לציין שאובחנו אצלו ביות קשב וריכוז, בעיות רגשיות. נשלל אוטיזם. תודה רבה

סליחה. לא כתבתי את שאלתי - האם OCD מתאפיין גם בחזרתיות בדיבור? תודה מראש

שלום רב ד"ר, לפני 4 חודשים ב 1.5.12 התחלתי לקחת צפרלקס והגעתי ל 20 מ"ג אבל לאחרונה החלטתי להפחית את המינון ל 10 מ"ג בגלל תופעות הלוואי ובעיקר העליה בתאבון אגב הייתי בתקופה זו לוקחת גם סרווקול XR של 300 מ"ג, השאלה היא האם התאבון נוביע רק מהסרקוול כי בכל המקומות כתוב שציפרלקס להפך מפחית תאבון, מה אתה אומר ד"ר ומה אתה ממליץ לי, כי בזמן שהחלטתי לעצור את הכל ולא לקחת בכלל תרופות הגוף קיבל מכה קשה כאבי ראש ובחילות וסחרחורת בגלל זה חזרתי ל 10 מ"ג והפסקתי סרקוול, (ועכשיו מרגישה יותר טוב, בלי הרבה כאבי ראש) ,האמת שציפרלקס מאד הרגיע אותי בתקופה שלקחתי אותו ב 20מ"ג אבל גם לא רוצה לעלות יותר במשקל כי זה זה גם משפיע שלילית מבחינה נפשית וזה לא קל מ 1.5.12 עליתי 20 ק' ולא רוצה לעלות יותר יכול להיות שזה רק מהסרקוול, לא יודעת?? {אגב אני סובלת מ OCD מחשבות טורדניות לא הגיוניות} מקווה מכל הלב לתשובה ולעזרה. בברכה, דורית

שלום אני בת 21. הבעיה שלי מורכבת: יש לי דיכאון, חרדות ו-OCD במשך שנים(לפי אבחנות פסיכיאטרים), ובנוסף יש לי משהו שמטריד אותי יותר מכל. יש לי חברה, שמכיוון ששתינו מבולבלות וחוששות ממערכת יחסים עם גברים, ולאחר שהתקרבנו מספיק הגדרנו עצמנו כבנות זוג כבר כמעט 7 שנים. הבעיה היא, שאני מרגישה תלותית בה מאוד, ומכיוון שהיא בחורה עם הרבה בעיות נפשיות גם, כל פעם כשהיא מדוכאת, או רע לה או כל דבר לא טוב שקורה לה - אני נכנסת לחרדה נוראית מזה וממש מפסיקה כמעט לתפקד. עולות לי מחשבות אובססיביות ודאוגות לגביה באופן תמידי. בגלל כל הבעיות שלה, קשה לה לעבוד וזה גם משפיע עליי! זה מכניס אותי לחרדות, ללחצים, אין לי חשק בכלל להשקיע בעצמי ואפילו לפעמים לחיות כאשר היא ככה. מרוב שאני טרודה לגביה אין לי סבלנות למשפחה שלי לפעמים. העניין הוא שאני מאוד מאוד דואגת לה ואוהבת אותה. ושלא יחשבו - היא לא מכריחה אותי לדאוג לה. פעמים רבות היא אמרה לי: אם קשה לך, אני מבינה אם תרצי להיפרד ממני. העניין הוא, שרק משפט כזה גורם לי לחרדה מטורפת ואני מרגישה שאינני מסוגלת לעזוב אותה, שהחיים שלי יתפרקו ומצד שני כבר אין לי שמחת חיים בגלל המצב הזה!!! אמא שלה נפטרה לפני כמה חודשים, היא בקשר גרוע עם אבא שלה, ואני היחידה שהיא קרובה אליה. אני מפחדת שאם אעזוב אותה, היא תפגע בעצמה או תתאבד ואז לא אוכל לחיות עם עצמי. ארגיש שזה קרה בגללי. האם זו נקראת הפרעת אישיות תלותית? ואם כן, מה ניתן לעשות בנידון? אני ממש אודה לעצה. אין לי כבר תקווה :(

בת הזוג שלי לא מעוניינת ללכת איתי לטיפול מסוג כזה כבר דיברתי איתה על זה בעבר כי היא טוענת שהיא מפחדת שינסו להרחיק או להפריד בינינו, ואינני יכולה להכריח אותה. השאלה שלי היא: יכול לעזור לי לטפל בבעיה שלי אם אלך לטיפול כזה לבד, בלעדיה? כי אני כן מעוניינת לשנות את המצב.

הבן שלי (בן 9) התחיל לסבול בצורה קשה לדעתי, מהתנהגות כפייתית - כשהוא כותב במחברת, הרבה מאוד פעמים הוא יכול למחוק משפט או מילה עד שזה לא יראה לו מתאים. הוא כותב מאוד יפה ומסודר, ומה שלרוב מפריע לו זה הרווח בין המילים. שמתי לב שזה מתגבר בערב, אבל כששאלתי אותו האם זה ככה גם בבית הספר, הוא ענה לי שכן. ניסיתי להסיח את דעתו, מיד לעבור למשפט אחר, לתת הפסקות, אבל הוא מרגיש צורך חזק מאוד לתקן את מה שכתב, אם זה לא מושלם לטעמו. יש לו גם לפעמים מחשבות מטרידות. לדעתי, שוב, זה יותר כשהוא עייף. האם לפנות לפסיכיאטר לאיבחון? לפסיכולוג? או יש משהו אחר? תודה רבה

שלום רב שרון ושאר הקוראים אני גרה בחו"ל ללא ביטוח רפואי עם בעלי בן ה42 ותינוק. בעלי נוטל כדורי אדרל - רטלין במשך 8 שנים בערך על בסיס קבוע, לרוב 30מג. בשנים האחרונות יש לו תופעה של אמירת מילים כיאילו סתם בסבבה כמו "שלופ" "פוקסי" , או שירת שיר שוב ושבות כמו התקווה. למרות שאני מבקשת ממנו לחדול, הוא מתקשה וממשיך. הוא עושה את זה רק בבית , לרוב בערב מול המחשב. לארחונה נהיה מאוד פגיע לכבודו ורגיש יתר, והוא חוזר על תלונה או כעס במשפט שנאמר שוב ושוב עשרות רבות של פעמים ברצף כמו "פגעת בי" "לא רוצה" וכ"ו. הוא יושן המון שעות וחסר חשק ואנרגיה באופן כללי. אני ממש במצוקה שכן איני יודעת איך להתמודד ומה לעשות עם החזרות של המשפטים . אנא עזור לי עם כיוון של מהי בעייתו הפסיכולוגית \ רפואית של בעלי, שכן , אין לנו אפשרות ללכת לרופא, מה גם שאם היה - בעלי לא היה מסכים, הוא לא מודה בכך שישנה בעיה . תודה רבה , מצפה לתשובה צופית

שמי דניאל ואני בן 24. אתמול עברתי אבחון הפרעות קשב וריכוז. המלווים בהפרעות התנהגות כגון: דיכאון ומחשבות טורדניות. לפני שבועיים שלושה עברתי פרידה של קשר בן 3 שנים ואני לא מצליח להשתקם מיזה כל מה שאני עושה לא גורם לי לנחת. אני מרגיש תלות באותה אחת ואני לא יודע מה לעשות. היו לי דיכאונות מלפני הפרידה בגלל ההפרעה הניורולוגית הפעם זה התגבר בצורה שאין לי כוחות לעמוד בזה ואני על סף לעשות לעצמי משהו.. למה יש לי תלות במישהי ככה? זה חולני?

תעוד תופעת מינכהאוזן האם מותר לצלם על מנת לאשש תופעת מינכהאוזן בסתר ולהשתמש במידע כנגד האם.

שלום בגיל 13 סבלתי מאו סי די מוצער. היו לי ים טקסים וים אמונות תפלות מחשבתיות שליליות שקשורות נגד הדת. והיה לי המון פחד שיקרה לי משהו רע מזה. ההתגברות הגיע בידיוק בתקופה שהפסקתי טיפול פסיכולוגי שבו הייתי נוהג לשחק טאקי עם הפסיכולוגית ולא באמת עסקנו בלטפל בתופעה. והפסקתי גם טיפול תרופתי. שלא עזר אלא אך ורק החמיר את התופעה וגרם לי להיות עייף כל הזמן. מאז (גיל 13) אני יכול להגיד בוודאות שלא היו לי מחשבות כאלו ובטח שלא טקסים. ואם במקרה הם הגיעו. היה לי ממש פשוט לנטרל אותן. אני עכשין בן 23 וסובל מזה כמה שנים מדכאונות וחרדות. אני יכול להגיד בגאווה שגם בשנים האלו לא חזרו לי לי המחשבות והטקסים שהיו לי אז. ושוב כשהם הגיעו אם בכלל היה לי פשוט לנטרל אותן. אני רק רוצה להבין. אין לי טקסים פיזיים. ולא מחשבות שמזכירות את מה שהיה אז. אבל פה ושם כפיתיות לדברים מסוימים יש לי. למשל יש ימים (לא כל הזמן) שאני אוכל משהו בשולחן מחשב בחדר שלי. ואחר כך שם את הצלחת המלוכלכת בצד. זה משהו שלעיתים יכול להכניס אותי לסטרס ועצבים. או כשאני עובד ודף מיותר נופל על הרצפה. יש ימים שאני מרגיש רע אם זה שאני לא ירים אותו וישאיר אותו על הרצפה. או למשל אני רוצה להגיד למישהו משהו שנראה לי חשוב לי באותו רגע. אז אני מרגיש דחף לעשות כמה שיותר מהר. ואין לי סבלנות לחכות. או שאני מפחד שאני ישכח להגיד לו. ואז אני לא יגיד לו את זה בכלל. לפעמים שאני חסר בטחון מול אנשים ואני יושב בשקט הרבה מאוד זמן. אני מרגיש לא בסדר עם זה. שלא יחשבו שאני שקט מדי. ויש לי דחף לזרוק איזה מילה או 2. כל זה קורה לעיתים לא באופן קבוע. אלא בעיקר שהלחץ ,החרדה והדיכאון גוברים. או בדימוי העצמי והביטחון יורדים. עכשיו. אני יודע שלכל אחד יש כפיתיות ברמה מסוימת. איך אני יכול לדעת שכל התופעות האלה הן תופעות שנחשבות לכפיתיות מוגזמת? והאם הן יכולות להיות קשורות לאו סי די מהעבר הרחוק?

חשוב לי לציין שגם אז אם אני ממש רוצה. אני יכול להשתלט על כל הדברים האלה. זאת אומרת שזה בשליטתי המלאה. אני רק מרגיש סוג של דחף. שאם אני ממש רוצה.אני יכול לשלוט בו גם במצבים פחות נעימים בעזרת ההגיון.

שלום, לפניכשבוע עברנו לרילוקיישן בברצלונה ולנו 3 בנות, האמצעית בת 8. לאחר הבטחות רבות זכתה בחדר לבד ומאז, כבר כיומיים, מאז נכנסנו לדירה מסדרת ומארגנת ללא הרף. זה התחיל עוד קודם לכן, בשהייה במלון.אינטואיטיבית נראה לי שזה קשור לסיטואציה הנוכחית, והיא ככ דומה לי שזה מדהים. לי יש נטיה לסדר כשאני בלחץ, אך אין לי ocd. שאלתי - כיצד נכון להגיב והאם להעיר לה. כרגע אני פשוט יוזמת פעילויות מחוץ לבית/חדר ומסיחה את דעתה. אך גם הערתי לה שהיא צריכה להפסיק לסדר..מה לדעתך ולפי נסיונך התגובה הרצויה? תודה, ליאור.

שלום, אני סובל קרוב לשנה משטיפת ידיים אובססיבית שמתבטאת שפחד מחומרי ניקוי ותרופות ושטיפת ידיים כמה וכמה פעמים לאחר מגע איתם. יש הרבה חומרים כמו אקונומיקה, נוזל רצפה וכולה שאני מפחד לגעת בהם ועכשיו אני עושה בדיוק חשיפה לאקונומיקה. אני קורא את הספר:דיי לאובססיה של עדנה פואה ונחשף לכמה חומרי ניקוי שמפחידים אותי. השאלה היא כזה:לעיתים אני נתקל בחומר ניקוי חדש או בתרופה חדשה שאני מפחד לגעת בהם שלפני זה לא חשבתי שיש לי פחד מיזה, אבל מכיוון שזה שייך לקבוצת הדברים שאני מפחד מהם אז זה חלק מהפחדים שלי.שאלתי היא כזאת:איך מבחינה הגיונית אני יכול להחשף לכל החומרי ניקוי והתרופות הקיימות בעולם? הרי לפי הטיפול התנהגותי קוגנטיבי אני צריך להחשף לדברים שאני מפחד מהם, אבל אם לפעמים אני לא יודע מימה אני מפחד ותמיד יכולה לצוץ תרופה חדשה או חומר ניקוי חדש שמפחיד אותי,איך אני יכול בעצם להפטר מאובססיות?

לבעלי יש מחשבות אוססיביות על כל מיני דברים בעבר היה לו על הזהות המינית שלו הוא חשב שהוא הומו וכו. בנוסף לזה יש לו גם טקסים כמו למשל לסדר חפצים מסוימים בצורה מסוימת לפני שהוא הולך לישון בזמן האחרון התחיל לו כל מיני לחצים ומחשבות מפחידות למשל שהוא רוצה לפגוע בי וזה מלחיץ אותו מאוד וכל הזמן הוא חושב על זה. לפעמים יש לו לחץ שהוא צריך להרגיש שהוא אוהב אותי אני לא יודעת מה לעשות הוא מטופל אצל פסיכולוג אך אני לא רואה כל כך שיפור ואני לא מעונינת שיקח כדורים כי אני מפחדת שהוא יהיה מכור לכדורים ולא יצא מזה. שאלתי היא רציתי לדעת אם זה משהו שילווה אותו כל הזמן? זה מאוד מלחיץ ומדאיג אותי ושהוא בלחץ גם אני לחוצה למרות שאני מראה לו שאני אופטימית לגבי זה בנוסף רציתי לדעת אם זה משהו גנטי אשמח לתשובה מהירה ותודה רבה

היי, אני בת 28 ואני סובלת לאחרונה ממחשבות חודרניות המדירות שינה מעיניי, כול תקופה מסויימת הן חוזרות סביב נושא אחר..מחלות/פגיעה באנשים וכו'.. העניין הוא שמאז שאני ילדה יש לי גם בעיה של חיטוט כפייתי באף עד כדי פציעה, כאב והתעסקות מרובה. בטיפול קשה לי לדבר על העניין עם האף כי אני מאוד מתביישת, ולא מסוגלת לדבר על הבעיה הזו אלא רק על המחשבות החודרניות שמופיעות בלי קשר...מה אני עושה?? עד כמה זה חשוב לדבר על זה?

שלום רב, אנסה לקצר- שני הורי הם אגרנים כפייתיים בצורה קיצונית אשר גרים בדירה ישנה של סבתא שלי, שהיתה גם אגרנית כפייתית מאוד קיצונית. ובדירה זאת גם אני גדלתי. אין לי מספיק מקום בהודעה כדי לתאר את עוגמת הנפש והסבל שנגרם לי, מילים לא יכולות לתאר. כיום אני בת 30 וסובלת מהבעיה ההפוכה, שאינני יודעת אם יש לה שם מקצועי- היפטרות כפייתית מחפצים, ואובססיביות לניקיון וסדר.אני זורקת לפח כל דבר שאני רואה, לפעמים דברים שאני צריכה לאחר מכן, מוחקת מיילים באובססיביות, לא נרגעת עד שלא נשארת בבית אפילו שקית ניילון. הצילו !!! מה עושים ?

אימי היא אגרנית כפייתית , בגיל 70 המצב שלה מדרדר מיום ליום אינה מוכנה לקחת כדורים/לגשת לפסיכיאטר/ או כל טיפול שהצענו לפני כשבוע אחרי לחץ מצידנו(הילדים) הסכימה לפינוי ביום הרביעי נטרפה עליה דעתה והיא לא הסכימה יותר לפינוי, בפינוי הדירה נמצאו חולדות ויונים מתות אחרי הפינוי היא התחילה לאגור שוב באובססיביות ומרגישה מאוד מאוימת אין לנו מושג מה עושים ואנחנו מאוד חסרי אונים אל מצבה ההולך ומתדרדר. אפילו חשבנו על אישפוז למרות שאנחנו מאוד לא רוצים להגיע לשם. כלפי חוץ לא רואים עליה כלום היא אישה עצמאית, אינטליגנטית אבל אנחנו קורסים והמשפחות שלנו קורסות איתנו איך ממשיכים הלאה??? למי פונים?

היי שרון. אני סובל מהפרעת או סי די חמורה מאוד. כל כניסה למצב לחץ מעלה לי את התסמינים ובעיקר טקסים מחשבתיים. אני חש צורך להלחם במחשבות ורגשות כולל רצון לישון. הרופאה הצליחה לשפר את מצבי אבל עדיין כשאני במצב לחץ זה חוזר. עד כאן ההקדמה. אמי בגיל מופלג ויש לה עובדת זרה. היום העובדת הזרה מתקשרת אלי ומדברת על ענינים כספיים ולאחר שהיא מסיימת היא מעבירה אלי את אמי. אני שואל בנימוס מה שלומה והיא מתחילה לילל שנמאס לה לחיות והיא רוצה למות. אני חושב שזה לא הוגן בלשון המעטה לדבר אלי ככה. הבעיה שההגיון לא עובד אצלי כשמדובר בהפרעה. החרדה עלתה והתחילו ניצוצות של הטקסים המחשבתיים האיומים. אני פוחד שהם יחזרו. תרגיעי אותי שרון:(((((((

שלום שרון! יש לי ילדה שסובלת מהפרעה טורדנית כפייתית הבאה לידי ביטוי במחשבות טורדניות :פגיעה עצמית, או באחרים. מחשבות שעשתה משהו בעבר והיא מפחדת על כך, למרות שהיא לא זוכרת. היא הובחנה ע"י פסיכיאטר וזה נתן לה טיפול תרופתי בשם רסיטל. מזה מס' שבועות חזרו לה המחשבות והם באות בתדירות של יום יום או מס' פעמים ביום. כגון: ניסיון לפגוע בעצמה או באחרים או שמע פגעה והיא לא זוכרת. לפני כחודש התחלנו טיפול הומופאטי, אני לא רואה שום שינוי במצב, האים יש לך מושג כלשהו בהומופטיה, והאים כדאי להמשיך ולחכות אולי תיהיינה תוצאות בטווח הקרוב. אשמח לשמוע את דעתך בעניין.

אז את כן ממליצה להמשיך את הטיפול אצל ההומופאט או להפסיק בשלב זה ולעבור לטיפול cbt, המטרה שלי היא בעצם להפסיק את הטיפול התרופתי הכימי ולעבור לטיפול טבעי ללא תופעות לוואי. הוסבר לי שבטיפול טבעי יש לו הצלחות רבות בתחום הנפשי, וזה רק עניין של זמן עד שזה מתחיל לעבוד. ממה שהבנתי מימך הוא בעצם לשלב את הטיפול ההומופאטי והכימי יחד?

שלום שרון, אנו הורים לילד כבן 12 שאובחן לפני כשבוע ע"י פסיכיאטרית ב-ocd.ההתנהגויות בחודש האחרון לפני הבדיקה היו לא מובנות,כמו טלפונים רבים לקבלת אישורים במהלך כל היום לאישתי וגם אלי,רחיצת ידיים רבה ואי יכולת לבצע דברים יום יומיים רגילים. ניתן לנו חצי כדו והיום כבר כדור שלם של פבוקסיל 50 מ"ג פעם ביום.ההתנהגויות ומצבי רוח אינם פוחתים ואנו מאוד מוטרדים. מבקשים עצה לגבי טיפול בדחיפות.גרים באזור העמקים אך לא יודעים למי כדאי לפנות ומה צריך לעשות. בתודה מראש.

בננו בן 11 אובחן לפני שמונה חודשים אשמח ליצור קשר עמכם ואולי נסתייע הדדית איב

גם הילד שלי אובחן לפני כשמונה חודשים. ניסינו כמה תרופות ומלבד תופעות לוואי קשות בשינוי באישיות, לא היה שום שיפור בOCD. פבוקסיל קיבל כחודשיים והגענו ל150מג ביום והילד היה פשוט בלתי נסבל באגרסיביות.הפסקנו הכל. כבר חודשים בטיפול CBT אצל פסיכולוגית אבל אין שיפור.כעת שוקלים לחזור לנסות תרופות.אני בטוחה שכל העניין עם תרופות פסיכיאטריות זה ניסוי וטעייה.הרופאים לא ממש יודעים הרבה.מדוע לא נתנו לילדכם פרוזק?

שלום.. אני חייל בן 20 ואני כבר סובל בערך שמונה שנים מהפרעות כאלה ואחרות: לפעמים אני מרגיש צורך לגעת בדברים מסביבי רק לגעת וללכת. ואם אני אומר לעצמי שאני יכול להתגבר על זה ואני לא חייב לגעת, אחרי שיצאתי כבר מהחדר אני משכנע את עצמי לחזור לחדר רק בשביל לגעת בחפץ. מחשבות שאם אני לא יעשה משהו מספר פעמים אז יקרה משהו רע, נכנס ויוצא מהבית מספר פעמים, מדליק ומכבה את האור בכפולות של ארבע, ועוד. אפשר להגיד שאני חוזר על הפעולות שלי בגלל שאני חושב שיקרה משהו רע וכן זה מוציא אותי מדעתי. ויש עוד הרבה דוגמאות להטרדות האלה... עד לפני ארבע שנים לא הייתי מודע בכלל ל ocd, אבל עכשיו אני בכלל לא בטוח שיש לי ocd. למשל הייתי לובש מכנס בכפולות של ארבע והייתי מתעכב חמש דקות רק על לבישת מכנס, עם הזמן במחשבה התגברתי על זה ואני לובש אותו כמו בן אדם רגיל עכשיו. אז השאלה שלי האם אני מתבלבל וזה לא ocd? יש לציין שמעולם לא הייתי מטופל

קודם כל תודה על התשובה הקודמת. למי אני אמור לפנות לרופא היחידה או ישר לגשת לקב"ן? אני מפחד שהרופא יחידה לא יבין אותי ויחשוב שאני צוחק עליו

שלום, יש לי בעיה של חרדת מחלות, כל פעם שיש לי כאב הכי קטן אני נלחץ מיזה, ולפעמים יש לי כאבים פסיכוסומטיים שנגרמים רק כתוצאה מלחץ, שאלתי היא כזאת:האם ידוע לך על ספרים בעברית שעוסקים בבעיה הזאת או על חומר מהאינטרנט? לא מצאתי כמעט אף חומר לעזרה עצמית איך ממש לטפל בבעיה, וכרגע אין לי כסף למטפל CBT

לעיתים קרובות אדם הסובל מחרדת בריאות עשוי לסבול גם מחרדות נוספות ואף מדיכאון. בנוסף, במקרים מסוימים היפוכונדריה עלולה להתבטא בתסמינים גופניים של ממש, כמו למשל תסמונת כאב כרוני, מה שנקרא הפרעה קונורסיבית (מה שנקרא “עיוורון” או “שיתוק” היסטרי) או במקרים חמורים אף תסמונת שנקראת מינכהאוזן (תופעה שבה האדם הסובל מחרדת בריאות עלול לגרום לעצמו לתסמינים גופניים שונים). למרבה הצער, אנשים רבים עם חרדת בריאות מסרבים לפנות למומחים לבריאות הנפש כיוון שהם מאמינים שיש להם בעיה רפואית אמיתית שלא נמצא לה הסבר. היפוכונדריה היא למעשה חרדה לכל דבר עם כל ההשלכות. וככזו, יש לה גם טיפול, כזה שיכול לצמצם באופן משמעותי מאוד את הסימפטומים של ההפרעה ולהעלות בצורה ניכרת את איכות חייו של אדם הסובל מחרדת בריאות. עם זאת, הטיפול באדם הסובל מהיפוכונדריה יכול להיות מורכב ומאתגר בשל העובדה שהאדם הסובל ממנה נצמד לתלונות הגופניות ולא תופס את הבעיה כמצוקה נפשית, ולכן אין לו רצון לטפל בה ככזו. ולכן, אין להמעיט בחשיבותם של אנשים קרובים ואוהבים הנמצאים יחד עם האדם הסובל ועשויים לעזור לו להחליט לקבל טיפול.

האם הקישור הבא מתאר טיפול של צריבה נגד או סי די? אנגלית איננה שפת אם שלי. תודה. http://www.ocfoundation.org/surgery.aspx

האם הניתוח הזה ו/או אחרים מתבצעים גם בארץ? מי יכול לחוות דעה על הצורך בניתוח? הפסיכיאטר המטפל? בפורום אחר הפסיכיאטר שלל מכל וכל את קיומו של ניתוח כזה, שעליו שמעתי מתרפיסטית שהיתה לי, ורק כעת לאחר שראיתי את המאמר במו עיניי, התברר שהיא צדקה והוא לא.

שלום, קראתי את הספר: דיי לאובססיה של עדנה פואה ובספר מתוארים סיפורים על אנשים שהחלימו מההפרעה הטורדנית,אבל מה שמעניין זה ששם המטפל מלווה אותם לאורך כל התהליך, ממש הולך איתם פיסית בזמן שהם מבצעים את הטקסים, ולא רק יושב בקליניקה שלו ונותן להם הוראות מה לעשות בבית, לפי דעתי דבר זה מעלה את סיכויי ההחלמה. האם גם בישראל קיימים סוגי מטפלים כאלה? או שפה המחוייבות של המטפל מסתכמת בנתינת הוראות בקליניקה למטופל והמטופל צריך לעבור הכל לבד בבית?

לא יודע מאיפה להתחיל, אני בן 22 כבר בערך חצי שנה סובל מOCD שבהתחלה התחיל חלש והתחזק, יש לי פחד מחומרי ניקוי ממשחות ומהרבה חומרים שונים: אני לא יכול לשטוף רצפה עם אקונומיקה כי כל פעם נראה לי שיכול להשפריץ לי לעיניים או לאוזניים, וכך עם כל חומר אחר. אני לא מעשן אבל אני לא יכול לעמוד ליד אף בן אדם שמעשן כי אני חושב שהעפר מהסיגריות יכול פתאום להכנס לי לעיניים לאוזניים או לפה. כל פעם אני משגע את אמא שלי שואל אותה אם היא שטפה כיור עם אקונומיקה ואם היא שטפה אני לא יכול לשטוף ידיים שלא בטעות ישפריץ עליי. לפעמים אני מרגיש תחושה שאיזשהו חומר השפריץ לי לעיניים או לפה ומייד אני הולך ושוטף את העיניים, ואת הפה שוטף במי פה, למרות ששום דבר לא נכנס. ותמיד אחרי שנכנס כביכול לפה אני כל כך חזק מאמין בזה שבאמת מתחילה לכאוב לי הבטן, למרות שכלום לא קרה.כל פעם שיש לי בעיה בריאותית אפילו הכי קטנה, למשל שמשהו עוקץ אותי אני ישר נלחץ , ואחרי שההורים מרגיעים אותי ששום דבר לא קרה רק אז אני קצת נרגע, אבל לפעמים הרגיעה הזאת רק זמנית. בזמן האחרון בגלל שחם אז חרקים נכנסים לי לעיניים ואני נלחץ מיזה וכמה פעמים נסעתי אפילו לבית חולים בגלל זה. אני גר בצפון שעה מחיפה אבל ישר אחרי שהתחילו חרקים להכנס לי לעיניים חיפשתי על זה באינטרנט ומצאתי סיפורים על זבוב שנקרא זבוב הים התיכון שמטיל ביצים בתוך העין וזה יכול לגרום לעיוורון. קראתי שהזבוב הזה באזור חיפה ונהריה אז זה מגביל אותי לנסוע לבילואים שם שמה פתאום הזבוב יכנס לי לעין ויטיל לי ביצים שם. לפני כמה זמן קראתי סיפור שלילד אחד נכנס תיקן לתוך האוזן, יום אחד בערב ראיתי תיקן בחדר, רדפתי אחריו אבל הוא התחבה ולא מצאתי אותו. באותו לילה לא ישנתי, היו לי מחשבות טורדניות שאם ארדם התיקן יכנס לי לאוזן בלי שאשים לב. התחלתי לקרוא את הספר:דיי לאובססיה של עדנה פואה, ואני מנסה ליישם את התרגילים שיש שם, שאלתי היא האם בעזרת טיפול CBT אפשר להפסיק לגמריי את ה-OCD? עד רמה כזאת של חיים נורמליים? האם שמעת על מקרים כאלה?

היי תומר, יש שלוש גישות מרכזיות המסבירות מה גורם ל-OCD, ולפיכך כיצד ניתן לטפל בו. הגישה הראשונה היא הפסיכודינמית, המגדירה את הסובלים מ-OCD, כבעלי קונפליקט לא פתור, בין האיד לאגו, שבכדי להלחם במחשבות ובדחפים הנוצרים מהאיד, האובססיות, נעשה שימוש במנגנוני הגנה, אשר מתבטאים בקומפולסיות. הטיפול בשיטה זו כולל הצפה של הקונפליקט הלא מודע ופתירתו, בתהליך של טיפול פסיכודינמי. המחקרים מצאו את הטיפול הזה כלא יעיל במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, ואף יש חשד כי הוא מערים קשיים על הסובלים מ-OCD, שכן הוא מחייב אותם לעסוק אפילו יותר במחשבות הטורדניות שלהם. הגישה השניה היא הגישה הניורולוגית טוענת כי הסובלים מ-OCD, הם אנשים בעלי פעילות יתר במסלול הקורטיקלי-סטיראטלי-תלמי, שאינם מצליחים להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלהם. תאוריה נוספת מדברת על פעילות נמוכה של סרוטנין (Serotonin), כפי שקורה בדכאון. הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי (תרופות כגון ציפרמיל, ציפרלקס, פרוזאק, פקסיל, זולופט, לובוקס ועוד), ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה, שיעורי ההצלחה בו נעים בין 40-60%, אך קיימות תופעות לוואי אפשריות. הגישה השלישית היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), לפיה אנשים שסובלים מ-OCD מתקשים להסיח את דעתם מהמחשבות הטורדניות ולא מצליחים להתנגד לדחפים הכפייתיים. בטיפול קוגניטיבי הסובלים מ-OCD לומדים לסמוך על עצמם ולא להכנע לפחדים או להשתמש במנגנוני הגנה כמו פרפקציוניזם או שליטת יתר. בטיפול התנהגותי הסובלים מההפרעה נחשפים למצבי חרדה ומתבקשים להמנע מביצוע קומפולסיות, בכדי לגלות שהללו לא עוזרות להפחית חרדה או לבטל את המצב. ניתן לבצע טיפול זה באופן פרטני ובקבוצה, והמחקרים מצביעים על שיפור ניכר של 55%-85% בקרב מי שטופלו ב-CBT. מחקר מהשנה החולפת, שפורסם בירחון להפרעות חרדה, הראה כי טיפול CBT, יכול לשפר את חייהם של סובלים מ-OCD שאינם מגיבים לתרופות מסוג SRI, בטווח הקצר והארוך. גם אלו שהתרופות ל-OCD משפיעות עליהם, הראו שיפור משמעותי כאשר התווסף לכך טיפול CBT, ביחס לקבוצת הביקורת שקבלה רק את התרופות. בהצלחה! צוות מכון CBT

לאחר שרוול כ 2 שנים מטופל לאחרונה עי מירו עקב בעיה בעבודה נינסתי ללחץ ודיכאון ממצבהלחץ התחלתי לחתת עם פינצתה בעור הפנים הוצאת שחורים יום יום ללא אפשרות הפסקה +משחית את עור הפנים עקב הוצאה מרובה מה עושים יש טיפול מהוא ניסיתי להפסיק ליום יומים לכל היותר תודה ל:ד"ר

האם מחשבה טורדנית יכולה להיות גם לגבי מראה ובטחון עצמי? כי בשנתיים האחרונות אני כל הזמן חושב איך אני נראה ,למרות שאני יודע שאני נראה טוב אני כל הזמן שם לב איך הפה שלי נראה ואיזה פרצוף אני עושה,המחשבות לא עוזבות אותי לאורך כל היום חוץ מאשר אני עסוק במשהו אחר כמו לימודים וכו', הדבר מפריע לי ופוגע לי באיכות החיים במשך שנתיים!! . מה את ממליצה לעשות.?

רציתי לדעת אם את יודעת לטפל בסוג בעיה שכזו? והאם זה פתיר או שאני יאלץ להתמודד עם זה כל החיים ? זה ממש מפריע לי ..

שלום אני בן 42 יש לי בעיה גדולה בנפש הבעיה זה ללבוש בגדי נשים בהתחלה זה היה בבית או בבית מלון וזה התפתח לגרוע ביותר אני עושה את זה כבר 20 שנה אני יוצא לתל אביב לנמל שישי בצהיריים מלובש עם בגדי נשים מצחיקים איפור גס כמו של הדרגקווין ואז ההצגה מתחילה לפני הכל שתיתי חצי בקבוק וודקה כי אני מתבייש בעצמי ואולך כמו קוקסינל כל הבגדים שאני לובש שקופים לחלותין רואים הכל לובש חזייה ורודב ותחתונים של נשים משהו שמוצאים בחנויות סקס כולם מסתכלים צוחקים אליי יש כאלא נחמדים מצלמים אותי אולך במשך כמה שעות עושה את הסיבוב הגדול אף אחד לא יכול לפספס אותי אני גם גבוע 1.97 גם כול הכסף שלי מתבזבז בבגדים איפור אכשיו קניתי נעלי עקב שעלו לי 800 שח בקיצור אני גם נהנה מזה וגם סובל מאוד כי אני מתנתק מי כולם משפחה חברים זה אוכל לי את רוב החיים מחשבות לא עוזבות אותי שניה לקחתי כדורים חזקים מאוד מה שנותנים לחולים רוח זה לא כל כך עזר הייתי בטיפול פסיכיאטרי 12 שנה לא עוזר אני חי עם זה יום יום השתנתי לגמרי אני מקבל את עצמי יותר היום ממה שהייתי פעם אבל אפילו ניסתי לשים סוף לחיים שלי שנה שעברה כנרא לא הייתי מוכן אבל יום אחד אני אחזור על זה ואני לא הפספס תצמי תעזרו לי להמשיך לחיות תחיים נומלים פגישות עם אנשים לדבר אולי זה יעזור פשות לא מתחבר עם הקהילת של הומואים בבקשה אני מתחנן אלייך דוקטור אני פשות אלכתי לעיבוד תודה דניאל......

נכון את צודקת מליון אחוז אני מאוד נהנה להתלבש ככה ויחד עם זה בא החשק מיני חושב כל הזמן על גברים אפכתי להומו רציני ומה את אומרת שאני אוהב שצוחקים עליי אוהב גם לדבר בלשון נקבה להראות לאנשים שאני סופר הומו קוקסינל כזה יותר ויותר מחמיר עוד דוגמה נגיד בבית מהחלון אוהב להראות לשכנים אך שאני לבוש סקסי עם לבני נשים אז כולם בשכונה מתחילים להכיר אותי וזה לא מפריעה לי אוהב להרגיש אפס צחוקים השפלה הוצאתי עוד פעם כסף על הסרת שעיר בלייזר כל הגוף עלה לי עשר אלף שקל אין סוף לשיגעון אמרת לי על פגישות עם אנשים שזה יכול לעזור לי בבקשה אני מאוד מעוניין לקבל את הטלפון ליצור איתם קשר

יש לי בעיה שרק הולכת ומחריפה את עצמה ולא מרפה ממני אני סובל מכל מיני מחשבות שגורמות לי להחליף בגדים המון פעמים ולכבס אותם ולהתקלח ולפעמים אני נמנע מדברים כגון לשבת בספסל ברחוב כי אם אני ישב אני ירגיש צורך להחליף את הבגדים שישבתי בהם יש בגדים מסוימים שאני נמנע מללכת איתם בגלל אותם מחשבות בנוסף לזה אני סובל נורא מכפייתיות שזה אומר רחיצת ידים הרבה פעמים ושאני מתרחץ אז אני רוחץ את גופי בסדר מסוים ולפעמים חוזר על אותה פעולה הרבה פעמים אני מוכרח לומר שאף פעם לא הייתי אצל אדם מקצועי אני הרבה מנסה להתגבר על זה לבד אבל זה חזק ממני מה דעתך ממנה אני סובל? ואיך מטפלים בזה כי זה כבר בלתי נסבל תודה!

שלום , לבני בן 18 אובחן לפני כשנה דיכאון. חשוב לציין שהוא לא סבל מבעיות פיסיאלוגיות בתנועה אז , אלא בעיקר בניתוק מהסביבה. נתנו לו כמויות גדולות של לוסטראל ווללפוראל. אמנם ירד לו הדכאון , אבל כבר אז עם התרופות החלו בעיות שונות של הליכה מוזרה וכווץ שרירי הפנים. את התרופות הוא לקח למשך כחצי שנה והפסיק. היום אולי יש לו תופעות מסויימות שי דכאון, אבל הוא מתפקד בסדר, הולך לבית הספר. הבעיה הגדולה - זה התנועתיות שלו בגוף. כך זה מתבטא : בהתחלה הוא התחיל ללכת בצורה מוזרה ובמקביל החל לעשות גם תנועות מוזרות בפנים - ראו אצלו ממש מתח בפנים וכל מיני שרירים מכווצים (לא רק בהזמן הליכה, אלא גם כשהוא יושב). כשהערנו לו על הנושא הזה הוא התחיל להשתדל ולשחרר את שרירי הפנים, אך בהליכה זה לא ממש עזר לו. עכשיו לזה נוספו לאחרונה כווצים באזור הכתפיים בזמן ההליכה - כתף אחת פתאום יותר למעלה, רואים מתיחה גדולה בשריר הצוואר הגדול מאחור שמגיע עד הכתפיים + שרירי הצוואר לחוצים מאוד. כשאומרים לו לשחרר - הוא עונה שזה לא תלוי בו והוא מנסה ולא מצליח. כאמור לפני שנה התופעות האלה לא היו. גם הוא וגם המשפחה מאוד מתוסכלים מזה, כי זה גם ישר בולט כשהוא יוצא החוצה. ייתכן שזה קשור לתרופות שהוא קיבל ? מה הסיבה האפשרית? האם זה יכול להיות OCD ? (מאז שדיברנו איתו על ההליכה שלו - זה נהיה יותר גרוע , התפשט לתנועות כתפיים, זה מתגבר אצלו בשעת לחץ וכשיש הרבה אנשים מסביב) למי לפנות? האם לוסטראל במקרה של OCD יכול להיות מתאים? תודה

פסיכיאטר מסויים המליץ היום על לוסטראל. אך השאלה היא האם לוסטראל יכול לעזור לבעיה ספציפית של בעיה בהליכה ? כי לפי מה שהתרשמתי היום חלק גדול מהירידה של הילד במצב רוח היום נובע מבעיית התנועתיות. תודה רבה

היכן ניתן למצוא קבוצת תמיכה לאנשים עם בעית קלפטומניה

שלום לכולם, אני בת 35, אמא ל-2 ילדים, וכבר כמה שנים סובלת מבעיה שהולכת ומחמירה ומשבשת את חיי. אני פשוט נוהגת לרשום כל דבר, כל דבר, כל דבר!!! מאות על גבי מאות של הערות, הארות, תזכורות, הרבה מהם שטויות, בכל תחום ובכל נושא. דברים שקשורים לגידול הילדים, לבריאות, למערכות יחסים, להופעה חיצונית, למקומות שאליהם הייתי רוצה לנסוע, לדברים שאותם הייתי רוצה לעשות, וכך הלאה בלי סוף. יש לי מיליון פתקים ומחברות ואם חלילה אני שוכחת לרשום משהו אני נכנסת לחרדה ולחץ. זה מעסיק אותי ללא הרף, בבית, בעבודה, בנסיעה, בכל מקום. זה מעיק עליי ומפריע לי לחיות כי זה בא על חשבון דברים אחרים כל כך הרבה יותר חשובים. גם לשוחח עם אנשים אני מתקשה כי הראש שלי כל הזמן עסוק בשינון הדברים שצריך לרשום. טיפול קוגנטיבי לא עזר. גם כל הכדורים שניסיתי לא עזרו. כרגע אני נוטלת סרנדה במינון 150 מ"ג וגם זה ממש ממש לא עוזר. האם יש מישהו עם בעיה דומה או מישהו שיש לו רעיון בשבילי? אני באמת כבר עייפה ומותשת :( אגב, האובססיה שלי חלה גם על צבירה של ניירת אינסופית (מאמרים, כתבות, פרסומים וכו וכו)

האם ניתן לטפל בבעיה של טיקים ומחשבה עליהם ?ובכלל במחשבה בטיפול התנהגותי קוגנטיבי? ומה המחיר תודה ויום מצויין.

בעלי חולה סכרת נעורים וסובל מאימפוטניציה. זה מפריע לו מאד ומשפיע על היחסים בינינו. יש לו הרבה מצבי רוח.אני לא מצליחה לעודד אותו ואינני גם יודעת איך לעודד אותו.... מה עליי לעשות ? תודה

רציתי לשאול לגבי חיטוט בעור האם ישנם הרגלים שיכולים לדמות את הפעולה ולהחליף אותה?

אחת ההמלצות המוכרות היא שימוש בעצם מחודד (קיסם שיניים, לא מחט!) לדקירה, מתונה של האצבעות. בד"כ ההנחיה היא לצייד את הכיסים בקיסמים ולעשות בהם שימוש בכל פעם שישנו הדחף לחיטוט בעור. הסיבה שאלטרנטיבות אחרות הן לא תמיד יעילות נובעת מכך שהחיטוט בעור מייצר תגובה גופנית בעצימות גבוה ולחלופה צריכה להיות אינטנסביות דומה (אם כי הולכת ופוחתת).