פורום פסיכולוגיה רפואית

אני חיילת בת 20 כבר כמה חודשים שאני סובלת לעיתים מבכי לפעמים ללא שליטה, כשאני לבד בעיקר, תאבון ירוד, אני כמעט ולא ישנה אני מתעוררת בלילה ובבוקר מוקדם סתם ככה, מרגישה חוסר באנרגיה שאין לי כוח לזוז. אני מרגישה שיש עליי הרבה לחצים , אנשים סביבי אומרים לי שאני נלחצת מכל שטות. אני מנסה להירגע לנשום עמוק אבל שום דבר לא עוזר. הדבר שהכי מפריע לי זה הבכי זה לא עוזר לי להרגע ואני מרגישה שכשזה בא אני לא יכולה לעצור את זה. אני מודאגת ורוצה שזה ייפסק כבר ואני לא יודעת מה לעשות איך להוציא את הלחץ והכעס שיש בי. חשבתי גם לפנות לייעוץ מהצבא אבל קשה לי מאוד לדבר על זה אני לא יודעת אם אני מסוגלת

אני לא יודעת אם זה קשור לכאן או לא ואני מודיעה מראש שהמכתב קצת מתוסבך שלא כדי להתחיל לקרוא אותו כי כנראה לא תצא/י מזה בחיים אני יודעת שזה כנראה לא אפשרי אבל איך אפשר לשנות את האישיות שלך? אני לא אוהבת את עצמי מבחינה נפשית ומבחינה חיצונית אני אדם פסימי (מאוד) בודד שלא יודע להתחבר אני רוצה שיהיו לי עוד חברים אבל אני לא יודעת איך לפעמים אני גם מרגישה גועל ורצון לברוח מהחברה שאני רוצה להיות בה אני אדם שטקן שלא יכול להביע את הרגשות שלו בקול (יותר קל לי בכתב או לדמיין מה שאני אומרת למישהו בלב כמו עכשיו) וגם די דיכאוני אני לא מבינה איך אני חייתי כל השנים האלה ולא הרגתי את עצמי (גם עכשיו אני חושבת כך-לקחת סכין ולחתוך לי את הצוואר)אבל אני לא עושה את זה כי אני פחדנית (מי לא מפחד מהמוות?) אני גם פחדנית בכללי- פוחדת מדברים שלא קיימים למרות שאני יודעת שהם לא קיימים אני רוצה להיות מישהו ומשהו שלא אמיתי והייתי עושה הכל כדי להיות זה ( בטח מי שקורא את שיקרא את זה או כבר קורא חושב/ת שהמצב שלי מאוד מאוד קשה) יש לי עוד בעיה:אני לא זוכרת כמעט כלום מהחיים שלי (וגם זה חלק מזכרונות שלי שאני רואה תמונות) איך אני יכולה להחזיר אותם? (אני יודעת שזה נוגד את מה שאמרתי למעלה אבל איך אני יכולה להתחיל מחדש את החיים שלי? לא לזכור כלום להתחיל מחדש כל מה שאני זוכרת ולא זוכרת שיעלמו מהמוח שלי : הפחדים(במיוחד הם), הזכרונות הכל. וכנראה כבר הגעת למסכנה שאני אדם אובדני ,רב אישיותי(למרות שאין לי אישיות בכלל) ובקיצור מתוסבך שאי אפשר לתקן (

שלום יהודה, אודה לך אם תוכל להפנות אותי למחקר המדגים את התועלת שבטיפול פסיכולוגי המלווה טיפולי פוריות, או שיש לך מושג היכן אוכל להשיג נתונים העומדים בקריטריונים "מדעיים". תודה, אתי

שלום אני בת 35, נשואה באושר ואמא לשלושה, עד לא מזמן הייתה לי גם קריירה מוצלחת. מזה כחודשיים אני נתונה תחת עומס נוראי (בעיקר בעבודה) מרגישה אאוטסיידרית ובודדה. יש לי ביטחון במעמדי ולכן אני מוצאת את עצמי מתפרצת וכועסת בהתקפי זעם נוראים על לקוחות, על קולגות, על המנהלים שלי, וגם על בני משפחתי וחבריי. בנוסף אני חווה המון תופעות סטרס כמו דיכאון, עייפות, פצעים בפה, פטריות ברגליים, מיגרנות, דפיקות לב מואצות, ולאחרונה גם "חורים" בזיכרון - דברים שעשיתי ואינני זוכרת שעשיתי אותם, לדוגמה. זה מדאיג אותי וגם את בן זוגי, רופא המשפחה מודע למצבי אך לא מודאג מכך. הייתי רוצה לדעת אם יש סיבה לדאגה מעבר למצב רגשי נקודתי. תודה.

בן כ 50 אזור מרכז. התחילו כאבי גב בכל עמוד השדרה והתגלו ניוונים והרבה בלט- דיסקים ולחץ על שורשי עצבים על כל המשתמע . בינתיים צריך גם לחפש עבודה חדשה די פקידותית, ולא יודע כיצד להתגבר/לחיות בכלל עם הכאבים. מחפש רופא שיקומי או/ו פסיכולוג שיקומי/ רפואי וכו'.. יש כאלו דברים בכללית מושלם? האם יש בכללית שירותי פסיכולוגיה רפואית או שיקומית? תודה

בחודש האחרון אני חווה חרדות קשות, מן תחושה של התפרקות וכאב נפשי רב, אך מה שמוזר ומבהיל בכל העניין שאני לא מוצא את הסיבה והמקור.. יש לי שינויים בחיים אבל רובם טובים - מצאתי עבודה שאני מאוד מרוצה ממנה, והחלפתי מטפל, וסה"כ אילולא החרדות הייתי אומר שאני בתקופה מאוד טובה, ולכן אני לא מבין מאיפה החרדות הקשות תוקפות אותי והאם זה מסוכן.. יש כאילו תחושה שאני הולך להתפרק כל רגע, ואולי שתתפרץ מחלת נפש או משהו, אבל זה נורא מוזר - כי אני לא מוצא שום סיבה, אין טריגר ואם יש טריגר אז הוא חיובי (כמו שציינתי לעיל).. זה נורא מבהיל אותי, ואני באמת פוחד. אני לא יודע אם זו הפרעת פאניקה מתמשכת שאין לה משמעות מלבד העובדה שזה סיפטום ,או שזה משהו רציני שדורש התייחסות פסיכאטרית. כרגע אני נמנע מלקחת כדורים למרות העוצמות הקשות.. מה לדעתך עליי לעשות.. ?

אני בן 20 עם ביטחון עצמי לא כל כך גבוה אבל דיי אופטימי בוא נומר ככה יוצא לי להכיר מלא אנשים ולא תמיד אני מזהה את אותם האנשים או שלפעמים אני פוגש מישהו ופעם שניה שאני רואה אותו אני חושש שזה לא אותו אחד שאני מכיר וזה גורם לאותו אחד לתחושה או שאני מתעלם ממנו או שלא זוכר אותו... מה עושים במצב הזה? העניין מפריע לי דיי הרבה זמן יש סיכוי שזה קשור לזיכרון לטווח הקצר? מחכה לתשובה...

אני מחפשת פסיכולוג צעיר ומתחיל שיוכל לעזור לי בתחום ההפרעות אכילה. כל מי שפניתי אליו רצה טיפול שבועי של מינימום 250 שקל לטיפול וזה קצת לא מתאפשר לי כרגע פניתי לקופות החולים וכל פסיכולוג שראיתי לא פנוי כרגע לקבל דרך הקופות. דרך המרפאות לא יכולה כרגע לקבל טיפול מכיוון שאני עובדת עד 5 וחצי כל יום. האם מישהו פה מכיר/יודע על פסיכולוג מתחיל שיכול לקבל אותי?

[email protected] אנא שלח לי תשובה למייל זה או בדוק את תיבת המסרים שלך בקשה. המון תודה.

ההשתתפות בתשלות סמלי של 15 ש"ח לפגישה, העיקרון הוא תמיכה הדדית, יש הרבה הצלחות. אניא ישית ירדתי 30 ק"ג בעזרת מסגרת תמיכה זו. יש קבוצות בכל הארץ ובכל העולם. ניסיתי הכל - זה הפתרון הכי טוב, מה שלא סותר תמיכה פסיכולוגית אם אפשרית כלכלית.

שלום , תמיד היו לי שינויים במצב הרוח שלי אבל בזמן האחרון זה נורא מחריף ובמיוחד כשאני במחזור... מה שמפריע לי הכי הרבה זה בזוגיות שלי עם חבר שלי. אני איתו כבר 3 שנים [ואני לא מדברת איתך על ימים של שינוי מצב רוח אלא על שעות] ומה שקורה לי זה יכול להיות שאני מרגישה הכי מתגעגעת והכי אוהבת ושניה אחרי זה , תרתי משמע יש לי סוג של הרגשה דיכאונית כזאתי ופחד שאולי אני כבר לא אוהבת אותו או שמיצינו כי אנחנו כבר 3 שנים ביחד.. ואני מרגישה שאני לא חושבת בבהירות כשאני במצב כזה , כי הכל טוב אין בעיות רציניות בזוגיות שלנו.. ואני גם לא כ"כ מציגה את מצבי הרוח בפני חברי .. [כי זה קצת מחרפן באיזהשהו שלב] אמא שלי הציעה לי לקחת אומגה שזה מאזן , רציתי לשאול מה אתה חושב ? זה יכול להיות בגלל התזונה שלי ? אני מתחרפנת.. אני יכולה להיות מאושרת ושעה אחרי זה להיות בסטרס ולבכות.. :\ אתה חושב שזה מצריך טיפול ? ואם זה משנה , אני בת 17 וחצי.. [זה יכול להיות חלק מתהליך ההתבגרות ? ]

היי, אני בת 24 מאילת ויש לי בעיה שמקשה על התנהלות תקינה בחיי היום -יום. כל חצי שעה בממוצע אני צריכה פיפי(וזה בלי לשתות כמעט) נעשו לי כל הבדיקות הרופאיות הכוללות רופא נשים,אורולוג,בדיקות פולשניות,סכרת,ADH וכו'..הכל תקין!! לכן הגעתי למסקנה שזה כניראה פסיכולוגי, שכן אם אני נמצאת ליד שירותים ויש לי אפשרות ללכת מתי שרק ארצה אני יכולה להתאפק אפילו שעה. אבל אם אני מטיילת ברחוב,נוסעת,או בכל מצב בו הליכה לשירותים היא לא זמינה מיידית אני מתחילה להשתגע! כל הגוף רועד לי, הזעה בכפות הידיים ותחושה שאם אני לא משתינה עכשיו אני עושה בתחתונים! ואז קורה הרבה פעמים שאני כבר מוצאת איפה לעשות ואז כמעט ולא יוצא כלום או יוצא ממש ממש קצת שתן. התלות הזו בשירותים בכל מקום מקשה לי על החיים. אני באמת רוצה להיות נורמלית ולקום בבוקר לשתות ולאכול ולדעת שאני יכולה לצאת לטייל או לנסוע או כל דבר בלי לחשוב 100 פעם . לדעת שאני יכולה להתאפק מהסופר הביתה נסיעה של 10 דקות ולעשות פיפי בבית. אשמח לעזרה, בברכה, רותם.

לד"ר שלום רב. מצטער מראש אם מה שאני ארשום פה יצא קצת ארוך, אני פשוט רוצה ללכת להתחלה של כל הסיפור. אני בן 23, סטודנט. לפני כמה שנים, בגיל 17, בדיוק הייתי בכיתה י"ב. תקופה דיי לחוצה, נפרדתי מחברה שלי, עברתי תאונת דרכים, בגרויות ופסיכומטרי. לילה אחד הלכתי לישון והרגשתי שחסר לי אוויר, הייתי בטוח שמדובר בהתקף אסטמה (הייתי אסמטתי בילדותי, אבל ללא התקפים המון שנים) והופתעתי. איכשהו הצלחתי להרדם בסופו של דבר, אבל בוקר אחרי זה התעוררתי בדיוק עם אותה התחושה, הרגשה שמישהו יושב לי על החזה ואני לא מצליח לקחת נשימה עמוקה. רופאת המשפחה, לאחר סדרת בדיקות אמרה שאני בריא לחלוטין והביא לי כדורי הרגעה. חודש לאחר שהתופעה התחילה היא עברה כלא הייתה והופיעה תופעה חדשה. התחלתי להרגיש סוג של חוסר מיקוד, הרגשה מוזרה כמו אחרי כמה בקבוקי בירה ביום חם... כאילו שאני מסתובב שיכור ומעופף. נבדקתי ע"י ניורולוג ואפילו עשיתי סיטי ראש, כל הבדיקות יצאו תקינות. עם הזמן לתחושת הריחוף נוספו עוד תחושות כמו חולשה, הרדמות של הידיים והמון דברים נוספים. מדובר במצב תמידי, אני מתעורר בבוקר לתוך התחושות האלה, והולך לישון איתם... לפעמיים ללא שום סיבה הן נעלמות מעצמן ואני מרגיש מצויין. בנוסף חוויתי מספר התקפי חרדה "קלאסים" שהגיעו בפתאומיות. לאחר שהבנתי שככל הנראה מדובר בבעייה נפשית ונרגעתי מעט, התופעות כמעט נעלמו לחלוטין, או הופיעו לעיתים רחוקות ונדירות. אבל כל זה היה לפני שנים.. כיום אני סטודנט, הלחץ בלימודים הוא עצום ולפני כחודשיים חזרה לי התחושה של הריחוף. אני אנסה לתאר אותה טוב יותר, זאת הרגשה כמו של סחרחורת, אבל לא בדיוק סחרחורת, כי למרות שאני מרגיש שאני לא יציב, אני בסדר גמור, הולך ישר והכל... כלומר זאת רק הרגשה פנימית. לפני כשבוע, ללא שום סימן מוקדם קיבלתי כנראה את התקף החרדה החמור ביותר שהיה לי. בדיוק חזרתי הביתה מהלימודים, ותוך שניות הרגשתי סחרחורת קשה, התקשתי לעמוד כי הרגשתי שאני נופל, בשניות הראשונות היה לי קשה גם ללכת ישר, לכל זה התלווה הזעה של הידיים, פחד מאיבוד הכרה, דפיקות לב חזקות ורעידות. מרבית התופעות פסקו לחלוטין אחרי כ-10 דקות, וכל ההתקף נעלם לחלוטים אחרי כשעה. מאותו ההתקף, אני נמצא במצב של המתנה. כל התופעות שתיארתי למעלה והיו לי כשהייתי בן 17 חזרו. בוקר אחרי זה קיבלתי שוב התקף. בין התקף להתקף אני מסתובב כמו שיכור, מרגיש שהראש שלי כבד ולא מחובר לכלום, הרגשה של חולשה וסחרחורת. נבדקתי ע"י רופא עיניים, א.א.ג, וביצאתי בדיקות דם מקיפות.... הכל יצא תקין. יש לי כמה שאלות... 1. האם התופעה שתיארתי של הרגשת ריחוף ו"שכרות" היא תופעה מוכרת של חרדה? 2. האם התקף חרדה יכול לגרום לסחרחורת כל כך כבדה שלא תאפשר לך ללכת ישר במשך כמה שניות? 3.האם אפשר להגיד בבטחון שהפרעת החרדה שלי התפרצה שוב? תודה.

שלום, רציתי לשאול לגבי תרופה נוגדת דיכאון - טיבעית. זכור לי תרופה שכונתה הפרוזק של הטבע? האם מכיר? האם קיימת תרופה טיבעית לדיכאון? תודה

שלום, אני עומד בפני בחינת פסיכומטרי האורכת כשלוש וחצי שעות שבה אני בגלל הלחץ כנראה צריך ללכת להשתין לפחות פעמיים. אין לי זמן לצאת והדבר מהווה לי בעיה רצינית. חשבתי אולי אם יש כדור או תרופה כלשהי שאקח אותה רק למבחן כדי שישלול ממני את צורך לצאת לשירותים במהלך הבחינה. אשמח לתשובה . תודה

שלום לכם. אני לא יודע אם זאת הכתובת הנכונה לכתוב כאן על הבעיה שלי, אך הנחתי שאם זה לא, לפחות אולי תוכל להכווין אותי איפה כן אוכל לחפש ולאן לפנות. אני לומד כבר מספר שנים, ובשנה הראשונה חרדת הבחינות שלי הייתה נוראית, אחרי שנתיים כבר התחלתי ללמוד איך להשתלט עליה, אך אני מוצא פעמים רבים שאם הייתי רגוע, ולא חרד - ההספק והאיכות שלי ישתפרו פלאים. רציתי לדעת אם יש אולי ספר שאתם יכולים להמליץ לי לקרוא כדי לקבל עוד כלים איך להיפתר מהדבר הזה - "חרדת מבחנים". תודה מראש, גו'ן גו'.

לפני חודשיים נכוותי בעבודה. היום עם חבישות לחץ לשנה הקרובה בידיים ובזרוע שמאל. פנים צוואר וחזה בשלבי החלמה . בפנים אין צלקות למזלי. בשל קושי בשינה וחוסר שקט במהלך היום הרופא רשם לי ואבן -כדור פעמיים ביום. חשה כי אין לי כוחות להתמודד, מחשבות של פחד מהעתיד וממה שיהיה איתי.אילו צלקות ישארו? איך העבור את השנה הקרובה ? מין גוש תקוע בגרון . האם זה הטיפול המתאים?€ הבנתי כי הכדור הנל הינו לטיפול בחרדות אך לא בדכאון. האם אני נכנסת למצב דכאוני?

אני מבינה וחשה כי אני צריכה עזרה. לבלעי ומשפחתי אני לא רוצה להכביד גם ככה הם תןמכים וגם להם קשה.לאור העובדה כי אני חיה באזור המרוחק מהמרכז וקיים מחסור באנשי מקצוע , הבנתי כי קיימת אפשרות לפנות למיל"ה וכי שם אפשר לקבל טיפול מיידיי ויעיל - כך אעשה . תודה על המילים החמות

אני לא יודע אם זה קשור לפה, אני אנסה בכל זאת. בחודש האחרון אני שם לב שאני משתנה בצורה דרמטית, מקצה לקצה, ולא תמיד לטובה... הולך לי הביטחון, הביטחון להגיד מה שאני חושב, בקיצור סלף הסטים מתערער... כל זה התחיל כשהמזג אויר התחיל להיות חורפי, יכול להיות שזה קשור, יכול להיות שלא... יש לי היסטוריה של שינויים כאלה לטובה ולרעה, לא היה לי טיפול פסיכולוגי רציני ... אני יודע שזה מאוד כללי. אני בן 20 משרת ביחידה קרבית . אני מעוניין לדעת מה גורם לזה.

שלום רב לאחר cva מלפני 5 שנים סובל מ-ptsd דיכאון,חרדה,כאבים ניורולוגים הפרעות אישיותיות קוגנטיביות מטופל בנוגדי דיכאון וחרדה ועוד' כדורים לא עוזרים.האם מומלץ להשתמש בגראס רפואי ואם כן. מה התהליך לקבל אישור לשימוש. תודה מראש

יהודה שלום אכן אני נמצא בהשגחה במרפאה הפסיכיאטרית ברמב"ם ע"י פסיכיאטרית וטיפול פסיכוטארפי פארטני וזוגי.שוב.נוטל כדורים נוגדי דיכאון וחרדה,מידי םעם חוזר לרופאה משנה לי כדורים ,ולא עוזר במיוחד וכך אני קרוב ל-5 שנים.

יש לי אובססיה על ניקיון ולמרות כל סוללת המטפלים שעברתי שהורו לי להישאר בחרדה ולא לבצע את הטקס שטיפת הידיים אפילו שעשיתי כך ולא ביצעתי את הטקס במשך שבועות אבל עדיין המחשבה ממשיכה להציק לי על כך שידי לא נקיות מה עושים?

שלום. אני בת 30 .יש לי פחד של כהל. לא מצליחה לדבר בחלל.כי אם אני עומרת משו ישר אני אדומה.מאוד מפחדת מהסמקה אז מעדיפה בחלל לא לדבר.איזה תרופה וטיפול יעזור לי ש לא יהיה לי הסמקה.אולי פחות אני אפחד לדבר.תןדה רבה

שלום רב , אנו הורים לילדה בת 9.5 אשר הובחנה כילדה עם בעיות קשב וריכוז, אנו מבקשים לדעת מהם הזכויות לטיפול פסיכולוגי לילדה ?. האם היא זכאית לטיפול ברכיבה על סוסים ? , כמה שעות בשבוע ? בחודש ? . האם היא זכאית לטיפול אישי עם פסיכולוגית מרפא בעיסוק ? . אנו מבוטחי מכבי זהב מקרית שמונה , ולצערינו אנו לא זוכים למענה מהקופה. מישהו יכול לסייע לנו ? אנו מודים לכם מראש

אני רוצה להתנצל מראש אם זו לא הבמה, אך יש בידי 2 חבילות ציפרלקס עם מרשם מרופא המשפחה שלי. בינתיים עברתי תרופה לוייפאקס ולכן נותרתי עם 2 חבילות ציפרלקס שלמות ואין לי מה לעשות איתן. מי שרוצה את החבילות+המרשם מהרופא שתיראו שאני בנאדם אמין ולא איזה שקרן שייצור עימי קשר לאימייל [email protected] אני מקווה שלא אצטרך לזרוק אותם לפח אם אפשר לעזור למישהו אחר שזקוק להם. ושוב פעם אני מבקש סליחה אם זו לא הבמה. יורם.

יש לי חברה מאוד טובה, יש לה חבר ונראה לי שהיא מפתחת אליו מעין אובססיה, הקשר בינהם מאוד לא בריא הם רק חודשיים יחד והוא תמיד אומר לה שהוא לא מוכן שהיא תתגייס ושלפני הגיוס הם יתחתנו ושהוא רוצה שהיא תביא לו ילד, היה תקופה גם שהיא חשדה שהיא בהיריון ושהיא גילתה שהיא לא, הוא מאוד התאכזב הוא מאוד רכושני כלפיה הוא תמיד אומר לה אם תעזבי אותי אני יהרוג אותך.. ניסיתי לדבר איתה, האמת שאני מנסה כל הזמן להסביר לה שהקשר קצת לא בריא וזה לא הגיוני שבגיל 17 עובר לה בכלל המחשבה על להתחתן ולהביא איתו ילד, עד עכשיו היא הייתה אומרת לי מה פתאום.. אין מצב. ולפני כמה ימים יצא לנו לדבר על שוב אבל הפעם יותר לעומק והיא אמרה לי אני אוהבת אותו ברמה שאי אפשר לתאר אני רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלי. איך שהיא אמרה את כל הדברים האלה זה היה דיי מלחיץ היא גם אמרה שבאיזשהו מקום אם הוא יציע לה נישואין היא תסכים כי ככה הוא יהיה רק שלה ואם היא תיכנס להיריון זה יכבול אותו אליה.. אני לא יודעת מה לעשות, איך אפשר לעזור לה, אף פעם היא לא דיברה ככה,נורא קשה לי להסתכל עליה ולשמוע אותה אומרת את הדברים האלה זה כאילו היא הפכה לבן אדם אחר..

ראשית אני חייבת לציין שאני תלמידה מצטיינת ומקובלת חברתית. עברתי במהלך ה5 שנים האחרונות 7 ניתוחים גדולים ועוד כמה קטנים- כולם בעקבות גידול שפיר בעצם הקרסול. הניתוח השישי היה בתחילת החופש הגדול האחרון והשביעי (שכנראה הוא גם הניתוח האחרון שאעבור) היה לפני שבועיים. בחצי שנה האחרונה, (בין שני הניתוחים) הציונים שלי ירדו משמעותית (מממוצע 90 לממוצע 70) ואני פחות מתרכזת בלימודים. אני כמעט בטוחה שזה קשור לניתוחים, למרות שזה לא מעסיק אותי ביום-יום. יכול להיות שזה מחששות או התרגשות לקראת חזרה להליכה רגילה? ממה זה יכול לנבוע?

האם יכול להיות מצב שבו בן אדם יפסיק להפעיל את היד והרגל פשוט בגלל שהוא רוצה שיטפלו בו. האם זה יכול להיות בעיה בראש אחותי קיבלה "כאילו" אירוע מוחי שבהם היד והרגל לא עובדים היא עברה את כל הבדיקות כולל MRI וCT ראש ולא נמצא דבר אבל היא לא מתפקדת האם יכול להיות שהיא באמת עברה אירוע מוחי ולא רואים את זה בבדיקות האם הכל בראש שלה ואם כן איך קוראים למחלה שלה ? לקחנו אותה לפסיכאטר והוא לא איבחן את המצב כבעיה בראש אבל נתן לה כדורים לטיפול בחרדה מה עוד אפשר לעשות ?

אני בת אדם מוזרה מאוד אולי אתה תוכל להנחות אותי בלי ללכת לפסיכולוג ..... אני לא הלכתי בזרם תמיד הייתי שונה ,בגיל 15 התחתנתי בהריון הבאתי 2 ילדים ועשיתי הכל להתגרש עד כדי נסיונות התאבדות, בלי עבודה כסף או עזרה משפחתית התגרשתי חייתי עם גבר הבאתי ממנו ילד שיגעתי אותו עם התקפות קנאה חולנית חוסר אמונה צעקות ומכות התחתנתי איתו הבאתי עוד ילד, אני לא מוצאת מנוחה כמעט כל שנה אני עוברת למקום עבודה חדש ולא שרע לי אני פשוט רואה רק את הרע במקום ואחרי זה מתחרטת וגם נשארת כל כך הרבה זמן בגלל בעלי שלא נותן לי לעזוב . אני יכולה להיות עם מליון חברות ומשפחה ופתאום אני רבה עם כולם ורוצה להיות לבד מנתקת קשרים ויושבת בבית אוכלת לא מנקה או מבשלת יש לי 4 ילדים פשוט כל היום רואה טלויזיה מעשנת סגריות וחיה בעולם שלי ואז שוב אני יוצאת מבלה מבזבזבת כסף כאילו אין מחר ואין כסף יש לי חובות של 1000000 אלף שקל שבעלי לא יודע עליהם אני יודעת להסתדר מצויין בלהסתיר. אני יכולה פתאום לקום באמצע הלילה ולהפוך את הבית או לאפות ולבשל במשך ימים שלמים והכל נזרק או מחולק לחברות. אני עצבנית מקללת ומשתוללת כמו חיה ומצד שני אני נחמדה עוזרת אכפתית ( לכן החברים שלי נשארים הם אומרות שאני חברה טובה .... ברור הם לא ממש רואים אותי בתקופת הקריזה אני מתנתקת מהם ) הילדים דיי סובלים הבן הגדול אמר שהוא לא רוצה בת זוג עצבנית וצעקנית כמוני הוא בן 27 ועוד לא התחתן ...מפחד ! קראתי לאחרונה על מחלה שנקראת "מניה דיפרסיה" וראיתי שכל מה שכתוב שם עובר עלי במשך חיים שלמים אבל אני לא הלך לפסיכיאטר יש לי ילדים ואני לא רוצה שיחשבו שאני משוגעת ( למרות שכולם אומרים שאני צריכה דחוף טיפול פסיכיאטרי. השאלה שלי האם יכול להיות שאני באמת משוגעת האם פסיכאטר יגלה את זה כבר בפגישה הראשונה כי אני רוצה אולי כדורים ...כאילו בלי להמשיך טיפול.... משהו שירגיע אותי ? תודה רבה על עזרתך המשך יום נפלא

הי, לפני כמעט שנתיים התגלה אצל אימי סרטן. היא עברה ניתוח קשה וטיפולים כימוטרפיים. במהלך כל התקופה מצבה הנפשי היה קשה. מאז היא לא מצליחה להתעושש. היא בכתה כל הזמן, לא אכלה כמו שצריך והתקשתה לקום מהמיתה. הלכנו למספר רופאים פסכיאטרים שניסו על אימי המון סוגים של תרופות אך דבר לא שיפר בצורה משמעותית את המצב. הרופא המומחה הפרטי האחרון סיכם בכך שלאמי יש דיכאון עמיד לתרופות ויש לעבור לביצוע שוק חשמלי. הטיפול הזה מפחיד את אימי מאד והיא לא רוצה לעבור אותו בשלב זה. התרופות שנוסו הן: Cipralex Recital Miro Zyprexa Zyprexa + Vipax Zyprexa + Cymbalta Zyprexa + Cymbalta + Trazadil Zyprexa + Wellbutrin האם יש אפשרויות נוספות? מה עוד ניתן לעשות? האם טיפול פסיכולוגי ולא פסכיאטרי יכול לעזור? אני רואה שהיא מתעייפת ממצבה עוד ועוד, חייב למצוא לזה מוצא. תודה!

מזה כמה חודשים יש לי תופעה של עקצוצים בלשון והרגשת מתכתיות בפה. עשיתי על מיני בדיקות והכל תקין אצלי מסתבר שיש לי תסמונת שנקראת BMS שמה בעברית הוא תסמונת הפה הבוער. התסמונת כנראה שאין לה טיפול אולי רק כל מיני תוספי מזון וויטמינים למינהם. התופעה הזו ידועה בעיקר בקרב נשים היא יכולה להמשך עוד מספר חודשים אולי שנים והיא יכולה להעלם פתאום. קשה לי זה מצב של חוסר אונים שיש לך משהו שאין לו טיפול ספציפי אני חוששת שזה ימשך לעד זה מתסכל מעצבן מפחיד ומטריד אנא אם שמעתם על תופעה כזו ויש לכם יעוץ בשבילי אשמח לקבל.

שלום רב, אמי בת 52 - סיימה כרגע סבב 1 של טיפול כימוטרפי עקב סרטן הקיבה. היא ירדה ב3 חודשים קרוב ל20 ק"ג היא מסרבת לאכול למרות שכבר אין לה כאבים בזמן אכילה ואומרת שלא תהיה מוכנה לעבור טיפול כימוטרפי נוסף והיא מעדיפה למות. כל מה שניסינו לא עוזר ,בגלל שאינה אוכלת מצבה הולך ומתדרדר . אשמח אם תוכל ליעץ לי, תודה.

ברצוני לדעת מהו כדור הריספונד 1 למה מקבלים אותו ואיזה תופעות לוואי יש לו ומתי יש להפסיקו תודה מאת סיגלי 8

בוקר טוב ושבת שלום , אני בת 28 ויש לי שאלה ... אני לא רוצה להתחיל להתבכיין פה על מר גורלי השלמתי עם זה מזמן אבל בכללי אני בדיכאון למעלה מעשר שנים עם כל מה שמשתמע מכך לא מצליחה להחזיק עבודה או זוגיות או קשרי משפחה נורמליים הייתי בטיפול פסיכולוגי אבל התייאשתי אני לא בדיוק בחורה ביישנית ולדבר עם פסיכולוג על אותם דברים שאני גם ככה מדברת עם כל העולם לא עוזר לי ניסיתי נוגדי דיכאון שלושה סוגים שונים והתופעות לוואי היו קשות מדי בשבילי ולכן וויתרתי גם על זה השאלה שלי היא: יש לי הזיות של חרקים זה בא בגלים במשל כשנה אולי קצת יותר אני רואה ג'וקים או עכבישים זוחלים על הקיר ואז אני מסובבת את הראש ומסתכלת ואין שם כלום בהתחלה זה היה רק ויזואלי עכשיו זה כבר נהיה מוחשי אני מתעוררת לפעמים בתחושה שמשהו זוחל לי על הרגל אבל אין שם כלום העניין הוא שכמו עם הדיכאון הבולימיה החתכים וכל שאר השריטות שלי אני למדתי לחיות גם עם זה הבעיה שזה כבר התחיל להשפיע עליי ביום יום כמו לשבת בחוץ עם חברה ולקפוץ על הרגליים באמצע השלוק כי ראיתי נחש זוחל מתחת לשולחן לכי עכשיו תסבירי אך ראית נחש שלא נמצא שם באמצע מסעדה בדיזינגוף סנטר :-) אשמח לדעתך המלומדת.....האם אני משתגעת?? תודה רבה ושבוע נפלא

אני טופלתי בעבר ברסיטל 20 מ''ג והפסיכולוגית אמרה לי להפסיק בהדרגה ומשום מה זה חזר לי הדיכאון מה אתה ממליץ לי לעשות לחזור לכדורים לקחת חצי כדור בהתחלה ואח''כ שלם ביום או בלילה אשמח לתשובה כי הפסיכולוגית נעלמה לי ואין לי את מי לשאול אשמח לתשובה ענינית תודה :)

החבר שלי מאוד קנאי אני לא יודעת מה לעשות איתו האם יש תרופה לקנאה

אין לי חברים ואת היכולת להתחבר לאנשים חדשים וזה מציק לי מאוד מה לעשות

שלום אני ינסה להסביר את הבעיה שלי היא לא פשוטה לפני שנתיים עברתי תאונת דרכים לאחר מכן טופלתי בבית חולים ועברתי טיפולים משקמים, מאז השיקום אני סובל מחרדות כשאני צריך לצאת מהבית למקומות שאני לא מכיר טוב או אפילו סתם לצאת לבילוי בשעות הערב, זה קורה ואין לי יכולת שליטה על זה ועל מצבי הרוח שזה גורם לי מה לעשות ?

לא עדיף להשאיר בבטן!

שלום רב, אני מבקש לברר האם קיים טיפול תרופתי לאגורפוביה, פחד ממקומות פתוחים. אציין כי אני נוטל ציפרלקס מזה כשבוע (מאז יום חמישי האחרון) ולא ידוע לי אם זה עוזר לכך ספציפית. מזה כחודש אני מתקשה לצאת מהבית ואין ממצא נוירולוגי או אורתופדי.