ממליצה בחום לא להסתכל על צילומי ממוגרפיה כי זה עלול להלחיץ, ולרוב לשווא. תנסי לבקש שיקדימו את הפענוח אם את כל כך חרדה.
שלום, אני מבין את המתח בו את נמצאת אך אין שום אפשרות להתייחס לתיאור שנתת. יש לחכות לפיענוח הרדיולוג. בברכה, ד"ר אביעד הופמן
ליאורה שלום, מדובר בשינויים צפויים לאחר טיפול קרינתי. כדאי לך להיות גם במעקב של מרפאת ריאות, במקביל למעקב של הרופא המטפל במחלה העיקרית הנוירואנדוקרינית. בברכה, בהצלחה, ד"ר גלסברג
ממליצה בחום לא להסתכל על צילומי ממוגרפיה כי זה עלול להלחיץ, ולרוב לשווא. תנסי לבקש שיקדימו את הפענוח אם את כל כך חרדה.
שלום, אני מבין את המתח בו את נמצאת אך אין שום אפשרות להתייחס לתיאור שנתת. יש לחכות לפיענוח הרדיולוג. בברכה, ד"ר אביעד הופמן
ליאורה שלום, מדובר בשינויים צפויים לאחר טיפול קרינתי. כדאי לך להיות גם במעקב של מרפאת ריאות, במקביל למעקב של הרופא המטפל במחלה העיקרית הנוירואנדוקרינית. בברכה, בהצלחה, ד"ר גלסברג
סמיכות הכאבים לניתוח, מיקומם וכן הסיבוכים שארעו סביב הניתוח מצביעים על סבירות גבוהה להתפתחות הדבקויות באזור הניתוח, דבר זה עלול צלגרום לכאבים חוזרים. יש לנסות לשמור על דיאטה דלת שארית (סיבים) ובמידה וזה לא עוזר יש לשקול ניתוח להפרדת הדבקויות.
חנית שלום רקמה פיברוטית זו רקמה נוקשה-צלקתית שאינה גידולית ואין בה כל סכנה פרופ' מ' גוטמן
יש לדבר עם הכירורג כנראה עודף רקמת חיבור מקומית שעלולה להתפתח אחרי ניתוח קטן ! פיברוטי הכוונה חוטי מתאים לתגובתי לאיזור עצמו
בחלק בהמקרים אחרי אבלציה מופיע דימום- המטומה. אחרי ספיגתה יכול להישאר גוד שזה רקמה פיברוטית שברוב המקרים נעלמת עם הזמן. אבל בכל מקרה עני מציע לפנות לרופא שביצע את הפעולה
שלום רב, במידה שיש צורך בטיפול ממושך של הרבה שבועות, מומלץ לגוון סוגי התרופות. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה
שלום רב, במידה שיש צורך בטיפול ממושך של הרבה שבועות, מומלץ לגוון סוגי התרופות. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה
שלום מרב לפי הרשום בMRi ,ועל פי התיאור שלך את סובלת מכאבים שעיקרן בעיה סחוסית בפיקה עם אפשריות לחתיכות סחוס במפרק. יש התוויה לבצע את הניתוח וביצוע מיקרו שברים היא אכן שיטה מאוד מקובלת. ניתן לנסות ביצוע פיזיטתרפיה למספר שבועות. במידה ולא חל שיפור אני ממליץ להיבדק ביחידת ספורט ולהחליט על האפשרות הניתוחית. בברכה,
המפתח להבנת בעייתך הנו מצב היציבות שלה. לפי סיפרך אתה לוקי בארועים של GIVING WAY של הברך שזה סימן מבהק לחוסר יציבות אך לא בלעדי. יש חשיבותגדולה לבדיקה הפיסיקלית של הברך .
אנדוקרינולוג ילדים צריך לבדוק את הבן. בלי בדיקת אנדוקרינולוג זה ניחוש לא סביר
שלום רב, ככל הנראה מקור הכאב הוא מאיזור רקמת הפסציה של הניתוח הנוכחי אשר לא בהכרח נמצאת מתחת לחתך הניתוחי על פני העור אלא יכולה להיות במיקום גבוה יותר. על כל פנים אם הכאב מחמיר או מתמיד זמן ממושך ממליץ לפנות לרופא בשנית לבדיקה ושלילה של בקע ברקמת הפסציה. מזל טוב,
שלום הסימפטומים שאתה מתאר יכולים להתאים לכאב שנובע בעיקר מלחץ על העצב הסכיאטי , העצבים היורדים מהגב לכיוון הרגל יכולים להילכד במספר גבהים ביניהם אזור היציאה מעמוד השידרה , בין שרירים כמו במקרה של פיריפורמיס סינדרום וכן באזורים יותר מרוחקים עי רקמה פיברוטית או שריר. כאב מקרע לברום לרוב נותן סימפטומים ספציפיים ביותר עם מבחנים פרובקטורים מיוחדים. ממצע ב mri של קרע לברום יכול להיות לא משמעותי קליני וכנל גם ממצאים בmri עמש . ממליץ בדיקה עי אורטופד המתמחה בתחום מפרק הירך או הגב . בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים ( ברך וירך ) ניתוחים ארטרוסקופיים וורפואת ספורט
שלום שי. 1. בדרך כלל סרטן אשכים מופיע כהגדלה של האשך, ללא כאבים. אבל לפעמים זה כן יכול להיות מלווה בכאב. במקרה שלך צריך לזכור ש-US אשכים למעשה שלל גוש באשך. 2. יש סיבות אחרות לעליית אלפה-פטו-פרוטאין, ברובן קשורות למחלות של הכבד. כיוון שעשית US של הכבד והוא תקין, וכיוון שגם במקרים האלה מדובר בעלייה משמעותית של המרקר, נראה שגם זה לא המצב. יש דיווחים שגם שתיית אלכוהול יכולה להעלות את המרקר. 3. אין לזה שום קשר לשינוי זמני בגוון הקול. השינויים שטסטוסטרון גורם בגיל ההתבגרות משפיעים על מבנה הלוע ולכן על עיבוי הקול. תופעה שהיא בלתי הפיכה. מי שאין לו טסטוסטרון לאחר שקולו כבר השתנה, נשאר עם אותו קול. 4. זו שאלה טובה. US לא יעיל באותה מידה כמו CT. יכול להיות גוש קטן באיזור הבטן ש-US יפספס ו-CT לא (תלוי במיקום באזור הבטן). באנשים רזים, US רואה יותר פרטים מבאנשים בעלי מבנה גוף כבד יותר. סביר להניח שאם היה משהו לא קטן בבטן, ה-US היה רואה. שוב, אני חושב שאם היה גוש של סרטן אשכים בבטן המרקר היה משמעותית גבוה יותר. אבל אם החשד הזה קיים, כדאי לשלול את זה סופית ע"י ביצוע של CT בטן אגן. הקרינה של CT אחד היא לא מאוד גבוהה. 5. אני לא מבין את ההצעה הזאת. יכול להיות שלא הבנת אותו נכון. אם ב-US לא רואים שום גוש באשכים, לא יראו אותו גם בניתוח כזה. 6. עד כמה שידוע לי - לא. 7. אני חושב שאם CT יהיה תקין, אפשר יהיה להפסיק את ניטור ה-AFP.
צריך לבדוק את הנורמה של המעבדה בה בוצעה בדיקה. לא ברור מדוע התבקשת לבצע את הבדיקה מלכתחילה. אין קשר להערות שלך. רק חזור על הבדיקה
כשמדובר בשבר יש שני מצבים חיבור או אי חיבור. כשיש אי חיבור המרחק בין הרסיסים שלא התאחו הנו עשוי רקמה פיברוטית. זה אינו חיבור . ניתן לראותו בצילום רגיל כשמדובר בעצמות הארוכות. במקומות מסויימים בהם קשה להדגים בצילום את העצמות למשל שרש כף הרגל עדיף CT
שלום רב NOF הינו ראשי תיבות של NON OSSYFING FIBROMA. זהו ממצא בעצם של חלק שלא התגרם היטב והוחלף על ידי רקמה פיברוטית. זהו ממצא מקרי בצילומים ואינו גורם לכאבים כלשהם. יש לחפש סיבות אחרות לכאביו. בברכת רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL
שלום הממצאים מעידים על שארית שיליה ברחם הדבקויות רואים בהסטרוסקופיה לא בתשובה ההסטולוגית
1. אפשר לחזור על הקולפוסקופיה ולקבל תשובה ברורה לכך. 2. בהחלמה מקוניזציה נוצר אפיל החלמה רגיל. 3. כן 5,4. אין צורך בקוניזציה כטפול ל- CIN1 . 6. אין קשר בין ציסטות בצוואר הרחם ל- HPV . ד"ר עדה גרובר מומחית למחלות נשים, פריון ולידה יועצת לצוואר הרחם טל. 036702038 פקס: 036704158
למיטב הבנתי, ההצטלקות המצטברת לאורך השנים של רקמת המעי היא זו שמאיצה באופן פוטנציאלי את הסיבוכים -- נכון ממאירות של הרקמה -- לאו דווקא יצירת פיסטולות -- נכון חלקית - פיסטולות נוצרות עקב פעילות דלקתית אך חסימה של מעי "במורד מדרך" של המעי מגבירה לחץ בתוך חלל המעי ותורמת להווצרות הפיסטולות היצרות וחסימת מעי -- בהחלט כן כששאלתי את הרופא מה גורם להצטלקות הוא ענה "התקפים ומצב של דלקת פעילה" -- תהליך חוזר של דלקת-ריפוי גורם להצטלקות. צלקת היא למעשה ניסיון של גוף לרפא רקמה שניזוקה קשה על ידי יצירת רקמה פיברוטית בהמשך לכך יש לי כמה שאלות בנושא התקדמות המחלה והצטלקויות: 1. האם ארוזיה שטחית + אקסודט שנצפו באנדוסקופיה בהכרח יביאו להצטלקות כאשר הפציינט אינו מטופל תרופתית? -- לא בהכרח כלומר, האם המחלה בהכרח תתקדם? -- לא בהכרח 2. האם ניתן לומר שלטיפול תרופתי ברפאסאל/אסאקול/פנטסה יש תועלת כלשהי בשימור המעי -- אלא תרופות מעולות לחולי קוליטיס כיבית אך אין הן עוזרות בחולי קוליטיס של קרוה'ן. קרוב רחוק שלהן - סלזופירין (או בשם אחר סולפא-סלאזין) עוזר (גבולית) להרגיע דלקת של קרוה'ן במעי גס, אך המשך הטיפול בתרופה לאורך זמן לא תמנה מהדלקת לחזור אם הפציינט מדווח שאין הקלה בתסמינים ושהמצב של דלקת פעילה ממשיך ואף חווה התקפים (פיקים של התסמינים) מידי פעם? -- במיוחד 3. מתי ניתן לומר שכבר לא נמצאים בסיכון להצטלקות, האם זה כאשר התסמינים חולפים לגמרי? -- אני מניח שפעילות רקמתית ותסמינים חופפים אך לא מדובר בקשר חד חד ערכי 4. האם כאשר כבר נגרמה הצטלקות, היא לעולם תהיה מודלקת ותלווה בכאב? -- צלקת היא למעשה ריפוי של הדלקת. תחשבי על עור אם קשה לדמין רקמת מעי: למישהו יש כיב בעור, מודלק. כאשר זה נרפא המקום מצטלק. 5. האם טיפול תרופתי מוצלח שמביא למחלה לא פעילה, הרגעת והורדת האינפלמטוריות, יכול גם לרפא ממש את הרקמה -- בודאי למשל להעלים גרנולומות -- כן או לרפא רקמת צלקת? -- אין דרך לרפא צלקת על ידי תרופות. אפשר לכרות בניתוח את המקטע המצולק של המעי.
למיטב הבנתי, ההצטלקות המצטברת לאורך השנים של רקמת המעי היא זו שמאיצה באופן פוטנציאלי את הסיבוכים -- נכון ממאירות של הרקמה -- לאו דווקא יצירת פיסטולות -- נכון חלקית - פיסטולות נוצרות עקב פעילות דלקתית אך חסימה של מעי "במורד מדרך" של המעי מגבירה לחץ בתוך חלל המעי ותורמת להווצרות הפיסטולות היצרות וחסימת מעי -- בהחלט כן כששאלתי את הרופא מה גורם להצטלקות הוא ענה "התקפים ומצב של דלקת פעילה" -- תהליך חוזר של דלקת-ריפוי גורם להצטלקות. צלקת היא למעשה ניסיון של גוף לרפא רקמה שניזוקה קשה על ידי יצירת רקמה פיברוטית בהמשך לכך יש לי כמה שאלות בנושא התקדמות המחלה והצטלקויות: 1. האם ארוזיה שטחית + אקסודט שנצפו באנדוסקופיה בהכרח יביאו להצטלקות כאשר הפציינט אינו מטופל תרופתית? -- לא בהכרח כלומר, האם המחלה בהכרח תתקדם? -- לא בהכרח 2. האם ניתן לומר שלטיפול תרופתי ברפאסאל/אסאקול/פנטסה יש תועלת כלשהי בשימור המעי -- אלא תרופות מעולות לחולי קוליטיס כיבית אך אין הן עוזרות בחולי קוליטיס של קרוה'ן. קרוב רחוק שלהן - סלזופירין (או בשם אחר סולפא-סלאזין) עוזר (גבולית) להרגיע דלקת של קרוה'ן במעי גס, אך המשך הטיפול בתרופה לאורך זמן לא תמנה מהדלקת לחזור אם הפציינט מדווח שאין הקלה בתסמינים ושהמצב של דלקת פעילה ממשיך ואף חווה התקפים (פיקים של התסמינים) מידי פעם? -- במיוחד 3. מתי ניתן לומר שכבר לא נמצאים בסיכון להצטלקות, האם זה כאשר התסמינים חולפים לגמרי? -- אני מניח שפעילות רקמתית ותסמינים חופפים אך לא מדובר בקשר חד חד ערכי 4. האם כאשר כבר נגרמה הצטלקות, היא לעולם תהיה מודלקת ותלווה בכאב? -- צלקת היא למעשה ריפוי של הדלקת. תחשבי על עור אם קשה לדמין רקמת מעי: למישהו יש כיב בעור, מודלק. כאשר זה נרפא המקום מצטלק. 5. האם טיפול תרופתי מוצלח שמביא למחלה לא פעילה, הרגעת והורדת האינפלמטוריות, יכול גם לרפא ממש את הרקמה -- בודאי למשל להעלים גרנולומות -- כן או לרפא רקמת צלקת? -- אין דרך לרפא צלקת על ידי תרופות. אפשר לכרות בניתוח את המקטע המצולק של המעי.
שלום, איני יודע בת כמה הילדה והאם היא כבר לפני ניתוח אבל בד"כ רצוי לבצע גם MRI להערכה, מדובר בחיבור מולד של השכמה לעמוד השדרה הצוארי שקיים פה לפי הפענוח, הניתוח שונה ממקרה למקרה ואיני יכול לפרט מבלי לראות את הפרטים אך התוצאות טובות בד"כ ורצוי לנתח לפני שנוצר עיוות משמעותי, בהצלחה
שלום דורית לפי התשובות האבחנה היא בוודאות גידול - מאחר שבבדיקה הפתולוגית אובחן גידול. לגבי ה-PET - ברור שאחד הגושים הוא גידול ולגבי השני - לא ברור. אם אני מבינה נכון שניהם נמצאים באותו אונה כך שבעת ביצוע הניתוח ממילא שניהם יוצאו ויבדקו בפתולוגיה. עד כמה שניתן להעריך - כפי הנראה את אכן צריכה לעבור ניתוח לכריתת אונה. לגבי כימותרפיה - כרגע לא ניתן לקבוע. צריך לחכות ולראות את תוצאות הניתוח. בהצלחה