עד לפני כמה שנים משקפיים היו הפתרון היחיד לתיקון קוצר...
מחקר ראשון מסוגו שנערך בישראל מצא הבדלים דרמטיים בשכיחות...
מתקשים לראות? חשוב לדעת: קוצר ראייה גבוה עלול לגרום...
קוצר ראייה הוא מצב שהפך שכיח בקרב ילדים. מהו קוצר ראייה, מה...
אנשים הסובלים מקוצר ראייה (מיופיה) מתקשים בראייה מרחוק....
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
עד לפני כמה שנים משקפיים היו הפתרון היחיד לתיקון קוצר...
מחקר ראשון מסוגו שנערך בישראל מצא הבדלים דרמטיים בשכיחות...
מתקשים לראות? חשוב לדעת: קוצר ראייה גבוה עלול לגרום...
קוצר ראייה הוא מצב שהפך שכיח בקרב ילדים. מהו קוצר ראייה, מה...
אנשים הסובלים מקוצר ראייה (מיופיה) מתקשים בראייה מרחוק....
אורח החיים המודרני מביא לעלייה בשיעור קוצר הראייה, העלול...
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת...
ממצא: איכות הראייה נקבעת כבר במהלך ההריון. ילדים לאמהות מעל...
מגמת העלייה בתופעת קוצר הראייה חושפת מליוני אנשים לסיבוכים...
קוצר ראייה, המכונה גם מיופיה, הוא ליקוי ראייה הגורם לטשטוש...
קיים קשר הדוק בין קריאה ממושכת להתפתחות קוצר ראייה. ד"ר...
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת...
קוצר ראייה היא מחלה שפוגעת באחוז גבוה מאד באוכלוסייה ומומלץ...
קוצר ראייה ועין עצלה הן 2 בעיות עיניים נפוצות בקרב ילדים....
סובלים מקוצר ראייה (מיופיה), רוחק ראייה (היפרופיה), קטרקט,...
הלכתם לבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט או לבדיקה מקיפה אצל רופא...
סקר שנערך באתר Zap Doctors לרגל שבוע בריאות העין, מעלה כי...
באסטיגמציה, "צילינדר", מוקד הראייה מתקבל בשתי נקודות שונות...
האם אתם בקבוצת סיכון לגלאוקומה? לרגל יום המודעות העולמי...
מהי לקות הראייה הנפוצה בישראל, כיצד מטפלים בעין עצלה ומהן...
עובדים מול מחשב וחווים יובש בעיניים, ראיה מטושטשת, עייפות...
מרביתנו נולדים עם רוחק ראייה שפוחת במהלך החיים ואף הופך...
ממחקר חדש עולה כי ילדים המשחקים יותר בחוץ במקום להישאר...
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
ה-RPE הוא שכבת התאים מתחת לרשתית - שלמעשה מכילה את הפיגמנט שבין הרשתית לשכבת ה"דמית" (כורואיד). שינויי פיגמנט בשכבה זו אינם נדירים, ולא בהכרח מעידים על בעיה - ובוודאי אינם ממצא ספציפי המכוון לאבחנה מסויימת או דורש טיפול מסויים - אם בכלל.
רויטל שלום, זמן הסתגלות לראיית לילה הוא סביב 25 דקות. אצל אנשים עם קוצר ראייה יש ירידה בהסתגלות לחושך. בדיקות נוספות אלקטרופיזיולוגיות שניתן לעשות הן EOG ו- ERG. בדיקות אלו מדגימות פעילות רצפטורים ברשתית. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
שלום אריאל! אכן, כשיש הבדל במספר של המשקפיים, זה קרוי אנאיזומטרופיה. בגילך, לא ניתן לפתח עצלה. ולכן, עם הרכבת המשקפיים אתה רואה טוב. כל טוב! ד"ר יגב רונית
שלום רב, אם הראיה למרחק טובה ורק לקרוב זקוקים למשקפיים – אני לא ממליץ לייזר אם יש קוצר ראיה וגם זוקן ראיה, ניתן לשקול מונויזיין – עין למרחק ועין לקרוב בברכה
אין קשר בין התלונות לבדיקת העיניים. אך אם יש שינוי בראיה יש לגשת לבדיקה נוספת בכבוד רב ד"ר מיכאל היימס
ניתוחי קטרקט מעלים את הסיכוי להופעת הפרדות זגוגית ובמיוחד בעיניים עם קוצר ראיה. מדובר באחוזים קטנים. נהוג לומר שאחרי 3 חודשים מהניתוח אם קורה סיבוך הוא אינו קשור לניתוח, אולם זה אינו עניין מוחלט.
שלום רב, לא הייתי ממליץ במצב זה ניתוח לייזר להסרת המשקפיים בברכה, ד"ר אורי מלר
שלום רב! אקסופוריה זו נטייה לפזילה כלפי חוץ, אשר נוטה להופיע במצבי עייפות וחולמנות.הרבה פעמים אנשים עם אקסופוריה נוטים לעצום עין בשמש. אקסופוריה הינה מאוד שכיחה. לעיתים באנשים אשר צריכים משקפיים למרחק (מיופיה) מתן התיקון האופטי מקטין את הנטייה לפזילה. המלצתי לך להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה לילדים ופזילה ע"מ להעריך את חומרת האקסופוריה ולפיכך הטיפול בה. כל טוב! ד"ר יגב רונית
שלום דויד כל התשובות נכונות חשוב מעקב רציף.... בנוסף כדאי להכיר הסימנים המקדימים ולהגיע לנדיקה בכל מקרה של ספק. נקודות חדשות, הבזקי אור או מסך מול העין הם החשובים.
יוסי שלום רב, חייבים לראות את התרשים של שדה הראייה עצמו, כדי להגיע לאבחנה של מחלה מסויימת, כגון גלאוקומה או מחלה אחרת של עצב הראייה. not seen- אלו נקודות שלא ראית. seen- אלו נקודות שכן ראית. אני ממליץ לעבור בדיקה על ידי מערכת אחרת המוכרת לי היטב, מכשיר הנקרא Humphrey Analyzer, ולעבור בדיקת שדה ראייה מסוג 24-2 או 30-2, או screening 120 ,תלוי מה רוצים לחפש. בברכה, פרופסור ישראל קרמר
שלום רב, אין לי ניסיון עם המכשיר החדש של מסאג' או חימום העפעפיים, אך אין פשוט מחימום העפעפיים ע"י קומפרסים חמים בשיטה הפשוטה ביותר, הידועה לך, ולגבי מסאג', אין טוב יותר ממסאג' מכני של העפעפיים בעזרת מגבוני EYECARE. לגבי שאר הטיפול בתרופות שציינת ניתן לנסות אך אני בספק אם יביאו לשינוי מהפכני בבעייתך הכרונית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
ריטה שלום, בעולם המערבי הניתוח הנ"ל לא מומלץ ואינו מבוצע היות ומדובר בעין יחידה אני לא ממליץ לבצע זאת. כיום קוצר ראיה אינו מהווה סכנה, יש צורך לבצע בדיקות תקופתיות בלבד. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
הפרדות זגוגית אינה מחלה, אלא תהליך טבעי. בד"כ מתרחש בגיל מאוחר - אך לעיתים בגיל צעיר - בעיקר בעיניים עם קוצר ראיה. בחלק מהמקרים, בזמן ההפרדות או סמוך לה עלולים להיווצר קרעי רשתית - שעשויים לגרום להפרדות רשתית. לכן חשיבות לבדיקה יסודית של הרשתית כולל היקף הרשתית. באם לא נמצאו קרעים - למעשה אין המלצות או מגבלות כלשהן, למעט ביקורת תקופתית. לגבי ה"זבובים" - הם אכן תמיד יהיו שם, אך באורח פלא - לאחר תקופה של בין שבועיים ל-3 חודשים רוב מוחלט של האנשים פשוט "מתרגלים" לנוכחותם כך שבחיי היום יום הם כלל אינם שמים לב לקיומם. זה אכן נשמע מוזר - אך זו האמת. יום אחד, ולא עוד הרבה זמן - פשוט תשכחי את קיומם - אלא אם כן תחשבי עליהם ותחפשי אותם. במקרים חריגים בהם נוכחות ה-FLOATERS מהווה מטרד משמעותי - ניתן לתקן את המצב בעזרת ניתוח כריתת זגוגית (ויטרקטומי). כמובן שזה אינו ניתוח נטול סיכונים, וכיום הגישה היא לבצעו להסרת FLOATERS רק אם אכן הדבר מהוה מטרד "קשה מנשוא", ולא אצל צעירים
שלום ג'וני, אצל חולי אפילפסיה ידוע כי גירוי של אור גורם להתקף. אין קשר בין "אפקט הקליידוסקופ" לאפילפסיה. קרוב לודאי שהרצפטורים ברשתית מגיבים לגירוי של אור בצורה איטית יותר. זוהי תופעה השכיחה יותר אצל אנשים עם קוצר ראיה גבוה, ומסיבה לא ידועה. העיגול שאתה רואה לאחר הסינוור מצייין זיכרון של הרצפטורים לסינוור.
אני נגד עדשה מולטיפוקלית בעין שעבר.פה לייזר להסרת משקפיים. אני משתילה רק עדשות מונופוקליות. אני ממליצה להשאיר את עין ימין עם קוצר ראיה קל למשל 1.5 כדי שתראה איתה קצת מקרוב כמו שהיה, אבל אפשר גם לכוון למרחק. הכל גם תלוי בבדיקות ההתאמה וכמה מדוייקות תהיינה. אחרי לייזר זה יותר בעייתי.
קוצר ראיה גבוה יכול לנבוע מגורמים גנטים וסביבתיים. ברקע שיש קוצר ראיה שהוא גבוה מאוד ביחס לגיל נהוג באמת לחפש מחלות עיניים נוספות שאחד הביטויים שלהם זה קוצר ראיה גבוה. לפעמים מוצאים ולפעמים לא....הבדיקות שנשלחתם אליהם אכן מקובלות בקוצר ראיה גבוה. נהוג לבצע גם צילומי רשתית שונים.
נראה שאתה סובל מהשלכות מאוחרות של הטראומה בעין, שיכולות לכלול פגיעה בעצב הראייה, שינוי בעדשה, הפרעה בתפקוד הקרנית או בעיות נוירולוגיות כמו עוויתות עפעף רפלקסיביות (Blepharospasm) או רגישות יתר לאור. העובדה שהבדיקות השגרתיות כמו לחץ תוך-עיני ובדיקת רשתית יצאו תקינות אינה שוללת בעיה בתפקוד העין עצמה. מכיוון שהטיפות שקיבלת (אטרופין 0.01%) גורמות לך לאי-נוחות משמעותית, הן כנראה לא הפתרון הנכון עבורך. כדאי להתמקד בבירור נוירואופטלמולוגי ובבדיקות מתקדמות לקרנית ולשרירי העפעף, שכן הבעיה עשויה להיות נוירולוגית או פוסט-טראומטית. אם אתה מחפש רופא מומחה פרטי שעובד עם הפניקס, מומלץ לפנות לנוירואופטלמולוג או למומחה קרנית שיכול לבצע בדיקות מתקדמות ולהעריך את מצב הקרנית והעצב האופטי. רופאים מומלצים נמצאים בבתי חולים גדולים כמו אסותא, הדסה, רמב"ם או איכילוב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
אין כאן שאלה של מה עדיף. כל אחד והעדפותיו שלו. אני נוטה להמליץ לאנשים עם קוצר ראיה להישאר עם קוצר ראיה של 2-3 דיופטר כדי שיוכלו לעשות עבודה מקרוב ללא משקפיים. הם רגילים למשקפיים למרחק ורגילים לראות מקרוב גם ללא משקפיים. אין טעות, פשוט מה שלא יסודר עם העדשה בניתוח, יושלם במשקפיים.
לא סביר שהקרנית התעוותה בעקבות ניתוח הקטרקט לכן יש צורך בהמשך ברור לסיבת העיוות. הדרך הכי פשוטה לתקן את הראיה במצב כזה היא עם הרכבה של עדשות מגע- לפעמים יש צורך בעדשות מיוחדות בגלל שהקרנית הושטחה בניתוח הלייזר.
שלום רב, מדובר בשיטה ניתוחית בה באמצעות לייזר יוצרים שני מישורים בקרנית ליצירת מבנה עדין של עדשה המוצאת מהקרנית דרך חתך זעיר של 2 מ"מ השיטה מאפשרת תיקון של קוצר ראיה מבלי צורך מהרמת מתלה קרנית כתחליף לאינטראלאסיק וניתן להצעה בחלק מהמקרים אך לא בכולם. בברכה, ד"ר אורי מלר
שתי האפשרויות יכולות להיות נכונות ואי אפשר לדעת בלי לבדוק. טפלו בלוטמקס ותהיו במעקב. לרוב אטרופין לא עושה תגובה אלרגית ולכן סביר שזו אלרגיה עונתית יותר מאשר אלרגיה לאטרופין. ככלל הגישה של מעבר למשקפים במנגנון דה פוקוס היא מקובלת היום ולרוב אין הכרח לשלב עם אטרופין - ככה שאם עוברים למשקפים אפשר להפסיק לרוב עם אטרופין (רק ילדים שממשיכים להחמיר גם עם עדשות מיוחדות- מומלץ להם לשלב).