מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת...
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת...
עובדים מול מחשב וחווים יובש בעיניים, ראיה מטושטשת, עייפות...
מדוע לא מומלץ להחליף יצרן עדשות ומה קובע את מחירי עדשות...
אם אתם חשים שהראייה שלכם בנסיגה מתמדת, אתם לא חייבים להמשיך...
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת המספר? מאיה קופולוביץ, אופטומטריסטית ב"אופטיקה קרנית", מסבירה
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת התפתחות קוצר ראייה בקרב ילדים | למה חשוב לעצור את קוצר הראייה במספר נמוך ומדוע ניתוח לייזר לא פותר את כל הבעיות? ראיון עם האופטומטריסט עופר קמינסקי
עובדים מול מחשב וחווים יובש בעיניים, ראיה מטושטשת, עייפות כללית וצריבה? אתם לא לבד. ילדים ומבוגרים מבלים מול מסך המחשב כ -7 שעות בממוצע. כיצד מטפלים? ואילו שינויים ניתן להכניס לשגרה על מנת לשמור על בריאות העיניים? כל הפרטים בכתבה
מדוע לא מומלץ להחליף יצרן עדשות ומה קובע את מחירי עדשות המולטיפוקל? המומחה למולטיפוקל, אופטומטריסט אבי אבני, מסביר ומשיא את העצות החשובות לבחירת משקפי מולטיפוקל
אם אתם חשים שהראייה שלכם בנסיגה מתמדת, אתם לא חייבים להמשיך לסבול. כיום יש מגוון פתרונות וביניהם עדשות מולטיפוקל, המיועדות לשפר את הראייה שלכם למגוון טווחים רחב
בארץ שטופת אור כמו בישראל משקפי שמש הם פריט חיוני והכרחי, המסייע בהפחתת עוצמת האור המסנוור בכל ימות השנה ובפרט בקיץ, ומונע התפתחות של מחלות עיניים. על קרינה, סכנות לעין ומניעתן ע"י בחירה נכונה של משקפי שמש בכתבה שלפניכם
בעיות ראייה בקרב ילדים שונות מבעיות הראייה של מבוגרים. סוגי הליקויים שונים, סוגי הטיפול אחרים וגם המשקפיים מותאמים ספציפית עבורם. אז מה צריך לדעת ואיך לנהוג בכל הקשור לראיית ילדים? אורטל ורובל-בסכס, אופטומטריסטית ואורטופטיסטית מ"ורובל אופטיק ג'וניור", מסבירה בהרחבה
ישנן שלוש נקודות קריטיות לאורך התפתחות הילד שבהן ההורים צריכים לקחת אותו לבדיקת ראייה. חשוב להקפיד לבדוק בזמן, שכן לגילוי מוקדם של בעיות ראייה עשויות להיות השלכות דרמטיות על הילד ורק חלון זמנים קטן מאפשר שינוי
גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה, שמתפתחת באיטיות לאורך שנים ועלולה לגרום לאיבוד ראייה. ד"ר תמר פדות קלויזמן, מומחית ברפואת עיניים, גלאוקומה וניתוחי קטרקט, מסבירה על הטיפולים החדשניים הקיימים כיום בגלאוקומה ועל חשיבות האבחון המוקדם
האופטומטריסט יאיר שרמן, ממכון האופטיקה "יהודה ויאיר שרמן", מסביר על הקווים המנחים בהתאמת משקפי מולטיפוקל ומדוע חשוב לו לדעת על התחביבים של הלקוח
מאמצים את העיניים ומתקשים לקרוא את התפריט במסעדה או את הידיעות בעיתון? אם חציתם את גיל 40 סביר להניח שמדובר בירידה בכושר הראייה שלכם לקרוב. האופטומטריסטים יהודית סבהט ונחשון וולפסון מ"אופטיקה בלום" מסבירים מדוע עדשות מגע מולטיפוקליות הן פתרון טוב ונוח בנוסף למשקפיים
רבים ממי שעברו את גיל 40 זקוקים למשקפיים שיאפשרו להם לראות היטב מקרוב ומרחוק. מאג'ד נסד מ"אופטיקה לעיונק" מסביר כיצד מתאימים את המשקפיים האידיאליים
הראייה שלכם כבר לא מה שהיתה פעם? אתם לא חייבים להמשיך לסבול מאחר שיש היום מגוון פתרונות וטכנולוגיות חדשות לשיפור איכות הראייה, ביניהן: עדשות מולטיפוקל המיועדות הן לראייה מרחוק והן לקרוב
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
ה-RPE הוא שכבת התאים מתחת לרשתית - שלמעשה מכילה את הפיגמנט שבין הרשתית לשכבת ה"דמית" (כורואיד). שינויי פיגמנט בשכבה זו אינם נדירים, ולא בהכרח מעידים על בעיה - ובוודאי אינם ממצא ספציפי המכוון לאבחנה מסויימת או דורש טיפול מסויים - אם בכלל.
רויטל שלום, זמן הסתגלות לראיית לילה הוא סביב 25 דקות. אצל אנשים עם קוצר ראייה יש ירידה בהסתגלות לחושך. בדיקות נוספות אלקטרופיזיולוגיות שניתן לעשות הן EOG ו- ERG. בדיקות אלו מדגימות פעילות רצפטורים ברשתית. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
שלום אריאל! אכן, כשיש הבדל במספר של המשקפיים, זה קרוי אנאיזומטרופיה. בגילך, לא ניתן לפתח עצלה. ולכן, עם הרכבת המשקפיים אתה רואה טוב. כל טוב! ד"ר יגב רונית
שלום רב, אם הראיה למרחק טובה ורק לקרוב זקוקים למשקפיים – אני לא ממליץ לייזר אם יש קוצר ראיה וגם זוקן ראיה, ניתן לשקול מונויזיין – עין למרחק ועין לקרוב בברכה
אין קשר בין התלונות לבדיקת העיניים. אך אם יש שינוי בראיה יש לגשת לבדיקה נוספת בכבוד רב ד"ר מיכאל היימס
ניתוחי קטרקט מעלים את הסיכוי להופעת הפרדות זגוגית ובמיוחד בעיניים עם קוצר ראיה. מדובר באחוזים קטנים. נהוג לומר שאחרי 3 חודשים מהניתוח אם קורה סיבוך הוא אינו קשור לניתוח, אולם זה אינו עניין מוחלט.
שלום רב, לא הייתי ממליץ במצב זה ניתוח לייזר להסרת המשקפיים בברכה, ד"ר אורי מלר
שלום רב! אקסופוריה זו נטייה לפזילה כלפי חוץ, אשר נוטה להופיע במצבי עייפות וחולמנות.הרבה פעמים אנשים עם אקסופוריה נוטים לעצום עין בשמש. אקסופוריה הינה מאוד שכיחה. לעיתים באנשים אשר צריכים משקפיים למרחק (מיופיה) מתן התיקון האופטי מקטין את הנטייה לפזילה. המלצתי לך להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה לילדים ופזילה ע"מ להעריך את חומרת האקסופוריה ולפיכך הטיפול בה. כל טוב! ד"ר יגב רונית
שלום דויד כל התשובות נכונות חשוב מעקב רציף.... בנוסף כדאי להכיר הסימנים המקדימים ולהגיע לנדיקה בכל מקרה של ספק. נקודות חדשות, הבזקי אור או מסך מול העין הם החשובים.
יוסי שלום רב, חייבים לראות את התרשים של שדה הראייה עצמו, כדי להגיע לאבחנה של מחלה מסויימת, כגון גלאוקומה או מחלה אחרת של עצב הראייה. not seen- אלו נקודות שלא ראית. seen- אלו נקודות שכן ראית. אני ממליץ לעבור בדיקה על ידי מערכת אחרת המוכרת לי היטב, מכשיר הנקרא Humphrey Analyzer, ולעבור בדיקת שדה ראייה מסוג 24-2 או 30-2, או screening 120 ,תלוי מה רוצים לחפש. בברכה, פרופסור ישראל קרמר
שלום רב, אין לי ניסיון עם המכשיר החדש של מסאג' או חימום העפעפיים, אך אין פשוט מחימום העפעפיים ע"י קומפרסים חמים בשיטה הפשוטה ביותר, הידועה לך, ולגבי מסאג', אין טוב יותר ממסאג' מכני של העפעפיים בעזרת מגבוני EYECARE. לגבי שאר הטיפול בתרופות שציינת ניתן לנסות אך אני בספק אם יביאו לשינוי מהפכני בבעייתך הכרונית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
ריטה שלום, בעולם המערבי הניתוח הנ"ל לא מומלץ ואינו מבוצע היות ומדובר בעין יחידה אני לא ממליץ לבצע זאת. כיום קוצר ראיה אינו מהווה סכנה, יש צורך לבצע בדיקות תקופתיות בלבד. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר
הפרדות זגוגית אינה מחלה, אלא תהליך טבעי. בד"כ מתרחש בגיל מאוחר - אך לעיתים בגיל צעיר - בעיקר בעיניים עם קוצר ראיה. בחלק מהמקרים, בזמן ההפרדות או סמוך לה עלולים להיווצר קרעי רשתית - שעשויים לגרום להפרדות רשתית. לכן חשיבות לבדיקה יסודית של הרשתית כולל היקף הרשתית. באם לא נמצאו קרעים - למעשה אין המלצות או מגבלות כלשהן, למעט ביקורת תקופתית. לגבי ה"זבובים" - הם אכן תמיד יהיו שם, אך באורח פלא - לאחר תקופה של בין שבועיים ל-3 חודשים רוב מוחלט של האנשים פשוט "מתרגלים" לנוכחותם כך שבחיי היום יום הם כלל אינם שמים לב לקיומם. זה אכן נשמע מוזר - אך זו האמת. יום אחד, ולא עוד הרבה זמן - פשוט תשכחי את קיומם - אלא אם כן תחשבי עליהם ותחפשי אותם. במקרים חריגים בהם נוכחות ה-FLOATERS מהווה מטרד משמעותי - ניתן לתקן את המצב בעזרת ניתוח כריתת זגוגית (ויטרקטומי). כמובן שזה אינו ניתוח נטול סיכונים, וכיום הגישה היא לבצעו להסרת FLOATERS רק אם אכן הדבר מהוה מטרד "קשה מנשוא", ולא אצל צעירים
שלום ג'וני, אצל חולי אפילפסיה ידוע כי גירוי של אור גורם להתקף. אין קשר בין "אפקט הקליידוסקופ" לאפילפסיה. קרוב לודאי שהרצפטורים ברשתית מגיבים לגירוי של אור בצורה איטית יותר. זוהי תופעה השכיחה יותר אצל אנשים עם קוצר ראיה גבוה, ומסיבה לא ידועה. העיגול שאתה רואה לאחר הסינוור מצייין זיכרון של הרצפטורים לסינוור.
אם הראיה ירדה והקטרקט משמעותי אז בכל מקרה כנראה כדאי. תצטרך כנראה לנתח את 2 העיניים לצורך איזון. אם אין כמעט קטרקט וזה רק בשביל להיפטר ממשקפיים אז לא כדאי. הזבובים יישארו אבל עצם העובדה שהיתה כבר התנתקות זגוגית, מהווה גורם מגן שמוריד סיכוי לקרע או להיפרדות רשתית משום שהמנגנון הראשי לכך הוא היפרדות זגוגית וזו כבר קרתה ועברה בשלום.
אני נגד עדשה מולטיפוקלית בעין שעבר.פה לייזר להסרת משקפיים. אני משתילה רק עדשות מונופוקליות. אני ממליצה להשאיר את עין ימין עם קוצר ראיה קל למשל 1.5 כדי שתראה איתה קצת מקרוב כמו שהיה, אבל אפשר גם לכוון למרחק. הכל גם תלוי בבדיקות ההתאמה וכמה מדוייקות תהיינה. אחרי לייזר זה יותר בעייתי.
קוצר ראיה גבוה יכול לנבוע מגורמים גנטים וסביבתיים. ברקע שיש קוצר ראיה שהוא גבוה מאוד ביחס לגיל נהוג באמת לחפש מחלות עיניים נוספות שאחד הביטויים שלהם זה קוצר ראיה גבוה. לפעמים מוצאים ולפעמים לא....הבדיקות שנשלחתם אליהם אכן מקובלות בקוצר ראיה גבוה. נהוג לבצע גם צילומי רשתית שונים.
נראה שאתה סובל מהשלכות מאוחרות של הטראומה בעין, שיכולות לכלול פגיעה בעצב הראייה, שינוי בעדשה, הפרעה בתפקוד הקרנית או בעיות נוירולוגיות כמו עוויתות עפעף רפלקסיביות (Blepharospasm) או רגישות יתר לאור. העובדה שהבדיקות השגרתיות כמו לחץ תוך-עיני ובדיקת רשתית יצאו תקינות אינה שוללת בעיה בתפקוד העין עצמה. מכיוון שהטיפות שקיבלת (אטרופין 0.01%) גורמות לך לאי-נוחות משמעותית, הן כנראה לא הפתרון הנכון עבורך. כדאי להתמקד בבירור נוירואופטלמולוגי ובבדיקות מתקדמות לקרנית ולשרירי העפעף, שכן הבעיה עשויה להיות נוירולוגית או פוסט-טראומטית. אם אתה מחפש רופא מומחה פרטי שעובד עם הפניקס, מומלץ לפנות לנוירואופטלמולוג או למומחה קרנית שיכול לבצע בדיקות מתקדמות ולהעריך את מצב הקרנית והעצב האופטי. רופאים מומלצים נמצאים בבתי חולים גדולים כמו אסותא, הדסה, רמב"ם או איכילוב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
אין כאן שאלה של מה עדיף. כל אחד והעדפותיו שלו. אני נוטה להמליץ לאנשים עם קוצר ראיה להישאר עם קוצר ראיה של 2-3 דיופטר כדי שיוכלו לעשות עבודה מקרוב ללא משקפיים. הם רגילים למשקפיים למרחק ורגילים לראות מקרוב גם ללא משקפיים. אין טעות, פשוט מה שלא יסודר עם העדשה בניתוח, יושלם במשקפיים.
לא סביר שהקרנית התעוותה בעקבות ניתוח הקטרקט לכן יש צורך בהמשך ברור לסיבת העיוות. הדרך הכי פשוטה לתקן את הראיה במצב כזה היא עם הרכבה של עדשות מגע- לפעמים יש צורך בעדשות מיוחדות בגלל שהקרנית הושטחה בניתוח הלייזר.
שלום רב, מדובר בשיטה ניתוחית בה באמצעות לייזר יוצרים שני מישורים בקרנית ליצירת מבנה עדין של עדשה המוצאת מהקרנית דרך חתך זעיר של 2 מ"מ השיטה מאפשרת תיקון של קוצר ראיה מבלי צורך מהרמת מתלה קרנית כתחליף לאינטראלאסיק וניתן להצעה בחלק מהמקרים אך לא בכולם. בברכה, ד"ר אורי מלר