בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
ריטלין היא תרופה שכולנו מכירים: היא נרשמת לטיפול בהפרעת קשב...
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים...
טיפול תרופתי לבעיות נפשיות בגילאים צעירים מצריך משנה זהירות...
נגיף מרבורג הקטלני, הדומה לנגיף האבולה, גבה לאחרונה את...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
עדי, ראי תשובתי למטה.
הי אביב, סימון בטריגר בהחלט יכול להוות מתן מרחב מכבד למי שחשים שצריכים להיזהר מהצפה כזו או אחרת. ושמח שאת כאן. אודי
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם כל אדם עלול לחוות התקף פסיכוטי רצחני והאם יש סימנים שניתן לאתר ולטפל בזמן. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' על פסיכוזות, סימנים מקדימים וטריגרים אפשריים
ריטלין היא תרופה שכולנו מכירים: היא נרשמת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לילדים ומבוגרים כאחד. הורים רבים יעידו שהתרופה "הצילה" את הילדים שלהם ואפשרה להם ללמוד בלי להפריע בכיתה, אבל לריטלין יש לא מעט תופעות לוואי שכדאי מאוד לדעת עליהן
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מי הם המפורסמים שסובלים ממנה ומה חשוב לדעת על אחת המחלות הנפשיות הקשות ביותר
טיפול תרופתי לבעיות נפשיות בגילאים צעירים מצריך משנה זהירות ומינונים מתאימים לנפש ולגוף הצעיר. פרופ' אלן אפטר מסביר על סוגי התרופות המיועדות לטיפול בבעיות נפשיות בקרב ילדים ונוער
נגיף מרבורג הקטלני, הדומה לנגיף האבולה, גבה לאחרונה את חייהם של שמונה בני אדם בטנזניה. לאחר התפרצות המחלה בגינאה אשתקד, מזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני התפשטות וירוס מרבורג למדינות שכנות. האם יש חשש למגיפה חדשה?
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
כולנו נתקלים במשברים נפשיים מעת לעת – אם בעקבות אובדן של אדם קרוב, פיטורין פתאומיים מהעבודה או שברון לב. כיצד מתמודדים ומה הם סימני האזהרה לכך שאנו זקוקים טיפול?
ללא סכין על העור: מחקר במרכז הרפואי הדסה מוכיח שבעזרת טיפול היפנוטי, המוח יכול להשתכנע שעבר ניתוח בריאטרי ולגרום לירידה במשקל
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול נפשי וגם תשובה לשאלה: האם באמת טיפול בשיחה מועיל כמו טיפול תרופתי?
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
עדי, ראי תשובתי למטה.
הי אביב, סימון בטריגר בהחלט יכול להוות מתן מרחב מכבד למי שחשים שצריכים להיזהר מהצפה כזו או אחרת. ושמח שאת כאן. אודי
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
יש תרו]פות שונות היום בזרקות כגון רספרדאל ועוד עליך להתיעץ עם הפסכראטר
קשב וריכוז הם תפקודים מוחיים בסיסיים, כמעט כל דבר יכול לפגוע בהם, חרדה גורמת לפגיעה בקשב והריכוז, דיכאון פוגע בריכוז וגם פסיכוזה. לא כל פגיעה בקשב ובריכוז מראה על ההפרעה הספציפית שנקראת ADHD. בדרך כלל ADHD מגיבה היטב לטיפול במתאמפתמינים או אמפטמינים כמו ריטלין או אדרל. על אנשים בלי ההפרעה התרופות האלו משפיעות כמו אמפטמינים (ממריצים), כלומר גורמות לעליה בפעילות, במרץ, במצב הרוח, בביטחון העצמי. הן עלולות לגרום לחרדה בזמן ההשפעה, לדיכאון וחרדה אחרי שיורדת ההשפעה וגם להזיות, התפרצות של פסיכוזה והחמרה של מצב פסיכוטי. מאחר וההשפעה הנעימה קצרה (מספר שעות) הן עלולות גם לגרום להתמכרות אליהן. לאנשים שסובלים ממחלות עם התקפים פסיכוטים כמו סכיזופרניה לא מומלץ להשתמש בתרופות מהקבוצה הזו בגלל הסיכון לפסיכוזה. סטרטרה היא תרופה מקבוצת NRI, כלומר מעכבים סלקטיבים של ספיגה של נוראדרנלין. ב-4 מחקרים על כמה עשרות אנשים עם סכיזופרניה לא נמצאה התפתחות של פסיכוזה. חשוב קודם לאבחן מה הסיבה לפגיעה בקשב ובריכוז כדי להחליט על טיפול מתאים.
שלום רב .קודם כל פסיכוזה יכולה להיות מגיל צעיר מאד אולם נוטים לא לאבחן במילים כאלה.עלייך להתייעץ עם איש מקצועי ,פסיכיאטרי או פסיכולוג מומחה בהצלחה טובי פלד
שלום רב. לא ניתן "לזרוק לבית חולים פסיכיאטרי". אשפוז פסיכיאטרי בישראל דורש הסכמה ברורה בכתב. אשפוז בכפייה מתבצע רק במקרים של הפרעה פסיכוטית משמעותית עם אובדנות או מסוכנות מיידית. אני מציע לך לדבר עם אבא ואם צריך להזמין אותו יחד לרופא המטפל על מנת לדון בבעיה. בהצלחה
שלום רב. הפרעה סכיזו-אפקטיבית הינה סוג של מחלת נפש המתבטאת בקיום מתמשך וארוך של חודשים ושנים של הפרעות פסיכוטיות וליקוי תפקודי בצד הפרעות דיכאון או מאניה. גלישות פסיכוטיות הינן זמניות ומוגבלות, בדרך כלל סדר גודל של עד מספר ימים בודדים ונובעים מהתגברות חדה של תסמיני חרדה בדרך כלל. הם צפויות לעבור תוך מספר ימים. הפרעת אישיות גבולית הינה רב גונית ומתבטאת בדרך כלל בחוסר יציבות רגשית ובחוסר יציבות ביחסים בין אישיים. בהחלט יכול שאדם יסבול יותר מהפרעה הקשורה לתחום תעסוקה מאשר לתחום זוגיות וחברה אך בד"כ ההפרעה היא רחבה ביותר בכל תחומי החיים. אינני יודע מה זה אומר "ניתוק חלקי" אך בד"כ תסמינים פסיכוטיים בגלישות פסיכוטיות יהיו קלים וחולפים לעומת אלו במחלות נפש. בהצלחה.
שלום צור. ניתן לשקול טיפול בלוסטרל, טיפול באנאפראניל או שילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית אטיפית כמו אריפליי או סרוקוול. כמו כן כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי בדגש CBT. בהצלחה
שלום לך, OCD אינו יכול פשוט "להפוך" לפסיכוזה. אדם שסובל באמת ממחשבות שווא כמו מחשבות גדלות ורדיפה אינו מודע לכך, ואינו יודע להגדיר לעצמו שהוא סובל מהן. אולם, עצם העובדה שאני כותבת לך זאת, ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן הספק יחזור, ותחזור לשאול שוב את כל מה שכתבת לי למעלה. לכן, אין שום טעם בחיפוש "אישורים" מסוג זה, הדבר שווה ערך לטקס (בדומה לשטיפת ידיים אצל אנשים שסובלים מ-OCD בנושא ניקיון). הוא רק גורם למחשבות לחזור שוב ושוב ואף להתחזק. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיראה לך את הדרך הנכונה להתמודדות עם המחשבות (הפסקת העיסוק בהן), וכתוצאה מכך הן פשוט יילכו וייחלשו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום לשניכם תשובתו של מני כנה ונכונה. לנסות לקבל טיפול קסם כאן ועכשיו זה לא מציאותי בטח לא ניתוח עם תאי גזע כזה או אחר שנשמע כמו מדע בדיוני. המפתח נמצא אצל הפסיכיאיאטרים אך גם אצלך! לא להרים ידים ולנסות לחזור לתיפקוד על פי ההמלצות- לא משהו מלחיץ ומאתגר מידי! בהצלחה!
תופעות הלוואי של התרופה מופיעות בנייר המצורף לקופסה של התרופה.לתרופה זו אין השפעה על הגדילה
הפסקת טיפול של תרופות אנטיפסיכוטיות לרוב לא מלווה בתסמיני גמילה, אלא אם כן התרופות מאוד מרדימות ואז יכול להופיע אי שקט או קושי בשינה כשמפסיקים. הסכנה בהפסקת טיפול היא בחזרה של מצב פסיכוטי, לכן יש לבצע זאת ביחד עם הרופא המטפל. ההורדה נעשית בדרך כלל בהדרגה ובאיטיות כדי שלא ליצור שינוי חריף, לא מומלץ לקחת טיפול באופן לא רציף.
עניתי לך
שלום. כפי שכתבתי רבות בפורום, לפעמים יש החלמה, לפעמים יש רמיסיית ארוכת שנים ולפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית. צריך לבדוק את המטופל לעומק, לבחון בשנית את כל מסמכיו הרפואיים ולקבל מידע מגורמים נוספים כגון ממשפחה, ואז אפשר להגיע למסקנה באיזה מהאפשרויות לעיל מדובר - אם כי גם אז אין וודאות של 100%. בברכה, ד"ר אהוד ססר 1)
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
ל"סתם אחת" שלומות.. "תקופה של התקפי זעם המלווים בקללות נוראיות" כפי שציינת, אינן מעידות בהכרח על התקף פסיכוטי. הן יכולות לנבוע גם ממתח נפשי קשה וכד'. אם את חפצה בטובתו של האדם המדובר, נסי לשכנעו ללכת לקבל ייעוץ פסיכולוגי מתאים. אם יסרב נסי לשכנעו שתלכו יחד ולו בגלל המתח הנגרם לך, עקב חששך ממצבו והתנהגותו הקשה והחריגה. בהצלחה, בכל מקרה
יכולה לנבוע מהטיפול התרופתי ויש לגשת לנוירולוג מומחה בהפרעות תנועה, אוכל להמליץ בפרטי
שלום אריק. סרוקוול הינה תרופה אנטי פסיכוטית מדור שני המשמשת במינון נמוך גם לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה. ניתן להשתמש בסרוקוול טיפול בחרדות אך קיימת בעייתיות בטיפול יומי בו שכן הוא גורם לתופעות לוואי של רדימות, עייפות ותחושת כבדות. לאדם מתפקד לא מומלץ ליטול סרוקוול במשך היום שכן העייפות עלולה להיות משמעותית. כדאי לרכז את הטיפול בשעות הערב ולתת טיפול בתרופה XR שתעבוד לאורך הלילה והיום ללא גרימת עייפות. באופן כללי סרוקוול 25 מ"ג מקביל לקלונקס 1 עד 2 מ"ג. בהצלחה
שלום אייל. בדרך כלל סרוקוול נחשבת לתרופה בטוחה וסבילה. עם זאת כל אדם הוא מקרה אינדיבידואלי בו כל תרופה עלולה לגרום לרגישות כלשהיא. ניתן לשקול הורדת מינון סרוקוול או לקחת סרוקוול מייד לאחר ארוחה גדולה. ניתן לשקול החלפת סרוקוול בתרופה אנטי פסיכוטית אחרת כגון סוליאן או אריפלי. לפונקס נחשבת לתרופה יעילה אך עם הרבה תופעות לוואי. אם אין צורך טיפולי דחוף כדאי לא להעלות את מנון הלפונקס. בהצלחה.
שלום רן. בדרך כלל יש העדפה לטפל בתרופה אחת ולמצות את הטיפול בה ע"י העלאת מניון הדרגתית. אם המצוקה קשה, קיים עומס מחשבות טורדניות עם דיכאון משמעותי וקושי תפקודי רב כדאי לשקול כבר בשלב מוקדם תוספת תרופה אנטי פסיכוטית במינון נמוך. בהצלחה