הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...
דלקת בדרכי השתן נחשבת תופעה שכיחה בילדות. הורים, שימו לב:...
זיהומים בדרכי השתן פוגעים באיכות החיים. הקפדה על היגיינה...
דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים היא בעיה נפוצה שיש לאבחן...
בבי"ח הלל יפה הצליחו להציל חייה של תינוקת לאחר שאמה, שהייתה...
להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.
דלקת בכליה/זיהום בכליה זו מחלה סוערת מאד עם חום גבוה, עליה בשורת הדם הלבנה וחום מאד גבוה.
ההסתיידות קשורה כנראה לגורם לאבנים, רק שבמקרה זה השקיעה היא בתוך הכליה ולא בדרכי השתן. זה לא דורש בירור נוסף מעבר לזה שנעשה. כעקרון אנשים עם תפקוד כלייתי תקין אמורים להפריש שתן בהתאם לכמות הנוזלים שנכנסו לגוף פחות מה שהגוף צרך. מטופלים עם אבנים צריכים לשתות כ 2.5 ליטר ליום
הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...
דלקת בדרכי השתן נחשבת תופעה שכיחה בילדות. הורים, שימו לב:...
זיהומים בדרכי השתן פוגעים באיכות החיים. הקפדה על היגיינה...
דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים היא בעיה נפוצה שיש לאבחן...
בבי"ח הלל יפה הצליחו להציל חייה של תינוקת לאחר שאמה, שהייתה...
נשים רבות נוטלות תרופה אחת או יותר בעת ההיריון, אם בשל...
להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.
דלקת בכליה/זיהום בכליה זו מחלה סוערת מאד עם חום גבוה, עליה בשורת הדם הלבנה וחום מאד גבוה.
ההסתיידות קשורה כנראה לגורם לאבנים, רק שבמקרה זה השקיעה היא בתוך הכליה ולא בדרכי השתן. זה לא דורש בירור נוסף מעבר לזה שנעשה. כעקרון אנשים עם תפקוד כלייתי תקין אמורים להפריש שתן בהתאם לכמות הנוזלים שנכנסו לגוף פחות מה שהגוף צרך. מטופלים עם אבנים צריכים לשתות כ 2.5 ליטר ליום
אחרי כל אורע של זיהום בכליה- וכל ארוע של זיהום בשתן מלווה חום נחשב לזיהום בכליה יש סיגוי של עד 15% ליצירת צלקת בכליה. עם כל ארוע הנוסף הסכוי להווצרות צלקת עולה. נכון שככל שהתחלת הטיפול מוקדמת יותר הסיכון לצלקת יורד. בכל קמרה מסכימה שכדאי לבצע מיפוי כליות ולדעת הלכה למעשה איפה עומדים. לא מדובר בבדיקה קשה לילד ומבחינת הקרינה היא אמנם קיימת אבל לא מדובר בבדיהק שחוזירם עליה כל הזמן. כדיא לברר עוד גורמים שתורמים לחזרת זיהומים בדריכ שתן בגיל הזה כולל התאפקות בהטלת שתן או הרטבה בתחתון בעיקר במהלך היום ועצירות
שלום דנה, 1. לא ניתן להידבק בדלקת בדרכי השתן מבדיקת ספקולום. דלקת בדרכי השתן לרוב נובעת מחיידקים שנמצאים במערכת העיכול שלנו (למשל אי קולי) ונודדים ממערכת העיכול אל מערכת השתן. 2. אפשר להתחיל אנטיביוטיקה לפני תוצאת תרבית. 3. מותר ליטול זינאט בהריון. 4. במידה וקיימת דלקת בדרכי השתן והיא לא מטופלת בזמן, אכן המצב יכול להחמיר ולהגיע עד לכדי דלקת בכליות (שנקראת פיילונפריטיס) דבר שעלול לסכן את ההרה ואת העובר ועל כן חשוב לטפל בזמן. 5. אין חובה להמשיך ליטול אנטיביוטיקה אם התרבית יוצאת שלילית. 6. לא 7. כפי שכתבתי 8. אם ממשיכים תסמינים ייתכן והחיידק עמיד לאנטיביוטיקה, צריך להסתכל על תוצאות התרבית ולתת אנטיביוטיקה אחרת בהתאם לרגישויות. בהצלחה תרגישי טוב
רצוי לבצע מיפוי MAG3 יכול להעיד גם על הצטלקויות ותפקוד וגם אל פינוי כלייתי ולשלול בעיה חסימתית
היי חגית, תוצאה של "תרבית מעורבת" נפוצה יחסית בהיריון, כל רופא מתייחס אליה מעט אחרת. בגדול הגישה שאני מכירה היא שאם טופלת כבר באנטיביוטיקה וקיבלת תוצאה זו כעת במספר בדיקות עוקבות אז אין צורך לבצע בדיקה נוספת או לקבל טיפול כעת. זאת כמובן במידה ואין לך סימפטומי דלקת בשתן, ושבמהלך ההיריון לא הייתה לך דלקת בכליה (פילונפריטיס) שהצריכה אשפוז וטיפול אנטיביוטי דרך הווריד. בהצלחה!
ציסטוגפריה אמנם מראה אם יש או אין רפלוקס ולפיכך אם יש משהו לטיפול אוורלוגי. מאידך צלקות זה משהו שאינו בר תיקון אבל נוכחותן תדרבן תיקון רפלוקס כדי שזיהומים חוזירם לא יגרמו לצלקות נוספות. משמעות צלקת הינה אבדן רקמה כליתית נטו וזה דבר שחשוב למעקב לטווח ארוך כדי לברר את ההשלכות של צצמצום כמות הרקמה הכליתית על לחץ דם או סימני עומס על רמקת הכליה- מצבים בהם ניתן להתערב ולעדן תרופתית
תקין
לא סביר שיש זיהום בכליה בנוכחות תרבית שלילית, אולם אם כעת גם יש שוב צריבה במתן שתן ממליץ להשלים תרבית שתן חוזרת והערכה על ידי רופא. ישנן סיבות נוספות לכאבים במותן (בכליה) כגון אבני כליה, או הרחבה של אגני הכליה עקב לחץ של הרחם ההריוני. לחילופין יכול להיות שהכאבים נובעים מכאבים בשריר וללא קשר לכליה. במידה ועדיין יש כאבים מומלץ להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא.
לעיתים ניתן לראות באולטרסאונד סימני זיהום, אך העדר סימנים לא ישלול זיהום אם הקליניקה מתאימה. לגבי אבנים - חלק מהאבנים נראות באולטרסאונד אך הבדיקה יכולה לפספס אחוז ניכר מהאבנים, תלוי במיקומן ובמרכיבים שלהם
אני מניחה שיש אבן חוסמת שגורמת להידרונפרוזיס (= הרחבת דרכי השתן שמובילים את השתן מהכליה לשלפוחית). עכירות שומן היא מונח רנטגני שבדרך כלל מבטא דלקת. הדלקת יכולה לנבוע מזיהום (שלך עדין אין לפי התאור. זיהום בכליה לא מונקזת עלול להיות מסכן חיים) . העכירות יכולה לנבוע מחוסר הניקוז הכלייתי שמוביל לגודש, סבל כליה בשל היותה לא מנוקזת. כדי למנוע נזק בלתי הפיך לכליה החסומה (לתפקוד הכלייתי) צריך לנקז אותה מהר. השינויים צפויים לחלוף לאחר הניקוז. יש לפנות בדחיפות לרופא מטפל לצורך הפנייתך להמשך טיפול ראשוני מהיר.
הימשכות הכאב היא לא אופינית. פיאלונפריטיס עלולה להסתבך ולהפוך לאבצס כלייתי. בדרך כלל חוץ מכאב מותני שלפעמים קיים מלווה בסימני דלקת (חום, מדדי דלקת מוחשים בבדיקות הדם למשל), ובהדמיה בדרך כלל רואים ממצא. מהנתונים שמסרת זה לא נשמע המקרה. בגלל שUS היא בדיקה שתלויית מבצע ופחות רגישה, אפשר להתיעץ עם רופא מטפל על הדמיה נוספת (US חוזר, או בדיקת סי טי). לוודא כי נלקחו מדדי דלקת וכי אינם מוחשים.
אגני הכליה הם חלק מהמערכת המאספת. לפעמים רואים הרחבה קלה של המערכת המאספת כשעושים אולטרסאונד שהשלפוחית מלאה ועל כן יש לחזור במהרה על אולטרסאונד כשהשלפוחית ריקה. אם ההרחבות של אגן הכליה נעלמו אז זו היתה הרחבה פיזיולוגית, לא חסימתית ואין צורך בהמשך ברור. אם ההרחבות לא נעלמות הרי שחובה לפנות לברור אורולוגי (= להקים את התור לאורולוג) . חסימה ממושכת של המערכת המאספת עלולה לגרום לפגיעה בתיפקוד הכליה ולאי ספיקת כליות כרונית. חסימה של דרכי השתן המלווה בזיהום דרכי השתן עלולה לגרום לזיהום מסכן חיים . במקרה כזה המטופל מרגיש מאד רע עם חומים גבוהים (זה כנראה לא המקרה שלך) . אם חלילה מתפתח חום גבוה, צמרמורות, חולשה קיצונית יש לפנות למוקד רפואה דחופה או מיון
תשובות האולטרסאונד מצביעות על כליה שמאל פגועה כרונית, יתכן עקב פיאלונפריטיס (=זיהום כליות) בעברך. עליך להיות במעקב נפרולוגי
אין באפשרותנו לראות בדיקות מצורפות. נא להקליד במדויק.
לגבי ביצוע מיפוי כליות DMSA לשיקול הדעת של הנפרולוג שעוקב אחרי הילד. בכל מקרה יש אשכולה שבהחלט תומכת בכך גם אחרי אורע אחד ויחיד של פיאלונפריטיס לגבי הפסקת הטיפול המונע מקובל שאחרי מספר חדשים ללא זיהום חוזר להפסיק אנטיביוטיקה מונעת בתלות להחלטת הנפורלוג המטפל ובתלות לממצאים באולטראסאונד כליות עדכני
כדאי לבדוק עם רופא הנשים האם יש סיבה מבחינתו לזיהומים חוזרים. לשים לב גם האם יש קשר בין מועד ההופעה של הזיהומים לווסת / קיום יחסים. אם לא, אני מניחה שהאורולוג ביצע בירור ולא מצא גורם ולכן במצבים כאלה באמת ממליצים על טיפול אנטיביוטי מונע. חשוב מאוד למנוע פיאלונפריטיס בהיריון שיכול להביא לצירים מוקדמים.
שלום יש סכוי
החלמה מהירה. לא הספקתי לענות לך בזמן.
מטרת מיפוי DMSA לבדוק אם נותרה או לא צלקת מהארוע של פירלונפריטיס= זיהוום ברקמת הכליה- . חשוב לעקוב אחר זיהומים בדרכי שתן אחר הרגלי ההתרוקנות משתן ומצואה: הכוונה להימנע ממצבי התאפקות וטפטוף שתן בתחתונים ומעצירות לעיתים ארוע הפיאלונפירטיס הוא היחיד שהילד חווה. בכל מקרה חשוב לעקוב אחר צמיחת הכליות ומצבן גם בבדיקת אולרטאסאונד. אם לא יהיו זיהומים כלל במהלך החצי שנה הקרובה והאולטראסאונד מעקב לגמרי תקין והארוע של פיאלונפריטיס שהיה היה פשוט- יש הגדרות לכך- ניתן לשקול לדחות את מיפוי הכליות. אבל זה כמובן בשיתוף פעולה ובעזרת שיקול דעת מושכל של נפרולוג ילדים
הסי טי מדגים כי יש אזור בכליה שמאל שהצטמק - ככל הנראה הצטלק בעקבות הזיהום שחווית. הציסטות בסי טי מתוארות כפשוטות (לא כתוב/כתבת דבר על ספטות עבות). לא נראה שהכאבים שאת חווה כשורים לכליות. אולי כאב שרירי/אולי עמוד שידרה.. . ממליצה לך שלא להשתמש במשככי כאבים מסוג NSAIDS שעלולים לגרום לפגיעה כלייתית. ממליצה לך לחיות אורך חיים בריא (למשל להימנע מעישון ), לטפל ביתר לחץ דם וביתר שומנים בדם אם את סובלת מאחד מהנל. אם בעתיד יש תסמיני דלקת בדרכי השתן לא לדחות טיפול. ממליצה לך להיות במעקב שנתי אצל רופא המשפחה (כולל גם בדיקת לחץ דם) + בדיקות דם שיכללו תיפקודי כלות ובדיקות שתן. בהצלחה
פרנכימה אקוגנית דו"צ יכולה לרמז על מחלה כלייתית המערבת את שתי הכליות. ממחלות הרקע שלך IGAN סביר כגורם. מסכימה איתך שזיהום הוא לא סביר –זיהום כלייתית (פיאלונפריטיס) הוא מחלה בדרך כלל חד צדדית המערבת כליה בודדת , ומחלה חריפה (חום, צמרמורת וכו). ממליצה לך לבצע בדיקות דם (הכוללות תפקודי כליות) ושתן (כולל כימות של כמות החלבון בשתן) ולפנות לנפרולוג מטפל.
גאנה אני לא נפרולוגית ילדים, וילדים אינם מבוגרים קטנים זיהומים חוזרים בדרכי השתן בילדים מחייבים שלילה של הפרעות מבניות בדרכי השתן. כאב במותן במהלך זיהום בדרכי השתן אם מלווה בחום יכול להצביע על זיהום של הכליה (מכונה פיאלונפריטיס). נגעים היפרדנסים בסי טי ללא חומר ניגוד יכול לכוון למחלת אבנים (המחייבת בירור) היכולה גם כן לגרום לכאב. ממליצה לך לפנות לנפרולוג ילדים. יש פורום נפרולוגיה ילדים מקביל. בהצלחה