תוצאות חיפוש עבור סיגמואידוסקופיה

שלום ד"ר. אני בת 23 בריאה לרוב. לאחרונה (למרות שהיו תקופות בעבר שחלפו) יוצא לי ריר בצואה. יש לי רעשים מהבטן התחתונה ותחושת נפיחות ואי נוחות בבטן. יש ימים שאין לי יציאות ואז הבטן נפוחה וכואבת מאד ויש ימים שיוצא לי ממש שלשול מיימי. אשמח לדעת מה אפשר לעשות והאם נדרשת בדיקה מסויימת

בחור בן 22, לאחר הופעת דימום רקטלי הפרוקטולוג שפניתי אליו ביצע קשירת טחורים שלאחריה החלו שלשולים ודחיפות ביציאות שאליהם התווסף ריר (הריר והדחיפות לא היו לפני הקשירה). הופנתי לקולונוסקופיה שם נראה פרוקטיטיס עד גובה 15 ס״מ ובפיענוח התגלתה דלקת לא כרונית (נרשם קוליטיס כיבית). לאחר תחילת טיפול ברפאסל 3 מ״ג החלה הטבה אך הדימום לא פסק. אחרי חודש הוחל טיפול בנר 1 מ״ג נוסף על הכדורים והדימום פסק לאחר כשבועיים. חודש לאחר תחילת הטיפול בנרות התבצעה סיגמואנדוסקופיה שבה לא הופיעה דלקת ובפיענוח הביופסיות נרשם שהביוספיות תקינות ואין עדות לדלקת ושאין א-נורמליות ברקמות שנלקחו (נלקחו רקמות גם מאזורים שהיו מעט מצולקים מהדלקת). עדיין ממשיך טיפול תרופתי. גם לפני תחילת נטילת הנרות כל בדיקות הדם תקינות פרט לAnti Proteinese 3 ערך 1.7 כאשר טווח הנורמה נגמר ב0.99 וויטמין D נמוך מהנורמה. האם ייתכן שלא מדובר בקוליטיס, או שיש דרך לאשש או להפריך את האבחנה המשוערת הזו? מה הכוונה בממצאי הקולונוסקופיה שהממצאים לא מתאימים לפגיעה כרונית? האם ראפאסל יכול להפסיק דימום שלאו דווקא מקורו בדלקת כתוצאה מקוליטיס? אודה על מתו מענה לשאלות אלו. תודה מראש.

איזה טיפול אתה ממליץ לטחורים פנימיים עשיתי בדיקת רקטוסקופיה אצל כירורג לפני 3 שנים מידי פעם מדממים ללא כאבים, רוצה טיפול מהיר ולא כואב ? הכירורג שלי המליץ על לייזר ?

שלום, לפני המון שנים (אולי 20 שנה) אח שלי עבר ניתוח "סיכות" לטיפול בטחורים. לפני כשנה וחצי אח שלי (בן 42) עשה קולונוסקופיה (בגלל בעיות מעיים שכרגע נראה שנובעות ממעי רגיז) שיצאה תקינה לחלוטין. לפני כחודש וחצי, בגלל שהוא חשב שהתפתחו לו טחורים, הוא נבדק על-ידי פרוקטולוג, שמצא, באמצעות בדיקת אנורקטוסקופיה, "ממצא פוליפואידי עבה בגודל כ-1 ס"מ, על 'הגבעול', מראה סדיר, לא מדמם", שהיה "בעומק 6-7 סנטימטר מפי הטבעת בדופן הימנית" (וגם כתב: "אין טחורים פנימיים גדושים"). הפרוקטולוג הפנה אותו לקולונוסקופיה על-מנת להסיר את הפוליפ. הקולונוסקופיה היתה אתמול ולהפתענו, אמנם התגלה פוליפ קטן במקום אחר לחלוטין ("ממול ל-ICV"), אבל באזור שעליו דיבר הפרוקטולוג לא נמצא פוליפ אלא הגסטרואנטרולוג שעשה את הבדיקה אמר שמה שיש שם זה טחור גדול ומדמם (בסיכום הוא רשם: "בדיקה קפדנית של הרקטום כולל היפוך – ללא עדות לפוליפ. טחורים גדושים"). הוא לא לקח ביופסיה משם בגלל שאמר, אם הבנתי נכון, שזה יגרום לדימום ושאין הגיון לקחת ביופסיה משם. הגסטרו סיים את הסיכום עם: "קולונוסקופיה חוזרת בעוד 5 שנים". יש לי שתי שאלות בנושא: 1. האם זה הגיוני – כלומר, משהו שקורה פה ושם – שברקטוסקופיה פרוקטולוג רואה משהו שנראה לו כמו פוליפ (הוא היה מאוד חד-משמעי בנושא במהלך הפגישה עם אחי), אבל בקולונוסקופיה מסתבר שזה בכלל טחור? 2. האם לדעתך אפשר להרגע, או שאולי כדאי לעשות קולונוסקופיה (או רקטוסקופיה, או סיגמואידוסקופיה) נוספת במקום אחר (מעין "חוות דעת שנייה")? אני מניח שאתה לא יכול לתת עמדה נחרצת (כי לא ראית את הפציינט וכו'), אז אני רק שואל לדעתך באופן יותר כללי. תודה מראש, עומר.

שלום רב, לפני כ40 שעות, קיימתי יחסי מין אנאלים. לא מצאנו את הקונדום ויש חשש שהוא נשאר בפנים. ניסיתי לעשות חוקן עם מים בכדי שיצא וכנראה שדחפתי אותו יותר עמוק בטעות. רופאת משפחה הפנתה לגסטרו, גסטרו הפנה למיון לצורך סיגמה / קולונוסקופיה רגילה - במיון לאחר בדיקה והערכת מצב הוחלט לתת חומר משלשל (גסטרול) ולשחרר הביתה. המצב הנוכחי מטריד אותי ורציתי לדעת האם יש בדיקה לא פולשנית שניתן לעשות כדי לוודא את הימצאות הקונדום ? האם המצב מסוכן? יש עצות לתזונה שיכולה לעזור לו ״לצאת״ באופן טבעי? דברים שכדאי לשים אליהם לב? גיל 30 - מצב בריאותי תקין. תודה

שלום דוקטור הסיפור שלי ארוך ומורכב ואני יודעת שלא ניתן לייעץ בפורום ולכן אשאל כמה שאלות כדי שאבין יותר טוב את הסיטואציה שבה אני נמצאת ואשמח מאוד לתשוהב 1.האם זיהום בקולסטרידיום יכול לעלות קלפרוטקין עד 2000 2.האם אנטיביו יכול להתחיל לעזור שבוע אחרי העמסה ראשונה 3.במידה ואחרי שבוע מהעירוי הרביעי [15 שבועות מהתחלת האנטיביו ]יש החמרה במצב שנמשכת כבר 5 שבועות[כלומר התחילה 10 שבועות מתחילת האנטיביו ]שהוכחה בסיגמואידוסקופיה כפעילות UC ,האם יש סיכוי שהאנטיביו עוד יעבוד בהמשך או שבעצם זה אומר שהאנטיביו נכשל 4.בעבר הקרוב היה לי CDT עקשני . האם אפשר לשלול CDT בביצוע סיגמואידוסקופיה ואם כן כיצד ,האם צריך בדיקת PCR מרירית הרקטום או שמספיק בדיקת אנטיגן תודה רבה

שלום דוקטור, אכן ניבדקתי על ידי פרוקטולוג ונאמר לי שיש לי טחורים , אבל שבגילי (85) לא עושים קולונוסקופיה רגילה אלא רק וירטואלית. מה עוד עלי עלי לבדוק ? האם לענין הריר קולונוסקופיה וירטואלית תגלה סיבה ? ושוב תודה.

שלום רב, בני בן 15 אובחן עם דלקת במעי. הרופא אמר שזה קוליטיס כרגע מטופל באקסול 800 מ"ג 3x בדיקה ביופסיה הראתה: "דגימות 1 - 12 הממצאים אינם ספיציפיים למעט בדגימות ממעי גס יורד וסיגמואיד, שם נראתה דלקת חריפה INFECTIOUE TYPE. אין עדות למחלת מעי דלקתית כרונית בדגימות אלו" אשמח לקבל את חוות דעתך, האם זה אומר שאחרי טיפול הדלקת תחלוף או שזה קוליטיס כרוני. כיצד ניתן לדעת אם גם בעתיד יסבול ממחלה זו בנוסף, מגיל 10 סובל מאי ספיקת לבלב, מטופל בקרטון. תודה

להבנתי בסרטן מעי הגס כאשר מופיעים תסמינים אז מדובר כבר בשלב מתקדם. האם כאשר יש כבר תסמינים הם יכולים להימשך ללא החרפה או החמרה במשך שנה שלמה או שלרוב התסמינים מחומרים ונוספים להם עוד תסמינים? האם זה סביר שבגיל 30 תסמין אחד במשך שנה שלמה של תחושת לחץ בצד שמאל של פי הטבעת שמגיע מדי כמה ימים ולא מוחמר או נוסף לו תסמינים אחרים יהווה אינדקציה לסרטן מעי הגס? אציין כי רקטוסקופיה ואוטרסאונד פי הטבעת תקינים כולל בדיקות דם ובדיקת פרוקטולוג

שלום אני בחור בן 45 ללא מחלות ידועות. גובה 1.80 משקל יציב 60 קילו במשך 20 שנה. לפני שנתיים בעקבות שיגלוזיס ותקופה עם רגישות בבטן ירדתי ל 54 ומאז אני כבר שנה יציב על 55 וטרם עליתי בחזרה לגמרי במשקל. בדיקת CT בטן לפני 9 חודשים תקינה. סיגמואידוסקופיה תקינה. בחודשים האחרונים אני מרגיש לעתים חולשה גדולה מאוד שמגיעה לכמה שעות או לעתים כמה ימים. בדיקות הדם כל השנים היו תקינות לחלוטין. ה SODIUM עמד בבדיקות במשך 20 שנה על כ 140-145. בבדיקת דם בנובמבר ה SODIUM בבוקר 132.8. הרופא משפחה אמר שאולי זאת טעות מעבדה ומאז חזרתי על הבדיקה כמה פעמים SODIUM: דצמבר 134, ינואר 133.1 מרץ 133.5 הבדיקות תמיד בבוקר לאחר כוס מים אחת מאז שקם ובצום כפי שהייתי עושה בעבר. כמו כן אציין שאני שותה ביום יום כ 2 ליטר מים וקפה וכו' בסה"כ ואוכל תזונה רגילה עם מלח ואוכל בייגלה וכו'. חוץ מהחריגה בסודיום, יתר הבדיקות בחודשים האחרונים תקינות כבעבר ובטווח הנורמה: אלקטרוליטים תקין ( כולל פוטסיום ) , כימיה, שומנים, סוכר ( 85 ), ספירת דם, שקיעת דם - הכל תקין בטווח הנורמה. גם בדיקת קורטיזול תקינה 580 בבוקר בינואר, TSH תקין באמצע הנורמה. שתן כללי תקין. היות ובחודשים האחרונים אני סובל לעתים מחולשה ותשישות די גדולה והיות במשך 20 שנה הסודיום שלי בבדיקות היה תמיד בטווח 140-145 ופתאום מנובמבר ב 4 בדיקות ירד ל 132.8-134 ברצוני לשאול האם יכול להיות שיש לי בעיה עם הנתרן בגוף? אולי משהו בשם SIADH ? קראתי שבעיות בנתרן אופיינות בעיקר לאנשים זקנים או חולים וזה בעיה לא קלה. מה דעתך? האם נדרש בירור נוסף לחלילה גידול בראש? עד כמה זה מסוכן? תודה רבה אייל

שמי אירית אני בת 34 אמא לשניים , שנה וחצי לאחר לידת בני בלידה טבעית ללא סיבוכים החלו כאבי בטן ובחודש נוב' 2009 כאבים עזים באגן . אציין כי כאבי הבטן אובחנו ללא בדיקות כמעי רגיז. בחודש ינואר 2010 התפוצץ לי תוספתן בבטן בבית החולים ברזילי אבחנו זואת כדלקת אגנית אושפזתי למשך כשבוע עם אנטביוטיקה דרך הוריד ועוד שלושה שבועות דרך הפה. מאז ועוד קודם יש לי כאבים באגן עם לחץ על הרקטום. רק בחודש מרץ אובחן התוספתן נותחתי והוצא תוספתן קרוע 3 ס"מעם שטפי דם אפורים והמלצה להמשך ברור. . כאשר כאבי האגן והבטן נמשכו עשיתי קלונוסקופיה אשר יצאה תקינה מאז עברתי יתוח של לפרוסקופיה בוחנת. הופרדו הידבקויות והוציאו אבצס עם חיידקי סטף וברוונד. מאז עברתי גם MRI אגן הכולל את אברי הבטן ואת עמוד השדרה הכל יצא תקין. בלפרוסקופיה הבוחנת היה חשש לאדונמיוזיס ולכן אני כבר 3 חודשים לוקחת גלולות ברצף אבל זה לא עוזר ויש לי התקפי של כאבים פנימיים ברקטום הפנימי שמקרין מבפנים כפלי חוץ מעין כאבים עיצביים שלא נותנים לי מנוח, ההתקף מתחיל או במאמץ או מיד לאחר קיום יחסים ומגבר ונמשך כשבוע או לאחר יציאה ומצגבר ונמשך כשבוע. אין לי עצירות יציאות או פעם ביןום בבוקר או יותר לרוב יציאות רכות. כנבדקתי ע"י פרוקטולוג בדיקת רקטוסקופיה בעומק של 15 ס"מ ממש בכיתי מכאב חד כששאלתי מה כואב לי הוא אמר שהפנה לגיניקולג טוב. פניתי .....עדיין למרות נטרול המערכת הנשית ע"י גלולות אני סובלת מאוד מאוד....למי לפנות?

אני חייל, אובחנתי לפני מספר חודשים כבעל מעי רגיז בדרגה גבוהה, במהלך כל השנה וחצי האחרונה אני סובל מכאבי בטן נוראיים ושלשולים, עברתי קולונוסקופיה ארוכה וקצרה וכן וקת פסז' ובכל הבדיקות הללו התקבלו ממצאים תקינים. לפני כחודש וחצי החלו לי דימומים בצואה [בניגוב [וגם לעיתים על התחתון עצמו] ולאחר מספר פעמים החלה לצאת לי מוגלה עם הצואה באופן יומיומי, עד לזמן זה [לעיתים גם הפרשות שנראות כחלקי עור, מעין חוטים] ובנוסף אני סובל מכאבים חזקים הרבה יותר גם ברקטום עצמו וגם בבטן, במיוחד כאשר אני בשירותים, יש לי גם מעט חום מדי פעם אני מאוד מבולבל כעת, גם מכיוון שהתהליך בצבאי בנושא הזה מאוד מסורבל ומקשה [עד שאזכה לראות רופא גסטרולוג........] וגם מכיוון שהחוסר וודאות בשילוב עם הכאבים והריצות לשירותים מתסכל מאוד.. במה מדובר אתה חושב? אשמח לעזרה מהירה..............

שלום ד"ר ישי אני סובל מכאבים עזים באזור פי הטבעת בעומק של 7-9 ס"מ פנימה, עברתי לא מעט בדיקות והדבר שנמצא הוא כי יש לי אניזמוס(יש לי תור לביופידבק רק בדצמבר), במקביל לכך אני סובל מחסימה עזה בזמן יציאה ואני מרגיש כאילו בעומק יש לי גוש חוסם שלא מאפשר לצואה להתקדם ואפילו להביא למצב שארגיש שאני יכול להוציא את היציאה. אמנם יש תחושה של לחץ אבל לא כזה שמאפשר יציאה. בכדי להוציא את הצואה אני צריך ללחוץ מאוד חזק דבר שגורם לכאב רב לאותו אזור ולתחושה כי בעומק פי הטבעת האזור מתקשח לבסוף יוצאים גושים קטנים הגורמים כאב עז. דבר נוסף שאני מרגיש כי התעלה צרה מאוד וכי הצואה יכולה לעבור לא במרכז אלא רק באזור שיותר צמוד לעמוד השדרה. אני סובל מכאבים עזים לאורך כל שעות היום וכמעט לא יכול לתפקד ואפילו זריקה שקיבלתי במרפאת כאב לא עזרה. אני לא יכול להמתין עד דצבמר לטיפול ביו פידבק האם יש דרך נוספת שבאמצעותה ניתן להפחית את הכאב? מיום ליום הקושי ביציאה קשה יותר ויותר מה אני יכול לעשות, הצואה נמצאת בחלק פנימי ומתקשה לצאת וגרומת לי נזק יומי יומי לשרירי פי הטבעת ? (אני שותה מלא אוכל הרבה ירקות ומעט מאוד פחמימות) אני מניח כי חלק מהעניין הוא האניזמוס אך האם זה שאני מרגיש כי הצואה לא מגיעה עד למפתח יכול להעיד על פעילות לא תקינה של המעיים? האם יכול להיות חסם אחר חוץ מהאניזמוס? תודה על העזרה שנה טובה וגמר חתימה טובה אריק

שלום רב, אני צריכה לעשות בדיקת סיגמואידוסקופיה. יש לי טחורים. רציתי לדעת האם זה כואב? לפי מה שהבנתי בדרך כלל לא עושים טשטוש אלא אם מבקשים. אם אני ארצה טשטוש, במה זה כרוך, האם זה מסוכן? מי אמור לעשות את הטשטוש? בתודה מראש, דליה

ד"ר שלום. אני בן 24 ואני סובל כבר מס' שנים מטחורים מדממים ועצירות קשה...רוב הזמן יש לי יציאה פעם-פעמיים בשבוע אך לעיתים רחוקות קורה שיש לי פתאום יציאה במשך 2 - 3 ימים ברציפות. כמו כן, אני לוקח סרוקסט כבר כמה שנים כי אני סובל מדיכאון כרוני מגיל ההתבגרות. עשיתי בדיקה של קולונסקופיה שיצאה תקינה חוץ מבקע קטן בסרעפת. כמו כן עשו לי בדיקת סיגמה, אך הצליחו להגיע רק עד לעומק של 30 ס"מ כיוון שהמקום לא היה מספיק נקי ,אך לא מצאו איזושהי בעיה. מה עליי לעשות הלאה כדי לפתור את המצב? תודה:)

איזו בדיקה משמשת לגילוי טחורים? והאם זה בא במקום בדיקה ידנית?

זומנתי לבדיקת רקטוסקופיה בשני בתי חולים שונים , עם הוראות הכנה שונות אבקש לדעת מה ההבדל ולמה ,1 חוקן פליט שעתיים לפני בדיקה וחוקן שני שעה לפני הבדיקה 2 לילה לפני הבדיקה חוקן קטן וביום הבדיקה חוקן קטן .

האבחנה מקולונסקופיה: proctosigmoiditis בעומק 10-20 ס"מ. לפני 5 שנים אובחנה בקולונוסקופיה דלקת בעומק מועט שניתן לטיפול בנרות רפסל וגם היה דימום, הדימום נעצר אחרי זמן קצר וגם הטיפול. כעת התחלתי טיפול בחוקן רפסל בלבד (עד עכשו לאורך 7 לילות) והדימום נפסק כבר מהיום הראשון. יש לי שתי שאלות לאור הצלחת הטיפול: 1. אפשר לנסות להפסיק את הטיפול ברפסל (חוקנים או בבליעה) אחרי השלמת כמות כלשהי של טיפולים ללא דימום? (שבועיים? חודש?) ולראות אם הדימום יתחדש? או שהדלקת יכולה להמשיך להיות פעילה ואף להחמיר גם זמן ארוך ללא דימום? 2. בשלב הנוכחי אפשר להסתפק בחוקני רפסל, ללא תוספת רפסל בבליעה?

שלום רב, אני בהריון שבוע 32, כבר כ3 חודשים שיש לי יציאות צואה עם ריר, לפעמים גם עם דימום ובשבועות האחרונים הריר הוא מוגלתי וירוק, אין לי בכלל כאבים גם לא בעת היציאה, ואני סובלת קצת מעצירות בעקבות נטילת זופרן נגד בחילות (סובלת מהיפרמזיס) דם סמוי - חיובי אין פרזיטים או חיידקים קלפרוקטקין - 1540 CRP- 6.1 מוגלבין 10.5- כך זה בכל ההריונית שלי, הגסטרו הכניס אצבע לתוך הרקטום ויצא רק ריר ירוק בלי דימום, השאלה איך מאבחנים בהריון מה זה, והאם יש דחיפות להאבחון לפני הלידה או שאפשר פשוט להתעלם בנתיים ולעשות קולנסקופיה אחרי הלידה, ומה הסיכון? אציין שיש לי אח חולה קרוהן, אשמח למענה, תודה רבה מראש1

היי יום שלישי שעבר יצא לי דם בצואה יום רביעי לא היה דם (באותו יום עשיתי בדיקת דם סמוי בצואה). יום חמישי היה דם יום שישי לא היה והלכתי לפרוקטולוג שאמר שיש לי טחורים פנימיים דרגה 2 וכנראה שמזה הדימום ונתן לי נרות ונתן לי בסוף הפגישה הפנייה ל -סיגמואידוסקופיה. היום קיבלתי את תשובת הם סמוי בצואה שיצאה שלילית. האם בכל זאת אני צריך לבצע סיגמואידוסקופיה? אשמח לתשובה

כתבתי על ירידה לא רצונית במשקל. כתבת על בדיקות אנדוסקופיות. לפני שנתיים ביצעתי קולונוסקופיה מלאה שיצאה תקינה חוץ מדלקת בינונית עד 13 ס"מ. הייתי על רפאסל והכל היה בשליטה לפני 6 חודשים התחדשו התסמינים : מלא מלא ריר בכל שעות היממה ובריחות של ריר .לפני 4 חודשים ביצעתי סיגמודוסקופיה . הדלקת הפכה לקשה לפני הרופא והתרחבה ל 30 ס"מ. סירבתי לביולוגי . התסמינים המשיכו - חטפתי דלקת פרקים שכללה כאבים בכל הגוף ,גושים ברגליים ונפיחות בקרסול שמאל(ראומטולוג אמר שזו מחלה שקשורה לקוליטיס) קיבלתי ארקוקסיה לשבועיים שהעלימה את התסמינים . כעת סיימתי ארקוקסיה חוזרים כאבי מפרקים לפני שבוע קלפטרופין 6100 ובדיקת סיגמודוסקופיה שנראתה דלקת קשה עד 30 ס"מ ועוד כמה ס"מ עם כיבים קלים. האם כל זה יכול לגרום לירידה במשקל? אני ממש ממש בחרדות. האם קולונוסקופיה תקינה לפני שנתיים יכולה להרגיע? בבקשה אני יודעת שלא ניתן לאבחן ככה אבל רק בכלליות- זה הגיוני ירידה במשקל לאור הסיפור?

שלום לדר יש לי בעית התרוקנות יש תחושה שאני צריך עלי להתאמץ ובקושי יוצא משהו אין לי כאבים אוכל כרגיל שותה אבל לא מצליח להתרוקן איזה בדיקות עליי לבצע בתודה מראש

כבר כשבועיים שיש לי דם בצוואה הייתי אצל הרופאת משפ' והיא בדקה אותי ואמרה שהיא חושבת שיש לי טחורים והפנתה אותי לכירוג ששלל שיש לי טחורים גם לא פנימיים-בדק גם עם האצבע וגם עם מכשיר והוא שלח אותי לבדיקת סיגמואידוסקופיה ! אני רוצה לציין שאני בת 20 האם כדאי לי לבצע את הבדיקה הנ"ל?

שלום ד"ר רפאל. אני בן 30, עם פרוקטיטיס על רקע קוליטיס שאובחנה לפני 3 שנים. מדי חודש יש לי דם בניגוב, אך לא בצואה (לפחות לא משהו נראה לעין). הדבר מאוד מטריד אותי. יש לציין שאני נמצא במעקב קבוע אצל גסטרו. בדיקות אחרונות לפני ארבעה חודשים - ספירת דם+ סיגמואידוסקופיה תקינים .הגסטרו אמר לי שאין להתרגש מהדם בניגוב, גם אם מופיע פעם בשבוע. יש לומר כי יש לי נטייה לעצירויות שגורמת לי למאמץ יתר בשירותים שלאחריו אני רואה דם על הנייר טואלט. בנוסף תועדו טחורים פנימיים קטנים. לאור כל אלו, אינני יודע מה תמיד הגורם לדימום הרקטלי (פרוקטיטיס, מאמץ יתר או טחורים פנימיים) וכיצד עלי להגיב. יש לי שלוש שאלות ברשותך: 1.האם עליי לבצע בדיקה פולשנית בכל פעם שמופיע דימום רקטלי? 2. האם ברגע שספירת הדם תקינה ואין עדות לאנמיה מחוסר ברזל, זו אינדיקציה לכך שלא מדובר חלילה במחלה חמורה? 3. כל כמה זמן מומלץ לבצע בדיקה פולשנית לצורך מעקב, כמו סיגמואידוסקופיה? תודה רבה