עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
"אופטיקה רואים במושבה": חנות האופטיקה שתפתיע אתכם
רבים נוטים לחשוב שלאופטומטריסט יש תפקיד בודד והוא קביעת מרשם המשקפיים או עדשות המגע, אבל אופטומטריסט מוסמך ומנוסה יכול לזהות מגוון בעיות עיניים תפקודיות, לשפר מודעות לבריאות העיניים ולעזור במניעת בעיות בריאותיות
מהפכת ה-SMILE: להיפרד מהמשקפיים בזמן ההחלמה הקצר ביותר ובמינימום כאבים ותופעות לוואי
ד"ר אורן גולן, מומחה בכיר לרפואת עיניים ורפרקציה בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים, מסביר כיצד שיטת ה-SMILE שינתה את חוקי המשחק בתחום הסרת המשקפיים בלייזר, מדוע הפכה לבחירה הראשונה של לוחמים וספורטאים ואיך נראה הליך שנמשך דקות בודדות אך משנה חיים שלמים
.jpg "חולמים על ראייה טובה במגוון רחב של טווחים? השתמשו בעדשות מולטיפוקל-תמונה")
חולמים על ראייה טובה במגוון רחב של טווחים? השתמשו בעדשות מולטיפוקל
הראייה שלכם כבר לא מה שהיתה פעם? אתם לא חייבים להמשיך לסבול מאחר שיש היום מגוון פתרונות וטכנולוגיות חדשות לשיפור איכות הראייה, ביניהן: עדשות מולטיפוקל המיועדות הן לראייה מרחוק והן לקרוב
הניתוח להסרת משקפיים (כגון LASIK או PRK) נחשב בטוח ויעיל מאוד ברוב המקרים, אך כמו כל הליך רפואי, הוא לא חף מסיכונים. הנה סקירה קצרה: יתרונות: שיפור משמעותי בראייה (במקרים רבים ללא צורך במשקפיים כלל). תוצאה יציבה לאורך זמן ברוב המטופלים. ההליך קצר (10–15 דקות לשתי העיניים) וההתאוששות מהירה (בעיקר ב-LASIK). סיכונים ובעיות אפשריות: יובש בעיניים – תופעה נפוצה אחרי הניתוח, לרוב חולפת תוך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולה להימשך זמן רב. סינוור, הילות או ראיית לילה ירודה – במיוחד בשבועות הראשונים. לרוב משתפר עם הזמן. תיקון לא מלא או יתר תיקון – לעיתים יש צורך ב"ניתוח תיקון" נוסף. סיבוכים נדירים – כמו דלקת, זיהום, או היפרדות מתלה בלייזיק. למי הניתוח לא מתאים? בעלי קרנית דקה מדי. מחלות עיניים מסוימות (כמו קרטוקונוס). יובש עיניים חמור שלא נשלט בטיפול. נשים בהריון או מניקות. לסיכום: אם אתה מועמד מתאים, הסיכוי להצלחה גבוה מאוד. חשוב לעבור בדיקת התאמה מלאה במכון מוכר ולהיות במעקב לאחר הניתוח. רוצה לדעת אם אתה מתאים? אפשר לקבוע תור לבדיקה ראשונית – היא בודקת את כל הנתונים הרלוונטיים ומבצעת מיפוי קרנית. בהצלחה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
צריך לראות את תמונת הטופוגרפיה
"אופטיקה רואים במושבה": חנות האופטיקה שתפתיע אתכם
רבים נוטים לחשוב שלאופטומטריסט יש תפקיד בודד והוא קביעת מרשם המשקפיים או עדשות המגע, אבל אופטומטריסט מוסמך ומנוסה יכול לזהות מגוון בעיות עיניים תפקודיות, לשפר מודעות לבריאות העיניים ולעזור במניעת בעיות בריאותיות
מהפכת ה-SMILE: להיפרד מהמשקפיים בזמן ההחלמה הקצר ביותר ובמינימום כאבים ותופעות לוואי
ד"ר אורן גולן, מומחה בכיר לרפואת עיניים ורפרקציה בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים, מסביר כיצד שיטת ה-SMILE שינתה את חוקי המשחק בתחום הסרת המשקפיים בלייזר, מדוע הפכה לבחירה הראשונה של לוחמים וספורטאים ואיך נראה הליך שנמשך דקות בודדות אך משנה חיים שלמים
חולמים על ראייה טובה במגוון רחב של טווחים? השתמשו בעדשות מולטיפוקל
הראייה שלכם כבר לא מה שהיתה פעם? אתם לא חייבים להמשיך לסבול מאחר שיש היום מגוון פתרונות וטכנולוגיות חדשות לשיפור איכות הראייה, ביניהן: עדשות מולטיפוקל המיועדות הן לראייה מרחוק והן לקרוב
הניתוח להסרת משקפיים (כגון LASIK או PRK) נחשב בטוח ויעיל מאוד ברוב המקרים, אך כמו כל הליך רפואי, הוא לא חף מסיכונים. הנה סקירה קצרה: יתרונות: שיפור משמעותי בראייה (במקרים רבים ללא צורך במשקפיים כלל). תוצאה יציבה לאורך זמן ברוב המטופלים. ההליך קצר (10–15 דקות לשתי העיניים) וההתאוששות מהירה (בעיקר ב-LASIK). סיכונים ובעיות אפשריות: יובש בעיניים – תופעה נפוצה אחרי הניתוח, לרוב חולפת תוך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולה להימשך זמן רב. סינוור, הילות או ראיית לילה ירודה – במיוחד בשבועות הראשונים. לרוב משתפר עם הזמן. תיקון לא מלא או יתר תיקון – לעיתים יש צורך ב"ניתוח תיקון" נוסף. סיבוכים נדירים – כמו דלקת, זיהום, או היפרדות מתלה בלייזיק. למי הניתוח לא מתאים? בעלי קרנית דקה מדי. מחלות עיניים מסוימות (כמו קרטוקונוס). יובש עיניים חמור שלא נשלט בטיפול. נשים בהריון או מניקות. לסיכום: אם אתה מועמד מתאים, הסיכוי להצלחה גבוה מאוד. חשוב לעבור בדיקת התאמה מלאה במכון מוכר ולהיות במעקב לאחר הניתוח. רוצה לדעת אם אתה מתאים? אפשר לקבוע תור לבדיקה ראשונית – היא בודקת את כל הנתונים הרלוונטיים ומבצעת מיפוי קרנית. בהצלחה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
צריך לראות את תמונת הטופוגרפיה
שנה לאחר ניתוח PRK, אם הראייה עדיין אינה חדה לחלוטין ויש הילות סביב אורות בלילה, ייתכן שנותרה שארית תיקון לא מלאה, אסטיגמציה קלה, אברציות גבוהות או עין יבשה, שיכולה להשפיע על חדות הראייה, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים. עין יבשה לאחר PRK היא תופעה שכיחה, שעלולה לגרום לתחושת טשטוש והילות, בעיקר בלילה. מצב זה עשוי להימשך גם שנה לאחר הניתוח, במיוחד אם יש פגיעה מתמשכת בשכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיאן. אם הבעיה נובעת מעין יבשה, ניתן לנסות טיפולים מתקדמים כמו טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן (MGD expression) וטיפול IPL, אשר מסייעים בשיפור יציבות הדמעות והפחתת דלקת. אם נמצא שהתיקון הלייזרי אינו מושלם, ניתן לבצע ניתוח תיקון (enhancement) במידה שעובי הקרנית מאפשר זאת, אך חשוב לוודא שאין יובש משמעותי לפני ביצוע תיקון נוסף. כדי להעריך את המצב, מומלץ לבצע מיפוי קרנית (Topography), Aberrometry, בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry) ובדיקת יציבות הדמעות. לאחר אבחון מעמיק ניתן להתאים את הטיפול הנכון – בין אם תיקון לייזר נוסף או טיפולים מתקדמים לשיפור איכות הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
ייתכן כן שהחלפה תעזור. יש סיבות נוספות שיכולות להיות כמו בצקת בקרנית או ברשתית, עכירות בקופסית, כדאי להרחיב ברור עם צילומים. הסיכוי שישתפר לא גבוה אחרי 3 חודשים.
כן זו אק מצלמה. לא רנטגן
יכולים להתפתח שינויים בקרנית בגיל מאוחר יותר, לכן נדרש מיפוי קרנית. יש לעבור בדיקת עיניים יסודית בכדי לראות אם ישנה אפשרות לניתוח אחר.
שלום רב, KMAX או קיימקס הינו אינקס שמתאר התללה מרבית (מקסימלית) - קימור קרנית מרבי (מקסימלי) לרוב בעוצמה של דיופטר. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט
ניתן להשאיר את התפר. בהמשך אם יפתח ניתן להוציאו.
שלום רב, תופעה זאת מכונה corneal warpage ונפוץ לאחר הסרת או הורדת העדשות הסקלרליות, עדשות קשות ועדשו מגע טוריות. יש לבצע מיפוי קרנית ובמידה וה corneal warpage מתרחש בציר הראייה והינו בעל משמעות יש לשקול התאמה חדשה של עדשות המגע. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט
אם העין בריאה לחלוטין והאישון מתרחב היטב ואין בעיות אחרות של יציבות עדשה למשל- כדאי בעיני להשתיל עדשה טורית. אבל, אין חובה- עם משקפיים שיתקנו את הצילינדר יוכל לראות מצויין. לצורך מיפוי קרנית אין צורך בהרחבת האישונים.
בדיקת רפרקציה להתאמה מדוייקת של מספר משקפיים/עדשות מגע אמורה להעשות לאחר 3-6 ימים ללא עדשות רכות. אם את מרכיבה כבדה של עדשות רכות אז כדאי להיגמל מעדשות פרק זמן ארוך יותר של כשבועיים
הי אנחנו לא מפענחים בדיקות בפורום. גשי לרופא ששלח אותך והוא יסביר הכל רפואה שלמה
שלום רב, יש לדאוג ללא לאות להרטבה של משטח העין ולא להתייאש כדי למנוע נזק של הקרנית מחשיפה - exposure keratopathy (EK) בקשר לתשובות: 1.בפציאליס, עדשת מגע סקלרלית (רצוי סקלרלית מלאה) עם ציפוי מתאים תמנע כאב ופגיעה בקרנית כתוצאה מהעין היבשה בגלל מאגר הנוזל שנמצא בעדשה הסקלרלית. 2. סגירת העין ל4 חודשים הינו פתרון זול, יעיל ונגיש. מלבד טיפולים לעין יבשה מפציאליס כמו ניתוחים ובוטוקס (לגרום במכוון לפטוזיס-צניחת עפעף) ישנם גם פתרונות סביבתיים כמו למשל הגברת הלחות בחדר (או לחלופין להימנע משימוש במיזוג אוויר). גם התקנת פלאגים לפונקטות או שימוש בתא לח עשויים לסייע. ביצוע מיפוי קרנית יספק דימות למשטח הקרנית ואינו מספק מידע על עין יבשה הנגרמת מפציאליס אך הינו חלק בלתי נפרד מהתאמת עדשות מגע סקלרליות. השתלת קרנית מבצעים כאשר חדות הראייה המקסימלית (חדות עם תיקון של משקפיים או עדשות מגע) ירודה. ציינת שכיב הקרנית תחתון ואינו מרכזי. לרוב הפגיעה תהיה לאחר החלמת כיבי קרנית מרכזיים (מול האישון) שבהם נשארת רקמה צלקתית עכורה ודחוסה הגורמת לפגיעה בחדות הראייה. בברכה ד"ר ניר ארדינסט
במהלך הבדיקה אצל רופא הקרנית מבוצע בדרך כלל מיפוי קרנית שם ניתן למדוד עובי קרנית מרכזי. בברכה,
שלום , הבדיקות הממוחשבות לא תמיד נותנות תוצאות מדוייקןת , ולא זהות אפילו בבדיקה אחת אחרי השניה. הבדיקה המדוייקת היא של האופטומטריסט. לא יכול לומר לך לגבי יציבות המספר כי אין לי הסטוריה שלך ולא אני בדקתי אותך. ככלל , אני ממש נגד ניתוחי הלייזר מסיבות רבות. בברכה, אייל ברקו אופטומטריסט מוסמך - B.SC 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 📍50% הנחה למשקפי ראייה ושמש לחברי הפורום 📍ד"ר אופטיקה 📍כצנלסון 40 גבעתיים 03-5733111 📍התאמת כל סוגי עדשות-המגע, משקפי-ראייה במספרים גבוהים ומולטיפוקלים מתקדמים❗
לנטיקונוס ניתן לאבחן עם מנורת סדק או עי oct
לדעתי אפשר לראות את זה בבדיקה ואם לא בבדיקה אז בבדיקת OCT של מקטע קדמי. בדיקה זו ניתנת לביצוע בחלק ממרפאות העיניים.
שלום רב, עדיף שלא לדחות את הטיפול ולבצע אותו כמה שיותר מהר. הטיפול מעקב את התדרדרות המחלה. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
שלום הודיה, פני לקופת החולים אליה את שייכת ובדקי את הנושא מולם.
יש צורך בביצוע צילום מיפוי של הקרנית כדי לראות אם ישנה התקדמות או לא. במידה ויש שינוי אז מומלץ על טיפול צילוב. אם אין שינוי אז אין צורך בטיפול. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס
שלום רב, מעט פלוס אינו מהווה בעיה. אם בכל זאת יש בעיה של פלוס גבוה (לא נראה שכך המצב) אל לפעמים ניתן לשקול ליטוש. הכל תלוי במצב. אני מציע להיוועץ עם הרופא המנתח. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.
מיפוי קרנית ע״י מכשיר שייפלונג יתן פרטים רבים על מצב הקרנית.
שלום רב, יש לפנות לאשי המקצוע שביצע את הבדיקה. בברכה, פרופ' ניר ארדינסט
