תוצאות חיפוש עבור לקות-שפה

שלום רב. זהו פורום לשאלות בסוגיות של אפילפסיה בילדים . ממליץ לפנות לפורום שמנוהל על ידי נוירולוג/ית מבוגרים . מאחל בריאות ובהצלחה ד''ר אלי הימן

שלום לך, מרגש ונוגע ללב איך עובדת זמנית כמוך כ"כ מתענינת ומושקעת בילדים שבטיפולך. לא פלא שהילדה הזו התחברה אלייך כ"כ כי היא כנראה הרגישה בדיוק את זה.. ילדים עם אילמות סלקטיבית בהחלט מדברים בסיטואציות מסוימות, בד"כ בבית, במשפחה, עם האנשים המוכרים. יש ילדים עם אילמות סלקטיבית שמדברים בכל מקום מלבד במסגרת אחת. זה מאוד תלוי ומשתנה מילד לילד. לגבי מידת השלווה והרוגע. אז אפשר בהחלט להתרשם מתסכולים בקרב ילדים אלו שבאמת כפי שאת אומרת, לעיתים לא מצליחים לבטא את רצונותיהם, צרכיהם ורגשותיהם - ולא, כל החלקים הללו אצל ילדים לא נעלמים, אבל כן, קצת מודחקים ונדחקים הצידה בתוכם, ויכולים להופיע בעוצמה מוגברת בבית. לגבי רצון ליצור קשרים חברתיים - אני מאמינה שהוא קיים, אבל החרדה מהדיבור חזקה יותר. מטפלים טובים יוכלו לסייע לילדים כאלה ליצור קשרים חברתיים טובים למרות הקושי לדבר. ההתאמה או אי ההתאמה שלה לחינוך מיוחד לא תתבסס רק על האבחנה הזו, לכן לגבי זה אני לא יכולה לענות לך. מה שכן נורא מתחשק לי לומר לך זה שוב כל הכבוד על המסירות והעניין שאת מגלה. יכול להיות שדרך הגננת תוכלי ליצור קשר עם האמא ואולי לשמר עם הילדה הזו את הקשר באופן אחר. כך או כך, נדמה לי שעבודה עם ילדים מאוד מתאימה לך ואני שמחה עבור כל ילד שיזכה להיות במחיצתך תחת טיפולך והדרכתך :) בהצלחה ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

אורית שלום רב בכל מקרה שעולה החשש, ע"י הורה, כי קיימת הפרעה התפתחותית אצל ילדו, אפשר להתייעץ עם רופא המשפחה ולקבל אבחון בחינם דרך סל הבריאות.

נכון, יש ילדים שמאובחנים עם "שתיקה מבחירה" או שהם שותקים במקומות ובתנאים מסוימים. מכוון שאת עובדת איתה בגן, אני בטוחה שהגננת או הקלינאית תקשורת בגן ישמחו לשתף אותף באבחנה מדויקת ובעקר עם הדרכה ליצירת קשר ועידוד לשיח. בהצלחה

שלום רב, היום כבר פחות מקובל להשאיר ילד כיתה. בצעד כזה צריך לקחת בחשבון את כלל ההיבטים הקשורים במצבה של הילדה הן מבחינה לימודית והן מבחינה רגשית ונפשית. ניתן לשם כך להתיעץ עם אנשי מקצוע כמו: מחנכת הכיתה, פסיכולוגית ביה"ס או גורמים נוספים שמכירים אותה. שמעו מה המלצתם. יש מחיר לכל החלטה וטובת הילדה באה בראש ובראשונה. בנוסף, קחו בחשבון שאם יש לקות מורכבת לאו דווקא פתרון זה יכול לעזור. אולי עדיף לתת לה תגבור וחיזוק במקומות שהיא חלשה בצד חיזוק משמעותי בכוחות שלה. החלטה לא פשוטה. בהצלחה

אמא שלום ציינת שבנך עם קושי שפתי. האם לומד בגן חינוך מיוחד? אם כן מומלץ שתתיעצי עם הגן. כמו כן מומלץ שלפני השינה ילך לשרותים. אולי גם באמצע הלילה לנסות לקחת אותו לשירותים.

אמא יקרה, בשלב ראשון כדאי להתייעץ עם קלינאית התקשורת של בנך. האם היא חושבת שהוא מתאים לגן שפתי/גן טיפולי? האם לדעתה הוא סגר את הפער ובשל לגן רגיל? במידה וכן, כדאי לפנות לעירייה לבירור לגבי שינוי בהשמה. ככל הידוע לי, לבקשת ההורים יש משקל מכריע בהחלטה לגבי השמת הילד ואם קלינאית התקשורת של בנך תוציא סיכום מסודר עם המלצות לגן רגיל, אני מאמינה כי העירייה תפנה אתכם לגן רגיל. בהצלחה!

אורית שלום, הפרעת קשב ורכוז היא הפרעה התלויה בסביבה, וכשדרישות הסביבה גבוהות יותר, יש סכוי גבוה לידי בטוי שההפרעה תבוא לידי בטוי. מעבר לכך, אבחון בגי ארבע שנים אינו קל, כיון שחלק מהתסמינים של הפרעת קשב ורכוז הם למעשה התנהגות נורמלית בגיל זה. כלומר, בהחלט יתכן שבגיל ארבע-חמש שנים לא אובחנה הפרעת קשב ורכוז, וכיום, בגיל תשע שנים היא תאובחן. מעבר לכך, ההפרעות שתארת שקיימות אצל בנך - לקות שפתית, הפרעה במוטוריקה העדינה, הפרעה בוסות החושי - כל אלו שכיחות הרבה יותר בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. התלונות מביה"ס גם הן יכולות להיות מוסברות ע"י הפרעת קשב ורכוז. בקצור, אני ממליץ שתקחי את בנך לאבחון של הפרעת קשב ורכוז. כיון שציית שבנך "מאד חרדתי" ויש לו "בעיית OCD", אני ממליץ לפנות לאבחון של הפרעת קשב ורכוז אצל פסיכיאטר של ילדים ונוער. לגבי הטפול ב-Ritalin, או בכל תרופה אחרת. את התרופות לטפול בהפרעת קשב ורכוז יש לתת כשצריך. לעתים יש צורך בהמשך הטפול גם בבגרות. איני נביא, והילד יצטרך להיות במעקב מסודר. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.

קודם כל - שלום. לא נתת לי מספיק פרטים. הפרעות שפה ודיבור בדרך כלל לא קשורות לחסר ויטמינים, אבל כדאי לברר עם קלינאית התקשורת למה היא חשבה על בעיה בויטמינים. בבקשה

נטלי שלום,סליחה על העיכוב במענה(תקלת מחשב). בין גיל 2.4-2.6 מתבצעת בטיפת חלב בדיקת שמיעה ותקשורת - מטרת הבדיקה גילוי ילדים עם עיכוב ברכישת שפה. הבדיקה בנוייה מכמה שלבים - כולל אבחנה שמיעתית, שייכות, הבנה של חלקי דיבור , ודיבור מילולי. הבדיקה אמורה להוות מבחן סינון - ילדים ללא קושי או בעיה לא יתקשו במענה לחלקי הבדיקה וילדים עם קושי - יתקשו בחלק זה או אחר מהבדיקה. כמובן שיהיו ילדים ללא שום בעיה ברכישת שפה או בשמיעה שיתקשו בבדיקה - בעיקר בשל חוסר שיתוף פעולה - אפילו כפי שתיארת - לוקח זמן עד שהפעוט יוצר קשר עם האחות ולעיתים חצי שעה של ביקור לא מספקות ליצירת קשר זה וליצירת שיתוף פעולה בהתאם. לכן, בכל מצב שפעוט לא עבר את הבדיקה - מכל סיבה שהיא - חשוב לאחות לודא שאכן אין בעיה ברכישת שפה. השלב הראשון המומלץ במקרה זה הוא להזמין אתכם שוב כעבור חודש- חודשיים ולחזור על הבדיקה. במידה ושוב הפעוט לא משתף פעולה - האחות תמליץ לפנות לבדיקת שמיעה לודא שאין סיבה אחרת לקושי שלו באבחנה השמיעתית. המטרה של כולנו - גם אחיות טיפת חלב וגם ההורים זה לאפשר לפעוטים לרכוש שפה בקצב ובזמן הנכון ובמידה ויש בעיה להגיע לטיפול ולשיקום כמה שיותר מהר.

שלום נעמה, הפרעת שפה בעקבות אירוע מוחי נקראת אפזיה. האפזיה עשויה לפגוע באופן חלקי או מלא ביכולת הדיבור, ההבנה, הקריאה והכתיבה של האדם,יש סוגים שונים של אפזיה בהתאם לאיזור הפגיעה במוח ולסוג הפגיעה השפתית. בנוסף לפגיעה באיזורי השפה תתכן פגיעה בחלק מהשרירים של אברי ההיגוי - בפנים, בשפתיים, בפה וכדומה. במקרה של אירוע מוחי, נראה בד"כ פגיעה כזאת בצד אחד של הפנים. פגיעה כזאת נקראת דיסארתריה ויכולה להביא לדיבור לא ברור ומרוח. בכל מקרה של פגיעה ניתן לטפל אצל קלינאית תקשורת על ידי תרגול מחדש של האברים הפגועים. ראשית כל בכדי לקבוע את חומרת וסוג האפזיה הקלינאית מעבירה אבחון כולל הן של הבעת והבנת השפה והן של תפקוד שרירי הפנים. בהתאם לאבחון נקבע סוג הטיפול, יש מספר סוגים שונים של טיפולים אך הטיפול השפתי באפזיה מבוסס בעיקר על תרגול יכולות שפתיות שונות בהתאם לפגיעה, מה שמאפשר למטופל להפעיל ולתרגל את האזורים השונים במוח, הטיפול מבוסס גם על כך שהמוח הוא פלסטי כך שלעיתים אזורים מוחיים שלא נפגעו יכולים לתפקד גם עבור אזורים אחרים שנפגעו וכך לפצות על הפגיעה ברמות מסוימות. זה תלוי כמובן באזור הפגיעה במוח, בפונקציות המוחיות שנפגעו ובתדירות התרגול. בכל מקרה, חשוב לפנות לטיפול בהקדם כיוון שידוע כי בחודשים הראשונים לאחר הפגיעה עשוי לחול השיפור הרב ביותר. פן נוסף חשוב בטיפול מלבד השינוי המוחי והשפתי הוא התמיכה הרגשית והשיקומית וכחלק מכך הורדת המתח ותחושת התסכול שחווים החולה ומשפחתו. מלבד הטיפול של קלינאית התקשורת חשוב שהמשפחה תתגייס, תתמוך בחולה ואף תתרגל איתו בבית באופן אינטנסיבי בהמשך לטיפול, זאת מכיוון שבכדי לגרום לשינוי אמיתי צריך לתרגל באופן עקבי וכמה שיותר. בהצלחה טופז

שלום לך, קושי קוגניטיבי הינו הקושי לחשוב, להבין, לזכור להיות קשוב ולפתור בעיות. לפי תיאורך לבנך ליקוי שפתי קל וההבנה שלו תקינה, שתי קלינאיות אבחנו ואמרו שהליקוי הוא קל ולכן סביר שאין וכן שלא יהיו לבנך קשיים קוגניטיביים. יש מחקרים שהראו קשר בין לקות שפתית ללקות למידה (קושי בכתיבה, קריאה וכדומה) אולם אם מדובר בלקות קלה הסיכויים לכך פחותים, הכי חשוב לא להלחץ, לטפל בקושי של בנך ולעקוב אחריו ובמקביל לחזק אותו כל הזמן בתחומים בהם מצליח. הרבה הצלחה טופז

לאמא שלום, ראשית, איני יודע מהי "בעית אינטיליגנציה שפה". אני מניח שאת מתכוונת ללקות שפתית. לקות שפתית שכיחה יותר, סטטיסטית בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. שנית, התסמינים שאת מתארת עלולים להיות חלק מהפרעת קשב ורכוז. כיון שהגננת והרופא המטפל, שמכירים את הילדה, העלו חשד לקיומה של הפרעת קשב ורכוז, אני ממליץ לפנות לאבחון של הפרעת קשב ורכוז. כמובן, האם לטפל או לא, ובאיזה טפול, הם החלטה של ההורים. שבת שלום, ד"ר ברנע ארז.

שלום מירב את יכולה להכנס לאתר של האגודה לקלינאי תקשורת בכתובת http://www.ishla.org.il/klinai.asp ולחפש שם קלינאי תקשורת על פי איזור מגורים ותחום טיפול בהצלחה טופז

דניאל צהריים טובים, לומר מה יותר חמור ללא רקע תהייה אמירה בעייתית, שכן גם לליקוי שפתי וגם לדיסלקציה יש רמות שונות. באופן עקרוני דיסלקציה הנה חוסר יכולת לקרוא. פעמים רבות מצטרפים אליה קשיים בכתיבה , מבחינת שגיאות כתיב וכתב יד לא ברור. ליקו שפתי יכול להופיע נקודתית או רוחבית, כלומר רק בשפה זרה, רק בדיבור, רק בכתיבה, או בחוסר יכולת של רכישת השפה. מדוע אתה שואל? האם תוכל למקד את השאלה? מקווה שעזרתי מעט להבהרת הדברים בברכה אלמוג

מיה שלום ישנן שיטות טיפול שונות לגמגום , במידה ואינכם מרוצים מומלץ להכיר עוד אפשרויות ולחשוב מה נכון בשבילכם בהצלחה

שלום טליה הפרעת שפה בעקבות אירוע מוחי נקראת אפזיה. האפזיה עשויה לפגוע באופן חלקי או מלא ביכולת הדיבור, ההבנה, הקריאה והכתיבה של האדם,יש סוגים שונים של אפזיה בהתאם לאיזור הפגיעה במוח ולסוג הפגיעה השפתית. במקרה שאת מתארת אכן מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת, הקלינאית תבצע לאביך אבחון שפה ותקבע את חומרת וסוג האפזיה, ובהתאם לכך את הטיפול. הטיפול מבוסס על תרגול יכולות שפתיות שונות בהתאם לפגיעה. חשוב לפנות לטיפול בהקדם כיוון שידוע כי בחודשים הראשונים לאחר הפגיעה עשוי לחול השיפור הרב ביותר. פן נוסף חשוב בטיפול מלבד השיפור בתחום השפתי הוא התמיכה הרגשית והשיקומית וכחלק מכך הורדת המתח ותחושת התסכול שחווים החולה ומשפחתו. מלבד הטיפול של קלינאית התקשורת חשוב שהמשפחה תתגייס, תתמוך בחולה ואף תתרגל איתו בבית באופן אינטנסיבי בהמשך לטיפול. שיהיה לכם המון בהצלחה!

לילך שלום, בין גיל שנתיים ורבע לשנתיים וחצי מבצעים בטיפת חלב בדיקת תקשורת - שמטרתה לגלות ילדים עם בעיה ברכישת שפה. במהלך הבדיקה אנו יכולים "לתפוס" ילדים ששיבושי ההיגוי שלהם או הדיבור הלא ברור - הוא חריג לגילם. יש לזכור כי יש שיבושי היגוי בגיל שנתיים וחצי שעדיין תקינים לחלוטין - כי יש עיצורים כגון ל'כ' לדוגמא - שההגייה הנכונה שלהם לא נעשית לפני גיל 3.5-4 שנים (ובכל זאת יש ילדים בני שנתיים וחצי שמדברים מאד ברור). ולכן כשלב ראשון - מאד מומלץ לפנות לטיפת חלב בהקדם על מנת שביתך תעבור את בדיקת התקשורת. במידה והיא לא עוברת את הבדיקה והאחות מתרשמת שהיא זקוקה לאיבחון קלינאית תקשורת - ניתן להגיע לקלינאית תקשורת דרך המכון להתפתחות הילד או דרך קלינאיות תקשורת בקהילה שעובדות בהסדר עם מכבי. ב2 המקרים יש צורך בהפניית רופא.ידוע שהתור לקלינאיות גם במכון להתפתחות הילד וגם בקהילה - הינו תור ארוך -אך בזמן שאתם ממתינים לתור (וזה בהחלט יכול להיות כמה חודשים...)אני מציעה גם לעשות בדיקת שמיעה במכון שמיעה - שוב כדי לשלול בעיות כגון נוזלים באוזניים שיכול לעכב את רכישת השפה התקינה. גם במקרה זה יש לקבל הפנייה לבדיקת שמיעה במכון שמיעה מהרופא המטפל.יתרון מסויים בהמתנה לקלינאית תקשורת - בינתיים היכולת השפתית של ביתך המתוקה מבשילה עוד - ואולי עד שיתקרב התור המיוחל לקלינאית , ביתך תתקן את הדיבור הלא ברור - ותדבר בצורה תקינה יותר.בהצלחה!

עודד בוקר טוב, הודעתך מבולבלת מעט, אך אנסה להשיב... אתחיל מן הסוף - מבחן וקסלר הוא מבחן אינטילגנציה כולל, ובתוכו תתי מבחנים מתחומי קלט שונים ( חזותי, שמיעתי, מילולי וכמותי ) אצל אדם בעל לקויות למידה קיים פער משמעותי בין התחומים השונים, אך בסופו של דבר מתקיים איזון ומשתקפות בו יכולותיו האמיתיות של המאובחן. אין כל סתירה בין ליקוי למידה לבין רמת אינטיליגנציה גבוהה וגבוהה מאוד. בנך, ככל הנראה, לא קיבל בשנות לימודיו כלים מתאימים ומותאמים לו אישית, אשר יאפשרו לו למידה מוצלחת. כלים כאלה נגזרים מאבחון מקצועי, אשר מזהה חולשות ויותר מכך חוזקות, אשר ניתן להישען עליהן בלמידה. קשיים רגשיים עשויים להשפיע רבות על תפקודי למידה, אך אינם משנים שתי עובדות מרכזיות: את היותו של הילד, במקרה הזה ( הבחור ) לקוי למידה וגם בעל אינטיליגנציה גבוהה בהרבה מן הממוצע. מה שאומר, שהדרכה נכונה וכיוון יכולים להביא אותו לכל יעד שיבחר. בברכה אלמוג

תמרה שלום הנושא השפתי כמו גם הזיכרון כמו גם לקויות הלמידה וכן הלאה - כולם יושבים במוח במקומות מסויימים. ליתר דיוק כולם תלויים בתפקוד של רשתות נוירונליות מסויימות. שהרשת לא עובדת מספיק טוב אנו רואים את הבעיה. סביר להניח שהטיפול בנוירופידבק יכול לעזור לחלק גדול מהסימפטומים. אני אומר "סביר להניח" כיוון שמחד יש מחקרים רפואיים מסודרים וטובים על חלק מהסימפטומים שאת מתארת (לקויות הלמידה רגישות היתר, סף התסכול וכן הלאה). מאידך על הנושא השפתי אין מחקרים מסודרים. טיפלתי בעבר בילדים עם לקויות שפתיות מרקע מולד, ובמבוגרים עם קשיי דיבור לאחר אירוע מוחי. בשני המקרים ראיתי שיפור גדול וממשי. השיפור היה כל כך מרשים שקבוצת המחקר שבניהולי, באוניברסיטת בן גוריון, מתחילה מחקר גדול על השפעת הטיפול בנוירופידבק על חולים עם קשיי דיבור לאחר אירוע מוחי. בשורה התחתונה- סביר להניח שאפשר לעזר לילד. אגב את מוזמנת לקרוא כתבה על נושא לקויות הלמידה והטיפול בנויורפידבק בקישור שלהלן (כתבה מ"הד לחינוך"): http://www.neuroclinic.co.il/Articles.php אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה ד"ר דורון תודר

תודה על פניתך, באופן כללי יתכנו מצבים בהם ילד שקוע בדבר אחד ואז מתעלם מהשאר. קשה לי לענות לך בנושא ההתפתחות הרגשית מאחר ופנית לפורום הפרעות שפה ותקשורת. באפשרותך להתיעץ עם פסיכולוגית בפורומים הנוספים או בטיפת חלב

המטרה של החיפוש הינה בדיוק זת, ללמוד לחפש וגם לךמצוא. חפשי באתר pubmed, ובחוברות בסיפריות של בתי הספר לחינוך, באוניברסיטאות השונות

בוקר טוב, הכוונה המרכזית בחוק החדש הנה כי המאבחנים יהיו בעלי תואר שני וניסיון בהוראה של חמש שנים לפחות. נכון, כי אבחון רב תחומי נערך בחלקו על ידי פסיכולוג, אך עדיין יש מקום למאבחנים הדידקטיים לעריכת חלקו הקוגניטיבי לימודי. אני לא מכירה תוכניות אבחון לגיל הרך, אם כי מעריכה כי יש כאלה. אוכל לברר ולחזור בתשובה אחראית. בברכה אלמוג

שלום רב, . מדובר בתסמונת גנטית נדירה המאופיינת ע"י גדילה גופנית מואצת המופיעה כבר לפני הלידה, עם אורך באחוזון שמעל למשקל לאחר הלידה. לרוב המקרים מבנה גולגולת מאורך וגדול (macrocephaly), עם מצח רחב ובולט ומבנה פנים אופייני הכולל פנים מאורכות, מנח עיניים הנוטה למטה (Anti-mongolian), ומרחק רב בין העיניים. כמו כן האפרכסות ארוכות, הלסת התחתונה רחבה וגדולה והסנטר חד. לרוב המקרים איחור התפתחותי, ליקויי שפה ולקויות למידה. לחלק גם פיגור שיכלי, לרוב קל. . בברכה, ד"ר מ. למפיט