עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
טרגדיית לידה: יולדת בת 31 נפטרה במהלך לידה
קארין גאז ללוש, יולדת בת 31, נפטרה בלילה שבין יום שני...
שלום רב, את כותבת מתוך מרירות ותסכול שאינם ברורים לי. גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הינו לידות נרתיקיות, ספיציפית לידות מכשירניות וכן לידת תינוקות במשקל גבוה במיוחד. כריתת רחם מסיבות שאינן קשורות בצניחה מעלה את הסיכון לצניחת אברי האגן אך במעט (1% לאחר 3 שנים, 5% לאחר 15 שנים מכריתת הרחם). לא מדובר בגורם סיכון משמעותי. יתרה מכך, על פי רוב כריתת רחם מבוצעת כאשר יש בכך צורך רפואי מסיבות שונות (רחם שרירני סימפטומטי / דימום מוגבר שלא הגיב לטיפולים שמרניים / מצבים טרום ממאירים ברחם או בצוואר הרחם וכו'). מצבים אלה, התועלת שבביצוע הניתוח עולה על הסיכון לצניחת אברי האגן בעקבות הניתוח (כאמור לא מדובר בסיכון גבוה), וחשוב לזכור גם שבצניחת אברי האגן, היה ומתרחשת מכל סיבה שהיא, ניתן לטפל ביעילות. במידה שיש ברצונך להעיר הערות בונות להמשך הדיון את כמובן מוזמנת להעלותן ואמשיך להשיב כמיטב יכולתי. אבל בבקשה אל תעשי שימוש בפורום כדי להוציא תסכול וכעסים. זו אכן לא מטרתו. בברכה
מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן
שרית שלום תחילה, במידה ואינך במעקב של רופא נשים אני ממליצה בחום לגשת לבדיקת רופא לוודא שאין סיבות נוספות להפרעות בתחושה הנרתיקית. לידה טראומטית ובעיקר לידה מכשירנית פוגעת בשרירי רצפת האגן, לעיתים אף למובילה לפגיעה עצבית המובילה להפרעות בתחושה. בעיקר אם מדובר בחודשים הסמוכים ללידה. אי אפשר להשוות בין חברות כי לכל אחת מקור אחר להפרעות בתחושה- שרירי/עצבי/הצלקת הנרתיקית וכו'... הדבר שהכי מומלץ לעשות הוא לגשת לפיזיותרפיסטית לרצפת האגן, לצורך הערכה- תחילה להבין מהו המקור להפרעות בתחושה, לשאול שאלות מכוונות כמו האם התחושה חסרה לחלוטין או שיש מקומות שונים בנרתיק שבהם את כן מרגישה תחושה, האם יש שינויים בתחושה גם סביב פי הטבעת? האם יש הפרעות בהתרוקנות לשתן או צואה/ אי שליטה על שתן או צואה? האם חוסר התחושה הוא פנימי או חיצוני? האם את מרגישה גירוי חיצוני כמו חום או רטט? האם את מצליחה להרגיש גירוי מיני או להגיע לאורגזמה? גם במידה וישנה ירידה בתחושה בנרתיק ניתן להגיע לגירוי והנאה מינית שלא דרך הנרתיק ולכן חשוב מאד לבדוק האם התחושה סביב הדגדגן היא תקינה. חשוב להבין את התלונות והסימפטומים לעומק ולבצע טיפול מותאם. הטיפול לא כולל רק טיפול בגירוי חשמלי ויש טכניקות נוספות לגירוי תחושתי ולשיפור התחושה בנרתיק. בהצלחה, עדי
טרגדיית לידה: יולדת בת 31 נפטרה במהלך לידה
קארין גאז ללוש, יולדת בת 31, נפטרה בלילה שבין יום שני לשלישי במהלך לידה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. ללוש היתה בשבוע ה – 40 להיריונה ומערכות גופה החלו לקרוס בשלב מוקדם של הלידה. היא חוברה למכונת לב ריאה, אך נפטרה במהלך הלילה. התינוקת במצב יציב. בבית החולים השתתפו בצערה של המשפחה וטענו כי היא סבלה מתסחיף נדיר
שלום רב, את כותבת מתוך מרירות ותסכול שאינם ברורים לי. גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הינו לידות נרתיקיות, ספיציפית לידות מכשירניות וכן לידת תינוקות במשקל גבוה במיוחד. כריתת רחם מסיבות שאינן קשורות בצניחה מעלה את הסיכון לצניחת אברי האגן אך במעט (1% לאחר 3 שנים, 5% לאחר 15 שנים מכריתת הרחם). לא מדובר בגורם סיכון משמעותי. יתרה מכך, על פי רוב כריתת רחם מבוצעת כאשר יש בכך צורך רפואי מסיבות שונות (רחם שרירני סימפטומטי / דימום מוגבר שלא הגיב לטיפולים שמרניים / מצבים טרום ממאירים ברחם או בצוואר הרחם וכו'). מצבים אלה, התועלת שבביצוע הניתוח עולה על הסיכון לצניחת אברי האגן בעקבות הניתוח (כאמור לא מדובר בסיכון גבוה), וחשוב לזכור גם שבצניחת אברי האגן, היה ומתרחשת מכל סיבה שהיא, ניתן לטפל ביעילות. במידה שיש ברצונך להעיר הערות בונות להמשך הדיון את כמובן מוזמנת להעלותן ואמשיך להשיב כמיטב יכולתי. אבל בבקשה אל תעשי שימוש בפורום כדי להוציא תסכול וכעסים. זו אכן לא מטרתו. בברכה
מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן
שרית שלום תחילה, במידה ואינך במעקב של רופא נשים אני ממליצה בחום לגשת לבדיקת רופא לוודא שאין סיבות נוספות להפרעות בתחושה הנרתיקית. לידה טראומטית ובעיקר לידה מכשירנית פוגעת בשרירי רצפת האגן, לעיתים אף למובילה לפגיעה עצבית המובילה להפרעות בתחושה. בעיקר אם מדובר בחודשים הסמוכים ללידה. אי אפשר להשוות בין חברות כי לכל אחת מקור אחר להפרעות בתחושה- שרירי/עצבי/הצלקת הנרתיקית וכו'... הדבר שהכי מומלץ לעשות הוא לגשת לפיזיותרפיסטית לרצפת האגן, לצורך הערכה- תחילה להבין מהו המקור להפרעות בתחושה, לשאול שאלות מכוונות כמו האם התחושה חסרה לחלוטין או שיש מקומות שונים בנרתיק שבהם את כן מרגישה תחושה, האם יש שינויים בתחושה גם סביב פי הטבעת? האם יש הפרעות בהתרוקנות לשתן או צואה/ אי שליטה על שתן או צואה? האם חוסר התחושה הוא פנימי או חיצוני? האם את מרגישה גירוי חיצוני כמו חום או רטט? האם את מצליחה להרגיש גירוי מיני או להגיע לאורגזמה? גם במידה וישנה ירידה בתחושה בנרתיק ניתן להגיע לגירוי והנאה מינית שלא דרך הנרתיק ולכן חשוב מאד לבדוק האם התחושה סביב הדגדגן היא תקינה. חשוב להבין את התלונות והסימפטומים לעומק ולבצע טיפול מותאם. הטיפול לא כולל רק טיפול בגירוי חשמלי ויש טכניקות נוספות לגירוי תחושתי ולשיפור התחושה בנרתיק. בהצלחה, עדי
הי, קשה לי לתת תשובת משמעותית ללא בדיקה. ייתכן בהחלט שיש קשר בין לידת המלקחיים וחיתוך החיץ. אין מניעה מקיום יחסים אבל למה לקיים יחסים כדי לסבול?
אפרת שלום, מזל טוב ללידתך ומועדים לשמחה. אכן נשמע כי קיימת הפרעה בפעולת סוגרי פי הטבעת. התקופה הנוכחית שלאחר הלידה, בפרט לאחר לידה מכשירנית עלולה להתאפיין לעיתים בבעיות תפקודיות במערכות שברצפת האגן. לעיתים אכן הדברים מסתדרים מעצמם בחלוף תקופת משכב הלידה (קרי ששה שבועות מהלידה) כאשר הרקמות קצת משתקמות מהטראומה שעברו. פיזיותרפיה לרצפת האגן בדגש על סוגרי פי הטבעת בהחלט עשוייה להועיל לתהליך. לאחר משכב הלידה ממליץ שתעברי הערכה חוזרת ע"י רופא מומחה מתחום האורוגינקולוגיה ורצפת האגן. הייתי ממליץ גם להשלים בדיקת אולטרהסאונד טרנס-רקטלי TRUS ומנומטריה (בדיקת לחצים של סוגרי פי הטבעת) כחלק מההערכה הזו ואז ניתן יהיה לדון ביתר פירוט במצב. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום, לידה מכשירנית היא גורם סיכון להחלשות רצפת האגן ולכן צניחות שונות. חודשים לאחר לידה מוקדם מכדי לאבחן מצב סופי. יש לפנות בהקדם לביצוע פיזיוטרפיה לרצפת האגן וזה יכול לחזר את השרירים הללו ולסייע בפתרון כמו כן מומלצת בדיקה גינקולוגית או על ידי אורוגינקולוג.בהצלחה .
שלום אני לא יכול לדעת לפי התאור שלך יתכן שעזרו לראש העובר לעשות רבע סבוב על מנת שיהיה לו קל לעבור את התעלה ברור שלא הכניסו ידיים אלא רק אצבעות לנרתיק
נתחיל במזל טוב. קשה לחוות דעה או לדעת בדיוק מה הולך בלידה שאתה לא נמצא בה. לתת דעה ללא כל המידע מסביב גם לא נכון בעיני. אוכל לומר לך שהלידה הינה תהליך דינאמי ביותר. ראש העובר משנה כיוונים במהלך המעבר דרך אגן אימו ועד שיוצא לאוויר העולם. כלומר המיקום אליו פונה העובר בתחילת הלידה איננו בהכרח המיקום לקראת סופה. אני מניח לפי מה שכתבת שהצוות הרפואי ניסה לעזור לך ללדת ולהמנע מלידה מכשירנית משיקולי משך הלידה והמוניטור העוברי. שיהיה במזל טוב. בברכה, ד"ר בורשטין עירד, חטיבת נשים ויולדות, מרכז רפואי אסף הרופא.
מאיה שלום, כפי שנהוג לאמר - התשובה בגוף השאלה. ארבע לידות לדניות בהחלט מהוות גורם סיכון עצמאי לצניחת רחם. בנוסף לכך ילודים במשקל גדול, לידה מכשירנית ומשך שלב שני מאורך. גם סוגים מסויימים של פעילות ספורטיבית (לדוגמא דחיקת משקולות) עלולים לתרום להיווצרות צניחה. רק תיקון אחד חשוב ברשותך - צניחת רחם אינה גורמת כלל לבריחת שתן. נהפוך הוא, הצניחה עלולה לעיתים לגרום להפרעה במתן השתן (זרם חלש ומקוטע, זרם שתן מפוזר, תחושת התרוקנות בלתי מלאה וכו') עקב ההפרעה המכנית הנגרמת ע"י כיפוף צינורית השתן (השופכה) בעקבות הצניחה. יתכן שהסיבה לבריחת השתן דומה לזו של צניחת הרחם (החלשות שרירים ורקמת חיבור) אבל אין ביניהן יחסים של סיבה ותוצאה. את מוזמנת לעיין בנושא מנגנונים לצניחת אברי האגן וכן סוגי טיפולים שמרניים וניתוחיים בגישות שונות (נרתיקית אל מול לפרוסקופית) עם וללא שימור הרחם ועוד באתר www.pelvicsurgery.co.il. בברכה, דר' בני פיינר pelvicsurgery.co.il
סוזי שלום, ראשית כל מזל טוב ללידתך. שנית, עצם העובדה שהקרע זוהה ונתפר כראוי אינה מובנת מאליה ובהחלט משפרת את הסיכוי שהסוגר יתפקד באופן תקין בעתיד. בשלב הנוכחי רצוי להימנע מעצירות ובמידה שנחוץ ניתן להשתמש במרככי צואה (סירופ אבילק, אבקת נורמלקס, סיבים תזונתיים וכו') ולאכול מזון שאינו גורם לעצירות (ניתן להיוועץ בתזונאי/ת). הדחיפות שאת מציינת יכולה לנבוע מהטראומה שעבר הסוגר החיצוני וימים יגידו אם תחלוף לחלוטין. אני נוהג לזמן נשים שעברו קרע בדרגה 3 ומעלה בלידה לביקורת לאחר כ-3 חודשים ובה לבצע הערכה קלינית (תשאול ובדיקה רקטלית) בנוגע לשלמות ולתפקוד הסוגר, וכן להפנות לבדיקות עזר כגון אולטרהסאונד ומנונטריה במטרה להעריך אובייקטיבית את תקינותו ומידת תפקודו. בהתאם לממצאים ניתן יהיה לקבוע אם יש צורך בטיפול כלשהו (לדוגמא חיזוק שרירי הסוגר ע"י תרגילים, ביופידבק, נוירומודולציה - שיטה לשיפור התפקוד המבוססת על אותות חשמליים וכו'). בברכה, דר' בני פיינר pelvicsurgery.co.il
שולה שלום, לא אמורה להופיע צניחה ימים ספורים לאחר שעברת ניתוח לתיקון צניחה ואין זה משנה באיזה קיר. אם היתה צניחה אחורית לפני הניתוח היא היתה אמורה לקבל מענה בניתוח. אם לא היתה צניחה היא לא אמורה 'להיוולד' פתאום ימים ספורים לאחר שנותחת. לידה נרתיקית בהחלט עלולה להוות גורם סיכון לצניחת אברי האגן, בפרט לידות מכשירניות או לידת עוברים גדולים במיוחד. מבחינה מעשית, לא הייתי ממהר לכיוון רשתות וגינליים באשה צעירה זמן קצר לאחר לידה. קיימות אפשרויות רבות אחרות ובהחלט יש מקום להערכת מצב מחודשת ושקילת האפשרויות השונות לאחר שיעבור זמן מה מהניתוח האחרון. בברכה, ד"ר בני פיינר www.pelvicsurgery.co.il
הכוונה למבנה השלד הגרמי. אנא פני לרופא נשים להערכת האגן ושקילת צורך בקיסרי. בהצלחה
רחל שלום, התופעה היא מוכרת, היא לעיתים מופיעה לאחר לידות מכשירניות או ארוכות. אני ממליץ לפנות לאוסתיאופט לטיפול במבנה הגולגולת. בהצלחה, אסף
שלום רב, לא אוכל לצערי לענות לך מבלי לבדוק אותך ואת כל המסמכים שבידיך. מבקש ממך להתקשר אלי בהדסה 026777111 ביום א בבקר על מנת שנוכל לתאם פגישה ובדיקה במידה שאת חפצה בכך על מנת לקבל חוות דעת מושכלת. בהצלחה רבה בהמשך, פרופסור אוריאל אלחלל הדסה עין כרם 026778899
לירון שלום, ברשותך אתן מעט רקע כדי להפוך את הדיון למשהו שקוראות נוספות בפורום תוכלנה להפיק ממנו תועלת. מדובר באשה שלאחר לידה מכשירנית (ואקום) אובחן קרע המערב את שרירי סוגר פי הטבעת. על מנת להבטיח פעילות תקינה של הסוגר בעתיד ושליטה טובה ביציאות בוצע תיקון ניתוחי (Anal Sphincteroplasty) אשר בו למעשה שוחזר שריר הסוגר שנפגע. בתשובה לשאלותיך: 1+2. על מנת להחליט כיצד ללדת בלידה הבאה חשוב לקבל מידע מדוייק על שלמות הסוגר לאחר התיקון ועל תפקודו. בדיוק לשם כך חשוב לבצע את הבדיקות שהזכרת בסעיף 2, בעיקר אולטרהסאונד אנדו-אנאלי (המדגים יפה את מצב הסוגר מבחינה אנטומית) ומנומטריה אנורקטלית הבודקת את תפקודו הפיזיולוגי. כמובן שחשובה גם הערכה קלינית שמהותה לקבל ממך תשובות לגבי התפקוד כיום וגם בעתיד כשלידה נוספת תעמוד על הפרק, וכן למשש בבדיקה את טונוס הסובר במנוחה ובעת כיווץ. 2. חשיבות נוספת של ביצוע הבדיקות היא על מנת להחליט האם יש צורך בטיפול משלים לדוגמא תרגילים לחיזוק שרירי הסוגר. 3. לא. לא הוכח קשר בין השראת לידה לבין הצורך בלידה מכשירנית. 4. קרוב לוודאי שלא. שיקום ניתוחי נכון של הסוגר מקטין משמעותית את הסיכוי לבעייה תפקודית (אי שליטה על צואה או גזים) בהווה ובעתיד. 5. בנוגע לדליפת שתן יש מקום לבצע הערכה קלינית כדי לברר מה המנגנון שגורם לכך במקרה שלך ובהתאם להציע טיפול. בקיצור - לא תתחמקי מלבוא לביקורת... בברכה
שלום מיכל, באשר לשאלותיך: ראשית, חשוב לי לומר שהתמונה שאת מתארת, אף כי שכיחה בתינוקות בגילה של בתך, אינה עניין של מזג, אלא ביטוי לחוסר איזון פנימי כלשהו. אחת הסיבות לחוסר שקט שכזה, בגיל צעיר כלכך היא הפרעה לתנועת האנרגיה מהראש לאגן בזמן הלידה. הפרעה כזו עלולה להגרם עקב לידה ממושכת מאד, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) או לידה באמצעות ניתוח קיסרי. כאשר יש הפרעה שכזו, השיטה המועדפת לטיפול היא עיסוי קרניוסאקרלי, ואם יש לכם סיפור לידה שכזה, אני ממליצה בחום על השיטה. רמזים לכך שזו הבעיה, מעבר להסטוריה של הלידה, הם - צורך ב'טלטול רב' על מנת להרדם או להרגע - התינוק דורש קפיצות, טיול, הרדמה בעגלה, תוך תנועה או באוטו, הילד מכה עם הראש על המזרן במיטה בכדי להרדם.. אם אכן זו הבעיה - אפשר לצפות להקלה משמעותית כעבור 1-2 טיפולים קרניוסאקרליים, בידי מטפל העוסק בטיפול בתינוקות. אם כל אלו אינם אופייניים לבתך, יתכן שאי השקט נעוץ בחוסר איזון אחר, כמו למשל - עודף חום פנימי על רקע תרופות שנלקחו בהריון . יש מספר אבחנות אפשריות ודרוש מטפל המיומן בטיפול בתינוקות באמצעות רפואה סינית או הומיאופתיה קלאסית, על מנת שיבחן וימצא את הסיבה לאי השקט ויטפל בה. איני מכירה איגוד למטפלים בשיטה הקרניוסאקלית - תוכלי לחפש באינטרנט. אם תרצי סיוע במציאת מטפל, תוכלי לפנות אלי טלפונית, בהצלחה, ד"ר גלי שטופמן
נשמע שהיתה טראומה לא קלה. מציע לבצע שטיפות של האיזור לקחת נוגדי כאבים ולהמתין להחלמה. אם לא בשיפור לחזור לבדיקה.
סיגל היקרה, כל השאלות שאת מעלה כאן לגבי אובדן החשק המיני שלך הן בהחלט רלוונטיות ועשויות להיות הסיבות הנכונות למצב. כך או כך לא די להצביע על הסיבות אלא יש להבין את הרגשות הלא מיניים, האנטי מיניים הטמונים בתוכם, ואת התנודות במיקוד הרגש עקב הלידה ויש לסייע לך להחזיר את רגש התשוקה למקומו. מומלצת פנייה לפסיכוסקסולוג כלומר, פסיכולוג המתמחה בתנודות בתשוקה המינית. אגב, בעייתך אינה יוצאת דופן ומופיעה אצל הרבה נשים לאחר לידה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.
שלום, דימום שאינו ווסתי, אינו תקין, ולכן יש צורך לברר את מקורו ואת הסיבה לו. ברוב המקרים מדובר בהשפעה הורמונלית חולפת. לגבי ה- FSH, ניתן להעריך רק אם בוצע ביום ה- 3 למחזור. חשיבותו בקביעת התקינות של השחלות לביוץ, אחרת, אין לנו בו צורך בהסבר הדימומים שלך. בברכה, ד"ר אבישלום שרון מומחה בגינקולוגיה ומנתח בכיר
שלום הייתי מציע לפנות לרופא נוסף להתיעצות נוספת
עליך להתיעץ עם רופא מומחה במחלקה שתרצי ללדת בה
שלום רב, כמו שאת בטח מבינה, אני לא יכולה להמליץ לך ביזה מקום ללדת ועם מי, כי כשהכל מתנהל תקין, אז כולם מרוצים ואם לא אז.... דעתי האישית, אם כבר את הולכת על רפואה פרטית, תבחרי לך מיילדת פרטית, כי אם את מחליטה להתלוות ברופא, בכל זאת, כל הפעולות מבצעת המיילדת, היא זו שנותנת לך את הטיפול השותף במהלך תהליך הלידה, כמו כן, למיילדת יש יותר נסיון בקבלת לידות רגילות. כמובן, אם תצטרכי לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי, תיאלצי להסתפק בצוות הרפואי של אותו המקום. בהצלחה
שלום רב, אחות מיילדת מטפלת באופן שותף באישה,מקבלת לידות, הכשרתה היא שונה מהכשרת רופא.רופא מיילדת אחראי על האחיות המיילדות, מבצע ניתוחים,לידות מכשירניות, מקבל החלטות לגבי ניהול לידה ועוד הרבה דברים אחרים. באופן עקרוני, מיילדת ורופא עובדים כצוות .
שלום אורטל, בכדי לענות לך בצורה אינטליגנטית, צריך גם להיבדק, ולענות על הרבה שאלות נוספות: בת כמה את? כמה זמן נמשכת התופעה הזו? האם יש גם בריחת צואה או שתן? האם עבר לידות של תינוקות גדולים או לידות מכשירניות (מלקחיים , ואקום וכד')? בכל מקרה - לא על רגל אחת. אי שליטה על גזים היא חלק מהמצב שנקרא אי שליטה על היציאות, והבירור והטיפול בזה מורכבים למדי. אני מציע שתיגשי לכירורג קולורקטלי שמבין בתפקוד ריצפת האגן לצורך בדיקה.
מומחים ומכונים
