תוצאות חיפוש עבור הפרעת-אישיות-פרנואידית

שלום, לומדת קורס באוניברסיטה על הפרעות אישיות, בעקבות סרט שראיתי מעניין אותי הבדל בין אילוזיה לדלוזיה ואיך כל הפרעה באה לביטוי, תודה רבה

שלום ד"ר שרון. אני סובל מזה תקופה ארוכה ממחשבות טורדניות שגורמות לתחושת חוסר נוחות פיזית. אני מתכוון לדמיונות על ציפורניים שמתחככות בברזל וכדומה, שבמציאות גורמים לי לצמרמורת ותחושת חוסר נוחות, וכשאני מדמיין התרחשויות כאלה - אני חש תחושה דומה. הפלשבקים האלה רודפים אותי לכל מקום ובכל זמן, עד כדי תחושת מתח בשרירים וזיעה קרה לסירוגין, מההבוקר עד הלילה. אני לא מקורקע, מרגיש רדוף וכמעט לא מתפקד. אובחנתי בעבר עם הפרעת חרדה ו-OCD. אני ממש אובד עצות. בעבר המחשבות הטורדניות היו סביב נושאים אחרים שגרמו יותר לחוסר נוחות נפשית. למדתי להשלים עם קיומן וכך השתחררתי מהתסביך, אבל במצב הנוכחי אני מתקשה להגיע למצב מנטלי של השלמה עם דבר כזה ולא יודע איך להשתחרר ולצאת ממצב הביש הזה.

שלום. אני יוצא לאחרונה עם מישהי, והיא העלתה בפניי שאבא שלה, שאינה גר איתה, נוטה לכל מיני פרנויות שקשורות לסביבה הקרובה שלו (אחיו ואשתו) - שהם מנסים להרע לו, לפגוע בו, וכו, ושאין כמובן דברים בגו. הוא נוטה לשיחות אובססיביות איתה בנושא. מעבר לזה אין לי הרבה מידע כי לא רציתי לחטט, אך עם זאת זה בהחלט נשמע כמו משהו שאינו מבוסס בעליל, וכנראה סימפטום של מחלת נפש שאין להקל בה ראש. אני תוהה מהי, אם אפשר בכלל לאפיין אותה לפי מה שכתבתי, וגם אם לא - ייתכן שישנן מספר אפשרויות, שכנראה כל אחת מהן עלולה לצערי, להיות מספיק משמעותית בשביל לשקול את הקשר (בהנחה ויש חשש שיתפרץ אצלה או כמובן, שיעבור לילדים). אשמח לשמוע ממך יותר פרטים ומה עלול להיות המצב. תודה

שרון אני כבר לא יודעת מה לעשות בדוק שיש לי סכיזופרניה איזה מחשבות רדיפה שרודפים אחריי מהשבכ מהמוסד שדרך בפייס שלי הם יודעים את המיקום שלי..אין מחשבות רדיפה מטורפות ,קולות מה אני עושה מפחדת ללכת אפילו לפסיכאטר שישמע את המחשבות האלה

בני לוקח 5 מ"ג אביליפיי + 1 מ"ג ריספרדל. זה בעקבות מחשבות פרנואידיות. הריספרדל מעייף אותו ברמה כזאת שהוא פשוט ישן כל היום. ניסה לקחת רק אביליפיי (10 מ"ג) אבל התברר שזה לא משפיע בלי הריספרדל. שאלותי: 1. האם זה מוכר שאביליפיי לא משפיע כשנלקח לבד? 2. מה אפשר לעשות עם העייפות והכבדות שגורם הריספרדל? (חשבתי אולי להוריד קצת במינון (מ 1 ל 0.75)אבל הוא רק חודש עם השילוב הזה, אחרי הניסיונות האחרים, אז אולי זה מוקדם מידי) אודה על תשובתך.

שלום דר יש לי אח חולה סכיזופרניה שהתנהג בצורה מוזרה בזמן האחרון וניראה כמי שמנותק מהמציאות.(יכול שהפסיק לקחת תרופות) בעקבות מצבו נלקח לבדיקה פסיכיאטרית כפויה והוחלט (כפי שנאמר לי) שהוא במצב פסיכוטי אך בגלל שאיננו מראה מסוכנות שוחרר מביהח כעבור מספר שעות ויצא מהארץ (לחול) אני חושש למצבו ויש לי מספר שאלות:(אבקש שתעני בנפרד) 1.האם מקובל לשחרר ולא לאשפז אדם הסובל מהתקף פסיכוטי? (יש לו הסטוריה של אישפוזים בחול ובארץ) 2.האם אדם במצב פסיכוטי יכול לתפקד באופן עצמאי ולדאוג לצרכיו? 3.אני חושש לאבד את הקשר איתו בשל מצבו. האם לפי דעתך יש צורך לדאוג שהוא יהיה מאושפז במצבו?(למרות היותו אדם חופשי) 4.כמה זמן יכול להימשך התקף פסיכוטי שלא מטופל (בתרופות)? האם אפשרי שהפסיכוזה תימשך תקופה ארוכה או שנים? (מבחינה תאורטית) 5.האם יש סיכון מסוים שהוא יפתח התנהגות אלימה (בלתי צפויה) או מחשבות אובדניות בשל מצבו הפסיכוטי? תודה על התייחסותך

הסביבה של החלום היא לייד הבית שלי בקומת הקרקע של הבניין שבו אני גר החלום מתחיל שבו אני יושב על הרצפה ופתאום באים 2 כלבים , כלב 1 שחור גדול מגזע לא ידוע (כנראה מעורב) הכלב השחור מתקרב אלי לאט ואז מתחיל לנשוך אותי בידיים ואח"כ בא עוד כלב נוסף בצבע חום מגזע רועה גרמני וגם הוא מתחיל לנשוך אותי . אני צועק שיעזרו לי ואף אחד לא בא לעזור החלום נגמר שאני עדיין נאבק בכלבים . אני אתן קצת רקע עלי כדי שיהיה יותר קל לפרש את החלום הזה . לפני שבוע התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש , ויש שם אנשים שנראים נחמדים אבל אני לא סומך עליהם כ"כ חלקם די חטטנים ורכלנים ומנסים לברר עלי מידע . גילתי ש1 מהאנשים האלה בקשר עם אנשים שאני מסוכסך איתם . אני מרגיש שרוב העובדים במקום העבודה הזה נחוטים ממני מבחינה אינטלקטואלית . נושאי השיחה שלהם רדודים מאוד מדברים רוב הזמן על תוכניות ריאלטי סלבריטיז ורכילות . אפשר להגיד שהם בורים בהמון נושאים והידע הכללי שלהם מאוד מצומצם מרכלים המון 1 על השני מאחורי הגב ונוטים לדבר בצעקות . מה החלום הזה אומר ?

שלום, הייתי רוצה לדעת איך כדאי לחקור את הנושא בעצמי בצורה נכונה, אולי איך כדאי להסתכל על הנושא, הבעיה ששמתי לב לגבי עצמי זה שאני נוטה לפתח מחשבות מאוד מוזרות, אפילו פרנואידיות כשאני בסביבות מסוימות אבל בסביבות אחרות אני לא מבין את המחשבות שחשבתי ברמה שאני לא הייתי מזהה שהן שלי אם היו מוחקים לי את הזיכרון שאני אמרתי אותם, אפילו ההתעסקות בנושא זרה לי, לא מעניין אותי בכלל הנושאים שבהם אני מפתח מחשבות. מחשבות בסגנון אמא שלי מנסה להשפיע על המשפחה בצורה הרסנית ומשפיעה על ההתנהגות של כולם על ידי התנהגות פסיבית-אגרסיבית, זריקת האשמות, זלזול באחרים (שלפעמים זה קורה, היא מזלזלת, וזה 'מצדיק' את החשיבה שלי יותר) אם אני עם חברים בדרך כלל זה קורה שמצטרף חבר 'לא אורגני' לקבוצה המצומצמת, אז אני חושב מחשבות של האשמה עצמית, אם מישהו כועס על משהו שבדיעבד אני מבין שלא קשור אליי בכלל אני משליך את זה על עצמי כאילו אני גרמתי לכעס ואם הייתי מתנהג בצורה אחרת הוא לא היה כועס וכו', עם קבוצת החברים המצומצמת זה לא כל כך קורה. התנסיתי עם סמים פסיכודלים פעם אחת בעבר הרחוק ויכול להיות שיש לזה השפעה, אבל מצד שני יש פה איזה אלמנט שמשפיע שאני לא רואה, כי כשאני לבד בדירה שלי אמנם זה יכול לקרות אבל בעוצמה הרבה יותר נמוכה ובתדירות יותר נמוכה. יש לי חשד שזה מושפע מלחצים מהמשפחה בגלל שאני שונה ולא מבין קבוצתיות, אין לי אמפטיה, אז המשפחה לוחצת לעשות דברים משפחתיים, כמו לאכול ביחד בשישי, וכל המחויבויות שאני לא מבין למה בכלל זרקו אותם עליי משפיעות עליי לרעה, אני לא מבין למה זה משנה אם אני אוכל לבד או עם המשפחה (זו רק דוגמה אחת מדוגמאות רבות), בעיקרון ניתקתי באופן חלקי את הקשר עם אחותי כדי להימנע ממריבות מסוג זה (מפעילת הלחץ העיקרית)

שלום ד"ר לויט אציג את עצמי כמאובחן עם או .סי.די. אני רווק ומחפש קשר עם בחורות בזמן האחרון יש לי כל מיני תחושות בטן כלפיי בחורות "שאני מכיר".למשל דיברתי עם ער"ן על תחושת בטן סתמית שיש לי שנשים מבוגרות "שמכירות" בחורות צעירות רווקות ופנויות מנסות "להשפיע עליהן לרעה" לגביי "בדרכים שונות".המחשבה הטורדנית שלי התחילה מזה שהייתי מטופל במירפאה לבריאות הנפש והיתה שם מטפלת מבוגרת שהרגשתי שאני "לא מסתדר איתה".לאחר מכן העבירו אותי למטפלת צעירה שיש לי תחושת בטן "יותר חיובית" לגביי שאני "יותר מיסתדר איתה".ואז הייתה לי "מחשבה טורדנית" שאולי המטפלת המבוגרת "ניסתה להשפיע לרעה" על המטפלת הצעירה ביחס אליי .הייתה לי תחושת בטן כזו בגלל שהמטפלת הצעירה כאילו "מיתחמקת" מלתת לי את מספר הנייד שלה (בניגוד למבוגרת שנתנה לי) ומיתקשרת אליי בעת צורך מהמירפאה.בקיצור זה גרם לי למחשבות טורדניות שליליות שקישרתי לנשים מבוגרות ולבחורות צעירות למשל בבניין מגורים או במקום העבודה.(המבוגרת מנסה להשפיע לרעה על הצעירה) מה שמעניין הוא שהייתה לי תחושת בטן סתמית כזו לגביי נשים מבוגרות "שיתכן" שמשפעיות לרעה" על בחורות צעירות וקיבלתי תשובה חיובית לתיאורייה!המשמעות היא שיש סיכויי שתחושת בטן סתמית מסויימת זו תהייה נכונה!שיש לה "קשר נסיבתי" שהתחיל כמו שאמרתי לך במיפגש שלי עם מטפלת מבוגרת וצעירה במירפאה וזה גרם לי גם למחשבות טורדניות ולתחושות בטן כלפיי השפעה שלילית של "מבוגרת" על "צעירה" למשל בעבודה או בבניין המגורים. רציתי לשאול אותך כמה שאלות: איך את מיתרשמת מהמחשבות הטורדניות שלי?האם באו.סי.די יתכן ויופיעו "מחשבות פאראנואידיות"?האם באמת אני צריך "להקשיב ולפעול" לפי תחושת הבטן שלי?תחושת בטן יכולה להיות נכונה ולפעמים גם "ריאלית". תודה על תשובתך

הפיכיאטר רשם נראית כפי גילה הופעתה מסודרת, אי שקט פסיכומוטורי קל יוצרת קשר עין באופן חלקי מדברת בעוצמה טון קצב תקינים, אפקט דיספורי מתוח חרדתי לא מגוון, תואם במהלך החשיבה ללא הפרעות גסות. פרסברטיבית שיפוט חלקי עם גלישות לחשיבה פרנוידית מרגישה שפועלים נגדה אין עדות למחשבות שוא בולטות בוחן מציאות ללא הפרעות גסות מה זה אומר???

אז הסיפור שלי ארוך, אנסה לקצר כמה שאני יכול: יש לי מחשבות שווא של רדיפה וכו', שמאוד מקשות עלי לחיות כרגיל בגלל שהמחשבות שמות אותי במצב של דיכאון 24/7 המחשבות התחילו לפני כמה שנים שהשכנים מהבניין ממול, על פי התפיסה שלי שקשה לי מאוד לשנות אותה כי מבחינתי זה נכון ב100%, התחילו לעקוב אחרי ולהציק לי בדרכים מוזרות(למשל נקודות אור על החלון שמתחזקות ונחלשות בהתאם אלי אם למשל אני מסתכל לכיוון מסויים הנקודת אור נחלשת וכו', ואם אני מסתכל לכיוון אחר הנקודת אור מתחזקת) וזה המשיך מזה שחשדתי שהם מנתקים לי את האינטרנט והחשמל בבית לפעמים בכוונה כדי להציק ועוד הרבה דברים שחשבתי שהם עושים, חשבתי לזמן מסויים שאחד מהם יש לו יכולות על טבעיות והוא יכול לקרוא מחשבות ולעקוב אחרי בעזרת המצלמות של הפלאפונים, אחרי בערך שנתיים התחילו מחשבות שהם פנו למישהי מהשמפחה הקרובה שלי שכנראה הם שילמו לה כסף והיא התחילה גם להציק בדרכים קצת אחרות שאפרט עליהם מיד ויחד הם התקינו בבית מצלמות קטנות/מיקרופונים(אין לי עוד הסבר) והם מציקים לי בהמון דרכים שפוגעות בי מאוד נפשית(למשל אחת המחשבות זה שהבת משפחה עוקבת אחרי עם המצלמות ואז עושה בדיוק ההפך ממה שאני עושה מה שפוגע בי, למשל אני אומר שאני לא רוצה משהו מסויים למשל אני לא רוצה לאכול X, כמה דקות אחרי זה פתאום היא אומרת שהיא רוצה לאכול X וזה קרה המון פעמים) ויש עוד הרבה מחשבות דומות אבל זה יקח נצח לרשום את כל המחשבות עכשיו כל פעם שאחד הדברים האלה קורה אני נכנס לדיכאון רציני לכמה שעות, ובגלל זה אני מנסה כמה שיותר להתגונן ולא לשמוע מהבת משפחה הזאת כלום כדי שזה לא יפגע בי, כי כל דבר שאני שומע שהבת משפחה עושה אני מקשר אליי כמעט כל דבר פוגע בי עכשיו לקחתי המון תרופות במשך השנים ואף אחת מהתרופות אפילו לא הייתה קרובה ללעזור(סרוקוול, ריספונד, זאפה, אריפליי ועוד הרבה שאני לא זוכר) ועכשיו לפני כשבועיים בסופו של דבר גם נכנסתי לאשפוז לכמה ימים, ומסיבות אישיות נאלצתי להפסיק אותו באשפוז התחלתי לקחת לפונקס שזו כביכול התרופה שאמורה לעזור בכל מצב, אני כבר על 100 מ"ג(התחלתי מ25 לפני שבועיים)ולא מרגיש שום השפעה מבחינת המחשבות, מבחינתי מאז שכל הדבר הזה התחיל המחשבות אמיתיות ב100% אני באמת כבר מיואש לגמרי ולא יודע מה לעשות ואיך להעלים את המחשבות האלה שכבר שנים בראש שלי

היי שרון, אתמול בלילה בשתיים לפנות בוקר שמעתי קולות חזקים של יריות נבהלתי רצח מתוך שינה. שעה אני מנסה לפענח מזה אמרתי אולי מהטלוויזיה שהייתה דלוקה בסוף אני נכנסת לפייסבוק אני רואה אנשים מהעיר שגם שמעו מסתבר שכנראה עשו נפצים שנשמעו כמו יריות. מאתמול אני בחרדות של החיים שמהבהלה אני יקבל סכיזופרניה מחשבות פחדים קולות מחשבות רדיפה לא יושעת מה לעשות בגלל שדוד שלי התפרצה לו גם מבהלה בטירונות של ירייה אני כולי בסרטים

שלום רב. לפני כעשרה ימים שאלתי אותך את השאלה הבאה...... "שלום רב. בני עבר התקף פסיכוטי עקב עישון קנאביס. ההתקף הפסיכוטי כלל מחשבות שווא פרנואידיות ומחשבות רדיפה וכו.... הבן שלי הוא סרבן טיפול ולכן טופל בהתחלה עם זריקות קלופיקסול שלא עזרו כ"כ ובהמשך טופל עם הלידול שכן הראה שינוי חיובי. לבסוף הוא שוחרר עם זריקת הלידול לטווח ארוך של 100מג+כדור הלידול 5מג ביום. הזריקה היא לטווח של 28 יום. היום,כשבועיים לאחר שהחל הטיפול הנ"ל,הפסיכוזה כמעט ונעלמה לגמרי והילד הפך לרגוע מאוד,אבל יחד עם זאת יש כמה בעיות. 1-קודם כל,הוא הפך לחסר אנרגיה,כל היום שוכב במיטה וקם רק כדי לאכול וכו... כל הזמן אנו מציעים לו לבוא לסלון,או לרדת לאיזה סיבוב למטה והוא טוען שאין לו כח ולא אנרגיה לעשות כלום.יש לציין שזה ההפך הגמור ממה שהיה לפני ההתקף ובזמן ההתקף. 2-הילד סובל מכאבים ברגליים כמעט בכל שעות היום עקב תופעות הלוואי של ההלידול.הוא נבדק ואין לו דיסטוניה ומצד שני אין לו גם אקטיזיה לדעתי כי הוא לא נמצא בכלל באי שקט,ההפך,הוא רגוע מאוד "וזרוק" במיטה כל הזמן. עקב תופעות הלוואי הוא מקבל 2 כדורים של דקינט של 2מג פעמיים ביום+קלונקס חצי מג פעמיים ביום,אך הכאבים והנוקשות שיש לו לדבריו ברגליים עדיין מציקים לו מאוד ואנחנו חוששים מאוד שעקב תופעות הלוואי ברגליים הוא יפסיק את הטיפול ולא ילך לקבל את הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל בעוד כשבועיים. שאלותיי אליך בבקשה הם: 1-בקשר לכאבים ולנוקשות ברגליים,מה עוד אפשר לתת לו לשיכוך הכאב?הוצע לי להחליף לו את הקלונקס באסיול,האם האסיול יותר טוב מהקלונקס? במידה ואתה ממליץ להישאר עם הקלונקס,האם כדאי להעלות לו את המינון מחצי מג פעמיים ביום ליותר מכך? 2-הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל של הלידול היא גם של 100מג והוא גם צריך להמשיך עם הכדור של ההלידול של 5מג. האם לדעתך כדאי להוריד לו את המינון בזריקה הבאה,או להפסיק את הכדור,או בקיצור,להוריד את המינון בדרך כלשהיא כדי שתופעות הלוואי יופחתו ושקצת תהיה לו אנרגיה לקום מהמיטה ובמידה וכן,לאיזה מינון מומלץ להוריד לו? כמובן שנעשה זאת ביחד עם החלטה של פסיכיאטר ולא על דעת עצמנו,אך בכל זאת חשוב לי לשמוע גם את דעתך. תודה רבה ושנה טובה. אבי" בהמשך לנ"ל,היום לקחתי את בני לרופא פרטי והרופא המליץ לעבור לזריקה של ריספרדל קונסטה 25מ"ג עקב תופעות הלוואי הקשות של ההלידול ולקחת 3 דקינט+2 ווליום ביום לתופעות הלוואי. אנחנו ההורים,"מתים מפחד" לשנות תרופה כי איננו יודעים אם התרופה "תעבוד" כמו ההלידול שעובדת מצויין מבחינת נטרול הפסיכוזה אצל הילד שאותה הוא קיבל בבית החולים,מה עוד שאת הזריקה הוא צריך לקבל ביום א הקרוב שהוא ערב כיפור. בנוסף,הרופא אר שמספיק זריקה של 25מג פעם בשבועיים ללא צורך של לקיחת כדור פומי כל יום בנוסף לזריקה. אנחנו קצת חוששים גם מזה שכן עד היום,הילד עם זריקה של הלידול 100מג ולוקח כדור של הלידול 5מג ופה הרופא אומר שלא צריך אפילו כדור ריספרדל בנוסף לזריקה. השאלות שלי אלייך בבקשה הם... 1-אם עוברים מהלידול שעובדת טוב לריספרדל,האם יש המשכיות לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי או שהכל מתחיל מהתחלה?זאת אומרת....האם יש רצף טיפולי אנטי פסיכוטי במקרה כזה או שהילד יכול שוב לחטוף התקף פסיכוטי במעבר בין התרופות במידה והתרופה לא מתאימה לו או שהמינון נמוך מידי? 2-האם לא כדאי להצטייד גם בכדורים למקרה הצורך? 3-האם גם בריספרדל במינון כזה של 25מג צריך לתת כנגד תופעות הלוואי 3 דקינט ביום+2 ווליום או שאפשר להוריד לשני דקינט ווליום אחד? 4-אשמח לשמוע את דעתך בכלל על השינוי מהלידול לריספרדל במקרה של ילד שהוא סרבן טיפול?האין זה מסוכן להחליף ככה את התרופה? תודה רבה,חתימה טובה וסליחה מראש על אורך ההודעה. אבא מודאג מאוד.

שלום רב. לפני כעשרה ימים שאלתי אותך את השאלה הבאה...... "שלום רב. בני עבר התקף פסיכוטי עקב עישון קנאביס. ההתקף הפסיכוטי כלל מחשבות שווא פרנואידיות ומחשבות רדיפה וכו.... הבן שלי הוא סרבן טיפול ולכן טופל בהתחלה עם זריקות קלופיקסול שלא עזרו כ"כ ובהמשך טופל עם הלידול שכן הראה שינוי חיובי. לבסוף הוא שוחרר עם זריקת הלידול לטווח ארוך של 100מג+כדור הלידול 5מג ביום. הזריקה היא לטווח של 28 יום. היום,כשבועיים לאחר שהחל הטיפול הנ"ל,הפסיכוזה כמעט ונעלמה לגמרי והילד הפך לרגוע מאוד,אבל יחד עם זאת יש כמה בעיות. 1-קודם כל,הוא הפך לחסר אנרגיה,כל היום שוכב במיטה וקם רק כדי לאכול וכו... כל הזמן אנו מציעים לו לבוא לסלון,או לרדת לאיזה סיבוב למטה והוא טוען שאין לו כח ולא אנרגיה לעשות כלום.יש לציין שזה ההפך הגמור ממה שהיה לפני ההתקף ובזמן ההתקף. 2-הילד סובל מכאבים ברגליים כמעט בכל שעות היום עקב תופעות הלוואי של ההלידול.הוא נבדק ואין לו דיסטוניה ומצד שני אין לו גם אקטיזיה לדעתי כי הוא לא נמצא בכלל באי שקט,ההפך,הוא רגוע מאוד "וזרוק" במיטה כל הזמן. עקב תופעות הלוואי הוא מקבל 2 כדורים של דקינט של 2מג פעמיים ביום+קלונקס חצי מג פעמיים ביום,אך הכאבים והנוקשות שיש לו לדבריו ברגליים עדיין מציקים לו מאוד ואנחנו חוששים מאוד שעקב תופעות הלוואי ברגליים הוא יפסיק את הטיפול ולא ילך לקבל את הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל בעוד כשבועיים. שאלותיי אליך בבקשה הם: 1-בקשר לכאבים ולנוקשות ברגליים,מה עוד אפשר לתת לו לשיכוך הכאב?הוצע לי להחליף לו את הקלונקס באסיול,האם האסיול יותר טוב מהקלונקס? במידה ואתה ממליץ להישאר עם הקלונקס,האם כדאי להעלות לו את המינון מחצי מג פעמיים ביום ליותר מכך? 2-הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל של הלידול היא גם של 100מג והוא גם צריך להמשיך עם הכדור של ההלידול של 5מג. האם לדעתך כדאי להוריד לו את המינון בזריקה הבאה,או להפסיק את הכדור,או בקיצור,להוריד את המינון בדרך כלשהיא כדי שתופעות הלוואי יופחתו ושקצת תהיה לו אנרגיה לקום מהמיטה ובמידה וכן,לאיזה מינון מומלץ להוריד לו? כמובן שנעשה זאת ביחד עם החלטה של פסיכיאטר ולא על דעת עצמנו,אך בכל זאת חשוב לי לשמוע גם את דעתך. תודה רבה ושנה טובה. אבי" ואתה ענית לי את התשובה הבאה..... "שלום רבי. מאחל לבנך בריאות שלמה. הלידול הינה תרופה אנטי פסיכוטית ותיקה וחזקה, יעילה מאוד אך כיום יש תרופות טובות כמוה עם הרבה פחות תופעות לוואי. ממליץ לשקול עם הפסיכיאטר המטפל העברה לטיפול תרופתי מתקדם יותר כגון רספרדאל, סרוקוול, זיפרקסה או אינווגה. הלידול עלול לגרום לתופעות של אפאטיה, נוקשות שרירים-דיסטוניה ורעד. כדאי להעלות מנון דקינט ל-3 כדורים ליום בינתיים ולשקול העברה מקלונקס לואבן או אסיוואל. בהצלחה" בהמשך לנ"ל,היום לקחתי את בני לרופא פרטי והרופא כמוך,המליץ לעבור לזריקה של ריספרדל קונסטה 25מ"ג ולקחת 3 דקינט+2 ווליום ביום לתופעות הלוואי. אנחנו ההורים,"מתים מפחד" לשנות תרופה כי איננו יודעים אם התרופה "תעבוד" כמו ההלידול שעובדת מצויין מבחינת נטרול הפסיכוזה אצל הילד שאותה הוא קיבל בבית החולים,מה עוד שאת הזריקה הוא צריך לקבל ביום א הקרוב שהוא ערב כיפור. בנוסף,הרופא אר שמספיק זריקה של 25מג פעם בשבועיים ללא צורך של לקיחת כדור פומי כל יום בנוסף לזריקה. אנחנו קצת חוששים גם מזה שכן עד היום,הילד עם זריקה של הלידול 100מג ולוקח כדור של הלידול 5מג ופה הרופא אומר שלא צריך אפילו כדור ריספרדל בנוסף לזריקה. השאלות שלי אלייך בבקשה הם... 1-אם עוברים מהלידול שעובדת טוב לריספרדל,האם יש המשכיות לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי או שהכל מתחיל מהתחלה?זאת אומרת....האם יש רצף טיפולי אנטי פסיכוטי במקרה כזה או שהילד יכול שוב לחטוף התקף פסיכוטי במעבר בין התרופות במידה והתרופה לא מתאימה לו או שהמינון נמוך מידי? 2-האם לא כדאי להצטייד גם בכדורים למקרה הצורך? 3-האם גם בריספרדל במינון כזה של 25מג צריך לתת כנגד תופעות הלוואי 3 דקינט ביום+2 ווליום או שאפשר להוריד לשני דקינט ווליום אחד? 4-אשמח לשמוע את דעתך בכלל על השינוי מהלידול לריספרדל במקרה של ילד שהוא סרבן טיפול?האין זה מסוכן להחליף ככה את התרופה? תודה רבה,חתימה טובה וסליחה מראש על אורך ההודעה. אבא מודאג מאוד.

שלום רב. בני עבר התקף פסיכוטי עקב עישון קנאביס. ההתקף הפסיכוטי כלל מחשבות שווא פרנואידיות ומחשבות רדיפה וכו.... הבן שלי הוא סרבן טיפול ולכן טופל בהתחלה עם זריקות קלופיקסול שלא עזרו כ"כ ובהמשך טופל עם הלידול שכן הראה שינוי חיובי. לבסוף הוא שוחרר עם זריקת הלידול לטווח ארוך של 100מג+כדור הלידול 5מג ביום. הזריקה היא לטווח של 28 יום. היום,כשבועיים לאחר שהחל הטיפול הנ"ל,הפסיכוזה כמעט ונעלמה לגמרי והילד הפך לרגוע מאוד,אבל יחד עם זאת יש כמה בעיות. 1-קודם כל,הוא הפך לחסר אנרגיה,כל היום שוכב במיטה וקם רק כדי לאכול וכו... כל הזמן אנו מציעים לו לבוא לסלון,או לרדת לאיזה סיבוב למטה והוא טוען שאין לו כח ולא אנרגיה לעשות כלום.יש לציין שזה ההפך הגמור ממה שהיה לפני ההתקף ובזמן ההתקף. 2-הילד סובל מכאבים ברגליים כמעט בכל שעות היום עקב תופעות הלוואי של ההלידול.הוא נבדק ואין לו דיסטוניה ומצד שני אין לו גם אקטיזיה לדעתי כי הוא לא נמצא בכלל באי שקט,ההפך,הוא רגוע מאוד "וזרוק" במיטה כל הזמן. עקב תופעות הלוואי הוא מקבל 2 כדורים של דקינט של 2מג פעמיים ביום+קלונקס חצי מג פעמיים ביום,אך הכאבים והנוקשות שיש לו לדבריו ברגליים עדיין מציקים לו מאוד ואנחנו חוששים מאוד שעקב תופעות הלוואי ברגליים הוא יפסיק את הטיפול ולא ילך לקבל את הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל בעוד כשבועיים. שאלותיי אליך בבקשה הם: 1-בקשר לכאבים ולנוקשות ברגליים,מה עוד אפשר לתת לו לשיכוך הכאב?הוצע לי להחליף לו את הקלונקס באסיול,האם האסיול יותר טוב מהקלונקס? במידה ואתה ממליץ להישאר עם הקלונקס,האם כדאי להעלות לו את המינון מחצי מג פעמיים ביום ליותר מכך? 2-הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל של הלידול היא גם של 100מג והוא גם צריך להמשיך עם הכדור של ההלידול של 5מג. האם לדעתך כדאי להוריד לו את המינון בזריקה הבאה,או להפסיק את הכדור,או בקיצור,להוריד את המינון בדרך כלשהיא כדי שתופעות הלוואי יופחתו ושקצת תהיה לו אנרגיה לקום מהמיטה ובמידה וכן,לאיזה מינון מומלץ להוריד לו? כמובן שנעשה זאת ביחד עם החלטה של פסיכיאטר ולא על דעת עצמנו,אך בכל זאת חשוב לי לשמוע גם את דעתך. תודה רבה ושנה טובה. אבי

שלום רב. בני עבר התקף פסיכוטי עקב עישון קנאביס. ההתקף הפסיכוטי כלל מחשבות שווא פרנואידיות ומחשבות רדיפה וכו.... הבן שלי הוא סרבן טיפול ולכן טופל בהתחלה עם זריקות קלופיקסול שלא עזרו כ"כ ובהמשך טופל עם הלידול שכן הראה שינוי חיובי. לבסוף הוא שוחרר עם זריקת הלידול לטווח ארוך של 100מג+כדור הלידול 5מג ביום. הזריקה היא לטווח של 28 יום. היום,כשבועיים לאחר שהחל הטיפול הנ"ל,הפסיכוזה כמעט ונעלמה לגמרי והילד הפך לרגוע מאוד,אבל יחד עם זאת יש כמה בעיות. 1-קודם כל,הוא הפך לחסר אנרגיה,כל היום שוכב במיטה וקם רק כדי לאכול וכו... כל הזמן אנו מציעים לו לבוא לסלון,או לרדת לאיזה סיבוב למטה והוא טוען שאין לו כח ולא אנרגיה לעשות כלום.יש לציין שזה ההפך הגמור ממה שהיה לפני ההתקף ובזמן ההתקף. 2-הילד סובל מכאבים ברגליים כמעט בכל שעות היום עקב תופעות הלוואי של ההלידול.הוא נבדק ואין לו דיסטוניה ומצד שני אין לו גם אקטיזיה לדעתי כי הוא לא נמצא בכלל באי שקט,ההפך,הוא רגוע מאוד "וזרוק" במיטה כל הזמן. עקב תופעות הלוואי הוא מקבל 2 כדורים של דקינט של 2מג פעמיים ביום+קלונקס חצי מג פעמיים ביום,אך הכאבים והנוקשות שיש לו לדבריו ברגליים עדיין מציקים לו מאוד ואנחנו חוששים מאוד שעקב תופעות הלוואי ברגליים הוא יפסיק את הטיפול ולא ילך לקבל את הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל בעוד כשבועיים. שאלותיי אליך בבקשה הם: 1-בקשר לכאבים ולנוקשות ברגליים,מה עוד אפשר לתת לו לשיכוך הכאב?הוצע לי להחליף לו את הקלונקס באסיול,האם האסיול יותר טוב מהקלונקס? במידה ואתה ממליץ להישאר עם הקלונקס,האם כדאי להעלות לו את המינון מחצי מג פעמיים ביום ליותר מכך? 2-הזריקה הבאה שהוא צריך לקבל של הלידול היא גם של 100מג והוא גם צריך להמשיך עם הכדור של ההלידול של 5מג. האם לדעתך כדאי להוריד לו את המינון בזריקה הבאה,או להפסיק את הכדור,או בקיצור,להוריד את המינון בדרך כלשהיא כדי שתופעות הלוואי יופחתו ושקצת תהיה לו אנרגיה לקום מהמיטה ובמידה וכן,לאיזה מינון מומלץ להוריד לו? כמובן שנעשה זאת ביחד עם החלטה של פסיכיאטר ולא על דעת עצמנו,אך בכל זאת חשוב לי לשמוע גם את דעתך. תודה רבה ושנה טובה. אבי

היי. אני שואל בשביל אבחנה. היתי אצל פסיכיאטר שאיבחן אותי כסובל מהפרעת פאניקה שזה באמת נכון. אבל מאז התפתחו עוד תופעות שיכול להיות שהיו עוד קודם ופשוט התביישתי לספר או הדחקתי. קופצות לי לראש הרבה מחשבות. הראשונה התחילה שהלכתי לפסיכולוג..בהמתנה קפץ.לי מחשבה שהפסיכולוג לא באמת פסיכולוג אלא שרלטן שרק רוצה כסף. מהצד השני של המחשבה ידעתי שזה לא נכון ועובדה שנשארתי. מאז אנחנו כבר בפגישה העשירית וכל פעם קופץ לי המחשבה הזאת ואני כביכול מרגיע את עצמי בלהקשיב על מה הוא מדבר ואומר לעצמי הנה הוא יודע על מה הוא מדבר..יש לציין שאני לא באמת מאמין למחשבות האלה הן פשוט קופצות לי וכמעט משכנעות אותי. בנוסף יש לי מחשבה עיקשת על סכיזופרניה.. בגלל שאני קורא הרבה אז אני נחשף למושגים כמו גדלות..ואחרי כמה שעות בא לי מחשבה שאני הנהג הכי טוב השחקן כדורגל הכי טוב..אני חושב שאת המחשבות האלה וצוחק עם עצמי כי אני יודע שזה לא נכון..יש לי מחשבה שאני במרפסת מאוד גבוהה שאולי אני יקפוץ/ פחד מלקפוץ ןמקבל התקף חרדה.. האם המחשבות האלה הם ocd? מחשבות טורדניות שאופייניות לחרדה? ושאלת השאלות. האם מחשבות גדלות אמיתיות של סכיזופרניה מתחילות ככה? כלומר אני חושב שאני נגיד הכי טוב בכדורגל מחשבות גדלות על כדורגל ואני לא מאמין להם...יום למחרת אני יפקפק בהם ביום השלישי אני יתחיל להאמין.וביום הרביעי זה יהיה עובדת מוגמרת? זה בעצם התהליך בסכיזופרניה? האם המחשבות האלה יעצרו רק במחשבות? התחלתי ציפרלקס לפני חודשיים 10 מג ועליתי לאחרונה ל15 ( יש שיפור בחרדות) בנוסף אני בcbt..החששות מסכיזופרניה נשללו על הסף גם מהפסיכיאטר וגם מהפסיכולוג..יש משהו נוסף שתוכלי להאיר את עייני? כי יש לציין שהפסיכולוג בנוסף שולל על הסף ocd..מה שמערער לי את המחשבה... סורי על החפירה ותודה מראש

היי שרון.. אני כבר לא יודעת מה לעשות איך להכין את הדבר הזה אתמול הייתה לי איזה פעולה שהייתי צריכה לעשות בבית חולים עזבי שכל דבר אני תלותית לא עולה על אוטובוס לבד לא על רכבת לא כלום חייבת כל הזמן שיהיה איתי מישהו כמו תינוקת בסוף חברה באה איתי באמצע הבדיקה איבדתי את ההכרה התעלפתי משהו שקרה לי כבר כמה פעמים מחרדה ולחץ.מאתמול שזה קרה לי אני רק חושבת שאני מוקדמת ולא במציאות ושמהבהלה יש לי סכיזופרניה חשוב מחשבות רדיפה ומפחדת לנהוג חלביות עם הילדים לבד בבית ואני יאבד את ההכרה. שבוע הבא אני אמורה לנסוע לפסטיגל עם אמא וחברה של הילדה מהגן היא רוצה לנסוע ברכבת אני מפחדת עכשיו בכלל ביקשתי מבעלי שילך איתה כי אני מפחדת לאבד את ההכרה שם כבר אף אחד לא יכול לשמוע ולהכיל אותי כולם מכנים אותי חולת נפש ומשוגעת אני כבר לא יודעת מה לעשות...מהכל אני מפחדת

היי שרון ממה שלומך? אני על סף התמוטטות אני פשוט כבר לא יודעת איך להכין את מה שאני עוברת כל היום לופ של הזיות יושבת במשרד רואה בראש מישהו בא לקראתי נועץ סכין בצוואר שלי בצד ימין ואני מתה,,דמויות עם מלא סכינים מקיפים אותי וצועקים לי אנחנו נהרוג אותך ואז אני מפחדת שאני יתחיל לצעוק שרודפים אחריי חרוצים להרוג אותי..דמות שבאה וחונקת אותי אומרת אני יהרוג אותך אתמול אותו דבר דמות שדוחםת לי סכין בבטן כאילו זה אמיתי אני מרגישה כאב משהו מוחשי הזוי ואז אני מפחדת שאני אלך למרפאה ויגיד תחבשו לי שדקרו אותי שרון כולי מלאת מחשבות רדיפה וקולות מה אני יעשה ? ומחשבות שכולם רוצים להזיק לי ולהרע לי

שבוע טוב מה שלומך??...שוב מחשבות קשות מרגישה כל פעם שעומדת להתפרץ לי המחלה יש תקופות שאין מחשבות בכלל הכל טוב מרגישה טוב הכל בסדר ופתאום איזה יום קשה עכשיו לדוגמא נכנסו לי מחשבות רדיפה שאני מפחדת להיות עם הילדים לבד בבית והילדים רודפים אחריי שהם מפלצות ושטנים ואז אני יפגע בהם בראש זה נראה אמיתי כל כך שאני מפחדת שלא מתפרצת לי המחלה כי זה בדיוק הגילאים שזה מתפרץ אצל נשים בין גיל 30-35 וגם המחשבות מפחידות אותי שאני לא ישלוט בעצמי ייעשה משהו

היי שרון מה נישמע? שוב פעם התחילו לי מחשבות קשות קשות של רדיפה פתאום זה בא לי לראש הכל היה בסדר ממש פתאום ששמים לי במים ששמים בתוך המתקן של המים רעל שיעבור לי לבקבוק שהחומוס שאני קונה מהמכולת יש מישהו התחיל לעבוד איתי מישהו ערבי במשרד כל פעם שאני יוצאת אני ממלאת את הבקבוק מים מחדש שהוא לא שם לי משהו אני ממש ממש מבוהלת מהמחשבות יש משהו שאת יכולה להציע לי לעשות מחשבות ממש מורכבות זה מוזר

הבת שלי, אישה כבת 30 חלתה בגידול מוח ממאיר ביותר כבר תקופה של מספר חודשים שאנחנו מתמודדים יחד, עם הרבה פחד, כאב, קושי אבל גם אהבה וחיבוק משותף. בשבועות האחרונים היא מסתגרת בעצמה, לא מדברת עם בני משפחה קרובים, נראה שיש לה מחשבות רדיפה (מסוג של עשיתם לי דווקא...), מסרבת לקחת תרופות. אנחנו משוכנעים שהיא סובלת מדיכאון, חרדה, לא ברור אם כתוצאה מהטיפול, מהמחלה, מהתרופות. היא מסרבת לטיפול תרופתי תומך, מסרבת לדבר איתנו פוגעת בנו (צועקת, מתעלמת, מכאיבה במילים) אנחנו ממש אבודים! דואגים בטרוף! מנסים לא להפגע באופן אישי אך כמובן שיש גם רגעים של כעס ופגיעות ובעיקר בעיקר חסרי אונים מול הרצון לעזור לה וסרובה לקבל עזרה נשמח לעזרה...

שלום ד''ר ענת פליישמן לפני כ-4 חודשים היה לי התקף פסיכוטי ראשון ארוך שנמשך שלושה חודשים בהם היו מחשבות רדיפה, מחשבות על אלוהים וחזרה בתשובה, ועל בחורה שמאוד רציתי וחיזרתי אחריה באובססיביות. אושפזתי בשלוותא ועכשיו אני נוטל סרקוויל 200 מ''ג. הבעיה העיקרית היא שאני מרגיש כאילו מנוע הרגשות כבה. אין לי רגש (לחץ, חרדה, דאגה, שמחה) יש אדישות ומצב רוח ירוד בכל שעות היום ללא שום שיפור. גם אם אני מנסה לשנות את המצב באמצעות פסיכולוגיה קוגינטיבית ומניע את עצמי לפעולה בכוח זה לא עוזר. יש בעיות ריכוז קשות, אני לא נהנה ממוסיקה ולא מצליח לעשות שום פעולה מלבד ההתעסקות במצב שלי ובדרך יציאה ממנו. אשמח לשמוע האם את מכירה מקרים דומים ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את הרגשות ואת האנרגיות כי אני מרגיש ממש כבוי ומיואש.

ידיד שאושפז אשפוז פסיכיאטרי ביקש שאבוא לבקרו בבית החולים. מדובר באדם בן 57, שאני מכירה כבר 30 שנה. תמיד סבל מדיכאון וחרדות, אבל לאחר שהשתחרר מהאשפוז האחרון (אשפוז ביוזמתו), משהו התהפך בו, מאדם כבוי החל לדבר, לחזור לעצמו. אלא שבשלב מסוים זה הפך למוגזם, הדיבור הפך לאובססיבי וכנראה שהופיעו מחשבות פרנואידיות, והוא אושפז. עכשיו הוא התקשר וביקש שאבקר אותו. בשיחת הטלפון הזו הוא ביטא מחשבות פרנואידיות, כאילו המשטרה והשב"כ מבקשים לחסלו. אמרתי לו שזו מחשבה פרנואידית. הוא אמר, את לא מבינה... עכשיו אני חושבת איך עליי להגיב לדיבורים האלה כשפגש איתו. רם אומר שהם פרנואידיים הוא ירגיש שאינני מבינה אותו. האם עליי רק להקשיב ולא לבטא הסתייגות מרעיונות אלה? שאלה שנייה: להערכתי הפרנויה הזו היא תוצאה של התרופות החדשות שהוא לוקח, שהרי לפני כן מעולם לא ביטא מחשבות רדיפה ולא היו לו שום סמפטומים פסיכוטיים. איך ליידע את הצוות באופן שהוא לא ירגיש? תודה מראש.