עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
אנדומטריוזיס - הגדרה, תסמינים וטיפול
אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית הפוגעת ב-10% מהנשים בגיל הפוריות. על תסמיני המחלה, כיצד מאבחנים אותה ואילו דרכי טיפול קיימות, בכתבה הבאה
ט"ו באב - יום אהבה בלי כאבים
היום הכי רומנטי בשנה כבר כאן אבל הוא מציף גם נושא קצת פחות משמח: כאבים בעת קיום יחסי מין, אז איך תחזרו ליהנות מסקס? הנה התשובות
"אין לך כלום" - המשפט הכי מתסכל שגברים שומעים מהרופא שלהם. ראיון עם ד"ר שניר דקלו
ד"ר שניר דקלו, מומחה באורולוגיה, מומחה בבריאות הגבר ומנהל תחום אנדרולוגיה באיכילוב, מסביר מדוע כאבי אשכים וכאבי אגן מאובחנים לעתים בצורה שגויה (אם בכלל) ואיך אפשר לטפל בהם כראוי
יש עליות וירידות בבעיה אך בהחלט עשויה לחלוף מעצה
מאד קשה לבדוק אם יש דלקת כרונית בערמונית, שיטה אחת לבדוק זה לקחת בדיקת שתן לפני בדיקה רקטלית ואחרי בדיקה רקטלית.
לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.
פורומים רלוונטיים
פורום הפרעה בתפקוד מיני אצל גברים
אנדומטריוזיס - הגדרה, תסמינים וטיפול
אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית הפוגעת ב-10% מהנשים בגיל הפוריות. על תסמיני המחלה, כיצד מאבחנים אותה ואילו דרכי טיפול קיימות, בכתבה הבאה
ט"ו באב - יום אהבה בלי כאבים
היום הכי רומנטי בשנה כבר כאן אבל הוא מציף גם נושא קצת פחות משמח: כאבים בעת קיום יחסי מין, אז איך תחזרו ליהנות מסקס? הנה התשובות
"אין לך כלום" - המשפט הכי מתסכל שגברים שומעים מהרופא שלהם. ראיון עם ד"ר שניר דקלו
ד"ר שניר דקלו, מומחה באורולוגיה, מומחה בבריאות הגבר ומנהל תחום אנדרולוגיה באיכילוב, מסביר מדוע כאבי אשכים וכאבי אגן מאובחנים לעתים בצורה שגויה (אם בכלל) ואיך אפשר לטפל בהם כראוי
פורומים רלוונטיים
פורום הפרעה בתפקוד מיני אצל גברים
יש עליות וירידות בבעיה אך בהחלט עשויה לחלוף מעצה
מאד קשה לבדוק אם יש דלקת כרונית בערמונית, שיטה אחת לבדוק זה לקחת בדיקת שתן לפני בדיקה רקטלית ואחרי בדיקה רקטלית.
לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.
כן
הגוף והנפש אחד הם. לא ניתן להפריד ביניהם. הגוף משפיעה על הנפש, לדוגמה - בעת מחלה יש דכדוך ומצב רוח ירוד. גם הנפש משפיעה על הגוף, לדוגמה, התקף לב עקב לחץ רגשי ממושך. האורולוגים התייחסו בעיקר לגוף. הפסיכיאטר בעיקר לנפש... בנושא המיני זה מאוד בולט. כאב עשוי לפגוע במצב הרוח, בחשק, בזקפה וכן הלאה. ייתכן ויש לך מצב שקרוי CPPS - כלומר, בעיית כאב באגן. פעמים רבות לא יודעים את הסיבה והטיפול משתנה, כל מקרה לגופו. פוסט טראומה בהחלט קשורה ומשפיעה אפילו מאוד. פה אני רק יכול לכוון, אך מציע שתפנה לפגישת התייעצות עם רופא שהוא סקסולוג - כך תהיה התייחסות גם לגוף וגם לנפש.
שלום רב, אכן התמונה שאת מתאר יכולה להתאים לדלקת כרונית בערמונית או לדלקת אשכים. אם לא נבדקת בצורה מסודרת אצל אורולוג כדאי מאוד להבדק ולא לטפל לבד. חשוב לשלוח בדיקות שתן כללית ותרבית, שתן PCR למחלות מין (STD) ואולי גם תרבית זרע. אם יש אודם ונפיחות באשכים צריך לעבור US אשכים כולל דופלר. אם עיקר הכאב הוא לאחר שפיכה ובאיזור הפרינאום זה אכן מכוון לדלקת בערמונית, ואזי אפשר גם לבצע תרבית 4 כוסות דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אכן המנעות ממגע מיני לתקופה מסויימת יכולה להקל. אתה צריך להבין שברוב המקרים של דלקות ערמונית כרוניות לא ניתן למצוא את החיידק ולרוב הן פשוט דלקות שאינן זיהומיות (INFLAMMATION ולא INFECTION. ) מה שחשוב כעת הוא להתמקד בלעשות מה שאתה יכול כדי למנוע כאבים ולהקל עליך וזה אומר- להוריד משמעותית את ה STRESS בו אתה נמצא- זה מאוד משפיע. להמנע מקפאין לסוגיו(גם לא בתה, קולה, שוקולד), להמנע מאלכוהול ועישון. להקפיד על שתית מים מרובה, נוגדי כאבים ודלקת כמו נורופן או אדוויל, ומנוחה. אם במי מהתרביות יצמח חידיק אפשר לתת לך אנטיביוטיקה בהתאם. אם ב US יש ממצאים של דלקת באשכים- כנ"ל אם הכל תקין- אין הרבה מה לעשות חוץ ממניעת גירוי לכאב כפי שציינתי.
שלום יניב, תיאורטית, אפשר לבצע גם ביופסיה של הערמונית (ולשלוח את הדגימה לתרבית). מעשית, מאד לא מקובל לעשות זאת. הרבה בריאות אפי
תשובה שנתתי לא מזמן על POIS - מאז שכתבתי אותה לא השתנה הרבה. מקווה שהמידע יהיה שימושי עבורך: הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). מדובר בתופעה לא נפוצה, אם כי שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה, כנראה בשל החשיפה לפורומים באינטרנט. הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. מועד הופעת הבעיה שכיח יותר בגילאי 40-50, אך היא יכולה ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש מספר השערות למקור המחלה, כגון, מקור מוחי - סוג של אפילפסיה, כי יש תיאור מקרה של אישה שתסמיניה השתפרו ע"י תרופות נוגדות כפיון. ההשערה לגבי מקור אוטו-אימוני או אלרגי מסתמכת על העובדה שבזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם. ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בכל מקרה אני מציע שתיגש לבירור רפואי במסגרת מרפאה לבריאות מינית (ראה אתר איט"ם www.itam.org.il לרשימת מרפאות ציבוריות). אם תתגלה בעיה רפואית, תוכל לקבל טיפול מתאים. חשוב לדעת שלבעיות כגון זו השלכה רגשית וזוגית ויש להתייחס לכך בטיפול. מפגש מיני מענג לא חייב להסתיים בשפיכה ואורגזמה (אותה אורגזמה שעבורך היא מקור לעונג, אך גם לסבל), והבנה זו תאפשר לכם להעלות תדירות מפגשים מענגים הדדיים, בלי התופעות הנלוות אצלך לאורגזמה. בטיפול מיני תלמדו טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר עדיפות על הימנעות.
בנימין שלום רב, בדיקת TRUS היא בדיקת אולטראסאונד דרך הרקטום, ולגבי דלקת כרונית בערמונית איני רואה את האינדיקציה זה לגבי החלטה על המשך טיפול- אבל זה החלטה של הרופא המטפל שלך, יחד עמך כמובן. לגבי שימוש בצמחים ורפואה משלימה -איני רואה פסול בכך, כל עוד אתה מתייעץ עם מישהו מוסמך בתחום. המידע שיש לי הוא בעיקר על דיקור סיני שנמצא כעוזר להקלה בתסמינים. קמומיל עוזר להרגעה, דקל ננסי ופרחי צבר מקילים תסמינים שמקורם מהערמונית.
דן שלום, כפי שציינת כנראה יש לך דלקת כרונית בערמונית או תסמונת הכאב הכרוני באגן. אכן זו אבחנה בעייתית ומחלה בעייתית. לפי מה שציינת עברת כבר בדיקות רבות. הטיפול הוא בעיקרון לשפר את התסמינים כלומר שלא יכאב ושלא תרוץ כל הזמן לשירותים. אין טיפול אחד לכולם אלא יש כאלה שמגיבים טוב לתרופה אחת ויש שלאחרת. הבדיקות בד"כ הן תרביות שתן, תרביות זרע, תרביות שופכה, בדיקת שתן PCR למחלות מין, ותרבית 4 כוסות, שע"פ מה שתיארת כבר עברת. הרבה פעמים לא מוצאים חיידק ולפעמים האנטיביוטיקה לא עוזרת. אחרי הבדיקות הכאבים יכולים להמשך אבל בסופו של דבר חולפים. אתה מוזמן לבדוק כאן בפורום שאלות ותשובות קודמות של תלונות דומות לשלך.
טיפול בכאב אגן פונקציונאלי הוא לא נושא נפרולוגי.
נשמע כמו Chronic pelvic pain syn יש גסטרואנטרולוגים וגם אורולוגים שמטפלים בבעיה זו
בהעדר ממצא ברור עלול להיות CPPS או בשמו העממי דלקת ערמונית כרונית לא חיידקית. לא מסוכן. אין מה להיות בלחץ
מחלה אשר מעיקרה על מליונים והידע שלנו לגביה מועט מאד, זו מחלה כרונית עם גלים, העובדה שכעת יותר טוב לא שולל שבעתיד עלול להחמיר. מצטער על בשורות איוב
אדביל יכול לסייע גם אג'קולציה מרובה
שלום יוסי, מחלת ANCA ווסקוליטיס איננה נחשבת מחלה גנטית קלאסית שעוברת בתורשה. מקובל לחשוב, כמו ברוב המחלות, שהאתיולוגיה קשורה בשילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים, אולם הנושא נחשב עדיין מאוד תיאורטי . לא ברור מדוע אתה שוקל לבצע ברור לבת שלך. רק בגלל ששניכם חליתם? הברור למטופל נעשה על סמך תלונות או בעיה רפואית. אם אין חום ממושך, פריחות או כל בעיה מטרידה חדשה, איני מוצא סיבה להיכנס למסלול של ברור.
בהחלט מותר לך לטוס לא מסכן אותך סופ״ש נעים
אלין שלום, בוודאי, ניתן לאבחן שיתוק מוחין לא רק בגיל הילדות. אם עדיין לא אובחנת עם CP - חשוב ביותר שתפני בהקדם לנוירולוג ותקבלי את האבחנה, כי על סמך אבחנת CP יש לך זכויות רבות בסל הבריאות, סל החינוך וסל הרווחה, שאולי לא ידועות לך ואת לא מנצלת אותן. כמו כן, חשוב שתהיי במעקב קבוע של מרכז רפואי לשיקום (כגון בית לוינשטיין, בי"ח אלין, שיבא תל השומר וכו') - שם תקבלי מענה וטיפול כוללני ורב-תחומי לגבי תחומים רבים (מוטוריקה, כאבים, סוגרים, ראייה, תפקודים נוספים וזכויות). בהצלחה ושנה טובה!
HOLEP פחות מתאים לערמוניות קטנות
שלום רב, לא יכולה להחליט על מינון של ויטמין ד, כי לא ידועה לי רמתו בדם שלך, ולא הבנתי מה המינון של ויטמין D הנוכחי. גם לא ברור לי למה יש צורך לעבור לזריקות של ויטמין D, ברגע שאת יכולה ליטול כדורים או כמוסות. לכן אני מציעה לך לברר את השאלות אלו עם הרופא המטפל. והדבר הכי חשוב הוא להעלות במשקל במספר קילוגרמים. הדבר יגרום להופעת מחזור טביעי, ומצב העצם ישתפר. בברכה, דר ילנה סיגל
נשמע כמו כאב אן כרוני או CPPS לא מסוכן אבל עלול לגרום לאי נעימות
שלום מיכל, לפני שאני משיב, רוצה לוודא שהבנתי נכון: האם את בהריון ורוצה לשמור דם טבורי של התינוק שעומד להיוולד על מנת להשתמש בו לטיפול בבנך עם שיתוק מוחין?
מיכל שלום, ההגדרה של CP (כלומר שיתוק מוחין, או Cerebral Palsy ) היא הפרעה מוטורית (כלומר, שמתבטאת בטונוס, כוח, תנוחה ותנועתיות), שנגרמה ע"י נזק במערכת העצבים הבלתי-בשלה (כלומר, בחיים העובריים או בינקות), והיא לא פרוגרסיבית (כלומר, הנזק הראשוני יציב ולא מחמיר). יתכן שהמתח המוגבר, הבבינסקי, המיקרוצפלי והעיכוב השפתי הם ביטוי ל-CP, ויתכן שהם ביטוי למחלה אחרת. סימן בבינסקי לכשעצמו לא אבחנתי ל-CP. בברכה
שלום דניאל, אני חושש שאין לי הצעה חדשה עבורך. הרבה בריאות אפי
