תוצאות חיפוש עבור גירוי-העצב-התועה

שלום רב יש לשאול את הרופא/ה שהפנתה אתכם בברכת הצלחה ד"ר הימן

שלום רב מדובר בסוגיה מורכבת שלא יכולה להיות נידונה בפורום כזה. ברופן כללי, ניתוח לניתוק של הקורפוס קלוזום צריך להיעשות רק כאשר ברור כי לא מדובר באפילפסיה מוקדית , וכי מדובר בפרכוסים טונים/אטונים עפ נפילות חוזרות ושלא מגיבים לטיפול מקובל /קוצב וגאלי בברכה ד"ר הימן

שלום רב לגבי אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים - אין צורך . לגבי טיפול עם מכשיר אולטרסוני- מציע שהנוירולוג/ית המטפל/ת יפנו את השאלה לחברה בברכה ד"ר אלי הימן

שלום רב לא , אין סיכון מוגבר לפרקינסון חג שמח ד"ר הימן אלי

שלום רב גירוי וגאלי עלול להחמיר אצל אנשים עם הפרעת נשימה חסימתית ולכן יש לדווח לנוירולוג המטפל, לשקול ביצוע מעבדת שינה עם ולאחר סגירת הקוצב ואם אכן קיימת החמרה של הפרעת הנשימה צריך לשקול שינוי פרמטרים או הפסקת פעולת הקוצב. בברכה ד"ר הימן אלי

טל שלום, 1. לעיתים רואים שיפור בפרכוסי הספזם ובאא"ג תוך שבוע-שבועיים, ולעיתים רק אחרי שבועות וחודשים. כמובן שעדיף שההשפעה תתבטא כמה שיותר מוקדם. 2. פירידוקסין, דיאטה קטוגנית וטיפולים אחרים יכולים לעזור. 3. יש חשיבות רבה לאבחן את הגורם לתסמונת: האם מום מולד במבנה של המוח? מחלה מטבולית? נזק שקרה למוח סביב הלידה? גורם גנטי? ברגע שמאבחנים גורם ספציפי אולי אפשר לטפל טוב יותר, מדויק יותר ומכוון לשורש הבעיה. לעיתים, גם אם מוצאים את הגורם לתסמונת, אין אפשרות לטיפול ספציפי, אך בכל מקרה יש עוד תרופות, דיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי ואף ניתוחים לאפילפסיה. בהצלחה והרבה בריאות!

למה שלחת את השאלה פעמיים? ראי תשובתי למטה.

עירית שלום, זהו מצב מורכב. לצערי אני לא מומחית באפילפסיה במידה שאוכל לענות לשאלתך. כדאי שהאפילפטולוג (נוירולוג מומחה באפילפסיה) שלכם יענה לך למה החליט על VNS, ויסביר לכם את היתרונות והחסרונות של VNS לעומת טיפולים אחרים. בהצלחה!

זה מתאים לתחושה של גירוי וגאלי-עצב הוואגוס תקרא על זה ברשת יש הרבה מאוד חומר אם זה לא פוגע לך בשגרת החיים ואין התעלפויות, אין צורך בהמשך טיפול בהצלחה

שלום רב 1.אפילפסיה יכולה לנבוע מסיבות רבות, אחת הסיבות האפשריות היכולה להסביר הופעה של אםילפסיה בגיל הינקות/ילדות ביחד עם עיכוב התפתחותי היא סיבה גנטית ( בהרבה מקרים לא מורשת מההורים אלא הופיעה לראשונה בילד או בילדה) לכן , חשוב לבצע הערכה גנטית והערכה נוירולוגית מעמיקה כדי לנסות ולאבחן את הסיבה 2.אפילפסיה לא מאוזנת מהווה גורם סיכון לתמותה מוקדמת. הסיכון גבוה יותר כאשר ישנם פרכוסים טונים קלוניים , פרכוסים ליליים . כל ילד/ה עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי חייב להעבור הערכה לגבי אפשרות של ניתוח ( גם במקרים בהם ה MRI "תקין" ) במידה ומגיעים למסקנה כי אין אפשרות לניתוח , מעבר לטיפול בקנביס , ישנם תרופות נוספות, דיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי ) בהצלחה ד"ר הימן אלי

מיקי שלום רב, דופק נמוך הוא תופעה נפוצה בגיל ההתבגרות וסביבתו ולכן יכול להיות שהדופק הנמוך של בתך בבסיסו הוא סביב 50, יחד עם זאת באנורקסיה הדופק גם כן נמוך. הנתון הנוסף הוא ששני המצבים נגרמים מאותה סיבה והיא גירוי וגאלי מוגבר ( שאגב קורה גם לספורטאי עילית בזמן מנוחה) דופק נמוך סביב 45-50 לכשעצמו אינו סיבה לאישפוז אלא אם כן מגיע עם תסמינים נוספים. אנורקסיה לעומת זאת היא מחלה מסוכנת עם אחוזי תמותה לא מועטים ולכן ההתנהלות בכובד ראש בהצלחה בטיפול ד"ר הדס

שלום רב היה ובאמת אין אפשרות לניתוח ( מחלה מוקדית) , ונוסו התרופות הנכונות , יש מקום לבדוק אפשרות של טיפול באמצעות קוצב וגאלי ו דיאטה קטוגנית. במידה וקיימת אפשרות, מציע לכם להגיע ולעבור הערכה מחודשת. בברכה ד"ר אלי הימן

שלום,\ לצערי ללא איבחון מדויק אין באפשרותי להמליץ לך על דרך טיפול. תנסה לבדוק האם כירופרקט יכול לעזור לך. לעיתים עקב שינויים במבנה השלד והמפרקים נוצר לחץ במפרק הברך הגורם לדלקת. בהצלחה אלי נחום

שלום אתי, במקרה של דיכאון עמיד וממושך צריך להתחיל מסקירה מחדש של כל הטיפול עד כה. צריך לבדוק אם האדם נטל את התרופות במשך ובמינון מתאימים ואם היו אולי תרופות שיכולות להועיל ולא נוסו. צריך לבדוק אם נעשה בירור רפואי כללי לבעיות רפואיות כלליות שיכולות לגרום לדיכאון או שלאדם יש טיפול רפואי כללי תרופתי שיכול לגרום לדיכאון. צריך גם לבדוק אם יכול להתאים לאדם הסובל מדיכאון טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי התנהגותי (או שיטה אחרת בעלת יעילות מוכחת). לאחר מכן, צריך לבדוק האם מתאים לנסות טיפול לא תרופתי. האפשרויות העיקריות כוללות: 1. טיפול בנזעי חשמל (ECT). 2. טפול בגרייה מגנטית (TMS). 3. טיפול בגרייה מגנטית עמוקה (dTMS). 4. טיפול בהשתלת אלקטרודות למוח (DBS). 5. טיפול בגירוי עצב הואגוס (VNS).

שלום אתי, אינני יודע אם אחיך מיצה את כל אפשרויות הטיפול התרופתי. אני מניח ממה שכתבת, שכן. ישנן כמה אפשרויות טיפול חדישות שנותנות תקווה לאנשים עם דיכאון עמיד שלא נעזר בשום טיפול רגיל. ביניהן: 1. טיפול בשדה מגנטי עמוק (deep TMS). מדובר בטיפול בשדה מגנטי חזק במיוחד שמגרה אזורים בעומק המוח בעוצמה גדולה הרבה יותר מהטיפול המגנטי הרגיל וכך יכול להיות יעיל יותר, אף שכמו הטיפול המגנטי הרגיל אין לו תופעות לוואי משמעותיות והוא לא מצריך הרדמה או אשפוז.יש אפשרות לקבל טיפול זה בכמה מסגרות, ביניהן, מחודש אוקטובר 2013, המרפאה הפסיכיאטרית באיכילוב. 2. טיפול בהשתלת אלקטרודות מוחיות (DBS). טיפול שנועד במקור למחלת פרקינסון והפרעות נוירולוגיות אחרות אך כטיפול לדיכאון הוא עודנו ניסיוני. ניתן למיטב ידיעתי בבית החולים הדסה במסגרת מחקרית. 3. טיפול בהשתלת אלקטרודות לגירוי עצב הואגוס (VNS). טיפול שנועד במקור לאפילפסיה. תועלתו כטיפול לדיכאון אינה מוכחת וניתן לקבל אותו כטיפול לדיכאון רק באופן פרטי בעלות גבוהה מאד.

שלום רב הפמטרה בטיפול בכל ילד/ה עם אפילפסיה היא איזון מוחלט - מניעת הפרכוסים ( אפס פרכוסים) , מכסימום איכות חיים -התפתחות ומינימום תופעות לוואי. מתוך 100 ילדים, 70 אחוז מגיבים טוב מאוד לטיפול ומאוזנים( ללא התקפים) 30 מתוך ה 100 לא מאוזנים ... למרות הטיפול . בכל ילד/ה שאינם מאוזנים חשוב ביותר לבצע הערכה מעמיקה שמטרתה: 1.האם מדובר באפילפסיה או במשהו אחר? 2.אם מדובר באפילפסיה, האם מקבל/ת את הטיפול הנכון? האם יש אלטרנטיבות טובות יותר 3.במידה ומדובר באפילפסיה שאינה ניתנת לאיזון על ידי תרופות , האם קיימת אפשרות של מציאת מוקד הגורם למחלה והוצאתו בניתוח? 4.במידה ואין אפשרות ניתוחית , לשקול טיפול בדיאטה קטוגנית , השתלת קוצב וגאלי . מטרת הטיפול היא לאפשר איכות חיים , קרי , במידת האפשר לא להתפנות כל פעם לבית החולים , אבל חשבו להבין , מתי אפשר להישאר בבית ובמידת הצורך לתת טיפול שיכול להפסי את הפרכוס ומתי להתפנות לבית החולים. דבר חשוב נוסף היא להבין מדוע אין איזון וכיצד אפשר לשנות זאת... בברכה ד"ר הימן בברכה ד"ר הימן

שלום רב הפמטרה בטיפול בכל ילד/ה עם אפילפסיה היא איזון - מניעת הפרכוסים ( אפס פרכוסים) , מכסימום איכות חיים -התפתחות ומינימום תופעות לוואי. מתוך 100 ילדים, 70 אחוז מגיבים טוב מאוד לטיפול ומאוזנים( ללא התקפים) 30 מתוך ה 100 לא מאוזנים ... למרות הטיפול . בכל ילד/ה שאינם מאוזנים חשוב ביותר לבצע הערכה מעמיקה שמטרתה: 1.האם מדובר באפילפסיה או במשהו אחר? 2.אם מדובר באפילפסיה, האם מקבלת את הטיפול הנכון? האם יש אלטרנטיבות טובות יותר 3.במידה ומדובר באפילפסיה שאינה ניתנת לאיזון על ידי תרופחת, האם קיימת אפשרות של מציאת מוקד הגורם למחלה והוצאתו בניתוח? 4.במידה ואין אפשרות ניתוחית , לשקול טיפול בדיאטה קטוגנית , השתלת קוצב וגאלי . בברכה ד"ר הימן

DBS (deep brain stimulation) הוא שיטת טיפול בה מחדירים לאזורים ספציפיים בעומק המוח אלקטרודה שיכולה לגרות את תאי העצב באותם אזורים. שיטה זו משמשת לטיפול בכמה מצבים, בראש ובראשונה- מחלת פרקינסון. שיטה זו משמשת באופן ניסיוני לטיפול בדיכאון. למיטב ידיעתי מבצעים בבית החולים הדסה פעולה זו באופן מחקרי לאנשים שסובלים מדיכאון עמיד. Vagal Nerve Stimulation (VNS) היא שיטת טיפול בה מחדירים מגרים באמצעות קוצב חשמלי את עצב ה- Vagus. הגירוי החשמלי מתקדם בעצב עד למוח ויכול להשפיע עליו. שיטה זו משמשת לטיפול באפילפסיה ומיושמת באופן נסיוני גם לטיפול בדיכאון עמיד. אין למיטב ידיעתי מחקר פעיל ביישום שיטה זו לדיכאון בארץ. לא הודגמה למיטב ידיעתי תועלת משיטות אלה לטיפול בדיסתימיה.

שלום. שאלתך מורכבת ורק חברת הביטוח תוכל לתת עליה את התשובה. הטיפול ב VNS לא מתבצע בירשאל למצבי דיכאון. הטיפול ב DBS מתבצע רק במסגרת מחקרית. לכן לא פשוט לומר ש TMS מחליף אחד מהם. אפשר לומר שזה טיפול שיכול למנוע ECT. צריך לבדוק את את המקרה באופן פרטני. פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק 036962745 036962733

שלום. הטיפול בגרייה מגנטית לא כלול בסל השרותים בישראל לכן ניתן לקבל אותו רק בתשלום. אפשר לקבל פרטים על הטיפול והעלויות שלו במיינד קליניק פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק 036962733 036962745

שלום לך התאור שלך מתאים להפרעת קצב שחווית, כנראה מסוג SVT או רפרוף פרוזדורים. דופק בתדירות של 228 לדקה עם האטה בעקבות גירוי וגאלי, לא ייתכן כתוצאה מהתייבשות. אנמיה קלה בהריון היא ממצא שכיח ולא אמור לגרום לתסמינים. רצוי מאד לראות את תרשים האק'ג שבו הדופק מהיר כדי לזהות את סוג הפרעת הקצב. אם אכן מדובר בהפרעת הקצב, היא עלולה לחזור. כדאי לבצע הולטר קצב הלב ואקו לב. בוודאות אין מדובר בהתקף לב. אם תהיה הישנות של התופעה, כדאי לנסות ולתעד אותה באק'ג ובהתאם לממצאים ניתן יהיה להציע טיפול. בעת ההריון רצוי להימנע מתרופות אשר יעילותן במניעה של הישנות, מוגבלת. תודה על פנייתך לפורום

דני, אני מסכים לגבי ההצטיידות בטלפון נייד וחשיבות של גירוי וגאלי נשימתי, כאשר יש חשש להתקף לב כדי לנסות להוריד את ההסתברות להפרעות קצב קטלניות. אולם אלו סימוכין יש לך לגבי שאר הטקסט? המטרה היא להוריך את העומס המטבולי שבפעילות, לשבת, להירגע, כדי שאם נאבד הקרה לא ניפול ונחבל.

מדובר בצעד דרסטי שיכול לשפר מאוד את חומרת ההתקפים. עם זאת לפני החלטה עליכם לשבת עם רופא האפילפסיה והמנתח על מנת לשמוע את כל תופעות הלואי האפשריות של הניתוח.

לרונן שלום יש מספר רב של גורמים ואמנה רק חלק זיהום חיידק הליקובאקטר פילורי , ריבוי של תאי פאריטיליים (תאים מפרשי חומצה, מצב הורמונלית של הפרשת גסטריןהפועל, גירוי עצב אוטונומי (עצב ואגוס) ועוד