תוצאות חיפוש עבור אנוקלאציה

שלום שי, לפי המתואר הפתרון הנכון הוא ניתוח להסרת הציסטה והמקום הנכון הוא בית חולים. בהצלחה. בברכה, ד"ר ראובן שפירא www.lmplant.co.il השתלות עצם, הרמות סינוס, שתלים ושיקום

לא שאלה פשוטה, ובעיקרון - עקירת עין והתאמת תותבת זו פעולה שנשמרת רק למקרים בהם מדובר על עין עם עיוורון מוחלט ובלתי הפיך, ובנוסף שיש כאב כרוני ובלתי נשלט - הפוגע משמעותית באיכות החיים - ולא ניתן לטיפול בדרך אחרת. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644

סטנטים פחות יעילים מניתוח ואפקטיבים לזמן קצר יותר יש מקום לשקול HOLEP או ניתוח אנוקלאציה

ליאור שלום, אביסרציה אינה אמורה לכאוב לאחר הניתוח. כל רקמות העין שיכולות לכאוב מוסרות במהלך הניתוח. אם עדיין כואב לך, כדאי ליצור קשר עם המנתח בהקדם או לפנות לחדר מיון.

קרן שלום, מלנומה בקוטר של 19 מ"מ היא ענקית, אבל המידע אינו מספיק. חשוב גם הגובה. הטיפול המקובל ברוב המקומות בעולם בגידול ענק הוא עקירת העין. אנחנו בהדסה מנסים להציל עיניים עד כמה שניתן, ואולי אפשר להציע הקרנה חיצונית ברדיוכרורגיה Stereotactic radiosurgery או SRS בקיצור. קשה להתייחס ישירות בלי מידע מלא, אבל גידול גדול בד"כ כבר שלח גרורות זעירות, ולא הטיפול (בקרינה חיצונית או בעקירה העין) הוא שיגרום לפיזור הזה, בהנחה שהטיפול יתבצע על ידי מישהו שמבין בזה. סיכויי הצלחה של 70% בהקרנה הם עדיין סיכוי טוב לשמור על העין. יש הרבה גישות שונות בין רופאים. לפעמים הפער נובע מהכשרה ידע ונסיון, ולפעמים ממחלוקות לגיטימיות על דרכי הטיפול ומהבדלים בגישה בין אגרסיבית לשמרנית. אני לא יודע מי הרופאים המדוברים פה, אז לא אוכל לקבוע מי צודק, בהנחה שניתן לקבוע וזו לא סתם שאלה של גישה.

אין ספק שהוא צריך להיות במעקב שכן 10% ברקמה אחת עלול להיות יותר (או פחות) ברקמה אחרת. זה לא כמו הסיכון חלילה אם היה מדובר ב 100% מכלל תאיו אבל אכן קיים סיכון יתר. מצריך מעקב

Evisceratin = אויסרציה היא ניתוח בוא מוסרת הקרנית (החלק השקוף בקדמת העין) ותוכן העין מוצא תוך השארת קיר העין בלבד ובתוכו בד"כ משתילים כדור סיליקון. מעל לקיר העין הסגור סוגרים את הלחמית. Enucleation = אנוקלאציה היא ניתוח בוא מוצא גלגל העין בשלמותו. ברוב המקומות מקובל להשתיל כדור implant במקום הגלגל שהוצא, ולקשור אליו את השרירים הישרים המניעים את העין ליצור מעט תנועה. במקרים של עין שהוצאה בשל גידול אנו לא מתשילים implant מחשש שאם הגידול יחזור, השתל שהסתייד בנתיים יסתיר לנו את החזרה המקומית של הגידול גם בהדמיה. בשני סוגי הניתוחים צריך פרוטזה (תותב) לאחר הניתוח, רק שהצורה הפנימית של התותב משתנה בהתאם לניתוח שבוצע. ניתן לקנות בהודו תותבים ב-$5 החתיכה, אבל הכנת תותב מותאם אישית התואם את העין הנותרת היא מעשה אמנות ועולה כסף רב, הממומן בארץ (אחת ל-5 שנים) ע"י לשכת הבריאות המחוזית. למזלינו יש לנו אמנים ממדרגה ראשונה בארץ המכינים תותבים מצויינים.

חיה אמנא התקשרי 054-7236360 אבי אשמח לעזור

חיה שלום, אין לך גידול אז זה לא ממש הפורום המתאים, אבל אולי חולים שלנו שעברו עקירת עין יוכלו לחלוק איתך מחוויותיהם. הייתי ממליץ לך לפנות לפורום העוסק בגלאוקומה בשאלות על האופציות הטיפוליות. אם עדיין לא נותחת, יש מספר ניתוחים לפני עקירת עין שיכולים לעזור. משום שלעיתים בלית ברירה אנחנו עוקרים עיניים עם גידולים, אז קצת מידע רפואי לשאלותייך: הניתוח אורך כשעה, ומתבצע בהרדמה מקומית (פרט לילדים). אם זריקת ההרדמה אל מאחורי העין לא מספיקה, תמיד אפשר במהלך הניתוח להוסיף עוד הרדמה מקומית. בסיום הניתוח מניחית "תופס מקום" שבהמשך יוחל. בפרוטזה זמנית ואז בקבועה. בד"כ משתחררים הביתה יום לאחר הניתוח, וכ-10-14 ימים אח"כ אפשר כבר לעשות מדידות לפרוטזה. זה ניתוח שניתן לעשות כמעט בכל מחלקת עיניים. תבדקי את האתר של ורדיזר מחיפה באשר לתמונות על התהליך של התאמת הפרוטזה. ניתן לעשות פרוטזה גם במקומות נוספים. לידיעתך משרד הבריאות, דרך לשכת הבריאות המחוזית הקרובה לביתך, ממן את מלוא עלות הפרוטזה. תצטרכי להשאיר פיקדון עד להסדרת התשלום מול לשכת הבריאות המחוזית. אך לסיום, לא כתבת אם הרופאה שלך מומחית בגלאוקומה, ולכן אני לא יודע אם הוצגו בפנייך כל האופציות הניתוחיות האפשריות מלבד עקירת העין. אם היא מומחית בגלאוקומה, בטח לקחה כבר את האופציות בחשבון, והציעה לך רק את מה שהכי מתאים למצבך. בהצלחה.

חיים היקרה שלום! אחת הבעיות השכיחות בניתוח עקירת עין היא החלפת העין בשתל בעל נפח קטן מידי. התוצאה היא בד"כ מראה של עין שקועה, צניחה של העפעף ושקע עמוק מעל העפעף. את מראה העין השקועה ואת מנח העפעף ניתן לתקן חלקית באמצעות העין הפרותטית שמותאמת על ידי האוקולריסט, או באמצעות ניתוח להרמת העפעף. את השקע העמוק ניתן למלא באמצעות חומרי מילוי שאפשר להזריק. במצבים קשים ניתן לבצע ניתוח להחלפת השתל הארובתי בשתל אחר גדול יותר על מנת לתת נפח גדול יותר לארובה ובכך לשפר את המראה, לתקן את צניחת העפעף, ולמלא את השקע שמעל העפעף. מובן שיש צורך בהתרשמות בלתי אמצעית והערכה קלינית של המצב על ידי רופא עיניים אוקולופלסטיקאי כדי לתת מענה מתאים וספציפי למצבך. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.

בהחלט שכדאי מאוד להיבדק ולראות מה מקור הכאב ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק לעמוד אתר www.refoua.co.il

שלום יהודית , נראה לי כי שאלתך שייכת יותר לנושא עיניים . יש באתר פורום לרפואת עיניים להן הקישור :http://www.doctors.co.il/all-1925/ בהצלחה

מדובר בבעיה שכיחה ביותר בקרב גורי חתולים החיים בחוץ, ללא טיפול מהיר ונכון אכן יש סיכוי לאבד את הראיה והעין. יש לגשת בהקדם !!! עם הקטנה לוטרינר, רק לאחר בדיקה ניתן יהיה לומר מהי חומרת המצב ומהו הטיפול המתאים. כרגע נקו את העין ואת ההפרשות בעדינות עם צמר גפן טבול במים והשתמשו במשחת עיניים אנטיביוטית כדוגמת סינטומיצין.

דויד שלום, היכן נעשתה העקירה? מי הפתולוג שקרא את החתכים מהעין? יש בארץ 4 פתולוגים מומחים לעיניים: פרופ' פאר ודר' פרנקל בהדסה, פרופ' רוזנר בתה"ש, ודר' לוי בסורוקה. כמובן שגם חלק מהפתולוגים הכלליים יודעים לאבחן דגימות שנלקחו מהעין, אך הם לא עברו התמחות ספיציפית בפתולוגיה של העין. אם יש ספק באבחנה, ניתן להעביר חתכים היסטולוגיים של העין שנעקרה לאחד מהפתולוגים של עיניים. צוות המלנומה בתה"ש בראשות דר' שכטר הוא מצויין. ניתן לסמוך על מה שהם אומרים לכם. אם אתה רוצה חוות דעת שניה, אתה יכול לפנות לדר' מיכל לוטם והצוות שלה מהמחלקה האונקולוגית במכון שרת בהדסה. גיל 86 באדם פעיל הוא לא זהה לגיל 86 באדם סיעודי. לכן לא הגיל הוא הגורם המשמעותי ביותר פה. הטיפולים לגרורות קשים מאוד ויעילותם עדיין מוגבלת. על פי מה שתארת, אתה בן מסור, אך האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניכם מוגבלות (למרות הנכונות להשקעת משאבים). אתה מוזמן לפנות למרפאה לשיחה פנים לפנים לפרטים נוספים.

ברא שלום, 1. זו שאלה קשה. תלוי איך אתה מגדיר גידול אלים. בחלק מהחולים בהם הגידול גדל מחדש לאחר טיפול קודם דרוש אח"כ טיפול שלישי. אלא כנראה אלימים יותר. באשר לאלה שבהם הגידול חזר, לא מצאנו שהם מפתחים יותר גרורות, ולא מצאנו שהם חיים פחות זמן. אז האם הם יותר אלימים? כנראה שלא, אך אם כן, אז לא באופן בולט. 2. המלנומה אינה חוזרת "ביתר שאת". אם היא חוזרת, ייתכן ששלחה עתה גרורת. עם זאת, יש לזכור שברוב המקרים יש מיקרו-גרורות כבר בזמן האבחנה הראשונית, ועדיין לא ידוע מה מעורר אותם יום אחד לגדול. 3. המיקרו-גרורות אינן ניתנות לזיהוי בבדיקות ההדמיה. אנו עורכים מחקרים על סמנים בדם שיראו שהמיקרו-גרורות האלה החלו לגדול. עדיין לא נמצא סמן יעיל ב-100%. דרך ההתגוננות היחידה היא להיות במעקב קבוע. המעקב שלנו כולל בדיקות US כבר כל 6 חודשים, וסמנים בדם שאנו לוקחים. 4. יעילות הטיפול בלוחית (פלאק) אינו נמדד בכמה זמן עבר מהטיפול על לצורך בטיפול נוסף, אלא בתגובת הגידול הראשונית לטיפול: הקטנה בגודל הגידול. ניתן לחזור על בראכיתרפיה כשהבעיה העיקרית היא למנתח ולא למנותח.

שלו שלום רב, ראשית, אני מופתע שלא סיפרו לך שיש מרכז מומחה ארצי לגידולי עיניים בביה"ח הדסה ע"כ, מרכז אותו אני מנהל. בחוזר משרד הבריאות נכתב במפורש שחובה להציג בפני כל חולה, או אחד החשוד ככזה את המידע שהמרכז שלנו קיים ושקופות החולים חייבות לתת התחייבויות לכל בדיקה וטיפול ביחידה שלנו, לכל חולה, מכל קופה, מכל הארץ!!! רק לאחר הסבר שכזה הם יכולים להציע לך טיפול אצלהם. שנית, הטיפול שהוצע לך ביוד ראדיואקטיבי כרוך בסיכונים וסיבוכים רבים יותר מזה שנעשה אצלינו בהדסה על לוחית רוטניום ראדיואקטיבי. אפילו במרכז הגדול ביותר בארה"ב בו משתמשים בלוחיות יוד, מודים שללוחיות רוטניום פחות סיבוכים. באשר לאפשרות לטפל בהקרנה מקומית באופן כללי לעומת עקירת העין: אנו מציעים טיפול בהתאם למיקום ולגודל הגידול. כמחצית מהמטופלים שלו שמרו על ראיה תיפקודית בעין המטופלת, ראיה שמאפשרת נהיגה בעין הזו אפילו אם השניה לא רואה דבר. לעיתים ברור שהראיה תיפגע (למשל אם הגידול ממוקם במרכז הראיה), ועדיין מרבית החולים מעדיפים לשמור על העין שלהם מסיבות קוסמטיות. עקירת העין אינה משפרת את תוחלת החיים, ואינה מקטינה את הסיכון לפתח גרורות. לפיכך, לדעתינו תמיד עדיף לשמור על העין, ולעקור עיניים רק אם אין ברירה. ההחלטה תמיד נשארת בידי החולה. אם תרצו לבוא לייעוץ במרפאתינו, אנא צור קשר עם מרכז זימון התורים ותאמר שמדובר בחולה חדש. השבוע אין מרפאות, אך נקבל אתכם ביום שלישי או חמישי בשבוע הבא. בהצלחה.

שמעון שלום, אחוזי הנכות נקבעים ע"פ תקנות הביטוח הלאומי בהתאם לסימפטומים המחלה.להלן הסעיפים המדברים על העיניים מתוך אתר חברת "זכותי" : 52. ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה (תיקון: תשנ"ג) (1) ליקויים בכושר הראייה (חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא). לוח קביעת אחוזי הנכות לפי חדות הראייה (להלן - הלוח) המספרים שבשורות המאוזנות והמסומנות במספרים (1) עד (10) מציינים את חדות ראייה של עין אחת, והמספרים שבטורים המאונכים והמסומנים באותיות א‘ עד י‘ - את חדות הראייה של העין השניה. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות. (2) הגבלת שדה הראיה הצטמצמות מרוכזת קוטר ממוצע בעין בשתי קוטר ממוצע בעין בשתי בעין אחת בשתי העיניים (1) עד ^O^ 60 0% 10% (2) ^O^ 60 עד ^O^ 40 0% 20% (3) ^O^ 40 עד ^O^ 20 10% 40% (4) פחות מ-^O^ 20 30% 100% II. אובדן החצי הפנימי של שדה הראייה 0% 10% III. אובדן החצי החיצוני של שדה הראייה 15% 60% IV. HEMIANOPSIA HOMONYMOUS ימנית או שמאלית - א. אובדן השדות העליונים בלבד 10% ב. אובדן השדות הימניים או השמאליים בשלמותם או רק בחלקם התחתון 40% V. הצטמצמות אחרת של שדה הראייה - בעין בשתי אחת העיניים בעין אחת בשתי העיניים א. אובדן של פחות מרבע שדה הראייה 0% 0% ב. אובדן הרבע החיצוני העליון 5% 10% ג. אובדן המחצית העליונה 10% 15% ד. אובד הרבע החיצוני התחתון 10% 30% ה. אובדן המחצית התחתונה 20% 65% 53. עקירת עין (1) מצב אחרי עקירת עין אחת (Phtisis) בחישוב אריטמטי בנוסף לאחוזי נכות לפי הלוח 5% (2) מצב אחרי עקירת שתי העיניים 100% (3) Exophthalmus או Lagophthalmus ניכרים 10% (4) Enophthalmus כולל (Pseudoptosis) ניכר 10% 54. מצב אחרי הוצאת גוף זר או פציעה חודרת מצב שלאחר הוצאת גוף זר מפנים העין, אחרי פציעה חודרת בעין, בנוסף לליקוי ראייה לפי הלוח 5% 55. צניחת העין Ptosis א. חלקית - (1) חד צדדית או דו צדדית שאינה מפריעה לראייה 10% (2) המפריעה לראייה א) חד צדדית 15% ב) דו צדדית 20% ב. מלאה - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם ללוח; חדות הראייה של העין הפגועה תיחשב כראייה של 3/60 56. דרכי הדמעות, חוסר דמעות (תיקון: תשנ"ג) בעין אחת בשתי העיניים (1) היצרות קלה של דרכי הדמעות, הפרעות בלתי ניכרות 0% 0% (2) סגירה כללית של דרכי הדמעות 10% 15% (3) חוסר דמעות בצורה קלה 0% 0% (4) חוסר דמעות ניכר או מוחלט 10% 15% המון בריאות , אלון

לצערי, אינני יכול לתת הנחיות כלליות במקרה זה. תני אמון וסמכי על האופטומטריסט שהוא יודע את העבודה שלו.

אלה שלום, צר לי על אבדנך, גם אם היה לפני שנים רבות. עם זאת, דבריך חמורים ביותר ומשוללי בסיס. הרפואה בעשורים האחרונים משתדלת ככל האפשר להתבסס על מידע מדעי מוצק. מה שנקרא evidence based medicine. במחקר בו השתתפו אלפי נבדקים נמצא שמבחינת ההשרדות ומבחינת הופעת גרורות, אין הבדל בין טיפול בהקרנה מקומית בלוחית ראדיואקטיבית לבין עקירת העין! אמנם יש חולים שמראש מציעים להם עקירה כי הגידול כה גדול עד כי אינו מתאים לטיפול בהקרנה, אך מי שכן מתאים לטיפול בלוחית יכול להיות שקט שאין מציעים לו טיפול נחות, אלא עדיף. לפחות מהבחינה הקוסמטית עדיף לשמר את העין.לעיתים אנו אף מצליחים לשמר ראיה!! כמו כן, דווחו מקרים בספרות שבהם הופיעו גרורות בכבד גם 25 שנים לאחר עקירת העין למלנומה. הרבה מעבר ל-5 השנים עליהן מדברים בסרטנים אחרים. המשמעות היא שכבר בזמן האיבחון היו גרורות מיקרוסקופיות בכבד, שם הן נמו מעין "שנת חורף" ממושכת עד שגורם לא ידוע העיר אותן. אין טיפול מניעתי עדיין כנגד התפתחות הגורות בהמשך השנים. אנחנו עובדים על זה ומחפשים. לא ידוע למה פתאום הגרורות צומחות. באשר לאימך, יתכן שהיה אכן צורך לעקור את העין מיד ושלא היתה מתאימה לטיפול בהקרנה. אך יכול להיות שכבר בעת האבחנה היה הכבד מלא בגרורות זעירות. אכן 5 שנים הן זמן קצר ביחד לחייו של אדם. בחולה סרטן, הן לפעמים כל מה שיש. אם תקראי את המאמר שלנו בעיתון הרפואה באנגלית תראי שאנו מדווחים גם על השרדות אחרי 10 ו-15 שנים (ניתן לקוראו חופשי באתר של ההסתדרות הרפואי (הר"י) - IMAJ, התפרסם במאי 2009).

ציפי שלום, הבא לא נבזבז זמן יקר בעין יחידה. שמרתי לך מקום במרפאה ביום חמישי הקרוב. אנא הביאי את כל החומר שבידך. אם את מבוטחת של מכבי - הביאי את הכרטיס. אם מקופה אחרת - צריך התחייבות X3: לבדיקת רופא, לצילום עיניים ולאולטראסאונד. משום שאנו המרכז הארצי לגידולי עיניים, הקופה חייבת לתת לך התחייבות, לא משנה מאיזה מקום את בארץ. מהיכן את באה?

לילי שלום, למרבה הצער, התשובה היא: "כן". עם זאת הסיכון לכך נמוך, ותלוי בסוג הגידול בגינו הוציאו את העין. באשר הסיכון לחזרה בעין השניה, שוב התשובה קשורה בסוג הגידול בגינו עקרו את העין. הסיבה השכיחה ביותר לעקורת עין מגידול בילדות היא רטינובלסטומה. אם הגידול היה מהסוג המקומי - ספורדי, ולא תורשתי, הסיכון להופעה בעין השניה נדיר ביותר, אם בכלל קיים. אם מדובר בגידול מהסוג התורשתי, בד"כ יש בעין השניה גידול בעת עקירת העיןהראשונה. במבוגרים הסיבה השכיחה ביותר לעקירת עין עקב גידול היא מלנומה של הענביה, בשלב מתקדם או מפושט, ואז יש סכנה לחזרה מקומית בארובה, וסכנה נדירה להופעת גידול בעין השניה (היו מספר דיווחים בספרות). עקירת עין במבוגר עקב גידולים אחרים שמקורם בעפעפיים והתפשטו לתוך הארובה (Sebaceous carcinoma, basal cell carcinoma, squamous cell carcinoma) לא תוביל להופעה בעין השניה, אך אם לא היתה כריתה מלאה, תיתכן חזרה מקומית. כך שבסיכום מידת הסכנה לחזרה של גידול לאחר עקירת עין תלויה מאוד במאפיינים של כל חולה וחולה בנפרד. את מוזמנת לשרשר שאלות נוספות.

שלום, איננו יודעים היכן ניתן להשיג רטיה מסוג זה. אתה יכול לנסות לפנות למירה ורדיזר בחיפה (04-8378341), המכינה פרוטזות נפלאות לחולים שלנו, ואולי יודעת גם על רטיות. פורים שמח.

לאחות שאכפת לה..ממש אין סיבה לאבד תקוה.. ! אדרבא..התופעה ( החרדה והסימפטומים ) שאחותך סובלת מהם שכיחה ביתר וניתנת לרוב, לטיפול יעיל ! תרופות זו אופציה ולעיתים הכרחית. אך הכרחי לא פחות טיפול פסיכולוגי מקצועי ומיומן. עלול ש"טיפול הוליסטי" ( מה זה ? ) או "אלטרנטיבי" לא עונים להגדרה של "טיפול פסיכולוגי מקצועי". כללית, מן הראוי שהמטפל יהיה פסיכולוג קליני בעל נסיון בסוג זה של בעיות והמיומן גם בטכניקות של טיפול CBT ( התנהגותי-חשיבתי ) ואפילו בעל רשיון לטיפול ב"היפנוזה". טכניקות אילו הוכחו קלינית ומחקרית כיעילים ביותר לסוג הבעיה שאחותך סובלת ממנה. וכאמור, בהחלט יש מקום לתקוה ופעולה לפתרון בעייתה של אחותך.

כל האפשרויות נכונות. שיטת הטיפול נגזרת בעיקר מגודל ועובי הגידול, ומשתנה - החל ממעקב לנגעים חשודים, דרך טיפול ע"י קרינה רדיואקטיבית מקומית ממעין חלקיק שמושתל סמוך לגידול מחוץ לעין, ועד לכריתה מקומית או הוצאת עין בשלמותה. רופא בעל ידע ונסיון בטיפול בגידולי עין וארובה שאני מכיר הוא פר' פאר ממחלקת עיניים בעין כרם, אך כמובן יש רופאים מנוסים וטובים אחרים.