אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים.
ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר).
כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח.
ניתן לחלק ל4 סוגים:
1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ.
2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה.
3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין
(גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה.
היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות.
לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים.
ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון.
4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן:
מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין.
וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה.
נוגדי דיכאון
ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות:
1)פרוזק
המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק.
פותח ב1988.
המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין.
אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין.
מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר.
מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי.
תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן.
במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון.
במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה.
תרופות במשפחה
יש 6 תרופות במשפחה:
1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג.
2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג.
3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג.
4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה.
5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה.
עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס.
6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים.
לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג.
עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס.
2)אדרונקס.
פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו.
לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי.
4-12 מ"ג.
פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות.
השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים.
תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון.
במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה.
3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין
יש לו פעולה מיוחדת.
חוסם קולטן אלפא2.
כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין.
רמרון: 15-45 מ"ג.
בונסרין: 30-90 מ"ג.
סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג.
מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים.
לאנהדוניה.
תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה,
תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת.
במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה.
מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי.
4)זייבאן.
מעלה דופאמין ונור-אדרנלין.
לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק.
משמש בעיקר לגמילה מעישון.
150-300 מ"ג.
44.2% גמילה אחרי 6 שבועות.
תחילת ההשפעה אחרי שבוע.
אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי.
תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה.
במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון.
5) אפקסור איקסל וצימבלטה.
אפקסור 37.5-225 מ"ג.
איקסל 200-600 מ"ג.
צימבלטה 120 מ"ג.
פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום.
לדאגנות והפרעות אכילה.
כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי.
בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין.
לדיכאון קשה.
תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות.
במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה.
אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה ,
נמנום , אי-שקט , הזעה.
6) אורוריקס.
נרדיל ומובמיד.
מפרקים חומרים במוח.
מעלים לחץ דם.
לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית.
הכי חזק אחרי טריציקליים.
נרדיל 15-90 מ"ג.
נוגד חרדה. מגביר אנרגייה.
תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה.
להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה.
מובמיד 150-700 מ"ג.
7) טריציקליים וטטרציקליים.
הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין.
טריציקליים:
טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק.
נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות.
אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות.
אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות.
תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות:
דפרקסל וסורמונטיל.
טטראציקלים:
מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג.
2-6 שבועות.
גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות.
תופעות לוואי
חוסם אותות חשמליים בלב.
מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים.
טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית.
במקרה של עילפון להודיע לרופא.
במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה.
במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון.
גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף.
טריציקליים: בנוסף , עצירות.
נוגדי פסיכוזה:
יש 3 דורות:
הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי.
רק דופמין.
הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין.
הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל.
תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה.
הדור הישן:
1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה.
פותחה בשנות ה50.
מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה).
תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות.
השפעה חלקית 3 שבועות.
תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית.
במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא.
במקרה של פארקינסון לדווח לרופא.
במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה.
2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה.
תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) ,
נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית.
במקרה של פריחה יש להחליף תרופה.
במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון.
מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות.
3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש.
4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות.
5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד.
תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית.
במקרה של צהבת~ לחדר מיון.
מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג.
6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה .
7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא:
סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון.
תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות.
יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם.
8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג.
אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה.
תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד.
במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה.
הדור החדש
1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג.
2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה.
3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף.
4) נוזינן הכי חזקה לחרדה.
5) קלוזאפין
משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'.
1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים.
אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים.
תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית.
במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון.
בנזודיאזפינים
אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה.
1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג.
2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת.
פועל תוך שעתיים.
תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול.
3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל.
ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה).
פועלים תוך שעתיים.
תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות.
במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון.
מינון: 10-120 מ"ג.
לטראומה.
4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות.
5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה.
6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג.
7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג.
8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג.
תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה:
מאניה-דיפרסיה
בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים.
1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40.
תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים).
עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה.
במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה.
300-1800 מ"ג.
2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג.
3) טריל 200-1200 מ"ג.
4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים.
אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון.
תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה.
שטיון אלצהיימר
מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד.
טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג.
עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה.
במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה.
אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~
התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג.
כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה.
במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון.
אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג.
שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה.
במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון.
ריטלין וניטאן
לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה).
ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות.
ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות.
תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה.
במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון.
מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון.
ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון.
ו3 נגד תופעות לוואי.
אבל אני אמצא זמן לפרט ...
