הורמון גדילה משפר את המטבוליזם של חלבונים בחולי דיאליזה -...
ד"ר משה קוליקובסקי מסביר מהם הגורמים המשפיעים על תהליך...
רפואה טבעית? מה זה בעצם אומר ואיך זה עובד? כל התשובות לכל...
המשך המאמר על פענוח בדיקות מעבדה: איך לקרוא תוצאות של...
.
כמות האוראה בשתן משקפת והיא תוצאה של תזונה עתירת חלבון.
השאלה אינה בתחום ההמטולוגיה
הורמון גדילה משפר את המטבוליזם של חלבונים בחולי דיאליזה -...
ד"ר משה קוליקובסקי מסביר מהם הגורמים המשפיעים על תהליך...
רפואה טבעית? מה זה בעצם אומר ואיך זה עובד? כל התשובות לכל...
המשך המאמר על פענוח בדיקות מעבדה: איך לקרוא תוצאות של...
.
כמות האוראה בשתן משקפת והיא תוצאה של תזונה עתירת חלבון.
השאלה אינה בתחום ההמטולוגיה
החריגה והשינוי שכתב מזערי ואין לו השלכה אמיתית יש לבצע את הבדיקה בצום בכדי לא להשפיע על התוצאות עם מזון מסויים ובהחלט ניתן לשתות מים בהצלחה
סביר להניח שהאוראה עלתה בגלל צום ומצב של התייבשות קלה. כדאי לחזור על הבדיקה ללא צום נוזלים. במידה ותקין - אין מניעה. מצב של התייבשות יכול להעלות סיכון לפגיעה כלייתית על רקע חומר ניגוד ולכן חשוב לשתות הרבה טרם הבדיקה (עד לשעה שניתן)
אוראה מוגבר בנוכחות קראטינין תקין מצביע על כך שלא נובע מבעיה כלייתית. יש סיבות שונות בניהן כדוגמא טיפול בסטרואידים, דמם ממערכת העיכול, תזונה עתירת חלבון
לשאלה האם לטפל בהיפראוריצמיה שהיא אתסמינית אין תשובה חד משמעית. בכל מקרה לא מקבלים החלטה על סמך ממצא חד פעמי, אלא רק אם הממצא חוזר בבדיקות חוזרות. לפעמים שינויי תזונה (הימנות מאלכוהול), הורדה במשקל, פעילות גופנית יכולה לסייע.
יכול להיות שאספת יותר מהדרוש? איסוף השתן אמור להיות מהשתן השני של התחלת הבדיקה ועד לשתן הראשון למחרת, כולל. אם הבדיקה מהימנה, הרי שיש הפרשה עודפת של חומצה אורית וסידן. שניהם יכולים לגרום ליצירת אבנים בכליות.
אין קשר לבטמיגה לנסות לחזור על הבדיקה ללא צום
אם הירידה אמיתית ולא נבעה מטעות מעבדה / זיהום או מחלה חריפה, היא אכן דורשת הערכה. יש כיום תרופות שניתן לתת להאטת קצב ההדרדרות, אך תחילה יש להעריך שאין סיבה הפיכה וברת טיפול לירידה בתפקוד הכלייתי.
אכן יש לשים לב להבדלים במדד הנבדק. אוראה יכולה לעלות כתלות במזון שאתה אוכל, ולכן ממליצה להתייעץ עם דיאטן בנושא.
יחס האלבומין לקראטינין אכן אינו תקין וגם הקראטינין מעט מוגבר, אולם להערכת משמעות הממצא יש לפנות לרופא המטפל. ההיסטוריה הרפואית, בדיקות קודמות, מידת איזון לחץ הדם ועוד הינם פקטורים שיש לקחת בחשבון בהערכת משמעות הבדיקות
שתנן זה אוראה באנגלית . רמה של 5 מג/דל (אם אילו הערכים) אינה גבוהה אלא דווקא נמוכה.
אוראה מעט גבוה יכול לנבוע מהתיבשות, אך גם מכלכלה עתירת חלבון ועוד. אז רק אוראה מעט מוגבר בלי להכיר אותך לא אומר הרבה. שאר התלונות אינן בתחום הנפרולוגיה. אולי לגסטרואנטרולוג.
האוראה עולה יותר מהקראטינין במצבים של התייבשות או מסיבה תזונתית. התרופות שאתה נוטל יכולות לגרום לעליית אוראה קלה אך לא בערכים המתוארים. האם אתה מפריז באכילת חלבונים? כדאי לבצע הערכה תזונתית מסודרת. פרט להערכה תזונתית ולהקפדה על שתיית מים מספקת אין צורך באמצעים נוספים להורדת האוראה
שלום רב חסר בברזל ואנמיה משנית לכך מצריכים בירור ולעיתים הדבר נובע מבעיה בספיגה או אבדן דם דרך מערכת העיכול. הסמפטומים שאת מתארת אינם ספציפיים יתכן וקשורים ויתכן שלא קשורים לאנמיה. לרוב קוליטיס מתאפיינת בשלשול מלווה בדם טרי. מציעה שתפני לרופא מטפל על מנת שיברר את תלונותיך ובמידת הצורך יפנה לרופא גסטרו לצורך בירור. תרגישי טוב ד״ר שניר
פגיעה כלייתית בסוכרת מתאפיינת ראשית בהופעת חלבון (אלבומין) בשתן. אלבומין בדם בדרך כלל לא יורד בסוכרת. הקראטינין עולה בדרך כלל שנים לאחר הופעת אלבומינוריה. אוראה בדם מושפע מדיאטה (עולה בדיאטה עתירת חלבון) , מאזן נוזלים ועוד. הבדיקה בפני עצמה לא מהווה קריטריון לפגיעה כלייתית
בדיקת אולטרסאונד מושפעת מאוד ממבצע הבדיקה, טכניקה ומשיתוף הפעולה שלך. השינויים שציינת אינם משמעותיים ויכולים להיות מוסברים על ידי הבדלים טכניים בלבד.
תזונה עתירת חלבונים לא מומלצת באנשים עם אבני כליות. אתה אוכל מעל 2.3 גרם חלבון לק"ג ליום, כמות גבוהה מאוד. בעיקר אם מרבית החלבון מקורו מן החי. תזונה עתירת חלבון מן החי קשורה בהגברת הפרשת הסידן בשתן, והפחתת ציטראט בשתן. פעילות גופנית עצימה לא אמורה להשפיע על האוראה אבל התזונה כן יכולה להשפיע. בנוגע לבדיקת תפקודי כליות - בדיקת הקראטינין לרוב מספיק מדויקת לצרכי היומיום. יש לכך סייגים אך כעקרון זו השיטה בה משתמשים מסיבות רבות. יש בדיקות אחרות שאינן פרקטיות ביומיום או לא קיימות בארץ. הקראטינין שלך תקין.
העליה בקראטינין היא מינורית. היא עדין יכולה להיות בטווח התנודתיות של בדיקות מעבדה. צריך לחזור על הבדיקה. כעת רק ברמת העקרון אם בשינוי התרופה גם העלו את המינון הרי שיתכן ועליית הקראטינין תהייה מיוחסת לתגבור המינון. מינון מקסימאלי של ואלסרטן הוא 320 מ"ג ליממה, בעוד שמינון אוקסר מקסימאלי ליממה הוא 150 מ"ג. ברמת העיקרון יש אנטיביוטיקות (כמו ציפרוקסין) שמתחרות עם הפרשת קראטינין בשתן ובכך מעלות את הקראטינין בדם . סטרואידים מעלים אוראה בדם.
נהוג לבטא הפרשת אלבומין בשתן כמ"ג אלבומין לכל 1 גרם של קראטינין. מעל ל 30 נחשב גבוהה. לעיתים הקראטינין נמדד ביחידות אחרות (במילימול לליטר או מיקרומול לליטר). אז הביטוי הוא של מ"ג אלבומין למילימול קראטינין. שם יחס של מעל ל3 נחשב לא תקין. לסיכום צריך לראות את יחידות המדידה בשתן כדי להבין . על דגימת השתן יש לחזור בתקופה שבה אינך מדממת.
תפליט פריקרדיאלי הוא הצטברות נוזל בין הלב לקרום הלב העוטף את הלב. הצטברות נוזל זה נגרמת לרוב כתוצאה מתהליך דלקתי, אך יש מקרים בהם הגורם אינו דלקתי למשל הצטברות דם בחלל קרום הלב לאחר ניתוח או טראומה לבית החזה. הגורמים הם רבים ומגוונים: פריקרדיטיס: דלקת קרום הלב- היא הגורם השכיח ביותר לתפליט פריקרדיאלי. וירוסים חיידקים או פטריות גורם בלתי ידוע לדלקת (idiopathic pericarditis) פריקרדיטיס לאחר התקף לב (תסמונת דרסלר) או לאחר ניתוח לב. מחלה אוטואימונית כמו זאבת אדמנתית ((SLE או דלקת פרקים שגרונית. אורמיה-הנגרמת עקב אי ספיקת כליות סופנית. תת פעילות של בלוטת התריס. גרורות של מחלה ממארת הפוגעות בפריקרד. טראומה לבית החזה. תרופות כגון הידראלאזין, איזוניאזיד ו פניטואין. הסיבה שטופלת בנקסין היא כנראה אבחנת עבודה של חשד לפריקרטידיס-נפוץ מאוד בדיקת הבחירה היא אקו לב כמו שעשו לך ולא CT- יש להבין מה מקור הנוזל וע"פ זה להמשיך לבצע בדיקות. הדמייה קרינתית בד"כ אינה נזקקת בריאות שלמה
שלום, פרק הזמן ארוך בין המקרים. ככל הנראה מדובר בהתקף ראשון כהסתמנות גאוט לאחר זמן ממושך של ערכי חומצה אורית גבוהים. ממליצה על המשך מעקב רופא משפחה, מעקב מעבדתי כולל ערכי חומצה אורית בדם ומעקב ראומטולוג כולל בדיקה גופנית מקיפה ו US לבדוק האם ישנם סימנים נוספים לגאוט הדורשים התחלת טיפול. בהצלחה
שלום עידן, לרוב נוטלים אלוריל לתקופה ממושכת. לעיתים, שינויים חדים בערכי החומצה האורית (גם הפחתה ברמה) מובילים להתקף גאוט, כך שאלוריל, בעיקר אם ניתן בזמן ההתקף עלול להוריד באופן חד את רמת החומצה האורית ובאופן פרדוקסלי, דווקא להחמיר התקף. ממליצה לך לפנות לראומטולוג לצורך הערכה. ניתן לבצע גם אולטראסאונד של המפרק ולמצוא שינויים המתאימים לגאוט.