תוצאות חיפוש עבור אולטרסאונד-טרנס-רקטלי

שלום רב, הבדיקה שציינת היא סביב הנורמה לגילך, למרות שיחס F/T הוא גבולי. אם בבדיקה מישושית של הערמונית לא נמצא דבר חשוד ממליצה לך להמשיך במעקב. אם האורולוג שלך שמכיר אותך ויודע מה קצב עלית הPSA מתרשם שיש מקום לביופסיה- זו החלטה שלכם ולא קשורה לפורום אינטרנטי. לדעתי אין שום צורך באולטראסאונד רקטאלי אלא אם אתה עושה ביופסיות.

שלום. בדיקת US בטן תחתונה היא לא מאוד מדוייקת לגבי מדידת גודל הערמונית. הבדיקות היותר מדוייקות הן US טרנס-רקטלי ו-MRI. זו, אני מניח, גם התשובה לשאלתך השניה. סביר להניח שאם נצפתה עליה בגודל הערמונית על טיפול בדואודרט בבדיקת US בטני, מדובר בטעות של הבדיקה.

המהלך הרגיל של מורסה בפי הטבעת מסתיים ברוב המכריע של המקרים בהיווצרות פיסטולה - תעלה המחברת את חלל פי הטבעת אל העור בנקודה בה התנקזה המורסה. פיסטולה כזו צריך לנתח. לפני ניתוח כדאי לעבור בדיקת TRUS שהיא בדיקת אולטרא-סאונד המדגימה את מהלך הפיסטולה ביחס לשרירי הסוגר. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית בבי"ח.

שיר שלום, אכן מצב מתסכל. 1. בהחלט מצריך ברור אם כי העובדה שאובחנה שלפוחית נוירוגנית מרמזת על כך שככל הנראה יש קשר בין השניים עם בעייה בבקרה העצבית על פעולת הסוגרים. לרמז הזה יכולה להיות משמעות גם בהקשר לאסטרטגיה הטיפולית. הברור הנחוץ בעיני הוא - אולטרהסאונד של סוגרי פי הטבעת TRUS - מנומטריה (בדיקת לחצים) אנאלית - בירור נוירולוגי לרבות MRI של המח ועמוד השדרה 2. כיוון שמדובר בבעייה משולבת הכוללת הן את שלפוחית השתן והן את סוגרי פי הטבעת הגיוני בעיני לעבור הערכה וטיפול במסגרת מרפאה לרצפת האגן (אורוגינקולוגיה). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

1. הניתוח סיטון בד״כ אינו מורכב. הכירורג אמור למצוא את התילה הפנימית עם הפתח הפנימי ולהעביר דרך התעלה את הסיטון. לא מאוד מורכב, וכמעט ללא סיבוכים. 2. בד״כ אחרי חודשיים או שלושה חודשים מבצעים הניתוח השני לאחר בדיקה לוודא שאין זיהום או אבצס באיזור והכל מנוקז יפה. 3. אם אכן יש פיסטולה פריאנלית אז הפיתרון היחידי הוא בד״כ ניתוחי. יש הרבה סוגי ניתוחים לפיסטולות שקצרה היריעה מלפרט את כולם. חשוב כמו שאמרת להבדיל האם הפיסטולה מערבת שריר או לא ואז להחליט על סוג הניתוח בהתאם לפיסטולה, למיקומה, לנסיון הכירורג ועוד. סוגי ניתוחים לדוגמא - הזרקת דבק ביולוגי, כריתת הפסיטולה, פיסטולוטומיה, פלאפ מרירית הרקטום, lift , ועוד. אני מסכים שבמרבית המקרים יהיה ניתח ראשון בו מכניסים סיטון שמטרתו היא לנקז את הפסיטולה כהכנה לניתוח התיקון. 4. לא אמור להפריע לתפקוד ולספורט. 5. אין צורך בהדמייה נוספת.

יעל שלום, כעיקרון, כאשר חיתוך הפיסטולה מבוצע באופן הדרגתי על ידי חוט סיטון חותך, ניתן להשיג שיעורי ריפוי גבוהים, בדומה לחיתוך מיידי, עם פחות סיכון לפגיעה בסוגרי פי הטבעת. לא ניתן לומר שאין כל סיכון בחיתוך הדרגתי, אולם בשיקלול התועלת מול הסיכון, זו יכולה להיות בחירה לגיטימית במקרים מתאימים. משך הזמן לריפוי מלא תלוי במשתנים רבים, ומשתנה ממטופל למטופל. לעיתים יש צורך למתוח את החוט במרפאה מספר פעמים עד לחיתוך מלא של התעלה, ולעיתים יש צורך להשלים את החיתוך בניתוח נוסף. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

בנימין שלום רב, בדיקת TRUS היא בדיקת אולטראסאונד דרך הרקטום, ולגבי דלקת כרונית בערמונית איני רואה את האינדיקציה זה לגבי החלטה על המשך טיפול- אבל זה החלטה של הרופא המטפל שלך, יחד עמך כמובן. לגבי שימוש בצמחים ורפואה משלימה -איני רואה פסול בכך, כל עוד אתה מתייעץ עם מישהו מוסמך בתחום. המידע שיש לי הוא בעיקר על דיקור סיני שנמצא כעוזר להקלה בתסמינים. קמומיל עוזר להרגעה, דקל ננסי ופרחי צבר מקילים תסמינים שמקורם מהערמונית.

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.ככלל, אם נוצר אבצס חדש, יש לפנות שוב לחדר המיון. אם המוגלה מתנקזת היטב, נראה שניתן להמתין למועד הניתוח. ניתן לנסות לעזור לאבצס להתנקז בעזרת מסאז' עדין של האיזור לאחר יציאה (למשל במקלחת). מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת בשאלה האם ניתן להמתין למועד הניתוח. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

אענה לך בין שורותיך: אבא שלי, בן 72 , אובחן לאחרונה כחולה בסרטן הערמונית לאחר שרמת ה- P.S.A בדמו עלתה מ- 6 ל- 8.50 במשך שנה. בבדיקת ביופסיה נמצא גליסון 6 (3+3) ובבדיקת trus נמצאו ממצאים שונים: הקופסית שלמה ולא מצא כי קיימות גרורות. רופא אחר שלל את הממצאים הנ"ל לאחר בדיקה ידנית שביצע וטען כי יתכן ויש פריצת הקופסית והפנה לבדיקת m.r.i מלבד בדיקת ה- m.r.i נאמר לאבי כי מומלץ להמתין חצי שנה מבלי לבצע דבר ואז לחזור ולבצע את בדיקת ה- p.s.a שוב ולאחר שנה לחזור ולבצע את הביופסיה. שאלותיי הן: 1. האם יש מניעה לבצע את בדיקת ה- p.s.a בטווח של חודשיים מבצוע הביופסיה בטרם חלוף חצי שנה, כפי שהומלץ על ידי הרופאים, בשל חוסר השקט הנפשי והעדר הידיעה אשר אופפת את אבי במהלך תקופה זו. ראשית בדיקת ה TRUS לא נועדה ואינה מסוגלת לברר נוכחות גרורות. שנית חשד לפריצת קופסית אינו עולה בקנה אחד עם המתנה של חצי שנה. שלישית, יש להבחין בין החלטה על טיפול פעיל בסרטן כגון ניתוח רדיקלי או קרינה לבין ניטור פעיל בו חוזרים על הבדיקות לאחר פרקי זמן קבועים. לכן ההחלטה איך מתי ועל אילו בדיקות לחזור איננה רלוונטית. אתם צריכים להיפגש עם אורולוג שמומחה לתחום האונקולוגי להביא בפניו את כל הנתונים ולקבוע החלטות עקרוניות. יש בהחלט צורך לפזר את הערפל בו אתם נתונים וזו הדרך הנכונה. 2. האם קיימת בארץ בדיקת m.r.i חדשנית יותר בשם stagint או בדיקת m.r.i בעזרת צליל תוך חלחולי (אנדו רקטלי) אשר צפויה לתת תוצאות מדויקות יותר מהבדיקה הרגילה ואם כן, היכן ניתן לבצע אותה. STAGING היא כינוי לפעילות רפואית שנועדה לברר את השלב בו המחלה נמצאת. אין לזה קשר ל MRI. עם זאת, ניתן להשתמש בבדיקת ה MRI גם לצורך זה. בדיקת MRI של הערמונית יכולה וצריכה להתבצע באמצעות סליל אנדורקטלי. ללא חלק זה הבדיקה לא מתאימה לשאלה. האם אכן יש צורך בבדיקה זו או שניתן לוותר עליה - יהיה אפשר לענות על כך לאחר התייעצות עם גורם מתאים - ראי סעיף 1. 3. האם ידועה השפעת הטיפולים במסגרת רפואה משלימה במקרה של סרטן הערמונית. לא קיימת המלצה של איגודי האורולוגי הגדולים בעולם בנושא רפואה משלימה ואין על כך ספרות מדעית.

לדור שלום אם נשלל סרטן הערמונית בביופסיה , אתה צריך בשלב הזה לפנות לאורולוג שלך , אשר יכוון אותך להמשך בירור וטיפול, יתכן שהוא ישקול ציסטוסקופיה או בדיקה אורודינמית . אל תתפלא שהערמונית שלך יותר קטנה , הרי אתה מקבל פרמיקסון שמקטין את נפח הערמונית (בנוסף לזה שהוא פועל נגד דלקת). האם עברת בדיקת שתן לכלמידיה ומיקופלסמה ? כן הייתי מציע לך להמשיך עם מעקב דם ל- PSA למרות ביופסיה שלילית. צריך גם לבדוק הוספת טיפול בחוסמי אלפא, כמו קסטרל 10 מ"ג, נוסף לפרמיקסון. ד"ר אריאלי

לרוני שלום אני נקווה שבינתיים קיבלתם את תשובת הביופסיה . ה- TRUS הוא רק אמצעי להגיע לביופסיה , כך שלא הייתי בונה על מה שכתוב בו. הייתי מעדיף שתכתוב לי את התשובה המדוייקת של הביופסיה. ד"ר אראלי

יש צורך בהשלמת הבירור שהתחלת בו כדי לאבחן מה הבעיה. כשיהיה איבחון כזה אפשר יהיה לנסות להתאים טיפול

שלום. זה נשמע כמו ממצא מקרי שראו בסיטי ובספק אם יש לו משמעות בכלל. סרטן שלפוחית הזרע הוא נדיר מאוד. אם זה קיים, זה מופיע כגוש ולא כ״עיבוי״. סרטן ערמונית מופיע בערמונית. בשלבים מתקדמים הוא מתקדם גם לשלפוחיות הזרע. כתבת שה-PSAמאוד נמוך. זה לא מסתדר עם סרטן ערמונית. ליתר ביטחון, הייתי ממליץ לעשות MRI ערמונית/אגן, למרות שרוב הסיכויים שהוא יהיה תקין.

ממליץ לבצע MRI של הערמונית, טוב לשתי הבעיות

שלום רב, סה"כ הבדיקה אינה מראה חסרים גסים. אין התייחסות לסוגר החיצוני או הפנימי. חשוב לומר כי הבדיקה הסטנדרטית יותר להערכת סוגרי פי הטבעת הינה TRUS - אולטרהסאונד המבוצע דרך פי הטבעת (בשונה מאולטרהסאונד פרינאלי). בברכה

תלוי בחומרים שנמצאים בחוקן. ממליץ להתייעץ עם המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי 02-5082825 פקס: 02-6474822

אורי שלום, החשש בלידה וגינלית לאחר קרע מתקדם בלידה קודמת נובע מהסיכוי המוגבר להישנות קרע בסוגרים וחשש מפגיעה בתפקוד סוגרי פי הטבעת (דליפת צואה / גזים) אשר כרוכה בפגיעה קשה באיכות החיים בעתיד. יחד עם זאת, קרע בדרגה 3b כלומר קרע המערב עד 50% מעובי הסוגר החיצוני, ללא פגיעה בסוגר הפנימי, בנוכחות תפקוד תקין לחלוטין (ללא בריחת צואה או גזים, ללא דחיפות וקושי להתאפק) ובנוכחות בדיקות עזר תקינות אשר שוללות חסר ברציפות השריר ומדגימות טונוס תקין של טבעת הסוגרים במנוחה ובכיווץ, ניתן לשקול לידה וגינלית נוספת בעתיד. כמובן שיש צורך בייעוץ פרטני עם הדוחות המלאים של הבדיקות שבוצעו. שנה טובה וגמר חתימה טובה

גם כאשר MRI מאד חשוד זה לא הוכחה שיש סרטן

לבדיקה אין חשיבות מכיוון שיש לך דלף צואתי ובריחת גזים. צריכה לעבור בדיקת US רקטלי כדי לאבחן איזה חלק בסוגר קרוע ובהמשך לעבור ניתוח לתיקון הסוגר

ראשית אין החמרה. זה זניח ולא משמעותי.יכול להיות פלוקטואציה של מעבדה. עליה משמעותית היא 0.3 מג/דל לפחות. שנית רספרים מכיל trimethoprim, אנטיביוטיקה שיכולה להפריע להפרשת קראטינין בשתן בלי שהיא פוגעת ביכולת הסינון הכלייתי. עליית הקראטינין יכולה להגיע ל 0.5 מג/דל אבל אינה ביטוי לפגיעה כליתית. רספרים גם יכול לגרום לפגיעה כלייתית במנגנון אלרגי ולא צפוי. לכן חשוב לעקוב אבל בנתונים שהצגת אין החמרה. תדירות המעקב. שבועים נראה לי סביר שכן התרופה לא טוקסית במיוחד לכליה.

בדיקת הTRUS נועדה כדי לבדוק אם יש פגיעה בשריר הסוגר בעקבות הניתוח. ייתכן והדליפה המתוארת היא בשל עייות קל בפי הטבעת (ללא פגיעה בשריר) הפוגעת באטימות המלאה של פי הטבעת.

שני שלום, הבדיקה מצביעה על חולשה בסוגרי פי הטבעת אשר יכולה להסביר את בריחת הצואה. על מנת לדייק את מהות הבעייה מומלץ להשלים גם בדיקת אולטרהסאונד של סוגרי פי הטבעת (TRUS) ומנומטריה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אפרת שלום, מזל טוב ללידתך ומועדים לשמחה. אכן נשמע כי קיימת הפרעה בפעולת סוגרי פי הטבעת. התקופה הנוכחית שלאחר הלידה, בפרט לאחר לידה מכשירנית עלולה להתאפיין לעיתים בבעיות תפקודיות במערכות שברצפת האגן. לעיתים אכן הדברים מסתדרים מעצמם בחלוף תקופת משכב הלידה (קרי ששה שבועות מהלידה) כאשר הרקמות קצת משתקמות מהטראומה שעברו. פיזיותרפיה לרצפת האגן בדגש על סוגרי פי הטבעת בהחלט עשוייה להועיל לתהליך. לאחר משכב הלידה ממליץ שתעברי הערכה חוזרת ע"י רופא מומחה מתחום האורוגינקולוגיה ורצפת האגן. הייתי ממליץ גם להשלים בדיקת אולטרהסאונד טרנס-רקטלי TRUS ומנומטריה (בדיקת לחצים של סוגרי פי הטבעת) כחלק מההערכה הזו ואז ניתן יהיה לדון ביתר פירוט במצב. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן