טיפוס הרים

שלום, בן 44. בעבר סבלתי כמה פעמים מפרפור פרוזדורים התקפי כולל אישפוזים. דופק גבוה מאד. עד היום הרופאים לא ממליצים על אבלציה. עברתי הרבה מאד בדיקות מאמץ, הולטר ועוד ועוד. המסקנה היתה לתת קרדילוק במינון נמוך. הבעיה שהקרדילוק הוריד לי את הדופק מתחת ל-50 ולכן הפסקתי איתו. העניין הוא שגם אם אני מתחיל פעילות גופנית מדופק נמוך, הדופק עולה מהר ונשאר גבוה אפילו שעתיים לאחר סיום האימון. זה בא לידי ביטוי גם באירועים בהם יוצא לי לרקוד וכדו' - הדופק עולה מהר מאד. בשל החשש מפרפור אני נמנע מפעילויות גופניות שונות כאופניים, שחייה, ריצה, טיפוס הרים ועוד - שאני מאד מאד אוהב. כל שאר התפקודים שלי מעולים! רציתי לשאול האם הגיוני לקחת קרדילוק רק לפני אימונים? אני יודע שהשאלה צריכה להיות מופנית לרופא מטפל... ובכל זאת באופן עקרוני האם יש גישה כזו לקחת כדור רק לפני פעילות גופנית? המצב היום שמרוב לחץ שהפרפור יחזור, אני עושה רק הליכות עם מעקב רצוף אחר הדופק ולא נכנס כלל לריצה לא לאופניים ולא לפעילויות האחרות. זה מאד מתסכל אותי. כי הייתי תמיד בכושר מעולה, ביחידה מובחרת וכו מצד שני - אולי תגיד שאם אני מסתדר בלי תרופות והדופק תקין. ייתכן ורצוי לנהל חיים רגועים ולבצע כושר "רגוע" בהליכה וכדו' ייתכן ואני צריך לנהל את חיי ללא אופניים, ריקודים, ריצה ושחייה ברמה שמעלה את הדופק יותר מידי. עוד שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בין הרופאים ובאינטרנט: אני חולה בדיאבטיס אינסיפידוס צנטראל. האם ייתכן ובשל בעיית מלחים, התחילה לי הבעייה בפרפורים. אם כן, ייתכן ועלי לבצע בדיקות דם תכופות יותר לבדיקת המלחים.

שלום בני עבר MRI MRV MRA בן שבע. בעקבטת שנים שסובל מהצקפות של לחצים בקאש בעיקר במצח נקדעמה, פוטופוביה רצינית לא מסוגל לראות דבר וכמויות של הקאות בשרשרת במשל חצי יום. אחרי זה שבוע עדיין מתקשה לראות אור. אי אפשר לגעת בו בכלל כח הראש רגיש לכאב. בבדיקות שציינתי Mri וכו יצא תקין. אמרו מיגרנה. הבעיה שלא מגיב לתרופות נגד כאב או הקאות בכלל. לא משפיע עליו. גם לא וולטרן אופטלגין לא טרימפנטינים חזקים, לא זופרן. בדיקות קרקעית העין וראייה תקינות. דיברתי עם הרופאים על יתר לחץ תוך גולגולתי. לבצע ניקור. הבעיה שבין ההתקפות הוא כמעט ולא סובל מכאב, ובזמן התקפה אמרו לי שרוב הסיכויים שייצא לחץ תוך גולגולתי גבוה בגלל הכאב... ככה שלא נדע אם זה המקור או התוצאה. מה עושים? ניקור זו הבדיקה היחידה שלא עשינו. אבל היא פולשנית כואבת וההתאוששות ממנה גם סבל.

שלום ד"ר אוריאל בני נבדק על ידי נוירואופטלמולוג 3 פעמים במהלך השנים. הפעם האחרונה לפני 3 חודשים, כל ממצאי הבדיקה תקינים. קרקעית עיניים תקינה. ראייה תקינה. שדה ראיה בבדיקה ידנית של שני נוירואופטלמולוגיים - תקין, הבדיקה הממוחשבת בעייתית כי כילד הוא התעייף והרוךאה אמרה שהאמינות בהתאם בגיל הזה. אציין שהנוירואופטלמולוג כן המחיצה על ניקור מותני, כי כיון ידוע שיש אחוזים גדוחים משחשבו של ילדים סובלים מיתר לחץ צוך גוחגולתי גם כשקרקעית העין תקינה לחלוטין אפילו שנים. היא רשמה המלצה מפורשת. מצד שני כאמור הבדיקה הזו קשה לא נטולת סיכונים ואני באמת לא יודעת אם היא תהיה אמינה בהתחשב בעובדה שבזמן התקף במילא הלחץ התוך הגוחגולתי גבוה בגלל כאב, ובין התקפות אולי יעשו וייצא תקין.

לד"ר אוריאל לנסות דיאמוקס או אורמוקס זה רעיון מצויין. כשהוא היה פעוט אפילו נוירולוגית אחת המליצה על מתן התרופה כמה ימים לפני התקף. רוב הנתקפים שלו צפויים מראש או בהתראה של יום ולכן ניתן לתת זאת גם נקודתית כמו מטפסי הרים, לצערי היא לא מקבלת כרגע מטופלים. הנוירולוגית שטיפלה בנו עד לאחרונה לא נותנת טיפול כזה ללא אבחנה כלומר ללא ניקור וכו. יש לך המלצה לנוירולוג או נוירוכירורג ילדים מתאים? האם אתה מקבל ילדים? האם יש עוד תרופה פשוטה יותר שמפחיתה לחץ תוך גולגולתי נקודתית? המליצו לנו על טופמקס אבל הילד בין הנתקפות מתפקד רגיל ותרופות קשות קבועות זה לא לעניין. אודה על עזרתך אמא

שלום דוקטור יום לפני התקף הוא מתעורר עם רגישות לאור קלה ולחץ בראש. ואז לפעמים לקראת הלילה של אותו היו מתחילים כאבים והקאות או למחרת לפנות בוקר. ככה שיש בין חצי יום ליום להיערך לזה. שום משכח או נוגד הקאות שמקבל סביב השעטן לפני זה - לא עוזר.

למאמן שלום. אני בן 18, מתאמן כבר שנתיים בערך באימוני משקל גוף בלבד - מתח, שכיבות סמיכה, התמקדות בבטן וזהו בגדול. יש גם אירובי כמובן... ב"ה מרוצה - אבל לא מרגיש שממש מתחזק אלא רק מעלה סיבולת. לאחרונה התחלתי להתלבט האם להוסיף אימוני משקולות חופשיות בנוסף ע"מ להגדיל כוח, אני לא מחפש שרירים ענקיים ואפילו מתרחק מכך. האם ישנה עדיפות לסוג אימון מסוים? אולי אשמע ילדותי אם אגיד שתמיד היה נדמה לי שעבודה טבעית יותר עדיפה ובריאה לאורך זמן... פועלי בניין ועובדי אדמה הם חזקים מאוד ולאורך שנים, גם בלי שרירים מפותחים, לפעמים הרבה יותר מבני גילם ש"גרים" בחדר הכושר. האם זה נכון שהישגי משקולות מחייבים תחזוקה רציפה ויעלמו מהר, ואילו משקל גוף משמר תוצאות לאורך זמן? תמיד נראה שמשקולני עבר "רופסים" הרבה יותר מהר ובצורה משמעותית מספורטאים אחרים. מעבר לכך נתקלתי בתופעה מוזרה - יש לי חברים שחזקים ממני בהרבה, בלי ספק, ומרימים משקלים גבוהים מאוד - אבל כשזה מגיע לטיפוס בחבל אני מצליח בקלות יחסית גובה שבשבילם הוא מאתגר מאוד. מה הסיבה לכך? אני מצטער על ריבוי השאלות והגישה המשונה... הרבה תודה מראש, דוד

הבנתי... ההסבר שלך באמת משכנע אותי, וייתכן שאוסיף משקולות לאימון - אבל אחרי הכול - מה תמליץ לאדם שרוצה לחזק את שרירי הרגליים? מכונת דחיקה או טיפוס הרים? מעבר לכך אני מעוניין לשמור על פרופורציות גוף - כיצד ניתן לאמן גב בעזרת משקולות? התרגיל היחיד שאני מכיר הוא חתירה, אבל הוא עובד לדעתי על הגב התחתון ופחות על השריר העליון באזור הסקפולה שמקנה לגב צורת ״משולש״

שלום רב. אני בשבוע 5 להריון, לאחר טיפולי פוריות שכללו הרבה הורמונים ו-3 הזרעות. בגלל שההריון היה מאוד קשה להשגה אני ממש חוששת לפגוע בו. לפני ההריון הייתי מתאמנת פעמים-שלוש בשבוע באימוני TRX , עיצוב ואירובי. בחודשיים האחרונים כמעט ולא התאמנתי בגלל שנחתי הרבה בזמן הטיפולים. אני מעוניינת לחזק את הגוף ולשמור על משקל תקין כמה שאפשר אבל מצד שני חוששת להרים משקולות ולעשות כפיפות בטן כי הבנתי שלא מומלץ לאמץ בטן ולהרים דברים כבדים. האם חוץ מהליכות ופילאטיס אני יכולה להמשיך ללכת לTRX אבל לא לעשות שם תרגילים אירוביים כגון מטפס הרים? אני רוצה להתאמן אבל חוששת כולם מלחיצים שזה עלול לפגוע בעובר. תודה