פסאודוטומור צרברי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
.jpg "פסאודוטומור צרברי - תמונת אווירה")
הכי חשוב לדעת על פסאודוטומור צרברי
נוירואופטלמולוגיה: הקשר שבין בעיות ראיה לתופעות מוחיות
הפרעות אכילה: ההיבט הגסטרואנטרולוגי
הפרעות אכילה בגיל הרך אופייניות לתינוקות ולפעוטות האוכלים מעט מדי, ושמגוון סוגי המזון שלהם מצומצם, שיש להם עיכוב במעבר מהאכלה לאכילה עצמאית, התנהגות מתנגדת בזמן ארוחה או הרגלי אכילה מוזרים. המונחים הפרעת אכילה והפרעה בשגשוג משמשים לעתים קרובות בערבוביה לתיאור תינוקות ופעוטות שאינם משגשגים, מסיבות שאינן אורגניות והקשורות לקשר בין התינוק לאם/הורים,
הידרוצפלוס (מיימת ראש)
הידרוצפלוס (מיוונית: הידרו - מים, צפלוס - ראש) מוגדר כמצב שבו יש עלייה בנפח הנוזל המוחי- שדרתי (Cerebro-Spinal Fluid, CSF), ובקיצור נמ"ש, בתוך מערכת חדרים מורחבת, הגורמת לעלייה בלחץ התוך-גולגולתי. ייצור-יתר, הפרעות בספיגה והפרעות בזרימת ה-CSF גורמים להצטברות הנוזל, להרחבת החדרים ולעלייה בלחץ התוך-גולגולתי. הפרוגנוזה של ילדים עם הידרוצפלוס השתנתה באופן דרמטי בשנות החמישים של המאה ה-20, כשהתחילו להשתיל מערכות דלף (שנטים) לניקוז CSF. עם זאת, הגישה האבחנתית והטיפולית לילדים אלה היא עדיין רב-מערכתית ודורשת התייחסות אינדיווידואלית לכל חולה וחולה. בפרק זה נתאר את דרכי הייצור והספיגה של ה-CSF בחדרי המוח, ונסקור את הגורמים, את דרכי האבחון ואת הטיפול בהידרוצפלוס. ההימצאות של הידרוצפלוס באוכלוסיה הכללית היא כ-1%, וההיארעות של הידרוצפלוס מולד היא כ- 1 לכל 1,000 לידות חי. נראה כי בשנים האחרונות יש ירידה בשכיחות המחלה, ככל הנראה בעקבות אבחון טרום-לידתי והפסקת היריון בעקבותיו.
סרטן בדרכי המרה: נדיר וקטלני
סרטן בדרכי המרה קשה לגילוי מוקדם - ולכן הוא מאובחן ברוב המקרים בשלב מתקדם וקטלני. שתן כהה? צואה בהירה? צהבת? גרד? ירידה במשקל? כדאי להיבדק
גידולים במוח: זיהוי, אבחון וטיפול
מהם התסמינים לגידול במוח? מה ההבדל בין גידול שפיר לממאיר? כיצד מאבחנים את סוג הגידול - ומתי נדרש ניתוח? סובלים מכאבי ראש קשים וממושכים? היבדקו בהקדם
פסאודוטומור צרברי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום רב בני בן 6. עבר בגיל שלוש mri מח ו- mrv. *ללא* חומר ניגוד. הסיבה: הקאות מעירות משינה לפנות בוקר והתקפים שנמשכים מס ימים. הבדיקה יצאה תקינה מלבד ממצא אחד ריבוי נוזלים ופיתולים בעצבי הראייה. בדיקות קרקעית העין שבוצעו במהלך השנים נמצאו תקינות. למרות שנאמר לי לאחרונה שזה שלא רואים פפילדמה לא אומר שאין יתר לחץ תוך גולגולתי. אמרו לנו שזה מיגרנה וסטיבולרית או ציטליק וומוטינג. כיום בן 7 ההתקפות נמשכות 6 שנים. אחת למס שבועות הילד מושבת שבוע עם פוטופוביה, הקאות, חוסר יכולת לשכב לאחור. עוויתות של כאב במשך כמה ימים. תרופות לא מועילות לכאב. הקאות במשך יומיים. בחצי שנה האחרונה ההתקפים גברו התעצמו ונמשכים שבועיים. ברור כרגע שיש צורך בהדמיה חוזרת נרחבת. אולי גם ניקור מותני. יחד עם זה אני מעוניינת להימנע ככל האפשר מהזרקת חומר הניגוד ומהרדמה וכן מבדיקה ממושכת של אמאראיי. בגילו באמצעות סרטון באיכילוב ניתן לעבור בדיקה ללא הרדמה אבל בפרוטוקולים קצרים. גם בדיקה זו זמינה כמעט מיידית לעומת בדיקה בהרדמה עם פרוטוקולים רבים שאנחנו ממתינים וכל הזמן קורה משהו כמו וירוס או מחלת חום והבדיקה נדחית כבר שבועות. אני בטוחה ב99 אחוז שבני סובל מיתר לחץ תוך גולגולתי. העובדה שתמיד התקף מתחיל ביקיצה והקושי לשכב לאחור, התלונות והעוויתות. הקאות רבות וקשות. הריבוי נוזלים בעיניים סממן מתאים גם. ואם יבצעו ניקור מותני יש סיכוי שזה ישחרר אותו מהכאב מיידית וייתן אינדיקציה טובה לכך שזו היתה הבעיה. כאמור שום תרופה לא מקלה בזמן אמת. לכן אני מתייעצת האם הדמיה *רק* לשלילת תהליך תופס מקום בmri ראש וארובות עיניים ללא חומר ניגוד יכול להספיק לצורך ביצוע ניקור מותני? ניקור מותני להבנתי עודים רק אחרי ביצוע הדמייה כדי שאם חלילה יש תהליך תופס מקום ומשחררים את הנוזל התוך גוחכולתי אזי המח עלול להיפגע. השאלה שלי ממוקדת רק בנקודה הזו. האם הדמייה כזו מספיקה לצורך ניקור מותני בטיחותי? או שלדעתך חובה לבצע עם חומר ניגוד על מנת לשלול גם מוקדים קטנים חלילה?
נוירולוגיית / נוירוכירורגיית ילדים
שלום הבן שלי סובל מגיל שנה מהצקפי הקאות שנמשכים יצי יום עד יום, עם פוטופוביה קיצונית שנמשכת שבוע וחצי אחרי ההתקפה, חוסר יכולת לשכב לאחור, וכאבי צופת במצח הקדמי. ביצע הרבה בדיקות, כולל פעמיים אמאראיי ראש, אמארוי, אמאר איי, ארובות עיניים ואוזניים. ביצע מעקבים לקרקעית העין בערך 6 פעמים בדיקות ראייה הכל תקין. לא מצליחים למצוא אעזון תרופתי ובשונה ממעגרנה שבדרכ עוברת אחרי הקאה או שתים הןא סובל שבוע וחצי. האם ייתכן שזה יתר לחץ תוך גוחגולצי, בוודאי כשבחו"ל כבר ידוע שפפילדמה לא הכרחית? מצד שני רופאה במיון אמרה שביצוע ניקור בזמן כאב גדול יכול להצביע על לחץ גבוה רק בגלל הכאב. האם שווה להתעקש על ניקור? גם הקושי לשכב לאחור... מתאים ליתר לחץ. ודבר אחרון, גם בין התקפות בימים שהוא מוציא הרבה אנרגיה פיזית הוא מתלונן על לחץ בראש בעיקר בסוף היום כשהוא שוכב במיטה. הלחץ תמעד גם בהתקפות וכם בינעהן מתואר כלחץ עוחה ויורד כל שניה לא קבוע. זה מאטד ברור הוא מתאר כל שניה למשל כאב בדרגה 45654565 זה גם מתאים ליתר לחץ תוך גולגולתי?
דניאלה שלום, המקרה מורכב. למרות שפירטת, עדיין חסרים פרטים נוספים ומידע בסיסי. למשל, לא ציינת את הגיל של בנך... יש שיקולים שונים, ואני לא יכולה לייעץ מה לעשות במסגרת הפורום. חיזרו לנוירולוג הילדים שלכם. בברכה
רציתי לשאול מה המשמעות של תוצאות המיפוי לאחר כריתת תירואיד עקב PTC " מפוי הגוף כולו 7 ימים לאחר טיפול ב- 100 מיליקירי יוד SPECT/CT+ 131 בית החזה מ/א כריתה מלאה של בלוטת התריס עקב קרצינומה פפילרית ב - 05/2021. T1bN1bM0, קבוצת ATA בינונית. הערכה לאחר טיפול ב- RAI במינון של 100 מיליקירי. המיפוי בוצע בתאום עם מתן Thyrogen בקהילה. תוצאות _______ קליטה מוגברת במיטת בלוטת התריס משני הצדדים. ללא קליטות פתולוגיות בריאות או בעצמות. סיכום ______ קליטה מוגברת במיטת בלוטת התריס - שארית רקמת תירואיד. פרט לכך מיפוי הגוף כולו ביוד תקין. " האם יהיה צורך בטיפול נוסף ביוד רדיואקטיבי או ניתוח נוסף? תודה רבה
שלום רב, התשובה תקינה. יש צורך במעקב בלבד כולל רמת טירוגלובולין בדם. בברכה, פרופ' אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא http://www.aram-ent.co.il 03-7645464
בבדיקת US שבוצעה כמעקב שנה אחרי כריתת אונה ימנית של בלוטת התריס (עקב PTC בגודל 9 מ"ממ וללא ECE) נמצא הממצא הבא: בפרוטיס משמאל- הודגם ממצא אובלי בקוטר כ-0.7 ס"מ- קשרית לימפה? למעקב. מה המשמעות ומה ההמלצה? אני מאוד לחוץ!
שלום רב, לא נשמע מדאיג כלל. לביקורת US עוד 2-3 חודשים ומעקב. בברכה, פרופ' אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא http://www.aram-ent.co.il 03-7645464
