שאלות נפוצות מפורום הפרעות בתקשורת

(0)
לדרג

הילד לא מדבר? הילד מדבר יותר מדי? כל התשובות לכל השאלות השכיחות

מאת:
שאלה: מה זה pdd ואיך זה מתבטא?

תשובה: PDD - pervasive developmental disorder
זו הפרעת התפתחות המציינת קשיים ארוכי תווך ביצירת קשר עם הסביבה, מדובר על קושי בסיסי ביכולת ליצור קשר המתבטא בשורה של התנהגויות כמו המנעות מיצירת קשר עין, העדר תגובות לקול האנושי, חוסר רצון להיות בקשר עם ה"אחר". בצורה החמורה מדובר על ילדים אוטיסטיים. האיבחון נקבע בדרך כלל על ידי צוות רב מקצועי הכולל רופא התפתחותי, פסיכולוג, קלינאי תקשורת ואחרים.
הטיפול לאחר האיבחון נעשה בעקר במסגרות של מכונים להתפתחות הילד ובגני ילדים בחינוך המיוחד.

שאלה: גמגום ראשוני בבן ארבע, האם יתכן והגמגום יתפשט למלים נוספת או באמצע משפט? והאם זה תורשתי?

תשובה: גמגום נבדל בגיל הרך מחוסר שתף בדיבור, אשר הינה תופעה התפתחותית מוכרת.
הילד מחפש את המילה ומתארגן, באותו זמן משמיעה חלק של מילה, חוזר עליה מספר פעמים או על כל המילה, מבלי לשים לב או לתת חשיבות, וזה חלק של התפתחות התקינה של הדיבור, לרוב הילד אינו מוטרד מהתופעה והמבוגר יעזור לו בכך שימתין בסבלנות ויצור תנאים של הקשבה לילד, כדי לתת לו שהות ומרווח להתארגנות.
הגימגום כולל מרכיבים של מודעות לדיבור, החמרה והתנהגויות ספציפיות נוספות.
קשה לדעת מראש לאיזה קבוצה הילד שלך שייך והאם התופעה תחלןף מעצמה או תלווה אותו לזמן ממושך.
גמגום "רץ" במשפחות אבל עדיין לא ברור מהו הגורם המאחד את ההופעה, תורשה, חיקוי או גורם נלמד. במידה והמשפחה דואגת רצוי להתיעץ עם קלינאי תקשורת כדי לקבל התיחסות אישית והדרכה

שאלה: במעון של בתי, ישנה תינוקת בת שנה ושבעה חודשים שנוהגת לנשוך. הנשיכות הן קשות, בלתי צפויות ובמלוא העוצמה. תינוקת זו לא מדברת ולא מגיבה באמצעות השפה. האם יש קשר?

תשובה: את מתארת מצב שלכל הורה קשה לקבל אותו, ודאי אם ביתך ננשכת הבעיה נעשת חריפה וחמורה ביותר.
אם את אם לילדה המבקרת במעון זה, וסובלת מהילדה השניה כל שביכולתך לעשות הוא לפנות לגננת או מנהלת המעון ולבקש השגחה מיוחדת לילדה "הנשכנית" ובמקרה החמור להעביר את ביתך למעון אחר.
מצד שני, אם עמדתך במעון הינה בין המנהלים והמחנכים אליכם להפנות את תסומת לבם של ההורים לתופעה ולנסת להבין מהכין התופעה מגיע, האם הילדה נושכת כי..
א. איננה מתקשרת בצורה אחרת
ב. מרגישה מאויימת וזקוקה להגן על עצמה
ג. נמצאת בקושי בתקשורת עם יתר הילדים
ד.זו הדרך שלה לתקשר עם הילדים האחרים
ה.נמצאת בסביבה אלימה ולמדה להגן על עצמה
וישנם עוד אפשרויות....לכן, רצוי שמהלת המעון או הגננת האחראית תנהל שיחה שקטה ותומכת עם ההורים של ה"נשכנית" ופנה אותם ליעוץ של איש מקצוע.

שאלה: בני, בן השנתיים וחודשיים, לא מדבר כמעט בכלל, אלא ממלמל. כשאנו מבקשים ממנו לחזור אחרי מלה מסויימת, אפילו קלה להגייה, הוא מעדיף לשים מוצץ בפה, מה עושים? ומתי מצב זה ישתנה?

תשובה: הזמן הינה המסגרת בה הילד ממלא את המטלות ההתפתחותיות, ולכל ילד לוח זמנים משלו. יחד עם זאת הזמן בהתחלה חשוב ביותר ולפעמים ככל שהילד "מאחר" כך יש לו אחר כך קשיים בלמידה ובהבנת טקסט כתוב, כולל הוראות בביה"ס, הבנת תרגילי חשבון ועוד.
חילוקי הדעות בין הרופאים והקלינאים אינם כו גדולים. קלינאי מנוסה יבדוק את הילד שלך ויהיה מסוגל להבדיל בין הצורך בהדרכה להם, ההורין המודאגים, הצורך במעקב ולווי כדי לקבל מימד של מה שמתרחש בתקופה נתונה והצורך בהתערבות ישירה, אשר בכל מקרה מסתכם בפעילות משותפת (ילדים אוהבים להגיע לטיפול בדיבור ונהנים מכל רגע!)
במידה והקלינאי מתקשם מצורך בבדיקת התפתחות מקיפה ו\או התערבות אחרת, יהיה אליו להפנותו ללהמשיך את המעקב והקשר.
בגיל שנתיים וחודשים על הילד להתחיל לתקשר בצורה מילולית, בצרופים של לפחות 2 מילים. במידה וזה לא כך, כדי לפנות לגורם מוסמך ולפעול במסגרת הזמן ההתפתחותי שלו.
ניתן לפנות לקלינאים באופן ישיר, לקבלת הדרכה ראשונית.
תזכור שהרופא לרוב עוסק בטיפול במחלות ואנו עוסקים רק בהתפתחות (תקינה ובלתי תקינה) ועל כן יכול להיות שהגישה שלנו שונה.

שאלה: באיזה גיל ילדים אמורים לנהל שיחה, ז"א לענות על שאלות ולשאול ולקיים שיחה משמעותית?

תשובה: תינוק משוחח מזא לידתו, כשהוא מפסיק לבכות למשמע קול אנושי ומשחק עם קולות ושתיקות בגיל חצי שנה, זה תהליך של לקיחת תור והחלפת תפקידים בשיח, שייך לתחום הפרגמטיקה בשפה, מיומנות זו מתפתחת עם הזמן בעקבות התנסות במצבו שיח ונבנה יחד עם המבוגר ןהסביבה. גיל הלמה הינה תקופה בה הילד שואל לעתים קרובות למה במטרה לקדם את השיח ולא תמיד כן מבין את משמעות המילה עד סופה. מילה זו "נזכה" את הילד בתגובה מילולית ויחס מילולי ומקדם את מיומנויות השיח והתקשורת, הוא יכול להופיעה בכל גיל, בעקר "פעיל" בסביבות גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי, תלוי בכל ילד וסביבה שפתית.

שאלה: יש לי תאומות בנות 3+ הן אינן מבטאות את האות "ר". עברנו לארץ אחרת. אין שיפור בבעית ההיגוי והן אינן מובנות. איך ניתן יהיה לטפל בבעית ההיגוי? איך זה ישפיע על רכישת השפה החדשה?

תשובה: גיל הרכישה להגה ר הינה בסביבות גיל 5, אז מרבית הילדים לומדים לבטא את הצליל, יש צורך באבחנה שמיעתית ובתהליך של הבשלה מוטורית של אברי הדיבור ולא כדאי להתחיל בטיפול בגיל מוקדם מפני שמשמעות הדבר להעמיד את הילד מול קושי מוקדם מדי, לעומת היכולת המוטורית וההבשלה התנועתית.
באשר לשמיעה, יש בדיקות שמיעה המעידות על ירידה בשמיעה בהם יש צורך בשיטות פעולה חלקי, יש בדיקות אוביקטוביות שאינן תלויות בהענות הילד ויש גם אודיומטריה המבוססת על משחק ותצפית על תגובות, תחפשי אנשי מקצוע מיומנים ושיתפי איתם פעולה, כך תעזרי.

שאלה: בני מדברים ברור אם כי מעט מבליעים אותיות ומחליפים בניהם, לאחרונה נראה לי כי "מתרגלים" אותם בגן ו"מלמדים" אותם להגות נכון, האם זו טעות? האם ניתן ללמד אותם משהו או שזה מוקדם מדי?

תשובה: בהגוי ישנם תהליכים שונים אשר מקדמים את רכישת ההגאים, וכמו בכל הבט בהתפתחות יש עניין של בשלות נאורומוסקולרית וקוגניטיבית (סליחה על המילים הארוכות!)
הכוונה שיש לכל תפקוד גיל הבשלה וגיל מקסימלי לרכישה, שתלוי בהתפתחות של הילד ובגירויים שמקבל מסביבתו.
כעת, הגאים ק,ג נרכשים לקרת גיל 4.5, מקסימום. זה אומר שהילד יכול לא להגיד אותם עד גיל זה ובגיל זה (בערך) הוא מספיק בשל מבחינת אבחנה שמיעתית ופונולוגית ומבחינת חיקוי ושליטה על תנועות הלשון וקואורדיציה כדי ללמוד לבד או להצליח ביתר קלות בטיפול (אשר הינה מסגרת מובנת ומבוקרת להקנייה ולמידה)
נכון שילדים רבים כבר רכשו את ההגאים בגיל זה, אבל לא כולם.
מבחינת התפתחות השפה ישנם מטלות התפתחותיות יותר דחופות ומבחינת ההיגוי במידה ומנסים ללמד אותו להגיד... יכולים להעמידו מול קושי אשר הוא עדיין לא מספיק בשל ולגרום לו לתיסכול בגלל המודעות הערה לפעילות אשר עדיין לא מוכן (כמו לדרוש מילד בן 9 חודשים שילך, כי אחרים הלכו בגיל זה: הכוונה לכך שישנו תווך של חודשים לרכישת תיפקוד וזה עדיין בתחום הנורמה)

שאלה: בתי בת 6 - מדברת המון. המורה מתלוננת ואנחנו מתפוצצים. היא מספרת הכול לא מסננת פשוט הכול, בלי הפסקה מהרגע שמתעוררת. היא מפוזרת מאוד. שוכחת הכל, מה עושים?

תשובה: את מתארת תופעה שיכולה לגרום לקשיי הסתגלות וקשורה לשימוש בשפה, בשפה המקצועית שלנו מדובר על "פרגמטיקה" שזה הידע שנירכש משימוש בשפה והופך אותנו למתקשרים רלוונטים, השומרים על הנושא, עונים לעניין ובכמות מספקת של מידע.
פני לקלינאי תקשורת אשר מכיר את נושא הפרגמטיקה ואל תוותרי אל קבלת הדרכה, הכוונה וטיפול לפי הצורך.

שאלה: בני בן ה-3 אובחן בימים אלו ע"י נוירולוגית התפתחותית כבעל הפרעה ראשונית בהתפתחות השפה, בין היתר, המליצה הנוירולוגית על העברת הילד לגן שפתי. מה זה אומר?

תשובה: גן שפתי הינה מסגרת חינוכית מיועדת לילדים עם קשים ברכישת השפה, וההכללה והפניה למסגרת זו הינה באחריות משרד החינוך, לאחר הפניה לועדת השמה של מערכת החינוך. זכאותו להכנס לגן זה מותנה מכוח בחוק לחינוך מיוחד.
בגן שפתי יש עבודה אינטנסיבית ומערכתית לקידום מיומנויות השפה, הנעשה על ידי טיפול של קלינאי תקשורת (אינטנסיבי יותר מאשר בשרותי הקופה) ושיתוף עם כל גורמי הטיפול והחינוך בגן (גננת, עוזרת וכו') בנוסף וזה יש מספר ילדים קטן (בין 8-12 ילדים בד"כ ואז הילד זוכה ליחס אישי יותר.
כניסה לגן שפתי מגדילה את האפשרותת כי הילד יסגור את הפערים לעומת בני גילו ומגדילה את הסיכוי שיכנס לכיתה א' רגילה.
כל החלטה נעשת במשותף בין ההורים למערכת.
זכותך לבקש לבקר בגן המיועד וגם להתחיל בטיפול של קלינאי תקשורת ולקבל ממנו איבחון והמלצות ייחודיות לתחום השפה, בנוסף לאיבחון של הרופא ואחרים

שאלה: למה המעבר לאכילה בכפית של אוכל טחון חשוב להתפתחות הדיבור. מה זה קשור? עד איזה גיל "מותר" לבני לאכול מבקבוק? למי ומתי עלי לפנות לטיפול אם הוא לא מסכים לאכול מוצקים?

תשובה: כמו בכל תפקוד אחר יש גיל קריטי ובו הילד צריך להתנסות בפעילות כדי לרכוש את המיומנות הנדרשת, ללא ההזדמנות להתנסות הוא לא ילמד ומאוחר יותר כבר לא יצליח לרכוש ולפתח את המיומנות שבו הוא לא התנסה.
לגבי אכילה, מדובר על אותם האברים של הדיבור ולכן התנסות באכילת מוצקים ולעיסה מלווים את הרכישה של פעילות מוטורית עדינה ומגוונת, המהווה בסיס לדיבור.
לקראת גיל שנה מרבית הילדים יכולים להסתדר עם אוכל רגיל, מבושל או פירות כמו בננה, אפרסק ובמידה ויש מספיק שיניים גם תפוח.
שתיה מכוס מאפשרת לפתח תאום בין הפה, הלשון והנשימה וגם לו ערך התפתחותי.

שאלה: בני בן ארבע וחצי מתחילת השנה הוא בגן של חינוך מיוחד , שם הוא מקבל טיפול בדיבור פעם בשבוע, בזמן האחרון הוא התחיל לדבר בנימת דיבור תינוקית, הגננת אומרת שאין מה לעשות, האמנם?

תשובה: חלק הצורת הדיבור של האדם עובר "התבגרות", כמו כל דבר אחר בגופינו ובנפשנו, תפקיד ההורה במצב זה הינו כפול: 1. לתמוך בילד לפתח את היכולות והסיגנון האישי, הקשור לאישיותו 2. להתיחס אליו בצורה כזאת שירצה להדמות להורה ולמבוגר הנמצא בסביבתו.
היום ידוע שילד אשר מקבל טיפול מוקדם, כמו במקרה של בנך, מגדיל באופן מובהק את יכולתו להצליח בלימודים ובתחומי השפה מאשר ילד אשר לא קבל טיפול מוקדם, קשה לנבא מה יהיה ויחד עם זאת ההתערבות המוקדמת חשובה.
על פי סל השרותים מגיע לבנך לקבל טיפול בהיגוי גם במסגרת הביטוח הרפואי, מכוון שהמצאותו בגן מיוחד מכסה בעקר את הטיפול בשפה.

שאלה: בתי בת השלוש וחצי לא הוגה ברור את האות ר' ,איך ניתן ללמד אותה לעשות כן?

תשובה: ההגה "ר" נרכש אצל מרבית הילדים עד גיל 5, במידה ולא יש מקום להתערבות טיפולית ישירה ומובנת, וזה מה שעושים בטיפול בהיגוי.
בגיל 4 יכול להיות שתוך הבשלה שפתית ושיפור האבחנה השמיעתית תרכוש את ההגה באופן עצמאי וטבעי.
יש לדבר איתה באופן נכון, מבלי להדגיש את האותיות, אלה בדיבור טבעי.

שאלה: מה זה בעצם קלינאי תקשורת ובמה הוא עוסק?

תשובה: אנו, קלינאי התקשורת עוסקים בהבט השפתי של התקשורת האנושית, בעקר בצורתה - על ידי השימוש במערכת סמלים (שפה) וביכול להעביר אותה (על יד הדיבור) - כדי שהתקשורת תתקים היא צריכה להיות מקובלת וידוע לכל משתתף (ידעת השפה המשותפת למשתתפים במעשה התקשורת).
אנו מסתכלים על ההתפתחות של השימוש בשפה מהלידה ועד הזקנה, על כל הבטיה - רכישה, התפתחות ונזקים נרכשים.

שאלה: יש לי ילדה כמעט בת חמש שמאנפפת כשהיא מדברת. כיצד אפשר לעזור לה וללמד אותה כיצד לדבר נכון ולא דרך האף?

תשובה: יש להפנות אותה לבדיקה רופא אאג' ובמקביל לקלינאי תקשורת, בשלב ראשון כדי להבטיח שהחך והלוע פועלים נכון ובאמת מדובר על הרגל ולא על בעיה במבנה.
ברקע הרפואי שלה יש ניתוח פוליפים? לפעמים בעקבות הניתוח מתגלה אי ספיקה של החך, וגם דיבור מאונפף.
רצוי גם לבדוק את השמיעה ואת האבחנה השמיעתית, כדי להבטיח את תקינותה.
במידה והבעיה היא תפקודית, הקלינאי יטפל ויתן לכם תכנית עבודה אישית.

שאלה: בני בן השנתיים וחודש מצליח לחבר עד 2 מילים. ידוע לי שאלו "דרישות המינימום" מבן שנתיים. באיזה גיל, הוא אמור לחבר יותר משתי מילים?

תשובה: מדובר על תהליך של הבשלה והתפתחות.
עודדי אותו לחבר משפטים בנות 3-4 מילים ותסיע לו על ידי חזרה על מה שהוא אומר במשפטים פשוטים.
שפה ודיבור בילדים הינם כמו תוכנית חסכון, משקיעים ומכניסים כמה שאפשר ומחכים ל"פידיון".

שאלה: האם ניתן לדבר עם הילד בשתי שפות? הורי רוצים לדבר איתו רוסית ואנחנו עברית, האם זה לא יבלבל אותו?

תשובה: אם לילד אין בעיות התפתחותיות, אין כל סיבה למנוע ממנו לשמוע שתי שפות. הדבר לא "יבלבל את הילד". להיפך, הילד יוכל לרכוש את שתי השפות באופן נורמלי. אין כל סיבה למנוע מסבא וסבתא לדבר עם הילד רוסית.
עם זאת, כדי שהילד יהפוך ל"דו-לשוני" יש לדבר איתו באופן עיקבי בשתי השפות, ולא רק בסופי שבוע. כך, שאם לך ולהורים שלך יותר נוח לדבר איתו ברוסית, ולאבא יותר נוח לדבר איתו בעברית, אתם יכולים לעשות זאת. הילד ירכוש את שתי השפות ורק ירויח מהעניין.

שאלה: בתי נולדה עם "לשון קשורה" - הלשון מחוברת בגיד לרצפת הפה. בהתחלה אמרו לי שלא עושים כלום. מה עכשיו? איך היא תדבר? האם צריך ניתוח?

תשובה: לשון קשורה הינה למעשה "תפר" תחתון של הלשון, הקיים בכל בני אדם, לעתים הוא מעט ארוך וגורם להגבלה בתנועת הלשון, במיוחד בהרמה של קצה הלשון ובהוצאת הלשון מחוץ לקשת השיניים.
תיתוך התפר הנ"ל עבר מספר גילגולים, כמו האופנה באורך החצאית. היו זמנים שכל תפר נחתך והיו זמנים שלא נחתך כלל.
הגישה היום תלויה בעיקר בגישה של רופא הילדים ורופא המנתח - שיכול להיות רופא פה ולסת או רופא אאג'.
הגיל המומלץ לדוגלים בחיתוך הינו בין 9 ל- 12 חודש, כדי למנוע קשיים בעתיד ולהבטיח בתפתחות תקינה של תנועות הלשון בלעיסה ובדיבור.
השמרנים יותר ממתינים לראות את התפתחות הלעיסה, האכילה והדיבור ומחליטים לאחר שמתגלה קושי בהרמת הלשון ובהפרדת התנועה מהלסת והלשון.
גישתי האישית בעד חיתוך מוקדם או לחלופין - מעקב צמוד של קלינאי תקשורת המביןם בהתפתחות הלעיסה בנוסף להתפתחות של תנועות הלשון.
כדאי להתיעץ עם רופאה ולברר מה עמדתו העקרונית, לפני שמתקבלת החלטה בעניין זה.
במידה ותחלית לא להתערב רצוי שיהיה מעקב צמוד אחר התפתחות תנועות הלשון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום