לופוס (זאבת): כל מה שחשוב לדעת

(2)
לדרג

לופוס, או בעברית זאבת, היא מחלה אוטואימונית העלולה להתבטא בעור, בעצמות, ובמקרים קשים יותר גם באיברים חיוניים אחרים רבים כמו לב, ריאות, כליות ומוח. מהם תסמיני המחל והגורמים לה? ומהו הטיפול המתקדם שנכנס לסל הבריאות בשנים האחרונות? כתבה לרגל יום המודעות למחלה (10.5)

רופא ריאומטולוג
077-9978483 (מספר מקשר)

לופוס (SLE - Systemic lupus erythematosus), היא מחלה אוטואימונית דלקתית, העשויה להתבטא בפגיעה נקודתית באיבר מסוים, או לחלופין בפגיעה רב-מערכתית המערבת איברים שונים בגוף. לרגל יום המודעות למחלה (10.5) מוגש לכם מדריך עם כל המידע העדכני ביותר אודות המחלה, הגורמים לה וגם אודות הטיפול הביולוגי המתקדם, המאפשר שיפור משמעותי באורח חייהם של חלק מהחולים.

 

מהי לופוס?

מחלת הזאבת – לופוס בלטינית, זכתה לשמה המסתורי עקב הפריחה העורית האופיינית לה, העלולה להופיע בפנים, ומזכירה מעט מראה של פני זאב.

לופוס נחשבת לאב טיפוס של המחלות האוטואימוניות, ובמהלכה הגוף למעשה תוקף את עצמו, מה שעלול לגרום לפגיעה בעור, אך גם באיברים שונים ורבים אחרים.

מחלת הלופוס יכולה להופיע לצד תסמונת נוספת - תסמונת APLA, המכונה גם "תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד". מצב זה מתאפיין בין היתר בפגיעה במערכת קרישת הדם, מה שעלול לגרום לסובלים ממנה לפתח קרישי דם באיברים שונים, מה שעלול לגרום לאירוע מוחי בגיל צעיר. לכן, במקרה שבו אדם צעיר חווה אירוע כזה, יש לבצע בירור נוסף על מנת לשלול קיומה של מחלת הלופוס בנוסף לתסמונת APLA.

הפריחה העורית האופיינית ללופוס. צילום: שאטרסטוק

מהי שכיחות המחלה?

לופוס שכיחה בעיקר בקרב בני 20-40, והיא תוקפת פי 9 נשים מגברים. נראה כי הסיבה לכך קשורה בין היתר לנוכחותו של הורמון האסטרוגן אצל נשים, המשפיע לרעה על הסיכוי ללקות במחלה.

בארץ, ניתן למנות כמה אלפי חולים במחלה, רבים מהם חברים בעמותת "חולי הלופוס", שהיא חלק מעמותת "עינבר" המאגדת בתוכה את חולי המפרקים ונפגעי המחלות הראומטיות.

למרבה הצער, מחלת הלופוס עלולה לפגוע גם בילדים ואף בקשישים, אם כי תסמיניה בגיל מבוגר הם לרוב קלים יחסית וברי טיפול.

מהם התסמינים?

היות שהמחלה עלולה לפגוע באיברים שונים, במקרים הקלים, היא מתבטאת בעיקר בפריחות שונות בעור, המופיעות בעיקר באזורים החשופים לשמש. כמו כן, הלופוס עלולה לגרום לפגיעה במפרקים, המתבטאת בדלקת מפרקים, וכן בדלקת של קרומי הלב, הריאות או הבטן.

במקרים קשים יותר, היא תאובחן כמחלה רב-מערכתית, ותכלול פגיעה באיברים חיוניים שונים, כמו למשל: כליות, לב, כלי הדם, מרכיבי הדם עצמם, בלוטות לימפה, מוח ועוד. פגיעה כזאת עלולה לגרום לעיתים נדירות אף למצב של סכנת חיים.

במהלך המחלה הגוף מייצר נוגדנים כלפי איברי הגוף ותוקף אותם. כיום ניתן לזהות בדם למעלה ממאה נוגדנים כאלה  - וכך לצפות מהם האיברים שבהם עלולה להתקיים פגיעה אפשרית כתוצאה מהמחלה.

מהם הגורמים להופעת המחלה?

כיום יודעים לומר כי הרקע למחלת הלופוס הינו גנטי, אולם עדיין לא ברור אילו גנים ספציפיים גורמים להופעתה. בנוסף, ידוע כי תנאים סביבתיים שונים הם אלה ש"מפעילים" את הגן ה"רדום" וגורמים למחלה להתבטא בפועל.

כך לדוגמה: זיהומים ויראליים שונים, כמו "מחלת הנשיקה"; מתח נפשי קיצוני וכן חשיפה מרובה לשמש, הם דוגמה לתנאים הסביבתיים שנחשדים כגורמים התורמים לשיבוש פעילות מערכת החיסון, וכתוצאה מכך ללופוס. כאמור, המחלה מאופיינת במצב שבו הגוף לא "מזהה" את עצמו ומתחיל לתקוף איברים שונים, כאילו היו אויבים מבחוץ, או במילים אחרות, אפשר להגדירה זאת כ"ירי על כוחותינו".

אגב, בשל הרקע הגנטי, לא נדיר למצוא במשפחתם של החולים קרובי משפחה הסובלים ממחלות אוטואימוניות אחרות, החל מהפרעות בפעילות בלוטת התריס ועד דלקת מפרקים שגרונית.

 

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

אבחון המחלה מתבצע על ידי ביצוע בדיקות דם לאיתור הנוגדן או הנוגדנים הרלוונטיים המעידים על נוכחות המחלה, או על סיכוייה להופיע בעתיד, בצירוף הסיפור הקליני האישי של המטופל שיאפשר אבחון מלא ומדויק. הנוגדנים האופייניים למחלה הם ANA, ונוגדן כנגד ה-DNA (אנטי-DNA);  כמו כן, במחלה פעילה ישנה גם ירידה בחלבון מרכיבי המשלים הקרויים 3C ו-4C.

מהו הטיפול המקובל כיום במחלה?

בין אם מדובר במבוגרים ובין אם בילדים – הטיפול במחלה זהה ומתמקד באיבר שנפגע. המובילות בתחום הן התרופות המשמשות לטיפול בדלקות מפרקים, ובין היתר גם תרופה אנטי-מלרית ששמה פלאקוויניל. יתרונן המשמעותי ביותר של תרופות אלה נובע מכך שהן מאפשרות שימוש מצומצם יותר בסטרואידים - טיפול אנטי דלקתי חיוני ויעיל במקרים של חולי לופוס, אך גם כרוך במגוון תופעות לוואי, ביניהן: עלייה במשקל, עליה בלחץ הדם, עלייה בסוכר הדם, סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס העלולה לגרום לשברים ולהתדלדלות העצם ועוד.

אולם, כאשר מדובר בחולים הסובלים מפגיעה בכלי הדם, במרכיבי הדם, בכליות, בלב, במוח או בריאה – יהיה על פי רוב צריך להשתמש במינון גבוה של סטרואידים, כיוון שאלה משמשים כטיפול העיקרי והבטוח עבור קהל יעד זה, בנוסף לטיפול בתרופה האנטי-מלרית.

נוסף לטיפולים הקלאסיים הללו, בשנים האחרונות נכנסו לתמונה גם טיפולים ביולוגיים מכווני מטרה, המביאים עמם בשורה של ממש עבור החולים המשנה את כללי המשחק. זאת, הודות ליכולתם של הטיפולים הביולוגיים לשפר את איכות חיי החולה, על ידי הפחתת הצורך בשימוש בסטרואידים. מטרת הטיפולים הביולוגיים היא לפעול כנגד התאים שמייצרים את הנוגדנים ולנטרל אותם. הטיפול קיים בסל התרופות וכיום ישנם בישראל חולים רבים המטופלים באמצעותו.

מעבר לטיפולים אלה, חשוב לציין דרכים נוספות המסייעות לצמצם את הסיכוי להופעת המחלה, בקרב אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח אותה. כך למשל, במקרים שבהם אובחן נוגדן רלוונטי חיובי, נהוג להזהיר את המאובחן מפני חשיפה לשמש. במקרה כזה, ההמלצות הן להימנע משהייה בשמש, להשתמש במקדם הגנה גבוה בכל חשיפה ולהצטייד בכובע ובמשקפי שמש בכל יציאה מהבית.

כמו כן, נשים שאובחנו עם APLA, מונחות להימנע משימוש בגלולות  למניעת הריון על בסיס אסטרוגן, עקב בעיית קרישיות היתר המאפיינת את מצבן, כיוון שנטילת גלולות אלה עלולה להגביר את הסיכוי (הקיים אצלן גם ככה) להופעת קרישי דם.

האם ההמלצות לגבי הימנעות מחשיפה לשמש תקפות רק לגבי מי שסובל מתופעות עוריות?

בהחלט לא. כל מי שסובל מהמחלה או מי שמאותר כבר סיכון לחלות בה, נדרש להקפיד על כך, כיוון שחשיפה לשמש עלולה לגרום להופעת המחלה גם באיברים אחרים ולא רק בעור.

לאן מועדים פני הטיפולים הביולוגיים?

בלופוס ניתן לטפל כיום רק באמצעות טיפול ביולוגי אחד, אבל התקווה היא כי בעתיד יורחב מנעד הטיפולים. לשם השוואה, הטיפול הביולוגי בדלקת מפרקים שגרונית, שנחשבת למחלה אוטואימונית שכיחה ביותר, כולל כיום 9 תרופות שונות, בהם 5 תרופות המכוונות כנגד מרכיב מסוים בדלקת והיתר כנגד תאים ספציפיים במערכת החיסון.

לאור ההתקדמות הטיפולית, ניתן להעריך כי בעתיד טיפולים אלה יהוו חלק משמעותי מסך הטיפולים המוצעים לחולים במחלות אוטואימוניות ובמחלות נוספות.

אגב, גם בתחום האונקולוגי, נראה כי טיפולים אלה צוברים תאוצה ומהווים בשורה של ממש עבור חלק מהחולים: כיום יש 6 תרופות ביולוגיות עבור 16 סוגי מחלות סרטן ממאירות שונות. אחוז התגובה החיובית שלהן גבוה ועומד על בין 30-40 אחוז. חולים שמגיבים היטב לטיפול זה נהנים מחיים ארוכים יותר, עם הפחתה משמעותית בתופעות הלוואי.

החיסרון בתרופות הביולוגיות עבור חולי סרטן, קשור לכך שהן למעשה משבשות את פעילות מערכת החיסון, על מנת לעודד אותה לתקוף את התאים הסרטניים. כתוצאה מכך, עלולות להופיע תופעות לוואי בדמות מגוון מחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים או לופוס. תופעת לוואי זו אופיינית לכ-3-15 אחוז מהמטופלים. החדשות המעודדות הן, שבמקרים אלה מדובר לרוב במחלה ברת שליטה הניתנת לטיפול במינון קטן של סטרואידים.

 

האם ייתכן מצב של חולה בלופוס שאינו סובל מתסמיני המחלה?

רק במצב שבו מחלת הלופוס "רדומה" (עדיין לא פרצה), סביר כי היא לא תלווה בתסמינים. אולם, ברגע שהשפעה סביבתית מסוימת תגרום להופעתה, יופיעו תסמינים, שכאמור עשויים להיות קלים או קשים.

בהקשר זה, ראוי לציין מחקרים שעקבו אחר אנשים בעלי נוגדנים חיוביים ללופוס בדם, דוגמת ANA. פעמים רבות במטופלים אלה, התסמינים האופייניים למחלה הופיעו כעבור שנים. מכאן, אפשר להניח כי במהלך תקופה זו מטופלים אלה לא "פגשו" בהשפעה סביבתית אשר גרמה לפרוץ המחלה, ולכן לא חוו את תסמיניה.

 

האם הריון מהווה סיכון עבור חולות לופוס? האם העובר מושפע כתוצאה מהמחלה?

באופן כללי, ניתן להרות כל עוד המחלה אינה פעילה. לכן, כאשר חולת לופוס מעוניינת להרות, ההמלצה היא לדכא בעזרת התרופות ככל שניתן את הופעת המחלה, בטרם הכניסה להריון. כאשר נוצר הריון בעת מחלה שאינה פעילה, יש סיכוי גבוה כי ההריון יהיה תקין והעובר יהיה בריא.

לעומת זאת, הריון בעת מחלה פעילה הוא מצב שאינו מומלץ, כיוון שההשפעה ההורמונלית שלו על הגוף עלולה להחמיר את תסמיני המחלה. לכן, אישה עם מחלה פעילה צריכה לקחת זאת בחשבון בטרם הכניסה להריון.

בכל מקרה של חולת לופוס המעוניינת להרות, חשוב לבצע בדיקות דם שיעידו על מידת הפעילות של המחלה, כולל מדדי נוגדנים וחלבונים שיוכלו להצביע על אופי פעילות המחלה. כל עוד הבדיקות הן בגדר הנורמה, אין מניעה מכניסה להריון. ראוי להזכיר, כי כשמדובר בנשים הלוקות בתסמונת APLA ראשונית או משנית (ללא לופוס או כמלווה לופוס) קיים סיכון להפלות חוזרות, שהוא אחד המאפיינים של מחלה זו.

האם חולי לופוס יכולים לבצע טיפולים קוסמטיים, כגון הסרת שיער או טיפולי פנים באמצעות מכשור מתקדם?

באופן כללי, אין מניעה מביצוע טיפולים קוסמטיים אצל חולי לופוס, אך מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם ביצועם. בנוסף, מומלץ להימנע מטיפולים הכרוכים בשימוש בקרני לייזר, שכן חשיפה לקרינה האולטרא-סגולית אינה מומלצת עבור חולי לופוס.

האם ניתן לטפל בלופוס באמצעות רפואה משלימה?

לא ידוע על טיפול משלים אשר יכול להחליף את הטיפולים המקובלים. עם זאת, טיפולים משלימים, עלולים לשפר את מצב רוחו ואת הרגשתו הכללית של החולה. לכן, כל עוד לא מדובר בטיפול המהווה חלופה לטיפול הקונבנציונלי והחולה מרגיש שיפור, לרוב אין מניעה מביצועו.

עם זאת, חשוב להזהר מפני טיפולים המציעים אלטרנטיבות "טבעיות", העלולות להתנגש עם הטיפול המסורתי ולעיתים אף לגרום לתוצאות מסוכנות, כמו דימום או קרישת דם.

לכן, בשורה תחתונה, מוטב לשקול היטב כל טיפול כזה ולהתייעץ עם הרופא המטפל בטרם ביצועו.

 

האם חולה לופוס נחשב נכה וזכאי לזכויות בהתאם?

הזכויות הניתנות לחולים במסגרת ביטוח לאומי הן בהתאם לסוג הפגיעה ולא בהתאם לסוג המחלה. גם כשמדובר בחולי לופוס, סביר שמטופלים הסובלים ממחלה רב-מערכתית, שגורמת לשיבוש משמעותי בתפקודם, יהיו זכאים לתנאי נכות בהתאם לפגיעה.

הלופוס עלולה לגרום לפגיעה במפרקים. צילום: שאטרסטוק

האם תזונה עשויה להשפיע על הופעת המחלה?

לא ידועה השפעה כלשהי בתחום זה.

 

האם ניתן להירפא מלופוס?

אמנם מדובר במחלה כרונית, אך כיום, הודות לטיפול המתקדם, במקרים מסוימים ניתן בהחלט לגרום ללופוס להיכנס לרמיסיה ו"לנוח" למשך תקופה, במהלכה יינתן "טיפול תחזוקתי" מינימלי.

 

לאיזה רופא צריך ללכת כדי לקבל טיפול במחלה?

בראש ובראשונה יש לבקר אצל ראומטולוג - המומחה הרלוונטי לצורך טיפול במחלה. במקרים מסוימים, בהם המחלה רב-מערכתית, יהיה מעורב גם נוירולוג, נפרולוג או רופא עור.

לסיכום: מחלת לופוס היא מחלה אוטואימונית העלולה לגרום לפגיעה באיבר אחד או באיברים רבים. כיום, בזכות האבחון המוקדם והטיפולים המתקדמים, ניתן לשלוט בתסמיניה בצורה טובה, ובמקרים רבים גם לאפשר לחולה לחיות חיי שגרה טובים וארוכים.

פרופ' מיכאל אהרנפלד, ריאומטולוג בכיר במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
פרופ' אהרנפלד מיכאל
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום