ביופסיית מחט עבה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על ביופסיית מחט עבה
ביופסיה: דגימת רקמות
סרטן השד: שאלות ותשובות
מניעת סרטן השד, הטיפול בו, ההחלמה והחיים אחרי ניתוחים וכימותרפיה מעלים שאלות רבות. לפניכם מקבץ שאלות ותשובות מפורום סרטן השד ב-doctors
ביופסיה: דגימת רקמות
מדריך בדיקות רפואיות: מהי ביופסיה? מה ההבדל בין סוגי הביופסיה השונים? מה הסיכונים הכרוכים בהליך זה, וכיצד תתכוננו לבדיקה זו?
סרטן השד: ביופסיה במקום כריתה
חידושים חשובים בתחום הדמיית השד מאפשרים להימנע מהצורך בכריתה של חלק מהשד (למפקטומיה) לצורך אבחון, במקרה של ממצא חשוד בשד
ביופסיית מחט עבה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
ערב טוב, לפני שנה וחצי עברתי ביופסיית מחט עבה בשל פיברואדנומה. לפני חצי שנה הוצאה בשל גדילה. מאז הביופסייה יש לי כאב בעצמות שמתחת לשד ותחושה של הקרנת כאב לגב בצד שמאל.הכאב הוא מעין צריבה ותחושה של מכה יבשה על אף שלא נחבלתי באזור. בדיקת mri תקינה. האם ייתכן שיש לי דלקת בשד או בצלעות שמתחת? איזו בדיקה מגלה דלקת? הכאב ממש מקשה עליי וקשה מנשוא.אני חוששת לעשות בדיקת סיטי או מיפוי עצמות בשל הקרינה.,ממש אובדת עצות.האם בדיקת דם יכולה לגלות דלקת בשד או מתחת לצלעות? תודה רבה על המענה וערב טוב!
היי, בדיקות דם לא יועילו.. תפני לכירורג שד להמשך בירור. יתכן כי פגיעה עצבית, נדיר למדי.. או ממצאים אחרים..בהצלחה ובריאות שלמה
שלום בן 39 לפני 7 שנים אובחן עם לימפומה הודג'קין, עבר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, והשתלת מח עצם עצמית. מאז במעקב הכל תקין. לאחרונה פנה לרופא משפחה עקב נפיחות בצוואר, ללא תסמינים מיוחדים נוספים. בדיקות דם כלליות בסיסיות תקינות, ספירת דם תקינה. נשלח גם ל-US, ושם נכתב: אונה ימנית: 15/13/49 ממ אונה שמאלית: 14/11/43 ממ האיסטמוס והאונה הימנית בגודל ומרקם תקינים, ללא עדות לגושים. האונה השמאלית בגודל תקין עם קשרית בודדת בקוטר 3 ממ בקוטב התחתון, מתאימה ל COLLOID CYST . אין עדות לקשריות דומיננטיות או לקשריות עם הסתידויות חשודות. בבסיס הצוואר השמאלי- במפתח בית החזה מודגם תהליך סולידי, היפואקוגני, עם הסתיידויות גסות מרובות בתוכו, 23/18/42 ממ גודלו. במיקום דומה בצד ימין מודגמת בלוטת לימפה מוגדלת בודדה בגודל 25/8 ממ, בעלת ארכיטקטורה שמורה. לא זוהו בלוטות לימפה מוגדלות נוספות בקדמת הצוואר. בבדיקה קודמת ממרץ 2010 היו ציסטות באונה ימנית של בלוטת התריס שלא נראות בבדיקה היום. הציסטה בצד שמאל חדשה. בבדיקה הקודמת (לפני כמוטרפיה והקרנות) היו ממצאים מרובים יותר. אין בידנו בדיקות עדכניות יותר להשוואה. מומלץ יעוץ המטולוגי עם צילום חזה מינואר השנה להשוואה כמובן שנפנה לייעוץ המטולוגי מסודר, אך רצינו לשאול. מה משמעות הממצאים? האם זה עלול להיות קשור למחלה כמו בעבר? והאם העובדה שבדיקות הדם הבסיסיות תקינות שוללת את האפשרות שמדובר במחלה כמו לימפומה? תודה רבה
שלום רב, כמובן שיש לשלול לימפומה עקב עברך אבל הבלוטות יכולות להתאים דווקא לדברים אחרים. בשלב זה הייתי קודם כל קובע ניקור של הבלוטה לביופסיה תחת US (ולא ביופסיה פתוחה) כדי לשלול תהליכים אחרים. במידה ויש אכן חשד ללימפומה ניתן באותו המעמד לבצע ביופסיית מחט עבה שיכולה לתת את האבחנה הסופית של לימפומה. ניתן לביצוע במהירות במרפאתינו באסותא והתשובות הראשוניות במקום (03-7645464). בברכה. ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464
בס"ד היי ד"ר אשמח להתייעצות, ביצעתי בדיקת שד ולאחר הבדיקה הופנתי לבדיקת אולטרא סאונד והממצאים היו: עברה סונר ימין ציסטות שמאל שעה 2 3 ס"מ מהפטמה גוש 1.1 ס"מ מחלקו ציסטי וחלקו סולידי. BIRAD4A זקוקה לביצוע TCB לאחר מכן כמובן עברתי ביופסיה – TRU CUT BIOPSY CORE BIOPSY : שמאל : לאחר הזרקת הרדמה מקומית לידוקאין 2%, בוצע TRUCUT BIOPSY לגוש שתואר בשעה 2, הוכנס קליפ במקום הביופסיה, הפעולה עברה ללא סיבוך. הבדיקות נשלחו לבדיקה היסטולוגית סיכום התשובה הפתולוגית : Cores of biphasic fibro-glandular lesion, the stroma is midly ceiiullar without atypia and without mitotic figure המלצות: הוצאה כירורגית לאחר סימון תחת סונק FNL לאחר שהממצאים הגיעו הרופאה המליצה לעבור ניתוח להוצאה של הגידול השפירי וזאת מכיוון שלא ניתן לדעת איזה סוג גידול שפירי זה, חשוב לי לציין אני בת 31 בריאה, ולא עברתי ניתוח, האם כדאי עפ"י הממצאים לעבור את הניתוח להוצאת של הגידול השפירי? אשמח לשמוע את המלצתך ודעתך בעניין, תודה רבה
היי, המלצת הפתולוג היא הסרת הגוש על מנת להגיע לאבחנה ברורה בלבד. לא לדאוג, מדובר בניתוח קל. בהחלט ממליצה לבצע, שבוע טוב
שלום ד”ר ברכה, רציתי להבין מה נכון לעשות כשמאבחנים ליפומה שהיא גדולה או עמוקה. באולטרסאונד נאמר שמדובר בגוש שומני שנראה כמו ליפומה, אבל הגוש יחסית גדול, נמצא עמוק ובחלקו בתוך השריר, וגם גדל בהדרגה ומתחיל להפריע. האם במקרה כזה אפשר פשוט לבצע ניתוח להסרת הליפומה ולשלוח אותה לפתולוגיה, או שצריך לפני הניתוח MRI ולעיתים גם ביופסיה? קראתי שלפעמים גוש שנראה כמו ליפומה יכול להיות בעצם גידול שומני אטיפי (ALT) או ליפוסרקומה ממוינת היטב. עד כמה באמת ניתן להבדיל ביניהם באולטרסאונד או ב-MRI? האם ליפומה שפירה יכולה עם הזמן להפוך לליפוסרקומה? וגם אם בסופו של דבר מדובר בליפומה שפירה, האם ליפומה גדולה, עמוקה או תוך-שרירית נחשבת ניתוח מורכב יותר, וכדאי שההסרה תבוצע על ידי כירורג שמתמחה בגידולי רקמה רכה?
שלום, זו שאלה מצוינת, משום שלא כל גוש שנקרא “ליפומה” דורש אותו בירור ולא כל ליפומה דורשת אותו סוג של ניתוח. ראשית חשוב להרגיע: רוב הגידולים השומניים הם אכן ליפומות שפירות. ליפומה פשוטה אינה נחשבת גידול שמתחיל כשפיר ובהמשך “הופך” בדרך כלל לליפוסרקומה. כאשר עולה חשד בגוש שהיה מוכר כליפומה, השאלה היא לרוב האם מלכתחילה מדובר בליפומה פשוטה או בגידול שומני אחר שיכול להיראות דומה לה. אחד הגידולים החשובים בהקשר הזה הוא Atypical Lipomatous Tumor – ALT, המכונה במיקומים מסוימים גם Well-Differentiated Liposarcoma – WDLPS, או ליפוסרקומה ממוינת היטב. מבחינה ביולוגית ופתולוגית מדובר למעשה באותה משפחת גידולים, כאשר המינוח מושפע בין היתר מהמיקום. בגפיים ובדופן הגוף ALT הוא בדרך כלל גידול בעל התנהגות מקומית ואיטית מאוד, עם סיכון לחזרה מקומית אך סיכון זעום מאוד לגרורות כל עוד לא קיימת דה-דיפרנציאציה. לכן המילה “ליפוסרקומה” בהקשר הזה אינה צריכה לגרום מיד למחשבה על סרטן אגרסיבי ומפושט. איך מבדילים בין ליפומה לבין ALT/WDL? לפעמים זה פשוט, אבל לא תמיד. ליפומה קטנה, שטחית, רכה ובעלת מראה אופייני יכולה לעיתים להיות מאובחנת היטב בבדיקה ובאולטרסאונד ואין צורך לבצע MRI לכל ליפומה. לעומת זאת, כאשר מדובר בליפומה גדולה, עמוקה מתחת לפאציה, תוך-שרירית, גוש שגדל, גוש שחזר לאחר כריתה קודמת או גוש הגורם לכאב או הפרעה תפקודית, סף החשד והצורך בבירור נוסף נמוכים יותר. במצבים כאלה MRI היא בדרך כלל בדיקת ההדמיה החשובה ביותר לפני קבלת החלטה על ניתוח. מעבר למדידת הגוש, ה-MRI מאפשר לי לראות את מיקומו המדויק ואת היחסים שלו עם השרירים, העצבים וכלי הדם, וגם לבחון האם מדובר ברקמת שומן אחידה או שיש בתוכה מחיצות עבות, אזורים נודולריים או מרכיבים שאינם שומניים – ממצאים שיכולים להעלות חשד ל-ALT/WDL או לגידול אחר. עם זאת, נקודה חשובה היא שגם MRI לא תמיד מסוגל להבדיל בוודאות בין ליפומה עמוקה לבין ALT. לכן אני מעדיף לעבור על תמונות ה-MRI עצמן ולא להסתמך רק על המשפט שמופיע בדו”ח הפענוח. גם ביופסיה אינה הכרחית לכל ליפומה גדולה. ההחלטה אם לבצע core needle biopsy – ביופסיית מחט עבה תלויה בשילוב של גודל, עומק, קצב גדילה, תסמינים ובעיקר מראה הגידול בהדמיה. כשיש חשד ל-ALT/WDL, ניתן במקרים המתאימים לבצע על רקמת הביופסיה בדיקה ל-MDM2 amplification, שבאמצעותה ניתן להבדיל בצורה הרבה יותר מדויקת בין ליפומה פשוטה לבין ALT/WDL. לכן אין כלל נכון שאומר שכל ליפומה מעל מספר מסוים של סנטימטרים חייבת בירור נרחב ומוגדר, וגם לא נכון שכל גוש שנכתב עליו “ליפומה” באולטרסאונד אפשר פשוט להסיר ללא תכנון נוסף. ההחלטה צריכה להיות מותאמת למאפיינים של הגידול הספציפי. מבחינת הניתוח עצמו – גם כאן יש הבדל גדול בין ליפומה קטנה ושטחית לבין ליפומה גדולה, עמוקה או תוך-שרירית. כאשר הגוש נמצא בין קבוצות שרירים, בסמוך לעצב או לכלי דם, או מגיע לממדים גדולים, חשוב לתכנן את הגישה והכריתה כך שניתן יהיה להסיר אותו בשלמות תוך שמירה על המבנים החשובים ועל התפקוד. ואם מתברר שמדובר ב-ALT ולא בליפומה פשוטה, אין פירוש הדבר בהכרח שנדרש ניתוח אגרסיבי או כריתה רחבה של שרירים. בגידולים כאלה בגפיים או בדופן הגוף ניתן פעמים רבות לבצע כריתה שלמה ומתוכננת תוך שמירה על עצבים, כלי דם ושרירים חשובים ולהשיג שליטה מקומית מצוינת. אך דרוש נסיון מתאים כדי לעשות את הדברים נכון ולדייק אותם. לכן, במקרה של גוש שומני גדול, עמוק, תוך-שרירי או כזה שגדל, הייתי ממליץ לבצע הערכה מסודרת לפני שקובעים ניתוח להסרת “ליפומה”. את מוזמנת להגיע אליי לייעוץ עם בדיקות ההדמיה שכבר ביצעת. חשוב להביא את התמונות עצמן ולא רק את הפענוח. אני מטפל ומנתח גם ליפומות מורכבות: גדולות, עמוקות, תוך-שריריות, חוזרות או כאלו הסמוכות לעצבים וכלי דם, וגם ALT, ליפוסרקומה וגידולי רקמה רכה אחרים. מבחינתי היתרון הוא שאין צורך להחליט מראש אם מדובר “רק בליפומה” או בגידול שדורש טיפול אונקולוגי: אפשר לבצע את ההערכה, להשלים את הבירור במידת הצורך ולתכנן את הניתוח בהתאם. גם אם לאחר הבירור מתברר שמדובר בליפומה שפירה לחלוטין והיא מפריעה או שהמטופל מעוניין להסיר אותה, ניתן בהחלט לבצע אצלי גם את הניתוח עצמו. ניתן לקבוע אליי תור במרפאה בירושלים או ברמת גן בטלפון 02-6778899. הרבה בריאות, ד”ר מני ברכה מומחה לכירורגיה אונקולוגית, סרקומה וגידולי רקמה רכה, מלנומה וגידולים נדירים.
