הכי חשוב לדעת על ביופסיית מחט עבה
מניעת סרטן השד, הטיפול בו, ההחלמה והחיים אחרי ניתוחים וכימותרפיה מעלים שאלות רבות. לפניכם מקבץ שאלות ותשובות מפורום סרטן השד ב-doctors
מדריך בדיקות רפואיות: מהי ביופסיה? מה ההבדל בין סוגי הביופסיה השונים? מה הסיכונים הכרוכים בהליך זה, וכיצד תתכוננו לבדיקה זו?
חידושים חשובים בתחום הדמיית השד מאפשרים להימנע מהצורך בכריתה של חלק מהשד (למפקטומיה) לצורך אבחון, במקרה של ממצא חשוד בשד
ערב טוב, לפני שנה וחצי עברתי ביופסיית מחט עבה בשל פיברואדנומה. לפני חצי שנה הוצאה בשל גדילה. מאז הביופסייה יש לי כאב בעצמות שמתחת לשד ותחושה של הקרנת כאב לגב בצד שמאל.הכאב הוא מעין צריבה ותחושה של מכה יבשה על אף שלא נחבלתי באזור. בדיקת mri תקינה. האם ייתכן שיש לי דלקת בשד או בצלעות שמתחת? איזו בדיקה מגלה דלקת? הכאב ממש מקשה עליי וקשה מנשוא.אני חוששת לעשות בדיקת סיטי או מיפוי עצמות בשל הקרינה.,ממש אובדת עצות.האם בדיקת דם יכולה לגלות דלקת בשד או מתחת לצלעות? תודה רבה על המענה וערב טוב!
היי, בדיקות דם לא יועילו.. תפני לכירורג שד להמשך בירור. יתכן כי פגיעה עצבית, נדיר למדי.. או ממצאים אחרים..בהצלחה ובריאות שלמה
שלום בן 39 לפני 7 שנים אובחן עם לימפומה הודג'קין, עבר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, והשתלת מח עצם עצמית. מאז במעקב הכל תקין. לאחרונה פנה לרופא משפחה עקב נפיחות בצוואר, ללא תסמינים מיוחדים נוספים. בדיקות דם כלליות בסיסיות תקינות, ספירת דם תקינה. נשלח גם ל-US, ושם נכתב: אונה ימנית: 15/13/49 ממ אונה שמאלית: 14/11/43 ממ האיסטמוס והאונה הימנית בגודל ומרקם תקינים, ללא עדות לגושים. האונה השמאלית בגודל תקין עם קשרית בודדת בקוטר 3 ממ בקוטב התחתון, מתאימה ל COLLOID CYST . אין עדות לקשריות דומיננטיות או לקשריות עם הסתידויות חשודות. בבסיס הצוואר השמאלי- במפתח בית החזה מודגם תהליך סולידי, היפואקוגני, עם הסתיידויות גסות מרובות בתוכו, 23/18/42 ממ גודלו. במיקום דומה בצד ימין מודגמת בלוטת לימפה מוגדלת בודדה בגודל 25/8 ממ, בעלת ארכיטקטורה שמורה. לא זוהו בלוטות לימפה מוגדלות נוספות בקדמת הצוואר. בבדיקה קודמת ממרץ 2010 היו ציסטות באונה ימנית של בלוטת התריס שלא נראות בבדיקה היום. הציסטה בצד שמאל חדשה. בבדיקה הקודמת (לפני כמוטרפיה והקרנות) היו ממצאים מרובים יותר. אין בידנו בדיקות עדכניות יותר להשוואה. מומלץ יעוץ המטולוגי עם צילום חזה מינואר השנה להשוואה כמובן שנפנה לייעוץ המטולוגי מסודר, אך רצינו לשאול. מה משמעות הממצאים? האם זה עלול להיות קשור למחלה כמו בעבר? והאם העובדה שבדיקות הדם הבסיסיות תקינות שוללת את האפשרות שמדובר במחלה כמו לימפומה? תודה רבה
שלום רב, כמובן שיש לשלול לימפומה עקב עברך אבל הבלוטות יכולות להתאים דווקא לדברים אחרים. בשלב זה הייתי קודם כל קובע ניקור של הבלוטה לביופסיה תחת US (ולא ביופסיה פתוחה) כדי לשלול תהליכים אחרים. במידה ויש אכן חשד ללימפומה ניתן באותו המעמד לבצע ביופסיית מחט עבה שיכולה לתת את האבחנה הסופית של לימפומה. ניתן לביצוע במהירות במרפאתינו באסותא והתשובות הראשוניות במקום (03-7645464). בברכה. ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464
בס"ד היי ד"ר אשמח להתייעצות, ביצעתי בדיקת שד ולאחר הבדיקה הופנתי לבדיקת אולטרא סאונד והממצאים היו: עברה סונר ימין ציסטות שמאל שעה 2 3 ס"מ מהפטמה גוש 1.1 ס"מ מחלקו ציסטי וחלקו סולידי. BIRAD4A זקוקה לביצוע TCB לאחר מכן כמובן עברתי ביופסיה – TRU CUT BIOPSY CORE BIOPSY : שמאל : לאחר הזרקת הרדמה מקומית לידוקאין 2%, בוצע TRUCUT BIOPSY לגוש שתואר בשעה 2, הוכנס קליפ במקום הביופסיה, הפעולה עברה ללא סיבוך. הבדיקות נשלחו לבדיקה היסטולוגית סיכום התשובה הפתולוגית : Cores of biphasic fibro-glandular lesion, the stroma is midly ceiiullar without atypia and without mitotic figure המלצות: הוצאה כירורגית לאחר סימון תחת סונק FNL לאחר שהממצאים הגיעו הרופאה המליצה לעבור ניתוח להוצאה של הגידול השפירי וזאת מכיוון שלא ניתן לדעת איזה סוג גידול שפירי זה, חשוב לי לציין אני בת 31 בריאה, ולא עברתי ניתוח, האם כדאי עפ"י הממצאים לעבור את הניתוח להוצאת של הגידול השפירי? אשמח לשמוע את המלצתך ודעתך בעניין, תודה רבה
היי, המלצת הפתולוג היא הסרת הגוש על מנת להגיע לאבחנה ברורה בלבד. לא לדאוג, מדובר בניתוח קל. בהחלט ממליצה לבצע, שבוע טוב
שלום ד”ר ברכה, בעלי בן 59 עבר CT בטן בגלל כאבים ואבנים בכליות, ובבדיקה נמצא במקרה גוש גדול של כ־11 ס”מ בחלק האחורי של הבטן. בפענוח נכתב: “מסה רטרופריטונאלית החשודה לתהליך סרקומטוטי, ייתכן ליפוסרקומה”. הגוש נמצא משמאל, סמוך לכליה ולשריר הפסואס לפי המשך הפענוח. עד עכשיו לא בוצעה ביופסיה ואין עדיין אבחנה פתולוגית. אנחנו מאוד לחוצים ומקבלים המלצות שונות. כירורג אחד אמר שכדאי להוציא את הגוש בניתוח בהקדם ולשלוח אותו לפתולוגיה, ורופא אחר שמיודד עם המשפחה אמר שאסור לנתח גידול כזה לפני שמבצעים ביופסיית מחט עבה (core needle biopsy) ומתכננים את הטיפול במסגרת צוות שמתמחה בסרקומות. קראתי באינטרנט שביופסיה של גידול החשוד לסרקומה עלולה לגרום לפיזור תאים לאורך מסלול המחט, ולכן אני חוששת שנעשה פעולה שתזיק לו. מצד שני, אני מבינה שגם ניתוח בלי לדעת מראש מה סוג הגידול עלול להיות לא נכון. האם ברוב המקרים של גוש או מסה ברטרופריטונאום צריך לבצע ביופסיה לפני ניתוח? האם יש מקרים שבהם ניתן לזהות לפי ה־CT במה מדובר ולהתקדם ישירות לניתוח בלי ביופסיה? האם לפני קבלת החלטה צריך להשלים גם CT חזה, MRI או PET-CT? ועד כמה תוצאת הביופסיה משפיעה על היקף הניתוח, ועל האפשרות לקבל טיפול לפני הניתוח? אני פונה אליך משום שהבנתי שאתה עוסק בניתוחי סרקומה רטרופריטונאלית. האם נכון להגיע אליך עם דיסק ה־CT לפני שקובעים ביופסיה או ניתוח, כדי לוודא שהבירור והפעולה מתוכננים נכון?
שלום, הסיטואציה שאת מתארת היא בדיוק מצב שבו כדאי לעצור לפני שמבצעים פעולה כלשהי, ולעשות את הבירור בסדר הנכון. ראשית, המונח “מסה רטרופריטונאלית החשודה לסרקומה” ב-CT הוא עדיין אבחנה רדיולוגית ולא אבחנה סופית. ברטרופריטונאום יכולים להופיע מספר סוגים שונים מאוד של גידולים, ביניהם ליפוסרקומה, ליומיוסרקומה וסרקומות אחרות, אבל גם לימפומה, גידולים ממקור עצבי, גידולים של הכליה או יותרת הכליה וגידולים נוספים. ההבחנה ביניהם קריטית, משום שהטיפול והניתוח יכולים להיות שונים לחלוטין. בשלב הראשון חשוב מאוד לעבור על תמונות ה-CT עצמן ולא רק על הפענוח. כאשר החשד הוא לסרקומה רטרופריטונאלית, בדיקת ה-staging המקובלת היא בדרך כלל CT חזה, בטן ואגן עם חומר ניגוד. MRI יכול להיות מועיל במקרים מסוימים, למשל בגידולי אגן או כאשר צריך להבין טוב יותר את היחסים עם מבנים אנטומיים מסוימים, אבל אינו נדרש באופן שגרתי לכל גידול רטרופריטונאלי. גם PET-CT אינו בדיקת חובה ברוב המקרים, ולעיתים לא תורמת לתהליך האבחנתי. לגבי הביופסיה, באחוז ניכר מהמקרים של מסה רטרופריטונאלית החשודה לסרקומה נכון לבצע ביופסיית מחט עבה, core needle biopsy, לפני שמחליטים על טיפול או ניתוח. הביופסיה צריכה להיות מונחית CT או אולטרסאונד, בדרך כלל בטכניקה קואקסיאלית, ובמסלול שמתוכנן כך שלא יעבור דרך חלל הצפק ככל שניתן. הסיבה לביופסיה אינה רק לדעת אם הגידול “ממאיר”, חשוב לדעת איזה גידול זה. לדוגמה, ליפוסרקומה, ליומיוסרקומה, לימפומה וגידול עצבי אינם מטופלים באותה צורה. גם בתוך ליפוסרקומה יש הבדל משמעותי בין well-differentiated לבין dedifferentiated liposarcoma, והפתולוגיה יכולה להשפיע על תכנון הניתוח ועל השאלה האם בכלל יש מקום לטיפול נוסף לפניו. יש סיטואציות שבהן הביופסיה והדיוק האבחנתי המוקדם יכולים לייתר את הצורך בניתוח, ולתת אפשרויות נוספות. כאשר הגידול אינו אחיד ב-CT, חשוב גם לבחור נכון מאיזה חלק שלו לקחת את הביופסיה. לעיתים דווקא המרכיב המוצק או החשוד יותר הוא זה שצריך לדגום, כדי לא לקבל תשובה שאינה מייצגת את החלק המשמעותי של הגידול. החשש שלך מפיזור של תאי הגידול בעקבות הביופסיה מוכר. בביופסיית core מתוכננת היטב הסיכון לזריעה לאורך מסלול המחט הוא נמוך מאוד, ולכן הוא אינו סיבה להימנע מביופסיה כאשר היא נדרשת. לעומת זאת, ביופסיה פתוחה, לפרוסקופית או פעולה לא מתוכננת בתוך חלל הבטן עלולות ליצור בעיות משמעותיות יותר ולכן בדרך כלל אינן הדרך הנכונה לאבחן חשד לסרקומה רטרופריטונאלית.זו סיבה נוספת לכך שחשוב שהבדיקה תבוצע אך ורק במרכז סרקומה מנוסה. יש כמובן חריגים. לעיתים ה-CT נראה כל כך אופייני לליפוסרקומה רטרופריטונאלית, עד שבצוות סרקומה מנוסה ניתן להחליט שאין צורך בביופסיה לפני ניתוח, בעיקר אם ממילא לא מתוכנן טיפול טרום-ניתוחי. אבל זו צריכה להיות החלטה לאחר מעבר של צוות מנוסה על ההדמיה, ולא כלל שלפיו “אם נראה כמו ליפוסרקומה פשוט מנתחים”. יש גם מצבים שבהם דווקא אסור למהר לביופסיה. לדוגמה, אם יש אפשרות שמדובר בגידול שמקורו ביותרת הכליה או ב-paraganglioma/pheochromocytoma, יש צורך לעיתים בבירור הורמונלי מתאים לפני דגימה. לכן גם את הביופסיה עצמה נכון לתכנן רק לאחר שמבינים היטב מאיזה מבנה הגידול יוצא ומהו האבחון המבדיל. לגבי הכליה או איברים סמוכים: העובדה שהגידול “צמוד לכליה”, למעי, לשריר הפסואס או לכלי דם אינה כשלעצמה אומרת שחייבים להסיר אותם. מצד שני, בסרקומות רטרופריטונאליות מסוימות, ובמיוחד בליפוסרקומה, לעיתים כריתה נכונה אכן כוללת הסרה en bloc (מקשה אחת) של איברים סמוכים כדי להשיג כריתה אונקולוגית מלאה. ההחלטה צריכה להיות מותאמת לסוג הגידול, לדפוס הגדילה שלו ולממשק האנטומי, ולא להתקבל רק לפי משפט בדו”ח ה-CT. וזו בעיניי הנקודה החשובה ביותר: לא נכון לבצע ניתוח רק כדי “להוציא את הגוש ולראות מה הוא”. בסרקומה רטרופריטונאלית, התכנון של הניתוח הראשון משמעותי מאוד, ולעיתים הוא קובע את האפשרות להשיג כריתה מלאה תוך שמירה ככל האפשר על תפקוד ואיברים שאינם חייבים להיכרת. לכן במקרה של בעלך הייתי ממליץ להגיע אליי לפני הביופסיה ולפני קביעת ניתוח, עם בדיקת ה-CT עצמה ולא רק הפענוח. אוכל לעבור על ההדמיה, להבין האם הממצא אכן נראה כמו סרקומה רטרופריטונאלית, להשלים את ה-staging במידת הצורך ולהחליט האם יש צורך בביופסיה, מאיזה אזור נכון לקחת אותה ומה צריך להיות המשך הבירור. אני עוסק באופן ייעודי בניתוחי סרקומה רטרופריטונאלית וגידולי רקמה רכה, והמקרים הללו נידונים במסגרת צוות רב-תחומי בהתאם לסוג הגידול ולמורכבות האנטומית. ניתן לקבוע אליי תור במרפאה בירושלים או ברמת גן בטלפון 02-6778899. הרבה בריאות, ד”ר מני ברכה מומחה לכירורגיה אונקולוגית – סרקומה רטרופריטונאלית וגידולי רקמה רכה, מלנומה וגידולים נדירים.