רפואה מונעת: כך תעצרו את הסרטן לפני שהוא מתפרץ

יש הרבה דברים בחיים שאין לנו ממש שליטה עליהם: התנהגות הנהגים בכביש, סכסוכים גלובליים וגם מזג האוויר הצפוי לימים הקרובים. ובכל זאת, יש דבר אחד שאנחנו יכולים לשלוט עליו, לפחות במידה מסוימת – הבריאות שלנו.

כיום כבר ידוע שפעילות אירובית קבועה ותזונה מאוזנת ועשירה בכל אבות המזון ורכיביו תורמות לבריאות הלב וכלי הדם, משפרות את הבריאות הגופנית והנפשית ומשפיעות לטובה על תוחלת החיים ועל איכותם. בנוסף, ידוע גם שבדיקות מסוימות בפירוש יכולות להציל חיים, פשוטו כמשמעו.

הפעם בחרנו להתמקד בבדיקות שיכולות להקטין באופן משמעותי את סכנת החיים הצפויה לנו ממחלת הסרטן, גורם התמותה המוביל בארץ.

"סרטן הוא אינו גזר דין מוות", מבהיר פרופ' איתן פרידמן, מומחה בגנטיקה רפואית. "כיום יודעים באופן חד משמעי שגילוי מוקדם מציל חיים והוא אחד האמצעים הבטוחים לאריכות ימים".

ההמלצות הבאות שמציג פרופ' פרידמן מיועדות בעיקר לאוכלוסיה הכללית, לצורך מעקב שגרתי. "חשוב להבין שבהחלט יש מה לעשות כדי לאתר בזמן חלק ניכר מסוגי הסרטן השכיחים עוד בזמן שהגידול קטן, מוגבל לרקמה שממנה התחיל הסרטן ובטרם התפשט לאיברים מרוחקים", מסביר פרופ' פרידמן וקורא לכם ולכן לגשת להיבדק בהתאם להנחיות המקובלות המפורטות בשורות הבאות:

סרטן המעי הגס - מסוגי הסרטן השכיחים ביותר

מדי שנה מתגלים בישראל כ-3,000 מקרים של סרטן המעי הגס, שידוע כאחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. פרופ' פרידמן מציין שלוש בדיקות סקר שיכולות לסייע באיתור מוקדם: בדיקת דם סמוי בצואה; סיגמואידוסקופיה - בדיקה פנימית של החלק התחתון של המעי המתבצעת על ידי החדרת צינור גמיש לפי הטבעת עד לאזור הנקרא סיגמה בצד השמאלי של המעי הגס; וקולונוסקופיה – כלי אנדוסקופי המאפשר הסתכלות ישירה אל תוך המעי הגס, לכל אורכו.

"אחד היתרונות בבדיקת קולונוסקופיה נובע מכך שבניגוד לבדיקת הדם הסמוי בצואה, היא גם אבחנתית וגם טיפולית. כלומר, ברגע שמאותר ממצא חשוד כמו פוליפ, ניתן להוציאו כבר במעמד הבדיקה ובכך למעשה למנוע התפתחותו לסרטן. מעבר לכך, מדובר בבדיקה שאותה נדרש לבצע אחת לעשר שנים בלבד, ולא אחת לשנה כמו בדיקת הדם הסמוי בצואה", מציין פרופ' פרידמן.

בנוסף לבדיקות אלו המומלצות לקהל הרחב החל מגיל 50, חשוב להיות ערים לתסמינים, כגון: דימום מפי הטבעת, שינויים בהרגלי היציאות (שלשול חדש וממושך או עצירות שלא היתה קיימת קודם) או בטן תפוחה. אם אתם חווים תסמינים כאלה, חשוב שתתייעצו בהקדם עם רופא המשפחה, גם אם גילכם נמוך מ-50.

חשוב להבהיר כי ההמלצה להיבדק מגיל 50 תקפה רק לאנשים שבמשפחתם אין קרובים שחלו בסרטן המעי הגס, כלומר אנשים שהם בסיכון רגיל לפתח סרטן זה. אם יש לכם חולי סרטן מעי גס במשפחה, מומלץ שתיבדקו בגיל מוקדם יותר ובתכיפות רבה יותר בהתאם להמלצת הרופא המטפל, וחשוב כמובן חשוב לקבל גם ייעוץ גנטי.

סרטן השד - לשים לב לסימנים מחשידים

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. ככל שהוא מאובחן בשלב מוקדם יותר, אחוזי הריפוי מצוינים עם החלמה מלאה.

מומלץ לכל אישה מגיל 50 ללא גורמי סיכון וללא כל תסמינים מחשידים, לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים, ופעם בשנה בדיקה אצל כירורג שד.

אבל שימו לב! אם אתן חשות בסימפטומים, כגון: כאבים בשד, הפרשה מהפטמה או שינוי צבע השד, צורתו או צורת הפטמה, יש לגשת להיבדק ללא דיחוי, ללא קשר לגיל.

לנשים בנות 40–50 מומלץ לגשת לכירורג שד אחת לשנה וגם לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים–שלוש. נשים שלהן היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות נמצאות בסיכון מוגבר, ועבורן מומלץ לבצע בדיקת MRI בכל חצי שנה, כבר החל מגיל 25, או עשר שנים לפני גיל הופעת הסרטן של קרובת המשפחה.

במקרים שבהם יש חשד לרקע גנטי לסרטן שד (ושחלות), מומלץ לבצע ייעוץ גנטי ובדיקה גנטית לאיתור מוטציות ספציפיות בגנים הקשורים לסרטן תורשתי ובעיקר מדובר בגניםBRCA1, BRCA2 . נשים הנושאות מוטציות בגנים אלה נמצאות בסיכון מוגבר משמעותית לחלות בסרטן שד (ושחלות).

בשל השכיחות הגבוהה במוטציות בשני גנים אלה בקרב נשים ממוצא אשכנזי, כיום כל אישה ממוצא זה יכולה לבצע בדיקה גנטית על חשבון קופת החולים, כבדיקת סקר, ללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.

סרטן הערמונית - אל תוותרו על בדיקה אורולוגית

סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 50. לכן, מומלץ לכל גבר מגיל זה ואילך לבצע מעקב אורולוגי, הכולל מעקב של סמני סרטן הערמונית בדם (PSA או נגזרות שלו) וכן לבצע בדיקה ידנית על ידי האורולוג המאפשרת לבחון את מצב הערמונית.

אם התגלו ממצאים, יש לברר אותם על ידי הדמיית הערמונית על ידי סונאר או MRI. חשוב לזכור שרוב סרטני הערמונית מתגלים בבדיקת סקר כזו, ויש מעט מאוד תסמינים שייחודיים לסוג זה של סרטן.

סרטן צוואר הרחם - גם החיסון חשוב למניעה

במרבית המקרים, סרטן צוואר הרחם נובע מנוכחות של זנים ספציפיים של וירוס הפפילומה, העובר במהלך קיום יחסי מין, לרבות יחסי מין מוגנים. כיום יש חיסון יעיל נגד וירוס זה, המומלץ במסגרת חיסוני השגרה הן לבנים והן לבנות.

בנוסף לחיסון שמצמצם את הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם, חשוב שכל אישה פעילה מינית תבצע בדיקת "פאפ" אחת לשלוש שנים. מדובר בבדיקת סקר המאפשרת לאתר שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ובמידת הצורך גם לבצע בדיקות/ פעולות מסוימות שיצמצמו את הסיכוי להתפתחות סרטן מסוג זה, או יאפשרו לטפל בסרטן בהיותו מוגבל לצוואר הרחם.

סרטן הריאות – מעקב הדוק במעשנים ובעובדים עם אסבסט

רוב חולי סרטן הריאות הם מעשנים. אולם, גם אנשים שעוסקים בהווה או בעבר בעבודות המערבות שימוש באסבסט נמצאים בסיכון גבוה לחלות. עבור אוכלוסיה זו מומלץ לבצע CT של הריאות במינון קרינתי נמוך וכן להקפיד על מעקב רפואי הדוק.

לאנשים שבמשפחתם התגלו מקרים של סרטן הריאות, מומלץ גם לבצע מעקב תקופתי מסוג זה.

סרטן העור - היו חכמים בשמש

סרטן העור הפחות נפוץ אך הקטלני ביותר בישראל הוא סרטן מסוג מלנומה. כדי לצמצם את הסיכוי לחלות בו חשוב להקפיד על אמצעי הגנה נדרשים: חבישת כובע ולבישת חולצות עם שרוולים ארוכים בכל יציאה לשמש. כמו כן, יש להימנע ככל שניתן משהייה בשמש בין השעות 10:00 ל–16:00, בהן הקרינה האולטרה סגולה היא הגבוהה ביותר, וכן יש להקפיד על שימוש בקרם הגנה בכמויות טובות.

אנשים עם היסטוריה משפחתית של מלנומה במשפחה או לחלופין בעלי גוון עור ג'ינג'י או עם נמשים או מי שנשרפים בקלות בשמש, נדרשים גם לבדיקת מעקב שנתית לאיתור נגעים חשודים אצל רופא עור. "חשוב להכיר את הנמשים ואת נקודות החן שלנו ובכל מקרה שבו נראה שינוי בנקודת החן, יש להיוועץ ברופא עור ולהיבדק על ידו ללא דיחוי", מציין פרופ' פרידמן.

"עם השנים, עולם הרפואה והמדע מתפתח ואנחנו רוכשים טכניקות ושיטות נוספות שמאפשרות לשפר את הרפואה המונעת בתחום הסרטן. חשוב להתעדכן מול רופא המשפחה ולגשת לבצע בדיקות בהתאם להמלצות.

"התקווה היא שבעתיד נוכל לאפשר לכל אחד ואחת לבצע בדיקות סקר המותאמות באופן ספציפי לנתוני הגנטיקה האישיים שלהם. חשוב לזכור – איתור מוקדם של הסרטן מציל חיים!", מבהיר פרופ' פרידמן לסיום. ומה איתכם, כבר קבעתם תור לבדיקה?