נגישות
נגישות

שגרת טיפת חלב

(0)
לדרג

מטרות השירות המונע בטיפות חלב כוללות קידום ושמירת בריאותם הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של הילדים ומשפחותיהם. זה נעשה באמצעות בדיקות סקר וחיסונים לשם מניעת מחלות וסטיות ממצב בריאות תקין וגילוי מוקדם של ליקויים שיאפשר טיפול ו/או שיקום מוקדם ככל האפשר, ואף הדרכה וייעוץ להורים לשם פיתוח התנהגויות מקדמות בריאות בקרב הילדים ומשפחותיהם.

מאת: יעקב אורקין, מירה חונוביץ, יונה אמיתי

נוהל הטיפול בתינוק ובפעוט מתווה את הטיפול המונע בטיפות חלב בילדים מלידה ועד גיל שש (עם הכניסה לבית הספר), ומפרט את תוכן סל השירותים על פי גיל הילד. ילדים מסוימים באים לטיפת החלב לביקורים נוספים בשל הצורך לקיים מעקב, אם בשל בעיות התפתחותיות או בריאותיות ואם בשל סיכון חברתי בהיבטים של משפחה וסביבה.

צוות הבריאות בטיפות חלב כולל בעיקר אחיות ורופאים. יש טיפות חלב שעובדים בהן אנשי צוות נוספים: מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות, פקידות, "שחקיות", "מגשירות" (בין עולים חדשים לצוות טיפת החלב) - בעיקר במסגרת של פרויקטים מקומיים.

הפעילויות המתבצעות במפגשים עם הצוות בטיפות החלב הן חיסונים, בדיקות סינון כגון בדיקת התפתחות, בדיקת ראייה, הערכת גדילה, בדיקת תקשורת בדיקת רופא, ספירת דם, ייעוץ והדרכה בנושאים רלוונטיים להורים הקשורים לגידול הילד כגון הנקה, תזונה, התפתחות, בטיחות, בריאות השן, ובנושאים הקשורים לתפקודם ההורי, כגון הקשר הורה-ילד, מיומנות הורית, סדר יום, שילוב בין עבודה וגידול ילדים, גבולות, קנאת אחים, גמילה מחיתולים ועוד. בדיקת סקר לאיתור לקות שמיעה ביילודים, שבעבר נעשתה בטיפת חלב, מבוצעת כיום בדרך כלל במחלקות יילודים בבתי חולים, ורק במקרים מסוימים היא נעשית בטיפת חלב.

בפרק זה מפורטת הבדיקה המבוצעת בביקור הראשון בטיפת חלב ויש בו התייחסות לפעילויות שמתבצעות במהלך כל הטיפול בטיפת החלב.

הביקור הראשון בטיפת חלב

הביקור הראשון מתקיים בשבועות הראשונים לחיים ומספק הזדמנות ראשונה להיכרות עם המשפחה והתינוק. בטיפות חלב רבות ההיכרות עם המשפחה מתחילה עוד בזמן ההיריון.

בשלב הראשון מתקיימת היכרות עם הילד ומשפחתו. זו כוללת קבלת מידע מההורים לגבי הלידה, מצבי בריאות במשפחה ועוד (יפורט בהמשך). כמו כן מנוצלת הפגישה הראשונה למתן הסבר על השירות המונע ועל סל השירות בטיפת חלב.

קיום ריאיון עם ההורים וקבלת מידע בביקור ראשון

איסוף המידע לגבי הילד ייעשה באמצעות ריאיון עם ההורים, מכתב השחרור מבית החולים ומקורות

מידע נוספים על פי הצורך. במכתב השחרור מבית החולים ייאספו פרטים אלה:

  • משפחה: מוצא, קרבת משפחה בין ההורים, בעיות בריאות של ההורים, מחלות כרוניות או גנטיות במשפחה המורחבת, מקומו בין האחים, עיסוק והשכלה של ההורים
  • היריונות קודמים: מהלכם ותוצאותיהם
  • נוכחי: טבעי או IVF, משך ההיריון, תחלואה בזמן ההיריון (סוכרת, טוקסמיה, זיהומים), עישון של האם או חשיפה ל׳׳חומרים" אחרים (אלכוהול, סמים, זיהומים סביבתיים), האם בוצע ייעוץ גנטי, האם ההורים נבדקו בסקר גנטי במסגרת תוכנית "דור ישרים״ (במגזר החרדי) האם בוצעה סקירת מערכות ומה היו הממצאים
  • לידה: היכן הייתה רגילה או קיסרית (והסיבות). מצג היילוד, ציון אפגר בלידה, סיבוכים במהלך הלידה או אחריה, משקל בלידה והתאמתו לגיל ההיריון
  • מהלך בבית חולים עד לשחרור: צהבת יילוד, שינויים במשקל לידה, הנקה או תזונה אחרת, מומים או ממצאים בלתי תקינים שכבר נמצאו אצל תינוקות (כגון אוושה, דיספלסיה של מפרק הירך [Developmental Dysplasia of the Hip, DDH], פזילה, מומים), התערבויות שגרה (ויטמין K, חיסון להפטיטיס B, בדיקות ^PKU ותת-תריסיות, וסקר מטבולי-גנטי מורחב המתבצע בשנים האחרונות), בדיקת סקר שמיעה לתינוקות, המלצות בשחרור מבית החולים
  • המהלך הרפואי מאז הלידה ועד היום: תחלואה ובעיות אחרות הקשורות לגידול התינוק, התרשמות לגבי דיכאון אחרי לידה (הסקר לאיתור של דיכאון אם אחרי לידה מבוצע באזורים מסוימים ולא בכל הארץ)
  • אנמנזה המחשידה לסיכון מוגבר לדיספלסיה של מפרק הירך (DDH): מצג עכוז, מיעוט מי שפיר, היריון רב-עוברים, מקרים של DDH במשפחה (יש להפנות להדמיה ולייעוץ גם בהיעדר ממצאים קליניים המעידים על דיספלסיה של מפרק הירך) ועוד

בהמשך הביקור מתבצעות הפעילויות הבאות:

  • ביצוע אומדן פיזיקלי ראשון של התינוק ובדיקה כללית של התינוק
  • הערכת גדילה
  • הדרכת ההורים בטיפול בילד, כגון הדרכה להנקה, תזונה, גרייה, בטיחות וסביבת התינוק

הפעילויות המבוצעות במהלך המשך הביקורים בטיפת חלב

הערכת גדילה

הערכת גדילה מתבצעת בהתאם לנוהל. בהערכת גדילה יש לבצע שקילה, מדידת אורך או גובה, מדידת היקף ראש, תיעוד הנתונים בתיק, הצבת הנתונים בעקומות הגדילה, והדרכה או ייעוץ על פי הממצאים והרלוונטיות.

יש לקבוע תדירות מעקב השונה מהשגרה במקרה שהגדילה אינה תקינה. יש לבנות תוכנית התערבות ו/או מעקב בהתאם לצורך.

בהתאם לגיל הילד יש לבצע:

  • הערכת חיסונים
  • הערכת התפתחות (בעזרת כלי סקר סטנדרטיים)
  • הערכת חושים (ראייה ושמיעה)

הפעילויות בסיום המפגש:

  • תיעוד וסיכום של כל הממצאים כולל רשימת בעיות. דיון ובניית תוכנית התערבות על סמך בסיס הנתונים, האנמנזה או ממצאים בביקור
  • שיחת סיכום לגבי שאלות של ההורה, ממצאים בביקור הצפוי בתקופה הקרובה (Anticipatory Guidance)

ציפיות ההורים מהביקור הנוכחי:

  • האם יש להם שאלות או בקשה לבדוק דבר מה באופן מיוחד
  • יש לציין כי בכל ביקור יש לקבל מידע רלוונטי מההורים לגבי מצב בריאותו של הילד.

חיסונים

תוכנית חיסוני השגרה נקבעת על ידי האגף לאפידמיולוגיה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מתעדכנת מעת לעת ומופיעה בתדריך החיסונים. אפשר למצוא את תדריך החיסונים באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

אחות מוסמכת בטיפת חלב מבצעת את החיסונים.

במקרים החורגים ממתן חיסוני שגרה על פי התוכנית יש להתייעץ עם אחות אפידמיולוגית או עם רופא טיפת חלב.

תיעוד החיסונים נעשה בפנקס חיסונים, ברשומת בריאות הילד על פי סטנדרטים של משרד הבריאות. תיעוד נוסף ברשומות נוספות יבוצע על פי המקובל בכל ארגון. התיעוד משמש להערכת מצב החיסונים של הילד.

לפני כל מתן חיסון יש לברר אם היו תופעות לוואי לחיסונים קודמים והוריות-נגד לחיסון הניתן. במצבים שהורה מסרב לחסן את ילדו כמומלץ יש לראיין את ההורה לסיבת הסירוב ולהדריכו לגבי החשיבות של מניעת מחלות קשות הניתנות למניעה על ידי חיסון. יש הורים המסרבים לחלק מתוכנית שגרת החיסונים, וניתנת אפשרות לפצל את תרכיבי החיסון על מנת להגביר את היענות.

יש ליידע את ההורים גם לגבי חיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות אך עדיין אינם כלולים בסל הבריאות, ואפשרלקבלם בקופות חולים (נגיף הרוטה, שפעת) בתשלום, ולחיסונים במצבים מיוחדים, כגון RSV.

בריאות התינוק והפעוט: מידע שימושי לצוות טיפת חלב

הערכת תזונה ותוספות לתזונה

יש לפעול על פי המדריך להזנת התינוק הבריא והנחיות נוספות של משרד הבריאות, המסוכמות בפרק 45 להלן. המלצות משרד הבריאות מתייחסות להנקה מלאה עד גיל שישה חודשים, לאחר מכן המשך הנקה עם תוספות, טעימות, שתיית מים, מתן תוספי תזונה ועוד. תחומי ההדרכה וההערכה העיקריים הם:

  • הנקה: לברר אם התינוק יונק הנקה מלאה, תוכניות להמשך הנקה, קשיים בהנקה והנקה במצבים מיוחדים.
  • תוספות: ויטמין 400 D יחידות ליממה מהלידה ועד גיל שנה. באוכלוסיות שיש בהן לחסר תזונתי של ויטמין A יש להמליץ על מתן ויטמין D+A. תוספת ברזל מניעתי: 2-1 מ"ג לק"ג ליממה מגיל ארבעה חודשים עד גיל שנה.

הכנת פורמולה (לילדים שמקבלים פורמולה): הכנה נכונה, שמירה על היגיינה, חימום נכון של הבקבוק, פתח פטמה מתאים לפי הנחיות להכנה בטוחה של תמ"ל, כמתואר באתר של משרד הבריאות:

.www.health.gov.il/public/baby/feed/babyfeed2009.pdf

הערכת התפתחות

הערכת ההתפתחות מתבצעת על פי מדרגות ההתפתחות, על ידי האחיות, בגילי מפתח המצוינים בנוהל השירות לתינוק ולפעוט. עם זאת, יש להתייחס בכובד ראש לחשד של הורה שילדו אינו מתפתח כראוי. בהערכת התפתחות ישנו שימוש במבדקי סקר ("מדרגות התפתחות", "דנבר", ״CHAT״) ובדיקה נירו-התפתחותית. יש להדגיש כי מבדקי סקר אינם אבחנתיים. במקרה של חשד לבעיה יש לקבוע תוכנית למעקב מיוחד או להפנות להמשך בירור.

אנמנזה: נלקחת בכל מפגש, נקודת המוצא היא בירור לגבי מה התינוק או הפעוט כבר יודע או יכול לעשות. הבירור נעשה לפי תחומים של מוטוריקה עדינה וגסה, שפה ותקשורת ותחום רגשי חברתי.

דגשים בביקור ראשון: יצירת קשר עין, עוקב במבט, מגיב לקול ולאור, משמיע קול, מזיז את ארבע הגפיים, פותח אגרופים, אין העדפה או קיפוח של גף כשהתינוק שוכב על הבטן ומרים את ראשו.

הדרכה לגבי התנהגות מצופה: מחזוריות שינה וערנות, בכי, קוליק (Colic, ראו פרק 53), שינויים צפויים בתחום התנהגות והתפתחות, הנחיות לגרייה המעודדת התפתחות.

הביקור בגיל חמש אמור להיות ביקור מסכם, הבוחן בין השאר מוכנות לקראת כיתה א'. הסיכום אמור ללוות את הילד להמשך מעקב במסגרת רפואת בית ספר. הערכת ההתפתחות בגיל זה כוללת מיומנויות מוטוריות הקשורות לכתיבה ולהעתקת צורות, כישורי תקשורת, יכולת מוטורית, עצמאות ועוד.

הדרכת הורים

בשנים הראשונות הורים מתעניינים בנושאים הקשורים לטיפול יום-יומי בתינוק, תזונה והזנה, בטיחות ועוד. עם העלייה בגיל מתרחבים הנושאים שיש לדון עליהם עם ההורים: שינוי אמצעי הגנה מפני היפגעות ברכב, בבית ובסביבות אחרות; מניעת הרעלות ושאיפת גופים זרים לריאות, נזקי שמש, סכנות טביעה, כווייה והתחשמלות; רכישת הרגלי ניקיון, בעיות התנהגות ומשמעת; תזונה נכונה, בעיות אכילה ושינה, שמירה על בריאות השיניים; התמודדות עם בעיות בריאות כרוניות; אמצעים חדשים תואמים לגרייה להתפתחות מיטבית; התמודדות עם השפעות שליליות מהסביבה ואמצעי התקשורת - מחשב וטלוויזיה.

לעתים אפשר להתייחס גם להתערבות בנושאים הקשורים בהורים, כגון גמילה מעישון, טיפול בברזל לאם לאחר לידה, נטילת חומצה פולית לאם כל עוד היא נמצאת בתקופת הפריון, הפניה לטיפול משפחתי במשפחות שיש בהן אלימות, ייעוץ גנטי לפני ההיריונות הבאים או במהלכם, "בית ספר" להורות.

מניעת היפגעות, סביבת התינוק

אפשר להיעזר בחוברות של משרד הבריאות, בחומר של ארגון בטרם ושל קופות החולים. הדרכה למניעת מוות בעריסה: להשכיב לשינה רק על הגב, להימנע מעישון, להימנע ממצע רך או מכרית, להימנע מחימום-יתר, לא לאפשר שנת תינוק במיטת הורים. על מנת למנוע איחור בהתפתחות המוטורית ושינויים במבנה הגולגולת בשל ההשכבה על הגב, יש להמליץ שהתינוק ישכב על הבטן במהלך שעות הערות ביום, בהשגחה.

נסיעה ברכב: בשנה הראשונה תמיד בכיסא בטיחות מתאים ובכיוון הפוך לכיוון הנסיעה.

חימום החדר: טמפרטורה של 23-22 מעלות. יש להדריך לגבי סכנות של חימום באש גלויה בבית (הנזקים האפשריים כווייה, שריפה, הרעלה מחד-תחמוצת הפחמן).

נזקי שמש: יש להימנע מחשיפה לשמש ישירה בשעות שבהן הקרינה גבוהה (בשעות 16:00-10:00).

נפילות: להשתמש במיטת תינוק לפי התקן, אין להשאיר תינוק ללא השגחה על מתקן החתלה ובכלל, לדאוג להתקנת סורגים בחלונות, שער למדרגות.

בעלי חיים: לספק הדרכה לגבי סכנות של זיהומים או היפגעות פיזית. אמבטיה: טמפרטורת מים נכונה, לא להשאיר תינוק לבד בשום תנאי. עישון: לעודד הורים להיגמל מעישון ולא לאפשר לאורחים מעשנים לעשן בבית. תוכני ההדרכה מפורטים גם בפרק "המלצות לטיפול בתינוק בבית".

הערכת חושים: ראייה ושמיעה

הערכה גסה ראשונית לגבי חוש הראייה וחוש השמיעה אפשר לקבל על ידי שאילת ההורה אם התינוק מגיב לקול ולאור ואם ההורה חושב שהתינוק אינו רואה או אינו שומע.

הערכת ראייה: לשאול ולבדוק אם התינוק יוצר קשר עין, אם הוא עוקב, אם שמו לב לפזילה קבועה או בלתי קבועה, אם יש במשפחה המורחבת מקרים של ליקויי ראייה מולדים.

הערכת שמיעה: לברר לגבי גורמי סיכון נוספים לבעיות שמיעה כגון זיהומים בהיריון Storch, חבלת גולגולת, צהבת קשה, פגות קשה, חשיפה לתרופות כאמינוגליקוזידים, הידרוצפלוס, אנומליה של האפרכסת ותסמונות שונות כולל דאון. לשאול אם יש במשפחה המורחבת מקרים של ליקויי שמיעה מולדים.

 

בהתאם להתרשמות ולמידע המתקבל יש להפנות לרופא עיניים ו/או רופא אף אוזן וגרון, ולשקול הפניה לבדיקת שמיעה במכון שמיעה.

למי שלא ביצע בדיקת סקר לשמיעה או ראייה בתינוקות מומלץ להשלימה. בדיקת ראייה באמצעות לוחות סנלן מבוצעות על ידי האחות בגיל שלוש ובגיל חמש שנים בדיקת שמיעה מבוצעת בגיל 9-7 חודשים על ידי האחות.

בגיל שנתיים וחצי מתבצעת בדיקת תקשורת על ידי האחות, שכוללת תחומי שמיעה, שפה והבנת מושגים.

בדיקה גופנית של התינוק

הרשימה הבאה מפרטת מה יש לבדוק וממצאים בלתי תקינים חשובים משמעותיים בבדיקת הרופא. לשם ביצוע הבדיקות חשוב להכיר את המצב התקין, את הפתולוגיות הנפוצות במבנה ובתפקוד ותסמונות עיקריות. את הבדיקה הגופנית המדוקדקת יש לבצע בחדר מחומם כראוי, כאשר התינוק עירום לגמרי.

כללי: אסימטריה במבנה או בתפקוד, פרופרוציות יחסיות של חלקי הגוף, מומים חיצוניים, תגובה להורה ולסביבה, צבע (צהבת, כיחלון, חיוורון), התרשמות מהמצב התזונתי, סימנים חיוניים.

ראש: אסימטריה בגולגולת וחלקי הפנים, מצב מרפסים, היקף ראש, פזילה, החזר אור אדום מהרשתית (בחדר מוחשך לשם גרימת הרחבה של אישונים), מומי אפרכסת (PIT, בדלי עור, עיוות אפרכסת, פתחי סינוס), שלמות החיך, לשון קשורה, שיער (נוכחות, כמות, פיזור ומיקום גבול השיער).

צוואר: צוואר קצר מדי, הגבלת טווח תנועה, פיתול צוואר (טורטיקוליס), פתחי סינוסים ברנכיאליים, הגדלת בלוטת התריס, בלוטות הלימפה.

בית החזה: שלמות עצמות הבריח, סימטריית בית החזה, קולות לב ללא אוושות, חוסר פקטורליס (תסמונת פולנד), רקמת השד.

בטן: תפיחות, גושים, הגדלת כבד או טחול או כליה (הידרונפרוזיס), מצב הטבור (שבר, הפרשה, אודם, דימום, נשירת גדם השורר).

מפשעה ופרינאום: נוכחות דפקים פמורליים, גניטליה נקבית (הגדלת קליטוריס או מין לא ברור, הדבקות לביות, פתח נרתיק שאינו בולט עקב Imperforate Hymen, מרחק פתח הנרתיק מפי הטבעת אינו קצר מדי (Anterior Displaced Anus), גניטליה זכרית (אשכים בכיס, הידרוצלה, בקע, גודל ומבנה הפין ללא Chordea, פתח השופכה ללא היפוספדיאס, ברית מילה), היעדר שיעור בפוביס המעורר חשד של בעיה אנדוקרינית, פי טבעת תקין וללא סינוסים לידו.

מפרקי הירכיים: בדיקה מפרקים תואמת לגיל השוללת דיספלסיה (ממצאי בדיקה אחרים היכולים להעיד על DDH: אורך רגליים לא שווה, אסימטריה בקפלי הירכיים, Clubfoot ועיוותי גפיים, תסמונת דאון, שיתוק מוחין).

הגפיים העליונות: ללא קישיון במפרקים ובמנח תקין (ללא Erb's Palsy), מבנה האצבעות וכף היד.

הגפיים התחתונות: אורך שווה, ללא עיוותים סיבוביים בירך, בשוק או בכף הרגל, הטיה של קדמת כף הרגל או אצבעות (מחייב טיפול מוקדם על ידי גיבוס), מספר אצבעות תקין ללא אנומליה במבנה.

עור: כתמי פיגמנטציה עודפת או חסרה (חשד לנירופיברומטוזיס) המנגיומות שונות, פריחה, שיעור יתר, Nevus מולד.

גב: הימצאות נגעי עור מול עמוד השדרה העלולים לעורר חשד של בעיה בסגירת תעלת עמוד השדרה (Dimple עמוק מול עצם הזנב, קווצת שיער, בליטה של רקמה רכה).

בכי: להאזין לצליל, לתדירות, למשך, לעוצמה וליכולת רגיעה. אפשר לקבל דיווח מההורים על בכי התינוק ויכולתו להירגע.

הערכה נירו-התפתחותית

לשם הערכה זו יש להכיר את החזרי היילוד (רפלקסים) ומועדי היעלמותם, הכרת החזרים המופיעים במהלך ההתפתחות ומועדיהם, לזהות "אורות אדומים" המעוררים חשד של בעיה נירו-התפתחותית, ונדרשת מיומנות בביצוע הבדיקה.

בעת הבדיקה יש לבחון: מנח, תנועות ספונטניות ומידת גיוונן, תנועות מכוונות, תנועות כתגובה לגירוי, תנועות אוטומטיות או בלתי-רצוניות (יש לשלול פרכוס), קשר עין, מעקב ראייה ותגובה להורה ולבודק, טונוס בגפיים ובגו, מנח הראש (יש לשלול אופיסטוטונוס), יציבות הראש, החזרי היילוד, החזרים גידיים, אסימטריה בתגובות וממצאים בין פלגי הגוף.

בדיקות רופא בטיפת חלב

על פי נוהל הטיפול בתינוק ובפעוט, בדיקת רופא מתבצעת במועדים הבאים: גיל חודשיים, גיל תשעה חודשים, שנה וחצי, שנתיים וחצי, גיל חמש, וביקורים נוספים על פי הצורך. המבנה הבסיסי של כל ביקור אצל רופא הוא אחיד וכולל את המרכיבים הבאים:

  • קבלת מידע עדכני מאחות טיפת חלב
  • עיון ברישומי הביקורים הקודמים בטיפת חלב ועדכון המעקב לגבי בעיות שאובחנו עד כה
  • עדכון לגבי בעיות בריאות חדשות לילד ולמשפחתו מאז הביקור הקודם
  • ציפיות ההורים מהביקור, האם יש שאלות או בקשה מיוחדת לבדיקה מסוימת
  • הערכה עדכנית בהתאם לסעיפים שתוארו בביקור הראשון:

— הערכת גדילה

— הערכת חיסונים

— הערכת תזונה ותוספות לתזונה

— הערכת התפתחות (בעזרת כלי סקר סטנדרטיים)

— מניעת היפגעות, סביבת התינוק והפעוט

— הערכת חושים (ראייה ושמיעה)

— בדיקה גופנית

— תיעוד וסיכום של רשימת בעיות.

— דיון ובניית תוכנית התערבות על סמך בסיס הנתונים, האנמנזה או ממצאים בביקור

— שיחת סיכום לגבי שאלות של ההורה, ממצאים בביקור והצפוי בתקופה הקרובה

דיון ובנייה של תוכנית התערבות

כשמתגלה בעיה או מתעורר חשד לגבי סטייה ממצב הבריאות, על האחות או הרופא לבנות תוכנית מעקב ו/או התערבות. יש להפנות את הילד להמשך בירור אל הרופא המטפל בקופת חולים.

חשוב ביותר שצוות טיפת החלב יכיר את מערך הייעוץ במקצועות השונים באזור המגורים של התינוק, ובמידת הצורך יימצא בקשר עם מכון להתפתחות הילד ועם שירותים חברתיים.

שיחת סיכום

שיחת הסיכום בסיום כל ביקור צריכה לכלול מתן הזדמנות להורים לשאול שאלות, להציג את ממצאי הביקור הנוכחי ולתכנן את המפגש העתידי. כמו כן, יש לתת בשיחת הסיכום הנחיה לגבי בעיות צפויות. כחלק מטיפול מיטבי יש לבנות תקשורת טובה עם ההורים. על איש המקצוע, רופא או אחות, להעביר להורים את כל המידע על ממצאים בלתי תקינים, לאפשר להם לשאול שאלות ולקבל הסברים בצורה שיוכלו להבינם, לאפשר חוות דעת נוספת לפי הצורך, להסביר להורים מה התוכנית ומה מצופה מהם, ולהיות זמין למתן תשובות על שאלות בעתיד.

יש להכין את ההורים בכל שלב מה צפוי בתקופה הקרובה מבחינה התפתחותית, גדילה, התנהגות, הרגלים ושגרת החיים של התינוק והפעוט. נושאים נוספים העולים בתדירות גבוהה ואשר כדאי להיות מוכנים לגביהם, בייחוד בביקורים הראשונים בטיפת חלב, הם סימני מחלה והשאלה מתי לפנות לרופא במרפאה, איך מודדים חום לתינוק, מתי להוריד חום וכיצד, התנהגות אחים ותגובתם להולדת תינוק חדש, בעלי חיים בבית, פליטות מזון, קוליק, אלרגיות למזון, הטיפול בטבור שטרם נשר, גזיזת צפורניים לתינוק, גרייה להתפתחות מיטבית.

תיעוד וסיכום של רשימת בעיות

כל הבדיקות שפורטו עד כה, ההדרכה שניתנה להורים והפניה להמשך טיפול או בירור צריכים להיות מתועדים ברשומת הבריאות של התינוק.

 

ד"ר יעקב אורקין, החטיבה לבריאות הקבילה וחטיבת הילדים, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, שירותי בריאות כללית

מירה חונוביץ, אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור, משרד הבריאות

פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת

בואו לדבר על זה בפורום התפתחות הילד.

לאבחון סיכון לחוסר ברזל אצל ילדים - לחץ כאן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום