סיפור הלידה שלי

שלום לא יודעת אם פורום זה הוא המקום המתאים לרשום תודה לשלוש נשים, בעיקר שלושתן, שליוו אותי במהלך סוף השליש השני, השליש השלישי והלידה. ראשית, עליי לציין שמצוקת המקום במיון יולדות תה"ש, מעציבה מאוד והמחשבה שנשים נשענות על דלפק המיון עם כאבי צירים או ירידת מים, או לחילופין, נשלחות לעשות 'סיבוב' באמצע הלילה, היוותה עבורי חוויה לא קלה. אך, למי שיש את האפשרות הכלכלית להגיע למרכז הלידה הטבעית ולשלם בעבור ליווי אישי, אשראי וטוב לה. העדפתי לרכוש שירות זה על פני המלונית. כשהתחלתי את תהליך ההיריון הייתי משוכנעת שאלד בניתוח קיסרי מאחר וזהו הריון יקר, בגיל מבוגר יחסית ואין בכוונתי ללדת שוב. הפחדים העצומים בהם הייתי נתונה הלכו ונתעצמו, אך עם הזמן, החלטתי שאנסה ללדת בלידה רגילה וכמובן איעזר במשככי כאבים ככל שניתן (ואני חובבת מיני ממסטלים ידועה).זוגתי שהתה כל תקופת החודש התשיעי בחו"ל וידעתי שליווי מקצועי חשוב לי יותר מליווי של בן\בת משפחה או חבר\ה ושארצה אשת מקצוע לצידי, ולכן פניתי למרכז לידה טבעית. כמובן שבמפגש הראשון כשנכנסתי לחדר הלידה הטבעית ומולי חבל משתלשל מהתקרה, ג'קוזי, כדור פיזיו, מיטת queen size ועוד מיני אביזרי צימר, הבהרתי בכל תוקף שאני לא ממבקרי האשרמים בהודו, לא עושה מדיטציות ויוגה ושמצמוץ קטן בעיניים ואני רוצה לחצות את הדלת ולהיכנס לחדר הלידה הרגיל לקבלת משככי כאבים. כמובן שהעלתי חיוכים על פני סיגל,המיילדת שקבלה את פני ובכלל על פני המיילדות האחרות אותן פגשתי. וכך אני בשלי, במפגש השני והשלישי. כשהחלו הריצות בעקבות האטה בגדילת העובר IUGR, קבלתי תמיכה בלתי פוסקת מהשלישייה שלי ובאמת שעברתי ימים מלחיצים מאוד. אחר כך, הגיעה דליפת מי השפיר , ובעקבותיה, אושפזתי במחלקת הריון בסיכון גבוה לקבלת טיפול אנטיביוטי.גם כאן, לא פסקה ההתעניינות, לאורך ימי האשפוז. הגעתי לשבוע 40 כשורד מהמרכז לידה טבעית,התיישבה על מיטתי והבהירה לי שבמחלקה לבטח לא תתפתח לידה ושעליי לבקש בדיקת רופא חוזרת ולנסות להגיע הביתה לפינה שלי. וכך עשיתי. אני הפחדנית,החרדה, שסוגדת לכל רופא וטכנאי רנטגן, שמעתי בעצתה . הרופא אכן שחרר אותי מאחר וכמות מי השפיר הייתה תקינה לחלוטין ויצאתי הביתה. חצי שעה לאחר מכן, כמו בכל ספרי ההיריון והלידה ירד הפקק הרירי, משעה שמונה בערב עד חצות לערך, ספגתי צירים בליוויה של ורד ולאחריה איריס, ויצאתי לכיוון בית החולים. בדרך ירדו המים והגעתי לבית החולים עם פתיחה של 7-8. איריס הגיעה במקביל אליי, ונכנסנו לחדר הלידה! משם והלאה, עדיין מוצפת בהורמונים ולכן אצנזר הסנטימנטים, אין מילים בפי לתאר תחושת הביטחון שקבלתי, המיומנות, השלווה, ההכלה לפחדנית כמוני.ילדתי בלידה טבעית לחלוטין וספגתי את כאבי הקץ העזים הללו עם איריס המיילדת ואילת, זוגתי,ואולי זה יביך מישהי אבל אומר זאת בקול רם אני מ-א-ו-ה-ב-ת,זאת האמת. ילדתי לאחר 8 וחצי שעות לערך את דניאל המתוק, קבלתי אותו לחיקי, נקי, מסורק, מחוסן, בדוק ע"י רופאת ילדים, רגוע. זאת חווית הלידה שלי. ממליצה בחום לכל הפחדניות\חוששות\מתלבטות שיש להן כמה ג'ובות בצד לפרגן לעצמן לידה ולקראת לידה, כמו שצריך. ולסיום, הלידה הייתה השיא, אך הליווי אל השיא לא פחות משמעותי עבורי. בזמינות, בנעימות, בהבנה ובעצות המדויקות לאורך כל הדרך, ועליי לא ניתן לעבוד ברגשות מזויפים!!! סיגל, ורד ואיריס – לא אשכח לעולם. תודה ענת

ענת מזל טוב, אשריך שהתברכת ועברת חוויה כל כך מעצימה. אני מקוה שעוד נשים תהיינה מוכנות למסע כזה בליווי מתאים במקום, כמו שאת חשבת בהתחלה, ללכת לניתוח קיסרי ולגמור. יש לזכור שניתוח קיסרי הוא ניתוח ככל ניתוח אחר וההחלמה לוקחת זמן. לידה טבעית היא הדרך האופטימלית ללידה מאז ומעולם הנכונה והבריאה, ומסתבר שאפשר לעבור אותה גם בלי אפידורל. והעיקר, תיהנו מגידול התינוק. צביה רן - היא-לה - נשים מטפלות בנשים ברפואה משלימה מטפלת בנשים עם קשיים רגשיים www.heal-la.co.il 08-9263369