אבחנה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לדר גרין וחברי הפורום, ב 9 שנים מאז שנפצעתי בפיגוע, רשימת הסימפטומים שלי רק מתארכת. היום אני בקושי עובד, התגרשתי ואני בודד. עד עכשיו זרמתי עם הדרך "המקובל" של הוספת אבחנות: טיניטוס, PTSD, עייפות כרונית... לאחרונה התחלתי לקחת אחריות על עצמי, חקרתי,והגעתי למסקנה שיש לי פגיעה מוחית- TBI. אני מעוניין מאד לדעת את היכף ומיקום הנזק המוחי. הבעיה שאת הרופאים זה לא מעניין ולא מוכנים לעשות לי בדיקות כמו MRI. נירולוג אמר לי אתמול ש"אם אתן לך אז צריך לתת לחצי מדינה MRI".קראתי שיש עוד בדיקות כגון DTI וspect. השאלה שלי זה האם אחרים נתקלו בגישה הזו שלא מעניינת מיפוי הפגיעה המוחית והתעקשות בPTSD. ולמה? האם נוח להם או יותר זול למדינה לאבחן PTSD לעומת TBI? כמוכן אולי פשוט לא הגעתי בינתיים למקום הנכון -האם יש המלצה ליחידה או רופא בארץ שמעניין אותם להגיע קודם לאבחנה נכונה? גם אם אין טיפול, לי זה מאד יעזור לקבל הסבר פיזיולוגי למצבי. תודה
אני אספר לך מה אני עברתי אולי זה יעזור: ראיתי והייתי בגל הפיגועים הראשון והשני -בעיקר הייתי בחיפה ראיתי את כל האוטובוסים ... ראיתי את מקסים ראיתי את תחנת הדלק מצה ברוממה... אני במערכת הביטחון כבר 22 שנה.. אני נפגעתי באסון הכרמל...כפי שאנשים רגילים קוראים לזה.. היה לי מזל והאיבחון על שינוי בהתנהגות זוהה די מהר דרך הקצינים שלי --הם הפנו אותי לקב"נית ומשם למשרד הביטחון... יש לי את כל הסיפטומים שאתה מספר--אני סוגר 20 שעות ער בקלות עיקר הטיפול זה עם פסיכיאטר פסיכולוג לא מספיק לי..ממש כך עשיתי מעבדת שינה... הצעה --אם אתה עדיין מדבר עם גרושתך ספר לה..כי מגיע לה לדעת.. אים לא תהיה לבד זה כבר יעזור הרבה לדעתי.. תנסה להשיג חוברת זכויות של קופת חולים שלך כדי לצבור ידע מקווה שעזרתי במשהו..
מאד עזרת. ותרגיש טוב!
שלום דורון, אבחונים אינם פותרים בעיות. אבחונים בתחום הרגשי כמעט חסרי משמעות, משום שהם מתייחסים לתחושות סובייקטיביות. אני מבין את הרצון שלך לחפש את מקור הפגיעה במוח. הרבה יותר קל להבין פגיעה גופנית, במוח, מאשר את מה שמכונה פגיעה 'נפשית'. אבל האבחונים ה'נפשיים', והטיפול ה'נפשי', הם סוג של מיסטיקה, ובאמת כל הפעילות הרגשית שלנו משקפת את התפקוד המוחי שלנו. פוסט-טראומה היא פגיעה מוחית ביכולת שלנו ליצור תחושה של ביטחון. אבל למרות שההפגיעה מוחית, התיקון אינו חייב להיות 'רפואי' במובן התרופתי. יש לנו אפשרות להשפיע על הפעילות המוחית שלנו באמצעות האופן בו אנו פועלים במציאות. גישת האימון הרגשי שפיתחתי מתמקדת בדיוק בכך, ובאפשרות שלנו ללמוד לשקם ולשפר את הפעילות הזו. בדיקת MRI ובדיקות אחרות לא יוכלו לסייע לך לשפר את מצבך, כפי שפעילות יומיומית (פעילות יצירתית, חברתית, תעסוקתית) תוכל לעשות. אם הנושא מעניין אותך, כדאי לך לקרוא על מחקרי המוח של השנים האחרונות (NEUROSCIENCE), ועל האופן שבו הפעילות שלנו משפיעה על המוח. באינטרנט תוכל למצוא חומר רב, וגם הרצאות רבות בוידיאו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
ד"ר גרין, אני חייב לציין שאף סימפטום שלי רגשי! היה לי PTSD קלאסי למשך חצי שנה ומאז, הפיגוע שהיה לפני 9 שנים, לא מעניין אותי. הבדידות היא רק תוצאה של זה שאין לי חיים, כי התשישות וכאבי הראש וכו' מונעים ממני לעשות כלום מעבר לעבודה. אני סובל מבעיות לגמרי פיזיות. אני לא בדיכאון. מצאתי אוזן קשבת דווקא מעבר לים, ד"ר ויין גורדון, שמומחה בתשישות לאחר פגיעה מוחית "קלה", אך בינתיים אני לא מוצא בארץ את מקבילו.
שלום דורון, אמנם המושג 'נפש' הוא מושג מיסטי, אבל רגשות הן ביטוי גופני טהור למצבי חרדה או ביטחון, והם תמיד משקפים תהליכים במוח. אני מבין את הצורך שלך למצוא אישור גופני לפגיעה שלך. כדאי שתזכור, שלכל פגיעה יש ביטוי במוח, אך עדיין קשה מאוד למפות זאת באופן מדויק, ולהסיק מכך מסקנות. חבל שתבזבז את זמנך ברדיפה אחרי הגדרות מעורפלות, במקום לשפר את מצבך בכוחות עצמך, באמצעות עשיה ותרגול. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
