שיחה

עלו בי יותר מדי מחשבות בשבוע-שבועיים האחרונים. ויש לי דו-שיח איתן, עם עצמי, והוא מכאיב. "לכו, די, אין לכן מקום." "נעמה, אנחנו כאן. תני לנו מנוח, או שנמשיך לרדוף." "אי אפשר, תבינו. מספיק." "ולחתוך?" "לא, כבר לא עושים את זה. די." "אולי לצום קצת? תראי, לא יזיק לגוף שלך לסתום קצת את הפה. שיפסיק להיות לך גועל בבטן." "די, זה לא הזמן ולא המקום. גם תקופת מבחנים, אי אפשר עכשיו." "אז מה כן? אנחנו כאן." "אז לכו, אין לי מה להציע." "למה היחס הזה? ממתי כבר אין את הדיל הזה של פגיעה עצמית ובתמורה נלך?" "די, היינו שם, טיפול כמה שנים טובות, כבר לא חוזרים." "ולתת לנו לצאת ולהשתלח בטיפול?" "אי אפשר עכשיו. היא לא ממש איתי, היא רחוקה. אין לכן מקום שם." "אז אנחנו כאן." "יש היום מבחן. תוכלו לחזור בערב?" "עם ריבית?" "אם זה מה שצריך." "נתראה." (פתאום המון מילים, נפלו לי חומות הצנזורה יותר מכפי שהייתי רוצה. לא יודעת, אולי אלו בכל זאת דמי כופר קטנים למחשבות, שילכו לפחות עד סוף המבחן.) נעמה.

יקירתי, וואו..המון אומץ יש לך וכח..כדאי להביא את מה שכתבת לטיפול...כל כך חזק!!!! את גיבורה. ותודה על התגובות האמפתיות שלך אליי...אפשר רק להעריץ ולקנא באומץ הזה..בהצלחה בבחינות...מיכל

גאה בך ..על האומץ להוציא לכתוב את הקולות האלה . לא פשוט להגיד אותם בקול. אבל ברגע שהם נשמעים פתאום יש בנו יותר כוחות להתנגד להם . להיות במקומות הנכונים . שימרי עלייך

תודה על ההתייחסות הזו, ההדגשה של הכוח והאומץ שמתחבאים שם גם. כמו שכתבתי למיכל, פספסתי אותם וראיתי רק את הכניעה, תודה על הפניית הזרקור החיובי הזה... נעמה.

שאת כל כך חכמה, יש לך ידע רחב ועצום...(הלוואי עליי כי אני טיפשה ושכחנית, קשב וריכוז שהעברתי הלאה לדור הבא ועוד ).......עוד סיבה לקנא בך! יודעת להסביר עצמך בצורה מיוחדת במינה....העניין של הצייר אשר, של כל הסוריאליסטיות הזו....לחיות בתוך ציור לא הגיוני..וואו....באמת סיוט :( הדימויים שלך חזקים ורק מתוך כך שתלכי איתם לטיפול אני מאמינה שתוכלי להרגיש שהיא קרובה היא תרגיש אותך בטוח!! .. ותבין, כי אני ממש הרגשתי אותך, את נוגעת בנקודות רגישות...יש בך כל כך הרבה, את מדהימה!!!!!

וואו, מיכל, כל כך ריגשת אותי עכשיו. לא ציפיתי לזה, ופתאום נכנס ככה לבטן. תודה על המילים, יקרה. ואת יודעת, בכלל פספסתי את האומץ שכן מסתתר בין המילים עד שאמרת. תודה גם על זה. שולחת חיבוק חזק, של הכרת תודה-אהבה-אמונה כזה. נעמה.

איזה אומץ יש לך. חנה (: