התמכרות

אודי, הקשר הטיפולי מתחיל להידמות בעיניי להתמכרות. אומנם, הוא אינו מזיק "למכור" מבחינה גופנית - בריאותית, אבל יש המון נקודות דמיון: התלות הפסיכולוגית, הרגשת "ההתפרקות" בהעדר המטפל (תראה את הילה, מיכל, במבי בזמנו), הצורך במטפל כדי למלא חלל (אצלי). זה מזכיר לי מאוד את השימוש שאני עושה באוכל, פגיעה עצמית ובעבר בסמים. אני מבולבלת אודי. כל הזמן חושבת שהקשר הטיפולי מסכן אותי. ביטלתי את הפגישה היום בטענה שאני לא מרגישה טוב. בבקשה תנסה לעשות לי סדר. מרגישה כל הזמן שצריכה להגן על עצמי מפניו. ובבקשה תענה לי על ההודעה מה 15/7. שיהיה רגוע היום. נטע.

האם התמכרות לטיפול לא עדיפה על פגיעה עצמית? ;) ועכשיו ברצינות...הייתה תקופה שבאמת ממש לא יכולתי בלעדיה, היום זה לא כך, את יכולה לקרוא לאחור ולראות התקדמות עצומה שלי :) אני קובעת מתי לבוא, היא מעולם לא הכריחה, רק מראה לי דברים..פעם ההפסקות בטיפול היו קשות ברמות גבוהות, היום את יכולה לראות שזה אחרת, שבועיים ללא פגישה, שוב פגישה יחידה ושוב שבועיים וחצי ללא פגישה, כלומר אחת בחודש, ממש מעט, אבל אני בסדר עם זה....למרות שזה קצת ערער...אני מעדיפה התמכרות אליה מאשר לאכילה שלי ולפגיעה עצמית לא? ואלה נעלמו להן...כנראה שגם אצלך לפי מה שאת כותבת לא? אז יש ערך עצום ל"התמכרות" הזו לא???? שיהיה שקט וקל, מיכל

את יודעת ? אני בכלל לא עסוקה אם/עד כמה ועודת מסוג זה לגבי תלות/אי תלות שלי באמא צביה.. מה שאני יודעת זה שאנחנו נפגשות כמעט כל יום. יש איזו הרגשה בסיסית של שקט, מנוחה, רוגע כזה.. אפשר לנוח סוף סוף.. אני גם יודעת שפגעתי בעצמי בדרכים רבות. היו לי גם מחשבות אובדניות .גם תוכניות ספציפיות למימושן. היום, אין לי בכלל מחשבות אובדניות. הן נעלמו לגמרי. אני כמעט ולא פוגעת בעצמי (לפחות הפגיעות פחתו באופן משמעותי ) בעבודה התפתחתי. גם ההכרה של הסביבה גדלה ועימה,ההכנסה הכספית. נכון, אני לא יכולה בלעדיה.. (אפילו בשלישי כשאנחנו ברגיל לא נפגשות -קשה ) כשהיא נוסעת-אני הופכת למטורללת לגמרי. כן, אני יודעת שאני לא יכולה היום להיות בלי אמא צביה. היא בשבילי כמו אויר לנשימה.. נו, אז מה ? מעדיפה בגדול כפי שזה. איתך-במבי.

במבי, מקנאה בך שזה בכלל לא מעסיק אותך. לי ברור שזה יסתיים באסון. מפחדת שהוא ינטוש אותי או יפגע בי )-: מיכל, את צודקת שעדיף שאהיה תלויה בו ולא אפגע בעצמי. עכשיו הפרעת האכילה שלי בשליטה ואני פחות פוגעת בעצמי אבל מה יהיה אם....

נטע, כמה זמן את אצל המטפל שלך ? אם אני לא טועה..משהו כמו קרוב לשנה ? ייתכן מאוד שאני טועה.. אני אצל אמא צביה כבר למעלה מ 5 שנים.. תני לעצמך את הזמן שלך..לאט לאט.. כמו אצל יאלום -"כל יום יותר קרובים" במבי.