אודי :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קראתי את הודעתה של סוריקטה.. אודי... הלב שלי מתפוצץ למליוני חלקיקים קטנים.. הזעם,חוסר אונים, הכאב הנוראי והעצב האינסופי הזה... אודי, יש בי המון זעם על העולם . איך לא רואים את סוריקטה ? על עוורון העולם... איזה חוסר אונים.. כאליו, בא לי לתת לה יד, לקחת אותה איתי, להציג אותה במקומות העבודה שלי ושיפנו לה כסא ענקי.. כן אודי..פנטזיית "המציל".. "אני במבי כל יכולה,אומניפוטנטית, אני אציל את העולם ".. :(((( אודי, נורא נורא כואב לי.. אני לא יודעת אם סוריקטה באמת עומדת להפרד מאיתנו.. היא דיברה על הרגשת פרידה.. וזה כנראה מחבר אותי להרגשות פרידה שלי.. אודי.. הלב שלי מתנפץ מכאב.. אני כאילו מתבוננת על הגלים שמתנפצים אל הסלעים ומרגישה עצב אינסופי.. אין לו סוף לעצב.. במבי.
( חיבוק כזה רחב ) שלך ואיתך, סוריקטה
אחותי שלי.. יש בי רצון ופנטזיה לפגוש אותך.. שלך-במבי.
במבי, את יודעת, במציאות, כבר שנים שאני מבקשת עזרה במציאת מקום, מבקשת אותה מקבוצת האנשים המצומצמת שאני מכירה. אחת מאלו שאני מכירה אמרה לי, ודווקא מישהי שעזרה לי קצת ממרחק אמנם (היא לא אוהבת אותי), ש - אף אחד לא ייקח אחריות בהמלצה למקום עבודה מישהי כמוני שאין לה CV. אבל את יודעת, עדיין יש לי פנטזיה שמישהו כן ירצה להציג אותי על אף ש אההמ, קורות החיים שלי מבחינה תעסוקתית ולימודית לא מראות על ניסיון רב. קצת באסה. סוריקטה
סוריקטה אהובה, אם תראי את ההודעה בכלל, רק רציתי לספר שאיש אהוב ויקר לי הוא בעל כישורים מרשימים בצורה יוצאת דופן ובעל איזה קושי פנימי עם מסגרות, או לפחות היה בעל קושי שכזה, ולכן ברזומה שלו יש 9 שנות לימודים בלבד וניסיון תעסוקתי אפסי. וזה לא סיפור סינדרלה שעכשיו הוא מנכ"ל בלהבלה או משהו, אבל הוא מצא לו עבודה שמתאימה במידה מסויימת ליכולותיו ובתהליכים מתקדמים של הקמת עסק קטן משלו בתחומו. אז אני מרשה לעצמי להיות אופטימית, טוב? מאמינה בך... (העזרה הקונקרטית שאני יכולה לספק מאוד נקודתית ומוגבלת, אבל אם את חושבת שהיא יכולה לעזור במשהו, אשמח, גם בעולם האמיתי...) נעמה.
קצת רבה הרבה הרבה באסה.. את יודעת? אני מכירה לא מעט אנשים עם תארים מתקדמים, עם תעודות מקיר לקיר... ואת יודעת מה ? וגם אם התעודה היחידה שיש לך היא תעודת סיום של כיתה א' עממי.. את "מכניסה בכיס הקטן" כל כך הרבה אנשים עם החוכמה שלך, הדיוק, העומק, הידע.. כאילו, לא נשמע לי הגיוני שאדם שהוא אוטודידקט , ישאר ככה.. כאילו, בא לי לשאול אותך איך אני יכולה לעזור לך ממש ? ואולי שאלה שקודמת לה, האם אני יכולה לעזור לך ? איך את מצליחה ללחוץ לי מיידית על כפתור "הרצון להציל" ייתכן שבגלל שכילדה "הייתי מפגרת" וכן..איכשהו כשגדלתי אולי כזה עקפתי את "המפגרת"..והמשכתי וכן, יש לי ביד אי אילו ניירות.. אבל הזכרון הזה ,חוסר אונים,זעם אדיר,קנאה ומה לא.. רוצה שתדעי שאני מאוד מאוד מאוד מעריכה אותך ואוהבת אותך.. עם אנשים כמוך העולם יראה אחרת.. טוב יותר. איתך-במבי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
