הכללה ופחד ממחלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב אני פונה אליכם בעניין הבת שלי בת 7.8 בכיתה ב, היא ילדה חכמה טובה מאוד בבית ספר יש לה חברות ובדרך כלל היא ילדה שמחה , היא קצת חסרת בטחון אולי בשל קשיים מוטוריים מאוד פשוטים, שאיננן משפיעים על הישיגיה בבית ספר אלא יותר בהפגנת יכולות .... והיא למדה להתמודד עם זה לפני כחודשיים נפטרה קרובת משפחה קצת רחוקה ,אך היא הכירה אותה ממחלת סרטן, והיא אז שאלה אותי ואני ניסיתי להסביאר לה כמובן מבלי להפחיד מהמחלה או מהמוות בכלל ויחסתי את המוות לזה שהאישה לא נענתה ולא קיבלה את התרופות כמו שהרופא ביקש, הבת שלי הבינ והמשיכה להתנהג כרגיל. לפני שבוע חברה שלה הזכירה מולה אצלי בבית שהצמיד מגומי שהם מכינות במשחק, יכול לסרטן במידה והם יוצאים לשמש, הרגשתי שהיא נבהלה וניסיתי להסביר להן את הדברים בפרוופורציה , אבל מה שקרה שמאז הבת שלי פונה אליי כמה פעמים ביום בשאלות כמו: מה קורה אם אני נוגעת בחפץ הזה (כל מיני חפצים בבית) ?? או שפשוט ממשתפת אותי במה שנגעה לדעתי כדי להיפטר מהדאגה , המחשבה שאצלה בראש או אולי כי שאשתתף באחריות. כלומר היא עשתה הכללה מצמיד הגומי לכל הדברים מצידה ... המצב הזה משגע אותי ואני מפחדת שהיא מפתחת אובססיה מסוימת, אני ובעלי מנסים להסביר לה שוב ושוב שהיא תמשיך להיות בריאה, ושסרטן לא נגרם מנגיעה בדברים? וכשהיא שאלה ממה הוא נגרם הסברתי לה שהרופאים חוקרים את זה ושאם אנחנו אוכלים בריא ושומרים על אורח חים בריא אז לא נחלה ...האם זה OCD?האם פחדים כאלה מאפיינם את הגיל שלה? ואיך אוכל לעזור לה להיפטר מהשיבה הזאת ומהצורך לשתף אותי" דרך אגב היא שואלת בלחישה וכנראה יודעת שהשאלות שלה לא ראליות. אנא עזרו לי בהקדם
שלום מאריא, אני לא בטוח שזה OCD. זו דרכה להתמודד עם החרדה, באמצעות מנגנון שאמור להפחית אותה (והוא אכן אובססיבי במהותו). אפשרו לה לדבר על הפחד שלה, ואל תיבהלו... אם העניין לא ירגע מעצמו בשבועות הקרובים - כדאי לפנות לאיש מקצוע. אודי