אמירה גורפת?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/01/2014 | 08:16 | מאת: מילי

למה אתה מתכוונת ב"גם כאן את לא מצליחה להתחבר", לאן עוד לא הצלחתי להתחבר? אולי גם אתה לא מבין, אבל אתה גם לא שואל. כי מהתשובות שלך אפשר להבין כל כך הרבה דברים. חוץ מהתשובות הקצרות מאוד שדוקא בהן יש יותר חום. יש הרבה דברים קבועים בחיים שלי, מאוד מחוברים, עשרים שנות נישואים, ארבעה ילדים, קריירה, שלושה מקרים של פגיעה מינית ואונס, ילדות לא פשוטה, PTSD, DID. פתאום הכל נעצר והתחברתי למוות. שנה של פגיעה עצמית, הרעבה, דכאון וניסיון אובדני שלא הצליח. עכשיו קשה לי להתחבר לחיים שאחרי המוות שהם כמו מוות בתוך החיים. מילי

לקריאה נוספת והעמקה

הי מילי, אני מתכוון לכך שבהודעה קודמת שלך כתבת "ויש, כמוני, ששוב לא הבינה את רוח תגובתך ולא הרגישה מילת חיבה או עידוד או הסבר ברור שאינו עטוף בחצאי הבנות ומשחקי מילים שהצלחתי רק לפרש כציניות או לעג או דחייה." וכתבת גם: "התחלתי טיפול חדש ושוב אני מרגישה לבד, לא קשורה ממש, רק מספרת מדברת, מול עיניים אמפטיות, ראש מהנהן וקול שמנסה להבין ולסדר." חלק מהדברים הקבועים בחייך, אותם ציינת בהודעה הנוכחית - הם קיטוע ולא חיבור. והאמת היא שאני לא ממש מצליח להבין אותך. הכתיבה שלך מלאת סתירות ואני לא מצליח להרגיש מה את אומרת לי. ואני מנסה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית