לא נוכל לקבל הודעות אובדניות

נכון אודי? לא תוכל לפרסם את ההודעה שלי על אובדנות, לא תוכל לכתוב לי מילים מנחמות כי גרוע ניסיון אובדני כושל ממוות. העונש שלי הוא התנכרות של כל מי שטיפל בי עד כה וכאבים איומים בכל הגוף, טשטוש ותחושה של, כמובן, מוות. למה זה אסור אודי? איפה זה מותר? יש מקום שבו מקשיבים לך? רוצים לשמוע איך הגעת לנקודה הזאת, איך החלטת, איך נבלעו הכדורים ואיך נעלמת. תשאל אותי אודי? איך אני מרגישה ואיך הילדים ואיך בכלל?

אין מקום לתאורים פלסטיים של איך ניסיתי, רק רציתי לנסות ולשתף אותך באיך אני מרגישה. אני חייבת לספר את הטראומה הזאת של נסיון ההתאבדות. את המסע הזה המודע מאוד אל הסוף, מסע שנעשה בכוונה תחילה ובמודעות מלאה שהגיע הזמן לשחרר ולתת לי חופש. יש חופש בערפול חושים, בתרדמת, באבוד הזכרון והזמן והמקום. יש הרבה כאב באבוד אנשים שהיו חשובים ושותפים לדרך. אני צריכה שמישהו ידבר איתי ויעבד איתי את כל הימים האלה והחוויות האלה. יש פה הרבה דברים עם משמעות וכאב ואובדן והרס שאיני מצליחה להפסיק ואת אנשי המקצוע הוא מפחיד. חשבתי שתוכל לעזור לי. תוכל לעזור לי? מצטערת אם הגזמתי וכמובן שאינך מחוייב לפרסם ו/או לענות אם התכנים אינם הולמים. מילי [email protected]