בעיה שדופקת את חיי. (לא יודע אם קשור לפה)

מצטער אם הנושא אינו קשור לפורום זה, אך מתוך ייאוש אנסה לבקש כאן עצה. אני בן 16, לאחרונה התחלתי להתעניין בבנות, בדיבור, בביטחון עצמי, הלך לי מאוד טוב, לא הייתה לי שום אבל שום בעיה בלדבר, בביטחון, ובהכל. אך לפני בערך חודש-חודש וחצי, התחיל משהו מהמתסכלים ביותר. מה שאני הולך להסביר הוא מאוד מוזר ואולי לא ברור, אך תנסו להבין. אני כל הזמן אבל כל הזמן חושב. על הדברים הכי קטנים. אני עוקב אחרי המצמוצים שלי, אחרי הפה של האנשים, אחרי התזזות שלי, אחרי כל דבר שאני עושה. אפילו אחרי האוויר שאני מוציא מהפה כשאני מדבר. אני חושב שהמקור של זה, הוא זה שבעבר היו לי קצת טיקים של מצמוצים בעיניים, כשנראה נבעו מתוך יובש בעיניים ששרפו לי. עקב זאת, התחלתי לעקוב אחרי עצמי - האם אני ממצמץ, האם לא, האם אני רוצה למצמץ, האם העיניים מציקות לי. מאז אני פשוט לא מפסיק עם זה. לא רק עם העיניים, עם הרבה דברים אחרים. במיוחד לגבי התזוזות של הפנים. מדי פעם אני מרגיש כאילו השרירים של הפנים אינם רפויים וכי אני חייב לשחרר שם משהו, לקמץ את הגבות. איך לצאת מהראש שלי? איך לחיות מבלי לחשוב על כל תזוזה? ישנם ימים מסוימים בהם אני שוכח מהכל וזורם עם כל מעשיי. אך אחרי כמה ימים, זה חוזר שוב. דבר זה גורם לי לדיכאון עמוק וחרדות. הורס את מהלך חיי לגמרי. הורס לי את הדיבור, את האינטרקציה עם אנשים, הכל. עזרה? בבקשה