הפרעה נפשית?

היי אני בן 18 ורציתי לשאול משהו . מאז ומתמיד אני מרגיש ביישן יתר על המידה . במיוחד עם האנשים והחבירם הקרובים אליי. אני לא מסוגל לדבר איתם כל דברים "עמוקים" . אני לא יודע אם זה אותו דבר אבל אני גם לא פתוח איתם מצד שלי .. אני לא מצליח לספר להם מה קורה איתי ( להורים ולחברים) אני מרגיש שהבושה והלחץ מנצחים אותי . אני רוצה לספר להם למשל איך אני מרגיש באותו רגע , איך היה הלימודים, אם מישהו הציק לי או משהו בסגנון . אבל כשאני בא לספר אני נכנס ללחץ והבושה גוברת . דבר נוסף הוא שאני תמיד , לפני כל צעד , חושב מה אחרים יגידו/יחשבו עליי. זה מפחיד אותע ומלחיץ .. אני לא מסוגל לעשות שום דבר בערך .. אני לא משתתף בשיעורים . לא מדבר בהפסקות. שום דבר .. לא יודע למה :( אני לא ממש רוצה שזה יהיה ככה. בדרך כלל אני מפחד ממצבים שאני צריך להסביר משהו או להגיד משהו בפומבי .. או אלילו למישהו אחד . למשל אני וחבר הולכים לקיוסק של הבית ספר .. הוא רואה שאני בתחילת התור ומבקש ממני לקנות חו גם אוכל. ואז אני נכנס ללחץ. אני תמיד חושב שהמוכר יכעס עליי ולא יסכים לי לקנות שתיי באגטים בפעם אחת ( כאילו אני עוקף בתור בשביל אחרים) ואני גם תמיד חושב שהוא יחשוב שאני שמן או משהו וזה מבייש אותי. ומשהו נוסף. מהשנתיים האחרונות אני מרגיש צניחה בתחום החברתי . כאעלו הפסקתי להעות חלק מהחברה. ואני חושב שזה בגלל הבעיה הזאת. אני כאילו לא משתך פעולה עם החברה. כל דבר קטן מפריע לי ( מה חושבים עליי? מה אם אני אטעה? האם בגלל המעשה הבא אני אהפוך לבדיחת הכיתה?). לא יודע למה במשך השנתיים האחרונות אני חושב שאחרים לא רוצים אותי בסביבתי . ואם הם רוצים זה רק כדי שאני לא ארגיש ברע. אבל לא נראלי שאני מעניין מישהו . אם לפני שנתיים הייתי יוצא לחברים פעם בשבוע .. אז עכשיו אני לא יוצא אף פעם . כבר לא מזמינים אותי. לא לבתים ולא למסיבות. אני חושב שאני אשם בדבר הזה. לא יודע איך הכנסתי לעצמי את הדרכי חשיבה האלו . הם משתלטים עליי נגד רצוני . אני רוצה להיות בחברה . אני רוצה להפתח לחברים ולדבר בחופשיות . אני לא רוצה כל הזמן לחשוב מה אחרים יגידו. אני בטוח שאם זה לא יפתר זה יהרוס לי את המשך החיים בתחום החברתי . לא יהיו לי חברים ולא בת זוג. אני רוצה להגיד שכל מה שכתבתי היה בקצרה כדי לא להעמיס (בסוף יצא ארוך :/ ). יש עוד כמה דברים שאני מרגיש . חיםשתי באינטרנט במשך זמן רב מה זה אמור להיות . עד שהגעתי למושג" אישיות נמנעת" ש99% מהתסמינים וממה שמספרים שם קורה גם לי . באמת בצורה מדוייקת . מה אני אמור לעשות? אפשר לטפל לבד? אתה ממליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי? . ואם תוכל לשפוך לי קצת אור על המצב אני אשמח :). מצטער על אורך ההודעה ותודה מראש .