חוסר יעילות

שלום רב רציתי לשמוע את דעתכם: אני בחור כבן-22.5 , חייל משוחרר, עובד. אני מעוניין לעשות שינויים בחיי אך אני מרגיש שאין לי את המשמעת העצמית לעשותם. אולי חלק מזה הוא עצלות או פינוק ואולי חלק מזה הוא משהו שקשור לדפוס כללי של פרפקציוניזם שאובחן אצלי לפחות בתחום הלימודי. בתחום זה למשל בולט אצלי חוסר יעילות מבחינת ארגון הזמן,הבחנה בין טפל ועיקר וניסוח מישפטים מסורבל ומורכב המקשה את המעקב אחרי התוכן (עיניכם הרואות....). יש המון דברים שאני רוצה לעשות: להתחיל לכת למכון כושר על מנת לחתב את גופי, לעבור לגור מחוץ לבית כדי שאוכל להנות מיותר פרטיות שחשובה לי, להכיר אנשים חדשים ולהרחיב את אופקיי בתחביבים ובלימודים וכו. לעיתים אני חש שהכל חשוב לי באותה מידה וקשה לי לקבוע סדר עדיפויות. מה שקורה בסופו של דבר הוא שאני נתקע ולא עושה כלום מתוך הנ"ל ולכן אני לא מתקדם לשום מקום. אני רואה קווים ברורים בין הדפוס בתהליכי הלמידה שלי לבין האופן שבו מתנהלים חיי ואם הייתי צריך לייעץ למישהו אחר שהיה מספר אותו סיפור, הייתי אומר שאין ניסים וצריך פשוט להרגע וללכת "פרה פרה". זה באמת נשמע לי נכון אך בפועל אני לא מצליח להזיז כלום וזה די מתסכל. יש לי שאיפות והן גבוהות אך עם בלגן כזה אני לא אגיע לשום מקום כיוון שאני מתנהל בצורה מאד לא פרקטית. למעשה אני צריך לשמוע עצות ורעיונות לביצוע שינויים מעשיים. אודה לכל מי שיתן עצה רצינית, יחווה דעה עניינית או יבקר ביקורת בונה. בברכה - בני

אהלן בני! ראשית עלייך לישון יותר מוקדם כי המומחים אומרים שזה פוגע בתבונה.-:) תשמע ...וזה סתם מעובר אורח..אני באמת לא רואה שום פסול בדילמות שלך לגביי עתידך. אתה חייל משוחרר,אתה עובד...וחי בשיגרה ומה שאתה רוצה זה קצת להעשיר את חיי השיגרה שקצת משעממים אותך,ואכן זו זכותך וחובתך להחליט מה טוב בשבילך,רק שאתה אוליי רוצה טיפה יותר מדיי אם כי גם זה אפשר. פעמיים בשבוע תוכל ללכת לחוג או קורס להעשרה וכל זאת על-מנת לרענן ןלמקד את יעילותך(אם כי במכתבך הוא מנוסח בצורה טובה והלוואיי עליי). פעמיים בשבוע לך למכון כושר" ותראה "להם מי אתה. בקיצור אחי מה שאני מנסה לומר שרק אתה תחליט לעצמך,ואני קטונתי מלתת לך עצה לגביי עתידך,וממה שאני מתרשם אינך סובל חלילה מאירוע או מסימפטומים שונים,אלא ממחשבות על העתיד וזה דבר טבעי לחלוטין לבניי גילך.כי באמת אם לא היית חושב על-כך אז היית בבעיה. בני מה שאתה צריך לתפוס שיחה עם עצמך ולהחליט מה טוב בשבילך,ואם זה לקום בבוקר ולומר לעצמך שזה מה שאני עושה היום החלטת ללכת לשחיה תשנן לעצמך שזה מה שאתה עושה היום כי רק אנחנו מתכננים את סדר וזמן של יומנו..... כמו כן השאר איתנו יש פה הרבה חברים בניי-גילך שישמחו לתת לך עצתם מניסיונם. ועצם העובדה שיצאת עם מחשבותייך קבל עם-ועדה מראה על תבונתך. ואני.....קטונתי בפנייך מלתת עצותיי. כל טוב והצלח. דניאל.

שלום לבני. קודם כל אני חושבת שאתה עדיין צעיר מאוד כדי שתדע בוודאות מה אתה רוצה מהחיים שלך. אתה בטח יודע שהיום ישנם הרבה חברה בגיל שלך שנמצאים אי שם בחו"ל בחיפוש אחר ה"עצמי" שלהם, או סתם לניקוי ראש. שנית, לא שמתי לב לסירבול בכתיבתך, דוקא הבהרת את עצמך בצורה ברורה ותכליתית. אני חושבת שאתה צריך להוציא קודם כל מהראש את כל הקישקושים על חוסר אירגון וכו' ופשוט לקבל את העובדה שאתה עדיין מבולבל קצת - וזה מותר. ובאשר לעיצה, אני חושבת שקודם כל אתה צריך ללכת ולהרשם לחדר כושר. לאחר שאתה כבר רשום, יהיה לך חבל להפסיד את הכסף שהשקעת ופשוט תתחיל ללכת להיתאמן. במקביל, תתחיל לחפש בעיתון מודעות של דירות להשכרה ואם יש לך חברים באותו מצב, כדאי שתעשו זאת יחד. בכל מיקרה, אם אתה רואה שכלום לא עוזר, אולי כדאי לך לעשות פסק זמן של כמה חודשים מהעבודה ולצאת לטייל. אבל הדבר החשוב ביותר, תכפה על עצמך יעדים שבהם אתה חייב לעמוד וזה יתן לך פחות להתברבר עם עצמך. לדוגמא : עד יו ה הבא, אני רשום לחדר הכושר. עד ה- 1 למאי אני מוצא לי קורס מעניין ונרשם אליו. בעוד שלושה ימים אני מתחיל לחפש דירה, לאחר שאני מחליט אם יש לי שוטפים או לא. אלה הן דוגמאות בלבד, כדי שתבין למה אני מתכוונת. אל תחמיר עם עצמך ובהתחלה קבע יעדים לא מסובכים. אם נכשלת נסה שוב בלי יאוש. חשוב שתוציא מהראש את הקישקושים של חוסר יעילות וכו'. מקווה שעזרתי קצת. בהצלחה.

נראה לי שיש פה עינין של מבנה אישיות לא בשלה עם כווים אובססיבים - תוכל להעזר על ידי מטפל פסיכולוג פסיכוטראפיסת טוב

ראשית אני רוצה להודות על ההתייחסות המהירה. התגובות וההערות היו בהחלט בונות. לתגובתך ד"ר פלד יש עוצמה מסויימת היות והיא לקונית ודרמתית למדי ואני מניח שהעובדה שאתה פסיכיאטר מומחה תורמת אף היא לכך. למרות שיש משהו מעט מלחיץ ומאיים באופן שבו איבחנת את המצב, אני חייב להודות שיש פעמים שאני מוצא את עצמי מודע לכך שאני עושה דבר מה לא כשורה אך אני לא תמיד אני מצליח לחדול ממנו: לעיתים אני מבין שהדבר אותו אני עושה בזמן מסויים עלול לגרום לי לאחר ואני אפילו מזהה לפעמים שאותו דבר אינו בראש סולם העדיפויות לאותו רגע אך איני מצליח לחדול מעשותו ("אובססיביות"). נשמע כמו קושי לדחות סיפוקים שקשור לשלב התפתחותי הרבה יותר קדום מהגיל הכרונולוגי בו אני נמצא ("חוסר בשלות"). מאידך אבי ניתן לראות זאת גם על דרך הפשט כפי שהתייחסו לכך דניאל וורדה החביבים ולאמר שזהו בסך הכל שלב בחיים שמאופיין בבלבול ושהוא טבעי ולגיטימי, ולכל היותר עליי להתחיל איזשהו תהליך של חינוך עצמי למשמעת, העזה וכו'. באופן אישי אני נוטה לפרש דברים על דרך הדרש אך אני מודע להגיון העומד מאחורי שתי הגרסאות. השאלה הנשאלת כעת היא היכן הגבול בין שתי הגרסות - אותן אני רואה ממוקמות על סקאלה של מן הנורמלי אל המעט פחות וכיצד אוכל לברר עם עצמי היכן אני נמצא (על מנת להחליט אולי האם לפנות לייעוץ או להתמודד בעצמי). בברכה - בני