סיפור עצוב

היי עברו כמה ימים מאז ההודעה הקודמת שלי. אני שם לב שבעצם כמו שאמרתי לי שיש לזה שם למצב שבו אני נמצא, ויש הרבה ואני לא לבד. . . בעצם טראנסג'נדר. . . . רק שזה לא עוזר לי אספר לך למה(: משום שעד היום טראנסקסולאיות,טראנסג'נדר נחשבות להפרעה וטיפולי המרה נחשבים כלא יעילים,מסוכנים ואסורים. לעומת זאת הומוסקסואליות כבר איננה נחשבת לכל סוג של בעיה לפי ה-DSM. זה כאילו שאי אפשר להפוך לאישה סטרייטית ואי אפשר להפוך לגבר סטרייט שום בחירה לכאן או לכאן לא באמת תביא למבוקשו של הפונה, אז לא נותר אלה להיכנע/להשלים עם המצב ולהישאר הומו. אבל זה שקר. . . שקר אחד גדול. . . משום שאברי מין אמורים להתחבר ופתחי יציאה אמורים להישאר פתחי יציאה, ויש כל כך הרבה סחרחורת בעולם הזה, הרבה מטפחים את עצמם לגבר שרירי וכאלה שבעצם מה? זה בכדי לרצות את הסביבה אפילו רוח אשמה נושבת מהסביבה על כל סוג של גינון נשי מצדך. . . ואלה פטישים שמעצבים אותך לשם הארון,הרצון לרצות את הסביבה המשפחתית,סטרייטית. . . וגם בחברה הגייז רוצים שתיהיה גברי. . . ואז אתה כאילו משנה מגדר.. . . אבל בעצם- רצחת לעצמך את האופי. אני משוכנע שגם הגבריים שבגבריים בקהילת הגייז אם היו נולדים אם אותו הראש שיש להם רק בגוף של אישה הם אפילו לא היו שמים לב שמשהו "לא בסדר" למען האמת הכל היה בסדר. אז זהו רציתי לכתוב את זה. . . גם אם ארגיש הקלה עכשיו- זה יהיה דומה להסנפה של כדור סרוטונין, לקבל תחושת שלווה ע"פ שלא הזזת שום דבר שהפריע לך באמת כמו להציץ לפיתרון בספר מתמטיקה מבלי לפתור באמת את התרגיל.

אני לא יודע, אני לא חי לפי ההגדרות של ה-DSM אני פשוט מבין לבד שטיפולי המרה לא הצליחו וכן שינוי מין הוא לא באמת שינוי מין פנימי ויותר טוב מלכתחילה להיוולד עם התאמה בין המגדר לבין הנטיה המינית. כן נוח לי כאן להתבטא וזה מרחיק מעט את הבדידות (: