פציעה עצמית-טריגר אפשרי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, אני לא בטוחה שזה הפורום המתאים לכתוב בו בכל אופן,אני מאז ומתמיד הייתי כוססת ציפורניים בגדר הנורמה אבל בשנים האחרונות אני שמה לב שזה הפך לפגיעה עצמית ושלא אכפת לי לדמם ושאני אפילו נהנת מזה לפעמים. מעבר לכך אני שמה לב שאני פוצעת את עצמי במקומות נוספים. זה אף פעם לא פצעים גדולים או מסוכנים אבל כן בולטים. אין לי נטיות אובדניות (בעבר היו אבל חלפו) והחיים שלי בסדר גמור, אני בת 17 ויש לפעמים נפילות ובעיות תקופתיות אבל באופן כללי הכל בסדר. הייתי רוצה להפסיק, או ללמוד לשלוט בדחף הזה של לפצוע את הגוף, באקסטזה הזאת שאני נכנסת אליה. כביכול מדובר בעניין מאוד מינורי שלא מפריע לחיי היום-יום שלי, אבל יש לי חשד שזה לא בדיוק 'נורמלי' מה אתה מציע לעשות?
שלום דריה, אני מציע לך בחום לפנות לפסיכולוג לטיפול בבעיה. השילוב הטוב ביותר לדעתי הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם היפנוזה, וכל זאת לאחר אבחון מדוייק של הסיבות לבעייתך (מתח? חרדה? דיכאון? וכד'). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
