לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
התעופפה לי עכשיו הודעה ללא תוכן..מתנצלת.. לא יודעת איך להתחיל אבל התשובה שלך קצת טילטלה אותי ולא יודעת למה.. אולי ההפניה הזו ל"איך" במקום ל-למה. הרי שנים אני מנסה להבין איך לצאת מהאשמה שמלווה אותי כל חיי ואולי בגלל זה אני כל כך הרבה זמן בטיפול כדי להרגיש פחות אשמה.. ולא מצליחה לעשות את זה לבד.. זו בחירה מחדש ומאמץ אדיר בכל רגע ובכל יום להיאבק על האמת שלי ולהיות שלמה איתה. להיאבק בהרגשה הכרונית שכועסים עליי כל הזמן.. או לפחות להפסיק לדבר על זה , או להראות את זה - מה שגם דורש אנרגיות..פשוט להתאפק.. ובכ"ז - לא כל כך פשוט..ממש לא! אולי גם קצת רציתי ממך עצה יותר ספציפית ואישית... אני יודעת שאני לא משדרת את זה.. אני בורחת לרציונליציה ולאינטלקטואליזציה .. כך אומרים לי וכך גם מרגישה.. משהו השתבש לי במקלדת עכשיו ואולי זה הזמן להפסיק לפני שאקלקל.. אבל שאלה אחרונה שמנקרת במוח אולי שאלת המאה.. - איך באמת נחלצים ממעגל התקיעות הזה??? בהיפנוזה/ב CBT /DBT?? אני לא מצליחה להפסיק להרגיש רע עם עצמי!!!!!! נ.ב. מרגישה תקועה גם כאן כמו בחיים.. גם כאן נשארתי "אחרון המוהיקנים".. איפה שיר, טימי, שרית, נילי, אופיר ועוד ששכחתי(סליחה..) - כל "הדור הקודם" התפוגג.. מקוה בשבילכן שמסיבות טובות. תודה אודי וסליחה אם מעיקה.. שיהיה לך שבוע מקסים.
הההמממ...דווקא כשאני עושה קאמבק נזכרים בי? (או שוכחים אותי) אני פה..(:(כתבתי תגובה לרוני לפני הסופ"ש) פה לא מסיבות הכי טובות, אבל לפחות בחברה טובה. אופיר
כן ראיתי את תגובתך החמה לרוני.. לא הייתי בטוחה שאת היא אותה אופיר מאז.. ואולי בצורה לא ממש מודעת, משהו בהודעה הזו עורר בי את הנוסטלגיה המוזרה הזו.. שמחה שאת כאן.. תורמת לאחרות. אני אגוצנטרית בזמן האחרון..כבר הרבה "זמן אחרון".. מה שלומך?? זוכרת חבלי פרידה בטיפול האחרון? סליחה אם אני לא מדייקת.. ואת לא חייבת לענות.. אם כי אשמח לשמוע מה שלומך. מיקה
הי מיקה, ממעגל תקיעות אפשר להחלץ על ידי שבירת המעגל. היפנוזה (בידי מהפנט מיומן ומטפל מנוסה - יכולה להיות אפשרות כזו). לא תמיד זה קל, כי לתקיעות יש את סיבותיה שלה...אבל זה אפשרי. אגב, כשתוכלי להפסיק להרגיש כאן שאת מעיקה - זה יהיה סימן שמתקיעות אחת נפרדת... :-) אודי
היי, רוצה לומר לך שההודעות שלך תמיד נוגעות בי, ולא אחת רציתי לכתוב ולהגיב לאחת מהודעותייך, אלא שהמחשב שלי ככ מסורבל ומגיב באיטיות כך שאני מוותרת ומסתפקת בקריאה. הזכרת בנות מהדור הקודם, אני רואה את עצמי גם כן שייכת לאותה קטגוריה , אלא שאצלי בשונה מאחרות ההשתתפות שלי תמיד היתה תחת מעטה של חשאיות וסודיות, אף פעם לא הצלחתי להרגיש חופשי להשתמש בשם קבוע,(מה שהביא אותי בסופו של דבר להפסיק לכתוב ולהסתפק בקריאה) לא אחת אני מוצאת את עצמי די מקנא בך ביכולת שלך להביא את עצמך כמו שאת, באופן עניני ותמציתי,ולא משנה כמה רע את מרגישה עם עצמך ועם סביבתך. מיקה,מה שתופס אותי בהודעותייך, בעיקר, זה התחושה הדומיננטית אצלך שאת מרגישה נדחית על ידי אחרים, ועד כמה זה מעיק ובלתי נסבל, בקטע הזה אני די מזדהה אתך, גם אני מסתובבת עם תחושה די דומה, שלא מעט אנשים לא מצליחים לחבב אותי ואין לי מושג אפילו למה, יתכן ואני משדרת יהירות או סנוביות.. לא יודעת.. ולא משנה , מה שכן, אני עושה לי מדי פעם מן ספירת מלאי שכזה, של כאלה שאינם מחבבים אותי(והם הרוב) לעומת כאלה שכן מחבבים אותי- וכן, ישנם גם כאלה. ואני בהחלט מוצאת שזה מעודד ומפיח תקווה. ומה שאני רוצה לומר לך מיקה, שאין לי ספק ,ומבלי להכירך, שגם אצלך ישנם כאלה שכן מחבבים אותך, גם פה בפורום את מצליחה להתחבב על משתתפים רבים - אל תשכחי שאני בעלת וותק כאן... ובהזדמנות זו אני רוצה לומר שאני שמחה לפגוש גם את אופיר (שבעיני מרשימה ומיוחדת.)שעושה גיחות קצרצרות לעודד ולתמוך היכן שצריך וכן, גם לי חסרות הבנות הקבועות והיקרות שנעלמו מהאופק ומאוד מקווה שהן עוד ישובו, נשתמע אפרת.
תודה על הודעתך. מה שמוזר שאני ממש ממש אוהבת דיסקרטיות על גבול הפרנויה ממש. אני מאד מפחדת מאובדן הפרטיות ומכך שאזוהה על ידי מישהו שמכיר.. ואני נוקטת בכל מיני שיטות כדי שזה לא יקרה.. אני מצטמררת בכל פעם שכותבים את שמי (הבדוי) המלא בראש ההודעה.. יש יתרונות ביחס אישי כאן בפורום מצד אחד אך מצד שני לעיתים יש רצון במענה שלא כרוך ב"דעות קדומות" לגביי. בתכנית - כל הזמן חושבת "להתאייד" ולהופיע שוב בניק חדש.. לאור הרגישות והאמפתיה שאת משדרת בדברייך, אני מאמינה שבמאזן שלך - רשימת אוהבייך ארוכה יותר.. ומקווה שגם תצליחי להרגיש זאת. מ.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
