אודי..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
אז ככה.. דחו את המשפט ומרגישה שעצביי נמתחים..(עכשיו מבינה את הביטוי) לא יודעת אם לא אתמוטט פתאום מרוב מתח..התקף לב.. לא יכולה לשאת עוד המתנה עוד ציפייה.. ולמה תמיד מרגישה אשמה?? גם כשצודקת ב100%?? למה תמיד מרגישה שצריכה לרצות..? גם אחרי שכבר מרשה לעצמי לכעוס והצד האחר לא רגיל וכועס בחזרה.. תמיד אני זו שצריכה להתנצל ואם לא אז לא סולחים לי והקשר ניתק. למה אני סופגת כעסים של אחרים וממשיכה בקשר וכשאני מנסה לשים גבולות זה לא מתקבל ?? למה אני תמיד "מובן מאליו" לאנשים?. חושבים שאני תמיד אהיה שם בשבילם, גם כשמזלזלים בי, גם כשמשפילים, לא יודעת לזהות אם זה ממני-ש"רגישה מדי" או מהם "שמתעללים" בי קצת. החיישנים שלי מקולקלים!! הכל אצלי בעצם מקולקל.. אוף קשה לי מדי! אודי כבר הלכת ??
הי מיקה, הלכתי כבר, אבל חזרתי... שאלה טובה, מדוע את תמיד מרגישה אשמה... אני משער שיש לתחושה הזו בסיס בעבר שלך (בצדק או שלא בצדק). מעבר לשאלת ה"למה" - הייתי שואל כיצד את יכולה להפסיק להיות בעמדה המתישה והלא מתגמלת הזו שאת מתארת. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
