אושר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/01/2011 | 11:09 | מאת: א.ב

שלום,מקווה שאני שואלת במקום הנכון. כמה מילים על עצמי:אני בת 40 נשואה לבן אדם מקסים, אנחנו חיים טוב ביחד:חברות, הבנה, פתיחות ואהבה גדולה, יש לנו 3 ילדים מקסימים (בת 10, בן8 ובת6), יש לנו בית מקסים והכנסה טובה. אני טיפוס די מרובע, הכל צריך ללכת כמו "בספר", גם הבית צריך להיות מתוקתק, גם הילדים (שיעורים, מבחנים..)הכל מחושב ואני מתחילה להרגיש קצת כבדות, אני רוצה להיות יותר משוחררת, יותר מאושרת, לצחוק צחוק גדול, אני יודעת שזה עינין של אופי, אבל בא לי להיות יותר קלילה, פתוחה ספונטנית, לא להתרגז אל כל דבר ולקחת הכל ללב (מישהוא תפס את החניה או עשה משהו שלא צריך...) רוצה ללמוד "לעבור" הלאה איך שאומרים ולא להתעקב על שטויות רוצה מאוד לעבוד על עצמי, איך עושים את זה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2011 | 16:23 | מאת: בדידות

אומרים כל יום תודה על מה שיש ומעריכים את כל מה שאלוהים נתן לנו ובירך אותנו בו. אני לא רוצה להישמע צינית ורעה, אבל הלואי על כולנו בעיות כאלה..ואם את מאושרת כמו שכתבת, מדוע אינך צוחקת ומאושרת?? אולי בכ"ז משהו חסר? אולי מימוש עצמי? מקצועי? אני בעד להכניס הכל לפרופורציות: עזבי אותך מההוא שחנה בחנייה שלך ותחשבי איפה היית ואיך היית מרגישה לו חלילה היה קורה משהו נוראי באמת (למשל,איך מצליחים הורין של גלעד שליט להעביר יום ועוד יום ועוד יום ועוד.....). כל פעם שמשהו קטן מרגיז אותך ואת מרגישה מרובעת, תגידי לעצמך כמה טוב לך, תסתכלי מסביב על כל בני משפחתך שמקיפים אותך ותצחקי בקול גדול!

04/01/2011 | 01:04 | מאת: twisted mind

אבל בקושי. כי אין דבר מעצבן יותר מהשוואות. לא. לא "הלוואי על כולנו בעיות כאלה"; כל בעיה שמטרידה כבודה במקומה מונח, כי כל בעיה יכולה לשקול 100 טון כשהיא באמת מעיקה. וגם לא רואה מקום להשוואה להוריו של גלעד שליט. ממתי "טוב לי כשהזולת סובל יותר ממני"? טוב, מחקתי את היתר, משום שכתבתי שאני מתאפקת... אז לא התאפקתי, אבל גם לא אשלח כל מה שכתבתי. אני יודעת שהכוונות שלך טובות, רק שזה לא ממש יצא ככה בדיוק, אלא יותר כביקורת.

שלום א.ב, טוב, תשובה באינטרנט לא ממש תעזור בכגון אלה... נסי לחשוב מדוע אינך קלילה וספונטנית. לרוב מדובר בצורך חזק בשליטה ("קונטרול פריק"). הכיוון צריך להיות - לאפשר לעצמך פחות שליטה. פניה לטיפול היא בדיוק המקום בו מאפשרים לעצמנו להתמסר... אודי

04/01/2011 | 08:19 | מאת: א.ב

תודה על תשובתך, ברור לי לגמריי שהרצון הוא להיות בשליטה.. לא הבנתי את כוונתך למילה להתמסר (האם היא בקונוטציה שלילית או חיובית?) שאלתי האם לדעתך, כמה שיחות עם פסיכולוג קליני יכול לעזור או שעליי לעשות משהוא אחר? אני רוצה "לעבוד" על עצמי!! תודה

04/01/2011 | 17:54 | מאת: יעלוש

שלום א.ב, מלבד טיפול, לדעתי כדאי לך לנסות לרקוד ריקודי בטן (או כל סוג ריקוד אחר שאת אוהבת)- זה מאוד משחרר. גם חוג משחק יכול לעזור לך. בסה"כ נשמע שחייך טובים ומלאים ואת רק רוצה להשתחרר ולא להיות כל הזמן בשליטה. לדעתי, ריקוד או משחק מאוד יועילו לך. בהצלחה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית