שתלטנות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

עצירות בילדים: ילד עצור, ילד מותר

1 מ-10 ילדים סובל מעצירות כרונית, שלעיתים נגרמת בשל קושי רגשי - ועלולה להחמיר ולגרום להתלכלכות בלתי נשלטת. החדשות הטובות: יש טיפול גופני ופסיכולוגי עצירות בקרב ילדים היא תופעה נפוצה למדי. כ-10% מהילדים סובלים מעצירות כרונית בשלב כלשהו של הילדות. עצירות עלולה להיגרם מגורמים פיזיולוגיים ומגורמים פסיכולוגיים. עשיית צרכים היא אחד הגורמים הבודדים בחייו של ילד, בו יש לו שליטה מלאה. בשל כך, ילדים עשויים לעשות שימוש, לעיתים קרובות באופן לא מודע, בהפרשות הגוף שלהם - כמוקד להשבת שליטה. מהן הסיבות הפסיכולוגיות בעטיין הילד עלול לפתח עצירות?בין הסיבות הפסיכולוגיות הנפוצות לעצירות: התמודדות של ילדים עם הורים שתלטניים וחודרניים. הורים שתלטנים אשר היחסים עם ילדיהם מאופיינים בנוקשות ודרישה לעמידה בכללים שונים, אשר אינם מתחשבים בנקודת המבט של הילד ובצרכיו, עשויים ליזום גמילה בגיל צעיר מדי - ובאופן לא מותאם לצרכי הילד; הורים כאלה אף עלולים...
ללמוד עוד על שתלטנות
עצירות בילדים: ילד עצור, ילד מותר-תמונה

1 מ-10 ילדים סובל מעצירות כרונית, שלעיתים נגרמת בשל קושי...

מאת: נעמה בילצקי
16/08/2015
תאום סיאמי או שתלטן חד-צדדי?-תמונה

יש כמה מודלים שונים של זוגיות, אך לא ברור מהו המודל המוצלח...

מאת ענת בלזברג,...
14/02/2011
השמנה בילדות: חלקם של ההורים-תמונה

השמנה בילדות זוכה במדינות מתועשות רבות לעדיפות לאומית...

מאת: תרצה שני
25/10/2012
זוגיות - המציאות שבפנטזיה-תמונה

פנטזיות הן מגרש משחקים שבו מותר להתנסות במה שאיננו יכולים...

מאת: עילי קרלן
27/08/2009
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשתלטנות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שתלטנות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

הי, הבת שלי בת חמש, אני שמה לב שכשהיא מזמינה בנות הביתה, הבנות נורא משתלטות עליה, והיא מתקשה להגיד להן מה היא רוצה או להציע דברים משלה. אני רואה שזה משפיע עליה, בשלב מסוים כבר מתקשה "למלא פקודות" ולכן רואים שפחות כיף לה..אך היא לא מצליחה להתנהג בצורה יותר אסרטיבית. כששאלתי אותה על זה היא אומרת שזה קצת פוגע בה ושהיא פוחדת להציע דברים משלה. שאלתי ממה פוחדת וכמובן לא ידעה מה להגיד. איך את מציעה שאחזק אותה? תודה רבה

מיכל שלום רב, תיארת את הילדה שלך כטובה, כממושמעת ואולי אפילו קצת כמרצה. אלו הן תכונות טובות וחיוביות, שמתאימות להתנהלות מול החברה. יחד עם זאת, כדאי להימנע ממינון יתר או מחוסר איזון בהתנהגות זו, לשם כך, יש לעודד אותה לומר את הרצונות שלה מבלי לפחד, שהחברות לא ירצו לשחק עמה. ניתן גם להיעזר בתרפיה קבוצתית לחיזוק מיומנויות אלו. (אפשר באופן פרטי או דרך קופ"ח והתפתחות הילד). ניתן לחשוב עמה, מה יעזור לה מול החברות. יש לקחת בחשבון שילדים מרצים מאוד טובים לסביבה, מכיוון שהם עושים מה שאומרים להם, אבל פחות טובים לעצמם. בהצלחה, שירלי

שלום, אישתי היא קונטרול פריק עם OCD קשה (במרחב הביתי) אך יחד עם זאת מתפקדת בעבודה בצורה מושלמת והיא אדם מקצועי ומוערך מאוד. המריבות סביב נושאים רבים הן עוצמתיות ביותר. ה OCD לא נפתר למרות טיפול תרופתי של כל קומבינציה אפשרית וטיפול התנהגותי מייצר חרדה אינסופית ונזנח לפני שהתחיל. אני יותר רגוע פחות מתלהם ופחות מתלהב. אנחנו על סף פרוק הנישואין (30 שנה). מהי הדרך הטובה ביותר להתקדם או שחבל על הזמן (כמו שאני חושב).

שלום לך, כנראה לא ממש חבל על הזמן אם בכל זאת פנית לפורום. אם מדובר על הסיכוי לכך שאשתך תשתנה, אז באמת חבל על הזמן. אם אתה מספיק אוהב אותה, אז יש מקום לשקול דווקא פנייה שלך לייעוץ פסיכולוגי כדי להתאים את ציפיותיך ממנה, כך שתוכל לקבל אותה כמו שהיא, שכן נשמע שאתה מאוד מעריך אותה כשאתה כותב על הצלחתה בתחום המקצועי (ואכן, אובססיביות יכולה לעזור מאוד בעבודה). קח בחשבון שאם תיפרדו זה לא יהיה סוף העולם, אך בשלב ההכרות עם בת הזוג הבאה (בהנחה שאתה רוצה פרק ב'), לא תוכל אף פעם לדעת מה מצפה לך לאחר הנישואין או המגורים יחדיו. ה-OCD של אשתך זו צרה שאתה כבר מכיר וניתן, אולי, בטיפול שלך לעזור לך לקבל אותה, אם מבחינות אחרות הקשר עם אשתך טוב. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditthrapy.co.il

תודה על התשובה, פתחת לי זוית ראיה חדשה ורק להבין את המלצתך, 1.האם אני נדרש ליעוץ פרטני כדי ללמוד להכיל אותה עוד יותר (אני על הקצה), או לחילופין להיות יותר חזק מולה בנושא השליטה שלה בי ובמשפחה? (ורק לחדד את הרקע: אני די משתף פעולה עם הOCD שכן הוא משפיע על כלל בני המשפחה הנאלצים להתנהג כאילו גם הם בעלי OCD, למשל רחיצת ידיים, ומקלחות והמנעויות שונות חלות על כולם ללא יוצא מן הכלל, וכל זאת בכדי להקטין את רמת החרדה שלה ותוצאותיה הקשות) 2. האם טיפול פרטני שלה בשליטה- ולא ב OCD, לא מומלץ.? 3. האם טיפול זוגי מתאים /לא מתאים? תודה

שלום לך, אכן הוספת מידע חיוני. קל להמליץ, אם כי קשה לבצע, אך שיתוף הפעולה שלכם אם הדרישות הכפייתיות של אשתך גם מחזק אותן אצלה, שכן היא מקבלת "פרס" בצורת ציות לכפייתיות שלה ולומדת שהיא יכולה לשלוט באמצעותו בסביבה, דבר שכנראה אינה יכולה להרשות לעצמה בסביבות אחרות (למשל עבודה), כך שקיימת בה מידה מסוימת של שליטה עצמית שהיא מרשה לעצמה לאבד בבית. הואיל ומדובר בילדים, שלא הזכרת בפנייתך הקודמת, המלצתי לפנות לטיפול משפחתי (לא רק זוגי) והמטפל יחליט מי מבני המשפחה ישתתף בכל אחד מהמפגשים. מטפל משפחתי בעל ניסיון בתחום אמור לעזור לכם למפות את החרדות ולהגיע להסכמים במה יש לבוא לקראתה ובמה לא. טיפול פסיכולוגי פרטני באשתך בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) בהחלט רצוי. הטיפול עצמו עלול לעורר חרדה, אך העובדה שהיא לא החלה בו מגבירה אותה עוד יותר. חרדה תמיד מכוונת אל העתיד, כך שייתכן מאוד שאם תתחיל בטיפול תיווכח לדעת שהשד אינו נורא כל כך. נכון שסיכויי ההצלחה של טיפול כזה גבוהים יותר במקביל לטיפול תרופתי, אך רק טיפול תרופתי יכול לכל היותר להפחית את החרדה אך לא את ה-OCD עצמו. מטפל CBT המתמחה בטיפול ב-OCD אמור להעריך את היתכנות הטיפול עם ובלי טיפול תרופתי, אם כי השילוב בין השניים נחשב שילוב מנצח. אמנם מדובר ב-3 טיפולים אך מדובר בהפרעת חרדה העוברת בתוך משפחה מדור לדור, כך שהטיפולים מומלצים גם כטיפולי מניעה לילדיכם. ההעברה הבין-דורית של הפרעות חרדה הוכחה במחקרים כתופעה העוברת דרך השפעות סביבתיות (כלומר, הילדים לומדים להיות חרדים בבגרותם) ולא בצורה גנטית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1543 בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

קראתי מאמר פסיכולוגי בנושא פרוורסיה, אני לא פסיכולוגית. ופתאום חשבתי על איזה אישה שאולי היא עונה לקריטריונים במאמר והצטערתי מזה, והנה כמה דוגמאות בקשתי מהאישה הזאת עליה אני מדברת, משהו בקשר לאיזה ענין, איזו שהיא טלפון שהיא תעשה. טלפון לאישה חולה. בקשתי ובקשתי ובקשתי והיא אמרה שהיא תעשה את זה. זה היה ברור, שהיא אמורה לפחות לומר לי, שהיא עשתה זאת, אחרי שהיא תעשה את הטלפון. אחרי כמה זמן, היא אמרה לי שהיא עשתה את הטלפון הזה. ואז במקרה, וזה היה בדרך אגב ובחצי אמירה, היא אמרה לי שהיא כבר עשתה את הטלפון, אז אמרתי לה, את ידעת שאני כל כך מחכה שתעשי את הטלפון הזה, למה לא אמרת לי שכבר עשית את הטלפון הזה, אז היא אמרה, "מה את כל כך רגישה", ואז היא אמרה עוד משהו, וזהו. אחר כך לא שמעתי ממנה שבוע, כאשר זה היה מאוד מתבקש שהיא תתקשר אלי. ההתנהגות הזאת, של לזלזל ברגישויות של השני ואחר כך לומר לשני שהוא רגיש מדי או מרובע מדי או לוקח מדי כבד ביחד עם שתלטנות, פתאום גרם לי לחשוב שאולי זה קשור למה שדברת עליו. אבל דברתי על זה עם חברה, והיא אמרה לי שהיא לא בטוחה שזאת ההפרעה הזאת כי לכאורה, היה אמור להיות, שהבעל של האישה שעליו אני מדברת, אז הוא יהיה בן אדם ירוד ובלי בטחון עצמי ולכאורה האישה שעליה אני מדברת היתה צריכה להיות אחת שאומרת שהיא מסכנה מבעלה, ושני הדברים לא נכונים, הוא נראה אדם עם בטחון עצמי, יש לו גם תפקיד חשוב מאוד בעבודה שלו, והיא אף פעם לא אומרת שהיא מסכנה ממנו, אבל מצד שני כפי שאמרתי שמתי לב לכמה דברים במאמר שקראתי שכן חלים אצלה. עוד דוגמא, היא באופן בולט, תתחבר עם מישהי מסוימת, ולא עם מישהי אחרת, כאשר המישהי האחרת היא קרובת משפחה של ההיא שהיא מתחברת איתה, וזה בולט מאוד באירועים שונים. אגב, היה תקופה שהיא כל הזמן היתה שואלת אותי משהו מאוד רגשי שמאוד הפריע לי, וכשכבר ראיתי שזה יותר מדי, התקשרתי אליה ואמרתי לה , אל תשאלי אותי יותר את השאלות הללו, והיא כמובן הכחישה שהיא שאלה כל כך הרבה ושאני מגזימה, במקום לבקש סליחה. אז אני מבולבלת, מצד אחד חלק מהדברים מאפיינים אותה, מהמאמר ומצד שני לא. מה שכן, היא לא כזה מניפולטיבית, היא סתם שתלטנית ולא רגישה ומעליבה לפעמים. אבל היא אף פעם לא מדברת נגד בעלה ויש לה בן ובת והם דוקא עובדים ומוצלחים, ורגישים, אז מה קורה כאן?

שלום סילביה, אין לי מושג על סמך מה החלטת שהיא פרוורטית... אין בתיאור שלך שום דבר רלוונטי לזה. פרברסיה זו סטיה מינית. אודי

שלום וברכה שמי רוני ואני כבן 30 גדלתי אם אבא מאוד שתלטן וכועס שבאיזה שהו שלב כשהילדים גדלו התפתח נגדו מרד ללא כל סיכויי לגישור, מאחר ואבא שלי מעולם לא יכל לראות שיש בו בעיה, לפני כ5 שנים אבי החליט להרים ידיים ,מה שגילה לנו שהוא סובל מבעיות רגשיות עמוקות ביותר שמעולם לא טיפל בהם אלא דאג לא להיתקל בהם על ידי הכנסת האדם שאיתו היה לו קשר, למגרש שלו כיום מדובר באדם כבן 75 הרואה רק שחור ,אנוכי ברגשותיו,מצפה ליחס מילדיו שעובר מעל ומעבר לנורמה,ונפגע קשות ועמוקות חדשות לבקרים על ידי רגשותיו המנופחים או הכלל לא ריאלים(אציין שמדובר באדם מאוד חכם ,מה שלא איפשר טיפול פסיכולוגי ברמה שהטיפול יהיה באמצע ולא במגרש שלו,הוא אינו אדם רע הוא פשוט סובל מבעיה שלא נותנת לו לראות שיש לו בעיה) אחרי הכול מדובר באבא שלי שאותו אני אוהב ומנסה לעזור לו רק שאינני מוצא לזה פיתרון אשמח אם תוכלו לעזור לי במתן עצה תודה רבה

למה אתה מתכוון? לאבחן?