קושי עם עצמי ועם החיים..):..מה עושים?!

שלום. בת 21.סטודנטית(התחלתי ממש לפני כמה ימים) מאז ומתמיד היה לי קשה עם עצמי..הייתי חסרת ביטחון ביחס לעצמי, אך בהסתכלות לאחור -בשנים היותר מוקדמות היה לי יותר פשוט מכל הבחינות.. גם אם לא הייתי הכי מקובלת, היה לי בסדר עם החברות ודי בסדר עם המשפחה ובעיקר לא חפרתי בעצמי ולא הייתי ככ מתוסבכת..בשנים האחרונות גיליתי שיש לי סוג של חרדה חברתית שמתבטאת בעיקר בפחד קהל- וכל זה יושב על הנקודה שאני לא אוהבת את עצמי, אני ביקורתית ושיפוטית..לאחרונה(שנה אחרונה..) הייתי בסוג של טיפול cbt, שם היה נסיון לעבוד על מחשבות שליליות(לא הרבה מפגשים- ולא באמת מקצועי) ..אולי ישנו שיפור במשהוא..אבל העניין הוא שבחודשים האחרונים אני מבינה שהכל הרבה יותר עמוק מזה, אני חייה בתחושה שלא אוהבים אותי- לא המשפחה שלי, ולא חברות שלי או אנשים מסביב- אפילו ליד החברות היותר קרובות אני לא נותנת לעצמי- להיות עצמי..אני הרבה פעמים מתנהגת בצורה מסויימת כדי שימשיכו לאהוב אותי..בזמן האחרון אני בוכה המון- מרגישה שנשבר לי מהקטע הזה- אני פשוט מרגישה שאף אחד מסביב לא אוהב אותי- אני גם כנראה משדרת את זה, ובאמת הרבה אנשים סביבי כנראה קולטים את זה מהשניה הראשונה ומתרחקים ממני..גם עם ההורים שלי, בעיקר עם אמא שלי קשה לי מאוד- אני מרגישה שהיא לא מעריכה אותי, לא מפרגנת לי ולא נדיבה כלפי(היה דיבור ביננו אך אני לא רואה שיפור בעניין הזה..)אחותי בת 13 מתעללת בי נפשית(כולה בת 13)- לא מפסיקה להגיד עלי דברים שליליים עד שאני מרגישה שאני לא יכולה לשאת את זה..ובאופן כללי אני מרגישה שאני בינונית- לא ניראת משהוא, לא מבריקה בלימודים..לא בעלת חוש הומור,,לא יותר מידי כשרונית בתחומים אחרים,,לא חכמה כ"כ למען האמת..וכל זה גם מפריע לי מאוד...כמו שאתה בטח שם לב, כרגע אני לא מרגישה שמחה כלל, או יותר נכון מרגישה ממש ממש רע- האם אתה חושב שכאשר אקבל את עצמי ואוהב את עצמי כמו איך שאני יהיה לי הרבה יותר קל בתחומים שהזכרתי?? מה אתה מציע? אני מודעת לכך שערבבתי כרגע בין הרבה דברים, וסליחה על ה"מגילה "ועל הבילבול בדברי-אבל אני חייבת שמשהוא יקשיב לי ויעודד אותי כרגע! תודה רבה!

הלימודים התחילו בסדר- יש חבר'ה נחמדים..אם כי כמו שאמרתי אני חוששת שלאט לאט אני מרחיקה- גם את מי שאני מעוניינת בקרבתו! איך להימנע מכך? , על מה לחשוב?!??האמת אני די לחוצה כי אני מרגישה שהולך להיות מאוד אינטנסיבי ואני לא כ"כ טובה בהתמודדות עם לחץ(למרות שהיו פעמים יותר טובים- לדוג' הפסיכומטרי השני..הצלחתי פחות או יותר להרגיע את עצמי וזה טוב- ב"ה..)..מעבר לכך- כל עניין הפרזנטציות מדאיג אותי, קשה לי מאוד לעמוד ולדבר מול קהל- אפילו קהל קטן- ואני לא מוכנה שהדבר הזה ינהל לי את החיים ולא מוכנה להתחיל לדאוג ולחשוש מזה! אני מאוד רוצה להתגבר על העניין הזה - מה אתה מציע?(במידה ואין לי עכשיו ככ זמן לטיפול..איך אני יכולה לעזור לעצמי?)..אשמח לטיפים! עוד דבר שמפריע לי- והחלטתי להיחשף כאן- למרות שלא נעים לי- כלפי חוץ אני בחורה נאה- הבעיה העיקרית עם הגוף שלי(שמאוד משפיעה לי על הביטחון העצמי) היא שאני ממש שטוחת חזה- כמעט לחלוטין(!!!) וכבר לא מעט שנים שאני הולכת עם חזיה מרופדת- וכל העניין הזה גורם לי להרגיש שקרנית, -ביחס לסתם אנשים סביבי פחות, אך כשאני יוצאת עם משהוא- יותר, ואני חוששת שהתרמית תתגלה(לא צריך להרחיב מתי)-עלי לציין שאני בחורה דתיה..אז למרות שלא היה לי ממש חבר-כשיהיה-תיהיה נגיעה רק אחרי החתונה-ואני לא רוצה שבעלי לעתיד יחשוב על הגוף שלי דבר מסויים ויגלה דבר אחר(נשמע הגיוני?), כמובן שאני יודעת שמי שיאהב אותי יצטרך לקבל אותי עם הגוף שלי..אבל עדיין- אני עובדת עצות בעניין הזה- וזה כשלעצמו גורם לי להרבה הרבה עוגמת נפש! לגבי השם שבחרתי זה באמת סתם ולא אומר עלי כלום(סתם לא אוהבת לרשום שם בדוי ..)..איך רואים שאתה פסיכולוג..(:..שוב תודה רבה לך!