אודי..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
למה אתה לא כאן ? אתה חסר . אני מרגישה נורא לבד . מחפשת משו להאחז.. מפחדת להשמט .. לגמרי. עזבתי את הטיפול שלי לפני שבוע . 4 שנים . יותר נכון ברחתי. הרגשתי אשמה נוראית. פגעתי בו המון בטיפול. המון שיחזורי עבר ובמקום להתעמת עם מי שצריך - עם מי שתקף .. במקום להיות נפרדת מהתוקפ שלי .. הפכתי להיות כמוהו? חייתי את כל האשמה והכעס והזעם.. והאלימות הזו .. יצאה בטיפול. ראיתי בו כזה שלא רק נבהל ממני , אבל לא עמדתי בתוקפנות שלי. במקום להתמודד עם האכזריות שנעשתה בי , אני זו שהפכתי לאכזרית. החלטתי לקחת ממנו פסק זמן, האמת, ידעתי אותו בסמס על כך, אבל אני כואבת את הויתור הזה שלי עד אימה ..למרות שהוא הזמין אותי לחזור.. ובלה בלה בלה.. נמאס לי אודי. בעיקר לנהל דיאלוג עם הכאב שלי , 4 שנים של יאוש , הזדקקות , ניתוקים אינסופיים ,ובעיקר איבוד שליטה .. קשה לי לנשום. המחנק נוראי. אני מרגישה שמאבדת את עצמי .
הי שרית, אני כאן, כל הזמן, קורא ומעלה הודעות, אך לכתיבה אני זקוק לזמן שלא תמיד ישנו לי בשטף הארועים (ראי את השעה בה אני מתפנה...). לא בלה בלה בלה. הקשיבי להזמנה שלו. קחי נשימה עמוקה, והחזירי אותה לסדרה. הדברים יראו אז אחרת. לא כדאי לוותר על קשר טיפולי כזה, שמכיר, מכיל ומקבל אותך כמו שאת, עם התוקפנות והאכזריות. זו העבודה בטיפול. המטפל יעמוד בזה... אודי