אני אסירה במוח המעוות שלי

אני מרגישה מרוקנת, עייפה מהחיים,אני בת 20 ומרגישה זקנה. הבעיות שלי החלו בדיכאון ובהפרעות אכילה עם דפוסים בולטים של ocd, ועכשיו החיים שלי פשוט נשלטים ע"י המחשבות הטורדניות. אני התנתקתי מכל החברים שלי ואני לא יוצאת לשום מקום, אני יכולה להיות רגועה ונחמדה וברגע שמשהו יוצא ממסגרת ומהתוכניות האובססיביות שלי אני יכולה לאבד את עצמי לחלוטין. הכל חייב להיות בדיוק בזמן, בדיוק לפי הכללים. אני לא מצליחה לצאת מזה ואני שונאת את עצמי ובא לי להעלם,אני בתת משקל ורוצה לא להיות קיימת. האם יש טעם האבחון פסיכיאטרי?המשפחה לוחצת עלי בקטע הזה. אם כן תוכל בבקשה להמליץ לי על פסיכיאטר באזור המרכז?(אפשר למייל)